במקום עבודה רגיל אם רע לך ואת מרגישה מנוצלת את יכולה להתפטר.

בצבא זה לא ככה.

בעיניי זה נורא ואיום וגורם לתופעות רעות אחרות (מישהו אמר התאבדויות של חיילים?), אבל נראה לי שזה מקור הבעיה.

בנוסף בקרבי יש עולמות אחרים של נזקים פיזיים ובעיות אחרות שנובעות מהשהיה בשטח צמודה. זה שונה לגמרי לעומת בסיס צבאי שהוא בעצם משרד.

גם לא כל מקום בש"ל הוא בסדר. צריך לבדוק לגופו של ענין.

בכללי, הצבא הוא יותר "מעורב" בגילאים צעירים, עם חבר'ה שאינם מרקע דתי בדווקא. וזה לא משהו שאם רואים שבעצם לא, אז אומרים שלום וחוזרים הביתה..

זה לא הופך אותה ל"גוף פוליטי חסר משמעת דתית". והיא אינה כך.

הרבנות הראשית היא גוף שנוצר ע"י הרב קוק זצ"ל - שגם הוא כמובן אסר עליה להרב הבית עפ"י ההלכה (בלי להיכנס לכך שיש החושבים שבמדידות של היום, השתנה משהו במציאות הפסיקתית; אין ראיה שכך היה אומר) - והיא בגדר "מרא דאתרא" כללי.

ברבנות הראשית, לדורותיה, היו גדולי עולם ממש. הם נבחרו אליה ושימשו בה, מתוך שתפסו אותה כגוף משמעותי ביותר - אז זה שיבוא בחור צעיר ויאמר עליה שהיא "גוף פוליטי חסר משמעות", מבזה את עצמו בלבד. ואם הייתי יודע שתבוא תגובה כזו, אולי לא הייתי כותב, שלא להכשיל מישהו בביזוי ת"ח.

והרבנות הראשית הזו, לדורותיה, על כל הגדולים שבה, פסקה מה שפסקה לגבי שירות צבאי. ואכן, מאז מלחמת ששת הימים, גם לגבי עליה להר הבית. 

אז איזו "הוכחה" היא זו - "גם אוסרת עליה להר הבית".... איפה שמענו דבר כזה, שבא איזה מישהו ו"קובע" אם רב מסוים הוא טוב או לא - לפי מה שנראה לו ראוי לפסוק...  אדרבה. אם פסקה, באמת צריך לקחת את זה בכובד ראש.

ומה זה "לא אומרת לשים תכלת"?.... הרי היא לא עובדת אצלך... ברור שלא תאמר - כי יש בכך דעות שונות. ורוב גדולי ישראל אינם מטילים תכלת, אז ש"תאמר" לשים תכלת?...  ואולי בכלל רוב חבריה סבורים שאין לשים תכלת היום?

שוב, אותו דבר: מישהו חושב שצריך לשים תכלת בציצית - ואולי גם מסתמך על רבנים שאומרים כך - אז אם חברי הרבנות הראשית לדורותיהם אינם סבורים כך - זו כבר "ראָיה"?.....

חבל להאריך בדיון.

הרבנים הגדולים הללו, שהיו ב"גוף" הזה, כיהנו בו לא כרבנים פרטיים, אלא מתוך הכרת ערך מעמדו.

בא בחור צעיר, קובע שזה "חסר משמעות", קובע ש"הרב קוק נכשל" (עזות פנים..).. וש"זו המציאות".. וגם ש"אף אחד" "לא מתייחס לרבנות בעולם הדתי" (ומה עם מי שכן מתייחסים, רבים מאד, שלא לדבר שזה המחסום האחרון בכמה וכמה ענייני ציבור; זו לא "המציאות"..)

[הבעיה, וזה לא דווקא ספציפית על פלוני, שזה הופך ל"תרבות". שחבר'ה צעירים, רחוקים מאד מגודל התורה של כאלה שעמלו בה שנים רבות, "יודעים" במה גדולי ישראל "טעו" וכו' - ואז קובעים לעצמם מדיניות עצמאית בכל תחום שנראה, כולל בעניינים בעלי השלכות על כל המדינה והציבור]

אכן, הרבנות היא גוף של המדינה. זה לגמרי לא גרוע. אבל לכנות "פקידים", ת"ח שיושבים בה - גם כשרואים בעליל שאינם נרתעים להיאבק נגד מדיניות כשאינה ראויה - מבזה את כותבו בלבד.

וגם ר' אברום שפירא והרב אליהו, זצ"ל, כיהנו ברבנות הראשית מתוך הכרת ערכה כרבנות ראשית. לא סתם כך כ"תלמידי חכמים שגם יושבים שם" - וגם הם לא שינו את הפסיקה שלה הן בנוגע לשירות בנות בצבא - שעל זה דובר כאן - והן בנוגע לעליה להר הבית (וכל ה"ציטוטים" שמביאים לכל מיני כיוונים, אינם משנים את העובדה שאת הפסיקה לציבור, כרבנות ראשית שהם כן החשיבו אותה כרבנות ראשית, הם לא שינו ולא רצו לשנות. זה בדיוק המשמעת של פסיקה לציבור. זה חלק אינטגרלי מתפקיד מורה הוראה לציבור)

היי, קצת ארוך אבל זה די מסודר. אם יהיו שאלות בשמחה..

אחת הבעיות בנושא הזה היא שחושבים שהבעיה היא רק בצבא. צריך לזכור שאם אנחנו סוברים שהתורה היא הערך העליון אז גם בשאר מקומות ישנם איסורים וצריך לראות כל מקרה לגופו. לפי זה גם שירות לאומי או עבודה תהיה אסורה אם תתבצע במקומות שכוללים בעיות צניעות חמורות או שאר איסורים. (בכללי כדי לשאול מומחה לעניינים הלכתיים אלו ע"י הצגת כל פרטי המקרה. במקרה הזה המומחה יהיה רב).

