מכירים את הבור הזה? הבור השחור הגדול הזה שאנחנו נכנסים אליו כשמשהו לא מסתדר, כשעצוב או סתם אין כוח לאף אחד. יש כאלה שמכירים אותו יותר, יש כאלה שפחות. אני חושבת שאני מכירה אותו טוב, אולי כבר יותר מידי טוב. הבור הזה מה יש בו? חושך. חושך שנותן לנו להתמסכן בכיף, בלי שום הטפות מוסר וססימאות שיהיה טוב ושנרים את הראש קדימה ובלה בלה בלה. יש בחושך הזה משהו מנחם שמצדיק את האפלה שבך, שנותן לגיטימציה לבאסה, לדיכאון ולתחושת השפל.
וכשאתה נמצא בבור הזה כל מה שאתה צריך זה תשומת לב. שימו לב שאני ככה, תתייחסו, תגידו מילה טובה, תחבקו. משהו קטן שיגרום לניצוץ בבור האפל הזה. תסתכלו למטה. תשמעו את הצעקות שלי שנוהמות כמו חיה פצועה. תקשיבו לי. גם אם אין לי מילים. תקשיבו לעיניים שלי שמלאות בעצב וללב שלי שזועק לעזרה ולתמיכה. לגוף שלי שרץ רוצה שמישהו יעטוף אותו בחיבוק. פשוט תקשיבו.

הסיבה שכמעט ריק בחצי מהפורומים פה זה כי הייתי בתקופת הקורונה שפשוט היה פה מפוצץ ועכשיו זה רגיל? 

כעעען כען