יהודי אף פעם לא לבד.

אבן כשיש משהו תמידי אז הוא מרגיש חלק ממך
לא משהו שאיתך, אלא אתה

אולי
לאידעת


אני לא יודעת כלום
מה אני כבר

טוב.
זה..שאלת השאלות.

נכון.
וזה החלק הקשה יותר.

להכיר בזה ורק אח"כ אפשר לנסות לענות

לנסות, כי לעולם לא נצליח.

אבל יש איזו הכרה שכבר מניחה את המרדף אחרי החיפוש הזה..

וזו בעיה אחרת. עמוקה יותר. ובאותה מידה - קלה יןרת להסרה.

מסובך.

(להרגיש לבד זאת אחת התחושות הכי איומות.
אני חושבת שהיא משכנעת מדי. צריך להיזהר מהאשליה שבה. כלומר היא מאוד נוכחת וממשית אבל יש בה צד שקרי גם. שווה לנסות למצוא מישהו אחד עכשיו שאת יכולה להרגיש איתו קצת פחות לבד. אפילו בלשחק משחק. אפילו בלדבר בטלפון. רק לא להיכנס ללופ הזה. ובכלל, בדידות זה מחסור באהבה. נסי קצת לפרגן לעצמך שאת טובה אפילו שזה עלול להיות קשה)

(ממ. תודה לך על זה. אני חושבת שבכללי זה נובע כרגע ממחסור במשהו מסוים, שלעולם לא יוכל להתמלאות... חיים, בסופו של דבר. חיים. או שלא, ואז חיים.)

אבל תמיד בורא עולם משאיר פתח שאפשר למלא דרכו. הוא מאמין בך אפילו שקשה לראות. וזה על רגל אחת)

(אבל יש. ואז הרבה החליט למנוע ממני. ואן אי אפשר לראות, איך ידועים שזו אמת?)

(יודעים באמונה. בלי אמונה אי אפשר לחיות באמת. אפשר לפעמים ללכת גם כשהעיניים עצומות. ברור שזה יותר מאמץ ולפעמים גם סבל ותסכול אבל כנראה לא בלתי אפשרי.
ואם נרד שנייה למציאות עכשיו - לא בטוח שדיבורים תיאורטיים יעזרו. אם רלוונטי מוזמנת לדבר בפרטי)

(כנראה זה טוב ויפה. זה לא יורד למציאות. כנראה לא מתגשם. ותודה)

רק ה' ואני ( רק בקטע טוב).

ע"ע החתימה שלי