ככלל אם אתה לא מכיר את המציאות מבפנים אז עליך לשפוט לפי שמיעת כל הצדדים ולא רק צד אחד. אדם שעוד לא התגייס לא יבין עד כמה המערכת הצבאית היא נוקשה. הוא רואה את אלו שהצליחו ואומר 'אני גם יהיה כמוהם' ולא מקשיב לקולות של אלו שאומרים 'הצבא הוא מקום נוראי וכו' . הצבא הוא מקום מורכב שהקושי בו הוא קיצוני - אדם מחויב למערכת הזו בכל נשימה שלו, מחויב לאנשים שאינם בהכרח טובים ולעיתים אף נמצא תחת אדם שישנא אותו מהרגע הראשון. אני לא מנסה להקצין או להפחיד אני פשוט מציג את המציאות כפי שהיא עלולה להיות וככה היא בדרך כלל. נכון שהצבא יכול להיות גם מקום חיובי והמפקד יכול להיות טוב (כמו שהיה לי לתקופה מסוימת) אך אם נסתכל על רוב האנשים בעודם חיילים נראה שהרוב סובר שהצבא הוא לא מקום טוב ואף נוקשה מדי. 

הצבא זו מסגרת נוקשה מאוד שכובלת את האדם הפרטי אליה. מאותו רגע ואילך אתה עוד מספר. עוד גרון לביצוע העבודות. נכון שבצבא ישנם המון גורמים שניתן לפנות אליהם לעזרה ויש מנגנוני ביקורת לראות שאף אחד לא פוגע באחר בצורה מוגזמת אך הצבא עובד בצורה כזו שהוא נוקשה ואתה מחויב למסגרת הזו בכל רגע שאתה נושם. אתה נתון לפיקודם והחלטתם של מי שלמעלה ממך והרבה פעמים אתה לא אוהב את ההחלטות האלו. לעיתים העבודה מחייבת אותך להיות במסגרת מסוימת שהיא לא נכונה מבחינה דתית (כן הבעיה היא גם לבנים אך הבעיה מועטת והצורך הוא קיומי).

הגיוס לצבא שאחרי הקמת המדינה הוביל לחילון גדול בקרב הנערים הדתיים ולכן הוקמו מערכים שונים של גיוסי שמטרתם לאפשר שהחבר'ה הצעירים יתגייסו ובכל זאת יישארו דתיים. אחת הגופים הגדולים שפועלים כיום הוא מסגרת מסלולי הישיבה הגבוהה או ההסדר שגיוסם מקוצר בין היתר מסיבות אלו. מסלול ההסדר הוא שנה וחמישה חודשים והוא מבוסס על מסלול קודם שהיה שייך לבני הקיבוצים (תורמים בעבודה חקלאית ואח"כ מתגייסים ואז חוזרים לעבודה החקלאית) וכך גם בישיבות (לומדים תורה, מתגייסים ואז חוזרים ללמוד תורה) כך המדינה מבטיחה לעצמה שירות שנותן מענה למדינה ברמה מסוימת ועם זאת שומר על צביונם הדתי של חיילה. (צריך לזכור שגם הדתיים הם חלק מהמדינה וגם להם מגיעה ההחלטה כמה זמן יהיה השירות ובדיוק כפי שישנם פטורים לדוגמניות ומתעמלים משום שהמדינה רואה בזה ערך כך גם המדינה רואה ערך בלימוד בישיבה. כמובן שיכול אדם להגיד 'אני לא רואה ערך בלימוד תורה' כך גם הדתי יכול לומר 'אני לא רואה ערך בפטור למתעמלים אך צריך לזכור שאנחנו מקימים ביחד את המדינה ולכן יש צורך להתחשב בכולם, כי כולם שייכים וכולם ברי בחירה). 

כפי שאמרתי הצבא הוא מסגרת נוקשה ומחייבת בהם החייל נתון להחלטת המפקד והסיטואציות הצניעותיות עלולות להיות גדולות וקשות במיוחד כשהחברה מסביב היא חילונית ואתה או את נמצאים לבד, רחוק מהבית ורק רוצה שהרע הזה יגמר. כלומר הצבא הוא מסגרת קיצונית ולכן ההתייחסות אליה שונה ממקום עבודה שבו אני אחראי למעשיי, אני חוזר למסגרת הדתית שלי, אני יכול לעזוב בכל רגע שאני ארצה ובסופו של יום אני עם משפחה וחברה דתית סביבי והמסגרת אינה נקושה והסיטואציות הדתיות פחות קריטיות (כל מקרה לגופו) ולכן אין להשוואת בין צבא שהוא קיצוני למקום עבודה רגיל. עם זאת יש לזכור שגם בעבודה יהיו מקרים שיהיה אסור לנו לעבוד שם משום שיש בעיות הלכתיות כאלה ואחרות. אגב, החברה החילונית לא מנסה לגרום לנו להיות חילונים. עצם ההימצאות בחברה פתוחה כזו גורמת לאדם להיפתח לאנשים ולרצות להיות איתם מה שגורם ל'התרת החבל' ואי שמירה על הדת מעט מעט. ניתן לראות זאת על חברה חייל באזור השנתיים לגיוסם (ותבחנו 30 אנשים, לא את האח או השכן האידיאליסט שלכם).

