ואז בשירעבר עריכה על ידי ארי1 בתאריך כ"ט באלול תשע"ח 08:37
האם הייתם פעם בטקס הכתרה של מלך?
אם התשובה שלכם היא - לא , בוודאי תהיו סקרנים לקרוא את התיאור הבא. (דוד אריה היה, לפני שנים רבות התקיים הכתרה למלך בערבות רומניה, וזהו סיפורו)
לפני שנים רבות , בממלכת רוסיה(!) הענקית , התכוננה כל הממלכה לטקס הכתרתו של המלך ניקולאי.
ההכנות לטקס נערכו בכל הממלכה האדירה. זמן רב התכוננו ראשי הצבא והשרים לטקס הגדול .אלפי חיילים ופקידים עבדו כדי לוודא שהטקס יעבור בצורה תקינה .
הם פינו וניקו שטח של כמה קילומטרים עבור הטקס ובנו מסביבו גדר .
לקראת הארוע נשלחו מספרים עצומים של הזמנות , ועדיין בכל עיירה היו רק אנשים בודדים שזכו לקבל את ההזמנה הנחשקת .
רק מי שקיבל הזמנה היה רשאי להכנס לשטח הגדור בגדר בבא היום הגדול .
בני המשפחה וקרוביו של המאושר שזכה בהזמנה לטקס , הרגישו ממש מיוחסים וכל הזמן דיברו על הזכות הגדולה שנפלה בחלקם .
ומקבל ההזמנה בעצמו התהלך נפוח מחשיבות וזורח מאושר .
בגדים חדשים נתפרו עבורו . גם נעליים חדשות וכובע חדש נקנו עבור הבר מזל .
תושבי עיירה או כפר שלא נתקבלה עבורם אפילו הזמנה אחת , נחשבו לפחותי ערך .
אך גם אותם המוזמנים לא יכלו להושיט יד למלך או להיות קרובים אליו. הם זכו להיות בתוך השטח המוגדר, ואם היו בעלי אגרופים וגבוהי קומה ומטיבי ראות , יכלו לראות מרחוק את בימת ההכתרה .
ראשי ערים גדולות , קצינים חשובים ושרים זכו יותר, ובעבורם הכינו כסאות במרחק מבימת ההכתרה.
השרים החשובים ביותר , המקורבים במיוחד אל המלך, זכו לשבת קרוב ממש, להם אף היה סיכוי שיוכלו להושיט יד למלך.
הדרך המובילה למקום ההכתרה , נוקתה וקושטה. אלפי משמרות של חיילים לבושים בבגדים מיוחדים שנתפרו במיוחד לארוע , הוצבו לכל אורך הדרך .
המלך היה אמור לנסוע בכרכרה פתוחה , ולאחריו כל הפמליא המלכותית .
הצבא התאמן תקופה ארוכה , כדי שידע כל אחד את תפקידו .
אוי לו לחייל , שמדיו לא הבריקו כראוי ביום ההכתרה, גם כפתור חסר אחד היה יכול להביא עליו עונש קשה .
עשרות אלפי אנשים שחלמו לראות ולו לרגע קט את המלך עובר לפניהם, לא חשכו כל מאמץ, וגם הם תפרו ולבשו את מיטב בגדיהם, ונדחקו יומיים - שלושה לפני הזמן, כדי להכין לעצמם מקום שממנו יוכלו לחזות במראה הגדול.
והנה הגיע היום המיוחד. שעות רבות חיכו המוזמנים וצבאו ההמונים על הגדרות.
והנה הכרכרה המלכותית מתקרבת, לפניה פרשים הדורים ותוקעי חצוצרות מוזהבות,
המתח גואה,
והמון העם נדחק .
והנה הגיע הרגע הגדול .
המלך עובר , וכל ההמון מריע לו : “ יחי המלך !”
הראשונים נופלים על פניהם מהתרגשות .
ומי שזכה לראות את פני המלך , מרגיש אושר מאין כמוהו, וכבר יהיה לו מה לספר כל ימי חייו.
הפמליא מתקרבת למקום ההכתרה. כל המוזמנים עומדים על רגליהם , מישרים את בגדיהם, מציצים על נעליהם ומיטיבים את שערם.
והנה המלך עובר .
הלב גואה מהתרגשות, דמעות מתגלגלות על לחייהם, כל חייהם לא ישכחו רגע גדול זה. המלך עולה על הבמה והטקס מתחיל.
גנרל מעוטר כולו במדליות, מרים קופסא מקושטת ביהלומים ומשובצת באבני חן.
גם על פניו הקשוחות של איש הצבא נראים אותות התרגשות. הוא מעביר את הקופסא לבעל דרגה גדולה יותר ממנו והלה פותח את הקופסא, ומעביר לבכיר ממנו .
השלישי , בעל הדרגה הגבוה ביותר, מוציא את הכתר הנהדר, שבצירוף קרני השמש זוהר למרחקים, ומוסר את הכתר לאותו יחיד ומיוחד שנבחר לשים את הכתר על ראשו של המלך.
באלו ההערצה וקנאה הסתכלו כולם על אותם שזכו להיות שותפים בפועל במעשה ההכתרה , שלא לדבר על אותו אחד ומיוחד שבמו ידיו שם את הכתר על ראשו של המלך – אין לתאר כלל איזה כבוד גדול ועצום !
***
אם במלך בשר ודם כך, כמה גדולה זכותינו שאנו כביכול מניחים את הכתר על ראש המלך, ובראש השנה ממליכים עלינו את מלך מלכי המלכים !
ביום הדין לא רק שאנו מוזמנים לטקס ההכתרה, אלא לכל אחד מישראל פונה בורא העולם , ואומר : “תמליכוני עליכם !”
אך כגודל הזכות שבהמלכת בורא העולם , ככה גם החיובים שהיא מביאה איתה. חייבים להתכונן להכתרה. וכשם שהממליך מלך בשר ודם לובש בגדים מהודרים, כך גם עלינו לבוא נקיים , זכים וטהורים (ומלאים במצוות) ליום הגדול.
בדיוק כמו שאתם
יעלוש ואני מאחלים לכם,
שנה טובה ומתוקה מדבש.
שנה של הישגים, למידה וגם משחקים
,שנה של אהבה, של כיף, חברים והמון צחוקים
,שתהיה לכם שנה מוצלחת
,מלאת חיוכים ונחת.
שנת התחדשות וברכה,
שנה מתוקה כדבש, שנה שמחה.
בריאות ורפואה שלמה,
שנת אהבה
ואמונה.שתהיה זו שנת תקווה,
ובקיצור – שנה טובה
!
שיר
שוב שנה חדשה בפתח,
וכולם מברכים לשנה טובה.
וכך גם ייתקימו לנצח,
הברכות לשנה החדשה.
והשנה נבקש את שיהיה,
כי מי יודע מה ילד יום?
נבקש ונברך במילות הודיה,
ותפילה ליושב במרום.
תן לנו כמו פעם, שנה של תקווה,
דלת פתוחה ללא גדרות וחומות,
הבא לנו כמו פעם שלווה ושמחה,
ובטחון לטייל ברחובות.
עשה שכמו פעם תהיה בנו החמלה
וטהר ליבנו מקנאה ושנאה,
שהבוקר יאיר והיום יצלח
וכמו פעם תשוב ולנו תסלח.
אז נתראה שנה הבאה??
