שבשבת צבעונית,
צבועה שחור לבן.
ספינה תלושת מפרש.
וילדה יפה מחייכת,
חיוך שדעך.
נר חיים דולק,
וממצמץ לאיטו..
שיעור התחיל והיא לא,
איפה את?
בחדר..
בואי.
לא.
והיא בוכה לה לכרית,
את מי את משתפת?
את ה'.
רק אותו?
כן.
את לא יכולה.את תגמרי!
מצטערת..כבר אין לי את מי.
למה את לא אוכלת?
סתם.
לא רעבה..
בכית?
לא לא.
את בכית.
העיפרון מרוח..
עלית עלי.
נו אז בואי..
עזבי זה..זה המצברוח.
איפה את מונחת?
אני לא.
את כואבת? לא משומחת?
ממש ממש לא.
אבל זה טוב? זה נכון? לא?
אני כבר לא יודעת.
אבל עובדה שהשבשבת לא נפתחת.
צבועה שחור לבן.
ספינה תלושת מפרש.
וילדה יפה מחייכת,
חיוך שדעך.
נר חיים דולק,
וממצמץ לאיטו..
שיעור התחיל והיא לא,
איפה את?
בחדר..
בואי.
לא.
והיא בוכה לה לכרית,
את מי את משתפת?
את ה'.
רק אותו?
כן.
את לא יכולה.את תגמרי!
מצטערת..כבר אין לי את מי.
למה את לא אוכלת?
סתם.
לא רעבה..
בכית?
לא לא.
את בכית.
העיפרון מרוח..
עלית עלי.
נו אז בואי..
עזבי זה..זה המצברוח.
איפה את מונחת?
אני לא.
את כואבת? לא משומחת?
ממש ממש לא.
אבל זה טוב? זה נכון? לא?
אני כבר לא יודעת.
אבל עובדה שהשבשבת לא נפתחת.