עד פה הבנו עד כמה המסגרת היא נוקשה אך עם זאת אנחנו יודעים שאין בעיה שנעבוד במקומות קשים פיזית אם הם בסדר מבחינה הלכתית (כמו מקום עבודה). לשם כך הקימו לבנים את המסגרות הדתיות. בת שחושבת להתגייס צריכה לעשות חילוק בין מסגרת קרבית למסגרת הג'וב. 

במסגרת הקרבית פשוט נסתכל על שאר צבאות העולם ונראה שאין שום מקום שבנות לוקחות חלק כחיילת קרבית. מדוע? משום שבדרך כלל גברים יותר חזקים. את זה הצבא שלנו אומר בעצמו וראיתי את זה בעיניים: דרישות הנשים הקרביות פחותות מדרישות הגברים. לדוגמה: גובה הקיר אותו האישה מטפסת נמוך מזה של הגבר. אורך זמן הריצה ועוד דרישות. אגב, בשיחה שערכתי עם חיילות וחיילים (!) מהגדוד המעורב 'אריות הירדן' הם אמרו לי 'אנחנו יודעים שאנחנו לא לוחמים'. בקיצור אין עניין בזה במיוחד לא לבחורה דתייה שצריכה לעבור על המון איסורי תורה (שמירת נגיעה באלונקות ובמסעות וכו'.. לא הגיוני).

במסגרת הג'וב - גם לבנות יש תפקידים שהם ממש צורך קיומי אך הם מועטים (ולא משקית תש או מדסניקית עם כל הכבוד משום שחסרונם פחות קריטי על אף שיש בעבודת הת"ש המון חיוניות- לא נעים להגיד אבל בנות כאלו הם באמת 'שוק בשר' בשביל הבנים. ככה לפחות דיברו כשלא הייתן שם לשמוע) אני מדבר על תפקידים כמו מודיעין או אפילו תצפיתניות שמדובר בהם בהצלת חיים ממש. 

במסגרת תפקידי הג'וב יש תפקידים חשובים לבנות אך ההסכמה לגיוסם יכול להתבצע רק אם יקימו גופים מסודרים כמו אלו שהוקמו לבנים. כלומר לייצר בנות 'ביינישיות' שיש להם מחלקות נפרדות והן תחת מפקדת בלבד. כך יוצרים הבטחה של שמירת הצביון לבנות (לא תאמינו עד כמה קשה ועד כמה האידיאל נשבר אחרי שמתגייסים - גם לבנים!).

אגב, אני לא חושב שרבנים מנסים לעשות לנו רע בכוח. בדרך כלל הם אנשים אמינים שמורים לנו מה דעת התורה ומה ה' שואל מאיתנו. כמובן שיש לבדוק כל אמירה לעמוק אבל בבסיס הדברים הם סה"כ אנשים אמינים. רוב הרבנים מורים שלא להתגייס לצבא ויש בזה הרבה שיקולים מעבר למה שאנחנו רואים (השפעות עתידיות על בניין ביתך, השפעות על עצמך וכו). יש מלחמה על הדת במדינה הזו. במיוחד עכשיו עם חוק הלאום וכו'. אנחנו רוצים לקדם את ההשפעות של הבנות בישראל ואנחנו רוצים לעשות את זה בצורה הכי טובה שיש אז צריך להבין שלפעמים אנחנו לא רואים את התמונה השלמה אז כדאי שעד שנראה אותה נבחר מישהו שאנחנו סומכים עליו שמבין ונראה לאן כלל ישראל נוטה. 

שיהיה לך המון בהצלחה בכל אשר תפני

@ימח שם עראפת

כבר כמה שנים טובות

אין איזה סודות כמוסים שלא ידועים

תשאל את גיפיטי

תן איזה סוד גדול שנודע רק לבעלי החוות

(מכירה חוות מקרוב, לא מכירה סודות כאלה)

מה הקוד לשער...

סודות שרק כשאתה ממש בעניינים אתה מגלה

זה פשוט דרך התנהגות של בעלי חיים

צריך לעבוד איתן כדי להכיר את הההתנהגות שלהן

נגיד כבשים,

זאת בדרך כלל חיה די פחדנית (חוץ מהזכרים בתקופות היחום)

שהולכת כעדר,

לכן אם "תשכנע" חלק מהן ללכת במסלול מסויים או למקום מסוים

יהיה הרבה יותר פשוט "לשכנע" את השאר כי הן פשוט ילכו אחריהן

בתקופות היחום עדיף להפריד את הזכרים השליטים משאר העדר (חוץ מנקבות שרוצים להרביע, גם אז עם זכר אחד)

כי הם עושים מלחמת נגיחות ששאר חברי העדר יכולים להפגע, במיוחד שכולם נמצאים בדיר אחד

ואמר לי אבא שלי, שבדרך כלל גם הזכרים לא נוטים לנגוח בבעלים

אם גודלו אצל הבעלים האלה מאז היו טלה,

לעומת זאת, אם הגיעו כבוגרים לעדר, הם "עושים תחרות" עם הבעלים ויכולים לנגוח בו

כבש נוגח על ידי ריצה אליך ונגיחה חזקה

לעומת תיש, שנוגח הרבה פעמים בלי ריצה

אלא עומד על 2 רגלים אחוריות, ונוגח

גם עז נקבה נוגחת, הרבה פחות מהתיש אבל יכולה לנגוח אם מרגישה מאוימת ממש או כדי להגן על הגדי

גם כבשה נוגחת כדי להן על הטלה

אבל זה נגיחות קלות לעומת הזכרים

אממ...

גם אבל בגדול נראה

שבנוסף לידע..

יש גם את הצד המנטאלי

שזה רק מי שנמצא יודע

לכן זה סוד

כלומר, אני הולך עם סנדלים אז אולי זה שיקול (לא באמת, יצאתי לאוויר הפתוח אתמול והיה לי נפלא אחרי כן).

