כל החג הייתי בבית, הגיע שכן חבדני"ק צדיק תקע לנו בשופר.
בעלי לקח את הגדול לחלק מהתפילות ואני אפילו לא התאכזבתי שלא הרגשתי מאוירת בית הכנסת.
הרגשתי כל כך לא טוב...
אחותי הביאה לנו מלא אוכל אז לזה לא דאגתי.
הרגשתי סמרטוט.
אפילו פרק תהילים אחד לא אמרתי.
שכבתי במיטה והקטן התכרבל איתי ומדי פעם הלך ושיחק במשהו.
הדבר היחיד שעודד אותי זה המחשבה שכנראה זה הריון.
אני מרגישה את כל הסימנים האפשריים בצורה מודגשת ואי אפשר להתבלבל.
אבל....
בדיקת הריון שלילית.
ש ל י ל י ת .
אפילו לא הצלחתי לדמיין פס נוסף.
הכנתי את עצמי לאפשרות הזאת, אבל הייתי על כך בטוחה שלא התעמקתי בזה....
אז עכשיו... כלום...
מה?!?!?!
דבר ראשון אני מבוהלת כי אני פשוט חולה.
עכשיו אני מבינה שזה לא מסיבה טובה, אז מה זה???
יש לי בחילות וחולשה ואני בוכה מכל מילה או מחשבה או אפצ'י של חתול...
אני רגישה לריחות בצורה קיצונית ותחושה בבטן שמשהו כח קורה שם.
יש לי אינטואיציה מאוד חזקה בדרך כלל ולא קרה לי שככה טעיתי...
זה זוועה כי כבר המצאתי שם לתינוק למקרה וזה בן ושם אחר למקרה וזאת בת...
חישבתי מתי התאריך לידה המשוער..
בראש שלי כבר תכננתי את הלידה ונשאר רק לחכות 9 חודשים.
כבר עלה רעיון איך נבשר למשפחה ודמיינתי את המבטים ההמומים והמאושרים של כולם...
אני מרגישה עכשיו פדיחה מעצמי...
אין מצב שזה ככה.
למרות שעל פי ההגיון זה הגיוני בסך הכל.
תבינו שבעלי הסקפטי כבר התחיל להאמין... (אחרי שבכיתי ממש ממשהו סתמי שאמר ורגע אחרי שנרגעתי בכיתי שוב על משהו אחר בכלל... ואז זרקתי לפח דאודורנט חדש שלדעתי הוא מסריח והתחננתי שיעיף את זה מהבית......... )
עכשיו אני מרגישה הזויה.
אוף.
בא לי לקחת טוש ולצבוע פס שני. שיהיה 😏
זהו. פרקתי.
ומזל שלא נסענו להורים שלי אחרת זה היה עוד יותר פדיחות כי הם גם היו חושדים מיד ומאמינים ואחר כך לכי תסבירי שהכל דמיונות ושבסך הכל מדובר ברצון עז שמשפיע עלי...
)מזל שלא יצאה בטן חח)
ושוב אני מסתכלת על הבדיקה, עדיין פס אחד......
מוכנה לקבל את המחזור באהבה.
ואם לא יגיע, עוד יומיים אחזור שוב על הבדיקה.
כי מי יודע..... (חבל שבזבזתי בדיקה יקרה...)
עכשיו שאלה:
הרי אומרים שהתופעות הקשורות בתחילת ההריון הן כתוצאה מההורמון שעולה.
אז *אם* עשיתי את הבדיקה מוקדם מדי, הגיוני שיש את כל התחושות בגלל הריון? (אין סבלנות... אני עובדת על זה)
בעלי לקח את הגדול לחלק מהתפילות ואני אפילו לא התאכזבתי שלא הרגשתי מאוירת בית הכנסת.
הרגשתי כל כך לא טוב...
אחותי הביאה לנו מלא אוכל אז לזה לא דאגתי.
הרגשתי סמרטוט.
אפילו פרק תהילים אחד לא אמרתי.
שכבתי במיטה והקטן התכרבל איתי ומדי פעם הלך ושיחק במשהו.
הדבר היחיד שעודד אותי זה המחשבה שכנראה זה הריון.
אני מרגישה את כל הסימנים האפשריים בצורה מודגשת ואי אפשר להתבלבל.
אבל....
בדיקת הריון שלילית.
ש ל י ל י ת .
אפילו לא הצלחתי לדמיין פס נוסף.
הכנתי את עצמי לאפשרות הזאת, אבל הייתי על כך בטוחה שלא התעמקתי בזה....
אז עכשיו... כלום...
מה?!?!?!
דבר ראשון אני מבוהלת כי אני פשוט חולה.
עכשיו אני מבינה שזה לא מסיבה טובה, אז מה זה???
יש לי בחילות וחולשה ואני בוכה מכל מילה או מחשבה או אפצ'י של חתול...
אני רגישה לריחות בצורה קיצונית ותחושה בבטן שמשהו כח קורה שם.
יש לי אינטואיציה מאוד חזקה בדרך כלל ולא קרה לי שככה טעיתי...
זה זוועה כי כבר המצאתי שם לתינוק למקרה וזה בן ושם אחר למקרה וזאת בת...
חישבתי מתי התאריך לידה המשוער..
בראש שלי כבר תכננתי את הלידה ונשאר רק לחכות 9 חודשים.
כבר עלה רעיון איך נבשר למשפחה ודמיינתי את המבטים ההמומים והמאושרים של כולם...
אני מרגישה עכשיו פדיחה מעצמי...
אין מצב שזה ככה.
למרות שעל פי ההגיון זה הגיוני בסך הכל.
תבינו שבעלי הסקפטי כבר התחיל להאמין... (אחרי שבכיתי ממש ממשהו סתמי שאמר ורגע אחרי שנרגעתי בכיתי שוב על משהו אחר בכלל... ואז זרקתי לפח דאודורנט חדש שלדעתי הוא מסריח והתחננתי שיעיף את זה מהבית......... )
עכשיו אני מרגישה הזויה.
אוף.
בא לי לקחת טוש ולצבוע פס שני. שיהיה 😏
זהו. פרקתי.
ומזל שלא נסענו להורים שלי אחרת זה היה עוד יותר פדיחות כי הם גם היו חושדים מיד ומאמינים ואחר כך לכי תסבירי שהכל דמיונות ושבסך הכל מדובר ברצון עז שמשפיע עלי...
)מזל שלא יצאה בטן חח)
ושוב אני מסתכלת על הבדיקה, עדיין פס אחד......
מוכנה לקבל את המחזור באהבה.
ואם לא יגיע, עוד יומיים אחזור שוב על הבדיקה.
כי מי יודע..... (חבל שבזבזתי בדיקה יקרה...)
עכשיו שאלה:
הרי אומרים שהתופעות הקשורות בתחילת ההריון הן כתוצאה מההורמון שעולה.
אז *אם* עשיתי את הבדיקה מוקדם מדי, הגיוני שיש את כל התחושות בגלל הריון? (אין סבלנות... אני עובדת על זה)
