שנברח מפה יחד
מתדלק אותנו בייאוש שלי המתערפל (סורי מאמי. אין ולא יהיה בי ייאוש טהור לתדלוק. כי הוא תמיד מעורבב כזה, מערבב אותי בצבעים ובריחות החדשים והמפתים שלו. אבל ייאוש עם נסורות שמחה ופשטות יש בשפע).
הייתי בונה לך כוסות שנשבור אותם יחד
נצעק לעולם שהוא לא מושלם ושיפסיק לומר שהוא כן.
הייתי לוקח איתנו לדרך חופן גלמי מחשבות, בתקווה שיגדלו לפרפרי מחשבה יפהפיים של עתיד טוב יותר.
הייתי קונה לך כרית בכי לרגעי משבר וימי שגרה מכאיבים
הייתי מחזיק בך חזק שתבכי לי את הלבד שלנו.
הייאוש שלי היה נראה כל כך הרבה יותר טוב אם היית כאן.
אבל כמו כל הפנויים
גם את הייאוש הזה נצטרך לעבור כל אחד בחדרו לבד.
אם רק הייתי יודע שאת בוכה איתי איפשהו בעולם.
אם רק הייתי יודע שאת.