המתקנים רטובים... גם לא כיף וגם עלול להיות מסוכן. אתה יודע מה האישה תעשה אם תחזור בבגדים רטובים ומלאים בוץ??

(אבל על אחת מהגינות אצלנו לא, כי יש שם הצללה שמועילה לגבי חלק מהמתקנים בגשם).

לגבי האישה, אני מבין שאת בתור אישה יודעת מה את תעשי לX אם יחזור מלא ברטוב ובוץ. אצלנו אני משער שיעטפו אותי בשקית אשפה כל הדרך לאמבטיה.

זה נראה לי רק יגביר לי

למה לא כל יום שבת?

סתם זה קשה המעבר הזה משבת המלכה לשבוע העבודה

מה עם עוגת גבינה עם כוס תה/קפה? תשבץ הגיון? להכין עוגיות עם שוקולד? ספר נחמד ולא עצוב שמכינים

לעת כזאת? סחלב חם? טילון? ... משהו טעים, לשבת עם זה עם ספר או מוסיקה

אהובה....זה מרגיע.

,

בערב

אז אפשר לומר שכן.

בימי דוד המלך הייתה שכינה

הייתה נבואה

היה מלך צדיק

אם מבחינתך רמת חיים חומרית > חיי אמת

זה סדרי עדיפויות שהם בעוכרנו כתוצאה ממציאות ירודה.

אתה מניח שהדברים שכתבת גורמים לאנשים להיות מאושרים, להרגיש שהם ''חיים את החלום''.

בפועל, אין שום סיבה להניח שזה היה כך.

היו אז מלחמות, רעב, מגפות, מי שלא עבד יומיים לא היה יכול להביא אוכל למשפחתו ביום השלישי.

החיים אז היו רחוקים מאוד מאוטופיה, גם אם הייתה שכינה ומלך צדיק.

מצב הרוח של יהושע בן אחיקם מהגליל (דמות שהמצאתי) הושפע פחות מהמלך הצדיק והשכינה, ויותר משנות בצורת ומגפות.

גוף בלי נשמה זה לא שווה, אבל גם נשמה ללא גוף לא שווה.

מכיוון שלא חיינו אז קשה לדעת מה היה מצב הרוח של אחיקם בן יהוזבד.

בכל מקרה מסכים איתך שזה שאז היה רעב לא אומר שכיום לא רע בגלל גלות השכינה

ומשטחי בטון ואספלט וסירנות אמבולנס מעצבנות?

וואי יצא לי עין רעה...

שני הדברים שהכי שונים בין תנאי החיים של פעם והיום, ובאמת רחמנות עליהם שחיו אז - מים זורמים בבית וחשמל.

לגבי פאפוס, חברתי ששהתה שם לא זכרה פרטים על בית הדירות וכו' (היתה שם קצת מזמן)

אבל אמרה שאפשר לארגן טיול עם קבוצה נוספת של ישראלים - להרים. אמרה שמעניין

שם. גם ללגונה הכחולה וכו. מאוד נהנתה מהמקום וממליצה. סליחה שאין לי פרטים

מדוייקים יותר, אבל בטוחה שAI יספק הכל..... שיהיה הכל - הנסיעה, החזרה והשהות -

בשלום.

(לזכור שנוהגים שם משמאל).

מגשים ומממש, כיום, ובע"ה בשנים הקרובות, שאיפות גדולות שהיו לי על מה שאעשה בשנים הראשונות אחרי סיום הישיבה התיכונית.

מקווה שבעזרת ה' בעתיד כן

מה זה בשבילך החלום?

משו פנימי יותר או חיצוני- שיהיה לך עבודה טובה וכו'?

או בית מקדש

מעניין אותי

אני חיה בדרך של הגשמת חלומות קטנים שמצטברים למשהו גדול.

לחיות כשתמיד ישלך מטרה או חזון מול העניים

אם לעבוד כל יום כדי להגיע אליו אז כן, אני חיה את החלום.

אני ישן המון ולכן מבלה זמן ניכר בחלומות.

לפחות תחלום חלומות עם משמעות שתרגיש 😂

בית נאה, משפחה נהדרת, פרנסה טובה, סביבה קהילתית מדהימה

אז את מרגישה שהגעת לאן שחלמת?.. וזהו?

אני לא ממש מרגישה שחיה את החלום עכשיו

נגיד ש כל יום, כל יום ליסוע לאולפנה וללמוד...

ובסדר אפשר גם להתנדב קצת

אבל עדיין...

לא מרגישה שחיה עם הרבה משמעות וחזון, כזה החיים זורמים ומתקדמים כל הזמן

ו...

מבאס קצת לחיות ככה

לא?

אפשר לומר שב"ה שהחלומות הגדולים של גיל הנעורים ושנות הרווקות - התגשמו.

מרגישה שהגעתי אל המנוחה והנחלה, למקום קבוע ויציב בחיים - ועדיין יש חלומות ויעדים לשאוף אליהם ולעשות את ההשתדלויות להגשים אותם

ואת - את נמצאת כרגע בשלב מאוד מוקדם של החיים הבוגרים שלך.

את כרגע בשלב של הגשמת חלומות שאני מכנה חלומות קטנים: לסיים בהצלחה את האולפנה, לעבור את בחינות הבגרות בצורה טובה, לבחור מקום לשירות לאומי, וכנראה גם מידי פעם מוטרדת וחושבת מה תרצי לעשות עם עצמך כשתהיי גדולה…

והגשמת החלום הכי גדול, נישואין והקמת משפחה… גם זה יגיע בע"ה

שואף ליותר בע"ה

יש עוד. נתקדם ונגשים גם אותם לאט לאט.

