וידעתי בדיוק מה הנכון
אבל בחרתי בצלילות הדעת ללכת על האופציה השניה
ובעצם זה לא יכול להיות צלילות כי מי בוחר בצלילות כזאת החלטה
וההחלטה הזאת כל כך לא מתאימה לי
לא מאפיינת אותי
לא נכונה לי
משום כיוון שלא תסתכלו על זה
ועד עכשיו אני שבורה מהבחירה המוזרה הזאת
אז אולי זה לא אני בחרתי
אולי זה ה גרם לי לבחור
בכל מקרה מה שאבחר זה מאת ה', אבל אולי פה זה במיוחד.
כי זה פשוט לא אני.
יותר נוח לי להגיד שזה ה.
אבל בעצם למה לא? הרי ברור שהוא סובב הכל שיהיה ככה. כמו כל דבר שקורה פה בעולם.
אבל מרגיש לי לא פייר להטיל עליו את הטעות שעשיתי.
אוף הלוואי שיגיע כבר השלב שאביו שזה לא טעות. כי אם הקב"ה הביא אותי למצב הזה, כנראה שיש פה איזה תכלית.
אחרת למה