צעדתי לקראתך

רגליי כבועות סבון

צעדיי איטיים ומסורבלים.

צעדתי לכיוונך

וליבי המה עלי.

רוח קרירה הניעה את השיבולים שמאלה וימינה,

ימינה ושמאלה.

ריח סוף קיץ מכה בי, מלווה בריח שמלתי החדשה העוטפת את גופי היגע, סנדליי הקרועות נותרו מאחור, וכפות רגלי מדשדשות בשדה, מלטפות כל אבן בדרך

כל פרח נובל, שמונח על האדמה.

והאדמה,

היא קוראת לי, שמעתיה, לוחשת לי , שלי את, ואני מתעלמת ממנה, קרבה אליך עוד קצת. ועוד.

פסיעה אחר פסיעה.

שערי הארוך מתבדר ברוח, משוחח עם המיית הציפורים הנודדות הרחוקות ממני כל כך.

חשקה נפשי בך, קלי, אני לוחשת, ולחישתי עולה מעלה.

אות. אות.

הבהרה. הבהרה.

יצאתי לגני ללקוט שושנים וליבי קרב אליך.

ואיכה?? איכה??

גומות לחיי יעידו על אהבתי אליך, מלכי.

כה חפצתי במלכותך, כה חפצתי בליטופך.

פני הסמוקות, השזופות, מייחלות למגעך

לאהבתך

אוי, מלכי. התגעגעתי.

אני ממשיכה לפסוע דרך שיבולים מתנדנדות

מתפללות.

ימינה ושמאלה. שמאלה וימינה.

מגיעה אל הפסגה. האויר נכנס לריאות.

אני מתנדנדת

שמאלה ימינה. ימינה ושמאלה.

אהבתיך. ועודני.

והנה רוח עוטפת אותי

ליבי רוגש בתוכי,

דעה ממלאה אותי

ואהבה נושקת למצחי.

ציפור קטנה ולבנה נוחתת על כתפי

אני לא משלחת אותה.

עיני העצומות מבחינות בלי תזוזה שזה מגיע

כמו גל קטן בסוף הים

בסוף היום.

מטאטא את החוף, מרטיב את היובש

מסלק את השמש.

היונה עפה

מותירה אותי באהבתי.

קול בוקע ממני, צלילים פשוטים.

שמלתי הלבנה מתנפנפת, ימינה שמאלה.

ציפור לבנה חוזרת

בפיה,

עלה של זית.

אני מתיישרת

חיוך פוצע בי

מניעה את גופי הלאה

ימינה שמאלה

שמאלה ימינה

מין תפילה קטנה

שבוקעת

מלב אוהב

אליך.

-  ה מ ל ך  ב ש ד ה . . .  ואנחנו?  -

ואוו איך בא לי כבר את החופש הגדולל🤭

מה הסיבות שלכם בחיים?

הפורום חזק להיות פעיל והם דיבורים חזקים אז מוזמנים להעלות נושאים מעניינים שאתם מתלבטים בהם אם סתם שאלות, חוויות, רגשות ופריקות

יש לי הדרן ויש תקלה ואין לי אינטרנט במכשיר (שהוא גם ככה דפוק (חצי טאצ) ובלתי נסבל) אני לא יכולה לקבל לטלפון אימיילים ובנוסף האפליקציה שלהם לא עובדת 

יש למישהו דרך לעזור לי?

בבקשה אני נואשת נראלי אם עד סוף שבוע הם לא חוזרים אליי אני עוברת לנוקיה (ונוקיה זה זוועה)

אם מישהו יעזור לי אני אשמח מאוד

או סרטים אחרים