אבל יש טוויסט: הגשמת חלומות הופכת אותם לארציים עם חסרונות. חלום דמיוני לא מכיל כאלה.

למשל חלום ששואפים אליו אך חוששים מתופעות שיתלוו לו וכשהחלום מתממש כל החששות מתבררות כתעתועים.

או למשל אני מכיר אנשים שאכן חלמו להתחתן, אך רק אחרי שהתחתנו אמרו שאילו היו יודעים איך זה מרגיש היו עושים זאת הרבה לפני, אבל החלום היה מעורפל לפני כן לכן לא דחפו לזה

התוצאות באמת יותר מגוונות.

חלום לרזות, להגמל מהתמכרות, להסיר מידות רעות, להשתחרר מתלות, לצאת מאזור נוחות כובל וכדומה.

הרבה אנשים שעשו זאת אמרו שאילו היו יודעים עד כמה זה טוב לפני, היו עושים זאת הרבה לפני, אלא שהחלום היה מעורפל.

או איך נאמר "טעמו וראו כי טוב ה' ". ידענו שהוא טוב עוד לפני, אבל רק אחרי שטועמים יודעים כמה

שלי.

זה קול של גבר והוא מדבר באכדית אז אני צריך מתרגם.

הבעיה שהוא תמיד מנצח אותי בויכוחים.

רק שימי לב שלא כל ניק הקורא לעצמו אישה היא בהכרח אישה במציאות

ופיצויים בשווי עלות ותכולת המזוודה במידה ולא מוצאים עד גבול כספי מסוים (די גבוה) ולדעתי גם על הוצאות שרכשת בגלל אובדן המזוודה.

הגשתם דו"ח בשדה? לא טלפונית.

יום לאלפי אנשים.

יש כל כך אפשרויות של נקודות כשל בדרך שהמזוודה עוברת, מנקודת המסירה בדלפק בשדה התעופה ועד לקבלתה בנמל היעד, שזה בגדר כמעט נס שהמזוודה מצליחה להגיע בשלום.

הפעם כנראה העניין אבוד. אם לא הצליחו בכלל לאתר את המזוודה במשך ימים רבים, כנראה כבר לא תימצא.

ייתכן והתג עם הבר-קוד, מהנייר, שהוצמד בדלפק מסירת המזוודות, נתלש, נקרע וכבר לא על המזוודה. בלי זה לא ניתן לאתר אותה. אף אחד לא יטרח לחפש מזוודה לפי התווית הפרטית שבעלי המזוודה מצמידים בבית, בתוך ים המזוודות האבודות בשדות תעופה.

כיום יש פתרונות פשוטים לבעיית איבוד מזוודות.

מזה מספר שנים שקיימים אמצעי איתור מצויינים, מבוססי מיקום - AirTag של חברת Apple ו SmartTag של חברת סמסונג.

מוצר בגודל של כפתור גדול.

שמים אותו בתוך המזוודה, ואפשר לעקוב אחריו בקלות מטלפון חכם, וקצת פחות בקלות באמצעות אפליקציה ייעודית במחשב, למי שאין סמארטפון.

מאז שזה יצא, אנחנו במשפחה משתמשים בזה באופן קבוע.

העניין הוא שהלכתי לאולם המזוודות האבודות, גם אצלנו וגם בחו"ל, והיא לא נמצאת. עדיין איני

רוצה להתייאש ממנה (ממנו - טרולי). ואיני יודעת אם כדי לנסוע לבן גוריון שוב ולחפש.

מרגישה קצת כמו בחלם; אומרים לי שהאחראית היא חברת התעופה בה טסתי, וקשה

להשיג אותם - אין להם נציגות בארץ, מלבד QAS שמטפל בהם.

זו חברת התעופה WIZZ. הם יצאו בדיוק בזמן והיו ממש בסדר, עד...

לא אכפת לי ללכת ולכתת רגליים שוב (בעצם, אכפת לי, אבל מי יתן לי להיכנס בלי שיש

לי כרטיס טיסה עכשיו לאן שהוא....)

כפרת עוונות. זו פעם שנייה שמשתבש משהו בטיסה; בפעם הראשונה, זה היה קשור

לטיסה.....אולי השם אומר: אל תסעו לחו"ל? באמת קשה לדעת למה זה מתרחש ...

אני חושבת שזה קרה בגלל שחשבתי שאי אפשר להעלות טרולי למטוס, ואמרתי

להכניס אותה לבטן המטוס, רק בבידוק השני. אז עצר הסורק את הטרולי כי

מצא סכין מטבח בגלל כשרות (קהה, לא חדה), קרא לאיש הבטחון שהוציא את הסכין

וזרק אותה. הסורק שאל קצת בתמיהה אם אני רוצה להכניס לבטן המטוס,

וכשעניתי בחיוב, שלח אותה על המסוע לשמאלו, שם נבלעה במכונה, לכיוון

של הבידוק הראשון...

מעניין מי יהיה.

בפעם הבאה (אם תהיה בעזרת השם), ניסע עם תרמיל גב, ביגוד וחפצים

בסיסיים וזהו. מקסימום נכבס שם....

או שיבוא סוף סוף המשיח והתאווררות בחו"ל כלל לא תעלה על דעתנו....

הלוואי. לא יכולה כבר לשמוע על בחירות, ערבים....די!

חורף טוב לכולם ותודה על התגובות!

אלא רק בבידוק בהמשך - והטרולי שלך לא היה עם תג זיהוי עם בר קוד של שדה התעופה.

מסביר את האובדן שלו…

כספית את אמורה להיות מבוטחת. יש הרבה טארראם ובירוקרטיה, מול חברת התעופה להוכיח את תכולת המזוודה והשווי.

אם עשית ביטוח אובדן מזוודה בביטוח נסיעות לחו"ל - זה כמובן יכול לעזור עוד יותר לקבלת פיצוי הוגן.

עשיתי ביטוח אבל הם מסרבים לבטח כי אין לי העתק של הדו"ח מלרנקה (טסתי לקפריסין)

הגיוני וטבעית אפשר לנתח את זה, אבל אני חושבת שאני צריכה להסתכל על זה בצורה

אמונית, נכון? הרי הכל היה יכול להסתדר אחרת....מפריע לי שאני תמיד מסתפקת

רוצה מאה מאה מאה אחוז להאמין ולדעת ולהרגיש שגם הטבעי הוא מהשם.

עלינו, ונשמרתם מאוד לנפשותיכם - וגם השתדלות לשמירה הרכוש והכסף.

מצד שני - צריך לקבל את הדבר באמונה, מתוך הבנה שהכסף הוא פיקדון וההפסד מכפר ומדויק עבור האדם משמיים

מאחל לך שלפחות מול Wizz תגיעי להסדר ופיצוי מניח את הדעת.

הטרולי. חברת התעופה יכולה לטעון שהיא אינה אחראית, אותו דבר גם לגבי שדה התעופה - אז למי

פונים? כל אחד שולח אותי למשנהו.....לחברת התעופה אפשר לפנות רק בwhat'up - עונה רובוט

שמציג 4 שאלות, שאינן מתאימות למצב. לבסוף לחצנו על "נשכח בשדה התעופה" (אין אפשרות

להסביר שזה לא נשכח על ידי ואז הוא עונה: מצטערים. לא באחריותינו.

הlost and found שולח שוב אליהם, וחוזר חלילה...

אין בכיר שאפשר לדבר איתו? כל כך קשה לברר את הסורק וקצין הבטחון ביום שני ב1150

בבוקר בטיסה ל.......?

שייך להגיש תביעה במצב כזה? ואם כן, נגד מי בדיוק?

סליחה על הנדנוד, קשה לי להשלים עם זה שהדבר הזה התאייד...

תודה!

בשדה התעופה שאליו הגעת - מה שמסבך כפליים את היכולת לקבל פיצוי.

מקרה שבו כבודה נלקחת לבטן המטוס בשער העלייה לטיסה (Gate Delivery או Gate Check) ללא תג רגיל שניתן בדלפק הצ'ק-אין הוא תרחיש מוכר, אך הוא מדאיג משום שאין בידיך קבלה (Baggage Claim Tag).

הדבר החשוב ביותר הוא ליצור תיעוד רשמי מיידי (דו"ח PIR) ולעבוד דרך הצינורות הנכונים מול שדות התעופה וחברת Wizz Air.

מה עושים עכשיו? צעד אחר צעד

1. היית אמורה לפנות מיידית למחלקת הכבודה בלרנקה (Lost & Found) פעולה קריטית בשדה היעד
אם אתם עדיין בשדה התעופה בלרנקה, גשו מיד למחלקת הכבודה האבודה (Lost & Found / Baggage Service) באולם איסוף המזעודות. • מילוי דו"ח PIR (Property Irregularity Report): הוציאו טופס זה מהנציג בשדה. זהו המסמך הרשמי היחיד שמכיר באובדן המזוודה. • תיאור המזוודה: ספקו תיאור מדויק (צבע, גודל, יצרן, סימנים מזהים מיוחדים). • תיוג שער: הסבירו לנציג שהמזוודה נלקחה בשער/בשיקוף ללא תג דלפק standard. לצוות הקרקע בשער יש רישומים נפרדים לגבי כבודה שנאספה בשער.

2. 
Verification: קיבלתם לידכם טופס PIR חתום בעל קוד זיהוי ייחודי (למשל LCAWZ12345).

3. דיווח מקוון במערכת של Wizz Air


במידה שכבר עזבתם את שדה התעופה
אם עזבתם את שדה התעופה בלרנקה מבלי למלא דו"ח PIR:

• חובה לדווח בתוך 21 יום (מומלץ בתוך 24 שעות) דרך אתר Wizz Air או האפליקציה בפרק הכבודה האבודה.

• היכנסו להזמנה שלכם באתר Wizz Air, עברו לעמוד העזרה והתלונות (Help & Contact -> Baggage) ומלאו טופס אובדן כבודה.

• ציינו במפורש בתיאור המקרה: "Hand luggage checked-in at security/gate due to cabin space "limitations

4. Verification: קיבלתם אישור במייל מ-Wizz Air עם מספר פנייה (Case Number) המתעד את הדיווח.

5. יצירת קשר עם Wizz Air ללא מענה אנושי בטלפון
עקיפת בעיית השירות הטלפוני
חברת Wizz Air מתבססת כמעט לחלוטין על דיגיטל, והגעה לנציג אנושי בטלפון הרגיל כרוכה בעלויות גבוהות או בחוסר מענה. להלן הדרכים האפקטיביות ליצירת קשר:

• Chatbot Amelia: היכנסו לאתר Wizz Air, פתחו את הצ'אט, וכתבו בלולאה Agent או Human Representative עד שהמערכת מעבירה אתכם לנציג צ'אט חי.

• פנייה בטופס תלונות מיוחד (Claim Form): פתחו פנייה רשמית תחת קטגוריית "Baggage Claim" דרך האזור האישי.

• צוות הקרקע בנתב"ג (Laufer GHI / QAS): המזוודה עשויה הייתה לא לעלות כלל על המטוס בתל אביב. חברת שירותי הקרקע שמעניקה שירות ל-Wizz Air בנתב"ג היא Laufer GHI. מומלץ ליצור קשר עם מחלקת כבודה של לאופר בנתב"ג או להגיע לדלפק שלהם אם יש מישהו שנמצא בארץ.

6. רכישת ציוד בסיסי ושמירת קבלות


זכויות נוסעים
לפי אמנת מונטריאול, אתם זכאים להחזר כספי על ציוד חיוני (כלי רחצה, הלבשה תחתונה, בגדים בסיסיים) שנרכש בזמן שהמזוודה מעוכבת. • שמרו את כל הקבלות המקוריות (Receipts/Tax Invoices). • אל תרכשו מוצרי מותרות או ביגוד יקר ערך, שכן החברה תבחן את סבירות ההוצאה.

7. 
Verification: כל קבלה מצולמת ושמורה בקובץ דיגיטלי ייעודי. דגשים חשובים למקרה של "טרולי שנלקח בשער"

⚠️

IMPORTANT: איתור לפי חפצים פנימיים מכיוון שאין תג חיצוני רשמי של דלפק הצ'ק-אין, סביר להניח שלמזוודה הודבק תג י ידני זמני (Gate Tag) בלבד, או שהיא הועברה ללא תג כלל.

בשדות התעופה פותחים מזוודות שלא מזוהות חיצונית כדי לחפש תגיות השם של הנוסע או חפצים מזהים בתוכן.

בעת דיווח בדו"ח ה-PIR, פרטו חפץ ייחודי וברור שנמצא בתוך המזוודה (למשל: "ספר בעברית בשם X", "זוג נעליים אדומות מותג Y"). זהו המפתח העיקרי לשיוך המזוודה אליכם במערכת WorldTracer.

הביטוח הפרטי אם רכשתם ביטוח נסיעות לחו"ל:

1. עדכנו את חברת הביטוח מיד על עיכוב/אובדן הכבודה.

2. רוב פוליסות הביטוח מעניקות החזר מיידי (בין $150 ל-$500) עבור עיכוב כבודה מעל 12–24 שעות לרכישת ציוד ראשוני.

3. הביטוח יבקש מכם את אישור ה-PIR שקיבלתם בשדה או מ-Wizz Air. >> אישור, שלמרבה הצער, הבנתי שאין לך.

החשבון של WIZZ הכוונה למס' החשבון שדרכו הזמנו את הטיסה?

כלתי עשתה זאת. אשאל אותה, בלי נדר.

באמת תודה רבה מאוד על הטרחה לכתוב ולהציע!

אחרי נסיונות מתישים חוזרים ונשנים, מיילים וטלפונים (ותהליך של פינג פונג), השם עזר, כדרכו, בדרך

מופלאה, והטרולי נמצא במח' האבידות של שדה התעופה. לא שייך לWIZZ.

הבטחון הביא אותו לשם - ובאמת, לא היה מתוייג בשום מקום, כפי שחשבת.

מעניין שבתי התקשרה אליהם עוד כשהייתי בחו'ל והטרולי לא היה שם....

עכשיו איני יודעת למי לפנות כדי לקבל חזרה את ההוצאות שהייתי צריכה להוציא

בלרנקה. אשאל את הAI.

חן חן.

תודה רבה על העדכון המשמח

לא יותר גרוע. על העצים והאבנים...

(אבל אני מתגעגעת לבגדים שלי וכיסויי הראש שלי והיה שם ספר

על שמירת הלשון שדווקא הוא עוזר לי להתאפק קצת....)

אבל, היה לי גם הרבה סד"ש שם בלרנקה. בלי פלאפון חכם. לא היתה

לי ברירה רק להיזרק על השם;

הם לא מבטאים את המילים באנגלית

(לפחות חלק מהן) כמונו. ואם רציתי להגיע לרח' שעל הכתב נקרא

אפוליניאוס, ננעצו בי מבטים חסרי הבנה....כך הלכתי בשמש קופחת

כ40-50 דקות למקום שאם היו מבינים את כוונתי, הייתי מגיעה כנראה

יותר מהר....הם מבטאים את זה: אפולודו....

נוסף לכל הצרות, יש הרבה מאוד עובדים זרים - קוריאה, בהוטן, הודו, אפגניסטן,

מאפריקה: קונגו, קמרון...בקושי ראיתי ילידים.... הם בדרך כלל לא ממש מעורים בשמות הרחובות

ואם מישהו מתכונן לטוס לשם, נוהגים כמו בבריטניה, משמאל.

ואם ישבתי וחיכיתי לאוטובוס שיגיע משמאל, קפצתי ממקומי

בתחנה, כי הוא הגיע בדיוק מהצד השני, קרוב מאוד אלי -

המדרכות באזור בו שהיתי כל כך צרות, שצריך לפסוע עליהן

כמו בציורים המצרים העתיקים - רגל אחת לפני השניה...

בחנות פרחים אחת קטנה (המוכרת מרוסיה) היה חדר

קטן - בעלי חיים. בשני הכלובים שכנו בעלי חיים שאיני

זוכרת כרגע את שמותיהם; משהו המתחיל בק או בכ

הם דומים לנימיות ועומדים לפעמים על שתי רגליים...

לא הייתי מעלה על דעתי שמישהו מגדל חיה כזו...

טוב - קיבלתם סקירה קצרה על קפריסין. על קצה

המזלג. אין הרבה מה לראות, וזה לא מקום יפה -

משהו כמו רמלה אצלנו. אולי יש מקומות יפים,

אני לא ראיתי. הייתי רק בעיר אחת.

אבל נקי. הרחובות נקיים. ויש מן אווירה של

עצלתיים כזז. הכל נסגר מוקדם וביום רביעי

בתי המרקחת וחנויות מסוימות סגורים...

שמעתי שהיוונים לא כל כך אוהבים לעבוד....

בפעם הבאה, אם תהיה כזו, אולי אסע לחלק

התורכי. מבחינת עבודה זרה, זה פחות צורם

אבל לשמוע כל היום אללה אכבר...

לא. אסע לארץ שהנצרות לא נתקעת

בעיניים על כל צעד ושעל, ואין או כמעט

ואין מסגדים!

רגע, יש ארץ כזו, והיא דווקא לא כל כך

רחוקה.... אמנם יש בה עכשיו (ובדרך כלל)

באלגאן גדול, אבל לפחות בלי צלבים, כמעט

(תלוי היכן מתגוררים) ללא מואזינים,

והמדרכות די רחבות כך שלא צריך לרדת

כל פעם לכביש...

הא, ולא צריך לקחת מזוודה כדי

שיהיה לך מה ללבוש....

!ובכל זאת, שלושה ימים ללא חדשות כל שעה,

ללא מתח, לא לזקוף אוזניים כל פעם שעובר

מטוס, ללא התעוררות באמצע הלילה כי

נדמה לך ששמעת אתרעה בפל'...

כן. אולי זה לא נשמע יפה, ובודאי

לא מתאים לפורום הנכבד והנחמד הזה -

לא הייתי מתנגדת לגיחות קצרות בנות

כמה ימי הפוגה, אחת ל.....חודש בערך!

שבוע טוב!

מה?

במקום להתמקד במה שחשוב באמת.

פעם מישהו אמר לרב אבינר שהוא מפחד מפצצה גרעינית על ישראל. הרב אמר לו - כמות ההרוגים מסיגריות גבוהה יותר מהרוגים מגרעין פוטנציאלי וזה צריך להדאיג יותר (האמת שהוא ניסה לדבר עם ח"כים שיטילו מגבלות קשות על סיגריות ולא הצליח לו)

טופרובסקי היה מקריא בכנסת כל שבוע את ההרוגים כדי להזכיר

עברת פס לבן?

חצית צומת ברמזור באדום?

נתפסת עם היד והעיניים על הטלפון?

נהגת על 140 בכביש של 80?

הגיע הזמן להתייחס לרכב ברצינות הראויה, ולא כאילו מדובר ב''נו נו נו''.

א. העמדה לדין על ניסיון רצח, בדומה לאדם שמחזיק רובה ויורה לכל כיוון.

ב. תתקשר למורה לנהיגה שלך, תבקש ממנו שישריין לך מקום לעוד 10 שנים, כי עד אז הרישיון שלך יהיה פסול.

ג. הודעה מיידית לכל חברות הביטוח, שהאדם הזה עבריין תנועה, ושהן צריכות לשקלל זאת בפעם הבאה שהן מוכנות למכור לו ביטוח (בעוד 10 שנים).

ד. אם מישהו ייתפס בעבירה דומה גם לאחר חידוש הרישיון בעוד עשור, הפסילה תהיה לצמיתות.

רק ככה אנשים יתחילו לפחד לעבור על החוק.

נו באמת...

אתה יודע שזה בחיים לא יקרה.

אגב לשיטתך 70 אחוז מהנהגים רוצחים.

ב. זה היה גורם להרבה יותר מקרי פגע וברח.

ג. אפשר ליישם את שיטתך - מי שמוכר שומן רווי יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה בגלל שומן רווי? כנל מי שנוהג במכונית לא חשמלית יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה מזיהום אוויר?

מזה שיהיה נוכחות משטרתית על הכביש

ומי שמזגזג בין נתיבים בפראות/ לא שומר מרחק בצורה מסוכנת/ כל דבר מסוכן אחר

יוּרד מהכביש

זה קורה כל יום כל הזמן

ומשטרה אַיִן

כדאי לך לבדוק גם איך בדיוק הוא מתקפל, כי יש כאלה שקוראים להם מתקפל אבל הם עדיין תופסים הרבה מקום.

עושה את העבודה ובעיקר לא תופס הרבה מקום.

שימי לב שבהליכונים הקטנים לרוב אין אופציה לשיפוע, אם זה חשוב לך.

לי את היכולת לעשות כושר בלי לצאת מהבית...

קטן וקומפקטי כמו בפרסומות של רמי לוי וכאלה.

אותי זה מחזיק, אבל נגיד בשביל גבר גדול זה לא ירגיש יציב מספיק.

אותי זה משרת למה שאני צריכה, להליכה/ ריצה בבית כשלא מספיקה לעשות בחוץ ומתקפל קומפקטי.

ולכן רוצה לרכוש אחד. השאלה אם זה עונה על הצורך- האם אפשר ליפול מזה? כי זה צר מידי? או קצר באורך?

הוא לא מתקפל ולא זול.

מה רוצה לדעת?

בגודל נורמלי, שקל לאחסן

גודל, אורך, מחיר, משקל וכו

יהיה יותר קל למצוא בקטלוגים.

אני רואה פרסומים באינטרנט, של חברת תיתקאות או משהו כזה, ולא יודעת אם מה שהם מציעים טוב, או לא...

לק"י

אבל תתפללי שזה לא יהפוך למתלה בגדים🤭

וחוץ מזה זה תחליף לחדר כושר שאת לא מרשה לי ללכת למרות שיש היתרים.

איזה היתרים יש?

עשיתי בגוגל - שאל את הרב מכון כושר מעורב

נכנסתי ל-5 תוצאות בעמוד הראשון של התוצאות

כולם כתבו שאסור

לא יודע לגבי "הגבה ידיך" כי חלילה שלא יראו מחוץ לפרגוד, אבל אמת היא שאיסור אין בזה.

מעתיק ושולח הלאה