הדמיון שלה פועל שעות נוספות אז מספיק לה 5 מילים כדי לערבב את כל הסרטים שהיא ראתה+ כל הדברים שהיא שמעה כדי להסיק מסקנה חותכת על כל מה שקרה ומה יש שמה.

שהוא בחור אטרקטיבי.

כל מה שניסית לעשות בתגובה שלך, זה להצדיק את המעשים הרעים של אשתו וללכת כמו איזה אפס אחריה תוך כדי שהוא יוצא מושפל, בעל ערך ש"ר נמוך ולוזר.

לא הפריע לך כלל שזה שיש דברים שאין אפילו צורך להתווכח עליהם שהם בסדר גמור, הפכת אותם לרעים כמו:

" יש הרבה צורות להגיד שלןם. שלום תוך כדי נדנוד קל של הראש רק נימןס. או שלום עם חיוך מפה לאוזן בתוספת עוד כמה דיבורים מיותרים?"

לכן לא שואלים שאלות כאלו נשים. הן מבצעות תהליכי רציונליזציה כל הזמן.

"מה שאשה רוצה ומה שהיא אומרת\חושבת שהיא רוצה זה לא בהכרח הדברים אליהם הם מגיבה רגשית." (ותזכור שנשים בנויות מרכבת הרים של רגשות... הרגשות מובילות אותן כל הזמן)

שים לאשתך מעצורים ושמור על הכבוד שלך במקום ללכת אחרי כל מילה שלה.

אם אתה מרגיש רע כשאתה עושה את זה (למרות שאין סיבה) תזכור ש:

"נשים הן יצורים נפלאים, אבל הן אינן מלאכים של מוסריות. הן בני אדם בדיוק כמונו. בשטח, אתה תבחין בנשים משקרות או משתמשות במניפולציות אחרות. הן עשויות לקנא, לנסות לגרום לך לקנא, להשתמש במיניות שלהן בשביל להשיג כוח, לשקר לגבי הגיל שלהן, או (ללא מצפון) לזרוק אותך בשביל מישהו נוצץ יותר ־ מישהו עם ערך גבוה יותר. וכמה שנשים הן אמפתיות, לאחר מכן הן לא ירגישו רגשות אשמה על זה שנפנפו אותך."

והתנהגות מסוג "לעשות כל מה שאשתי אומרת" מציגה אותך בתור גבר בעל ערך ש"ר נמוך. אם אתה לא יכול להתמודד אפילו איתה, איך אתה מסוגל להגן עליה מפני העולם האכזר?

תשמע, זה נשמע מוזר... אישה זרה שמפרגנת לך... אכפת לך מאישה זרה...

תבדוק את עצמך. אולי סיה צודקת.

אל תהיה חברותי עם נשים אחריות, אפילו אם זה יעלה לך בתדמית של סנוב.

יכול להיות שהאמירה של האחות היא חסרת משמעות אבל מה שזה עשה לך  - לזה כן יש משמעות. יכול להיות שהתגובה שלך לדבריה הסבה את תשומת לבה של אשתך. רק רעיון. תחשוב על זה...

הרי אנשים נחמדים יש בכל מקום, גברים ונשים. השאלה איך אנחנו מגיבים אליהם.

לנשים להתנחמד כלפיך וזה מלחיץ אותה. תקפיד להיות מאד ענייני גם כשנשים מחמיאות/אומרות שלום בלבביות/..

אני לא מתיימרת לדעת אם באמת יש או אין בעייה אתך ועם ההנהגה שלך כלפי נשים זרות, אבל רציתי להעיר שאני רואה את התנהגותם של אנשים בקידוש בבית כנסת, ובשמחות, ובסתם מצבים כשנפגשים בחנות/קופת חולים/וכו ואני רואה שאנשים לא נזהרים מאיסור אשת איש.  אסור לגבר לשוחח עם אישה שהיא לא אשתו אלא אם כן יש איזו סיבה ספציפית עניינית נחוצה מאוד.  כמו כן כמובן כך גם לאישה נשואה עם גבר זר.  אנחנו רואים את זה סביבנו כל הזמן וזה לא שייך למחנה קודש.  צריך לתקן את זה.  אני מכירה משפחות שהתפרקו בגלל הדברים האלה.  אולי זו הזדמנות לקראת יום כיפור, שכל אחד יעשה בדק בית ויקבל על עצמו להתרחק יותר ממי שצריך להתרחק ממנו...

לא נראה לי שצריך לשפוט ולהחליט ולומר דברים חריפים ואולי גם פוגעים ואולי גם בכלל לא נכונים כשלא יודעים את כל הנתונים.

זכותך המלאה שיהיה לך חיים חוץ ממנה ואין לה שום זכות לכעוס עליך כשמישהי עוברת לידך ואומרת לך "שלום".

תזכור - שאתה לא הכלבלב שלה, אתה בעלה.

התשובה היא - לא להתרגש ממנה ולא לעשות כל מה שהיא מבקשת רק היא מבקשת. כשאתה מוכן לוותר על עצמך בשביל בת הזוג שלך, בת הזוג שלך תהיה מוכנה לוותר עליך. איזה בן אדם רוצה להיות בקשר עם אדם אחר שמוותר על עצמו בשביל בני אדם אחרים?

הפירוט דל מידי וקשה לשפוט אך לפי הדברים נראה שהגברת נגועה קשות במידת הקנאה שעלולה להחריב את נישואיה ולהצדיק 

את עצמה היום אני נשוי אך בעבר היתה לי בת זוג יפה ומוצלחת שהיתה חשדנית וקנאית על כל דבר מטבעה ובאמת לא היה לה סיבה... בסופו של דבר זה הצדיק את עצמו עד שבאמת לא יכולתי לסבול וחיפשתי מקום אחר לברוח ממנה וזה עוד לפני נישואין...!

בסופו של דבר זה ניגמר אני התחתנתי ממש אחרי סיום הקשר איתה והיא התחתנה אחרי ביטול של 4 חתונות מהצד של הגבר שנרתעו ממנה ומאופיה הבעייתי כך נודע לי..בקיצור לא כל הנוצץ זהב ומאחל לכם שתשרדו יחד ושהשכל ינצח את המידות..

זה נשמע שממש קשה לך. אז לא ברור שמה שאני אכתוב יעזור, ובכל זאת.

לא בטוחה שיש סיבה להילחץ.

ובמידה רבה היא צודקת.

בסך הכל רוצה לשמור עליך לא נראה לי דבר רע כל כך.

אני ממש לא מוכנה שבעלי יצ'וטט עם נשים אפילו לא ברמת השלום שלום. אם צריך לתאם משהו קונקרטי זה בסדר איתי, אבל לא מעבר.

לבעלי מעולם לא היו ידידות, ואני לא יודעת איך הייתי מסתדרת במצב אחר, אבל אם אתה אומר שכן היו לך ידידות בעבר, אז מינימום למחוק את המספרי טלפון שלהן נראה לי חשוב.

ומה רע בזה שתעבור לך על הטלפון?

בכלל כל השיחות שלום-שלום האלה בין גברים לנשים אחד על אחד הן לא דבר חיובי בעיניי, בעלי ואני משתדלים להימנע משיחות  כאלה.

אם יש משהו קונקרטי שצריך לעשות או לדון עליו- עוד אפשר להבין

אם לא- הפרדה בין גברים לנשים זה דבר בריא

אני אם זה לא היה לי מסובך מידי הייתי עושה מרצוני שלבעלי ולי יהיו אותו ווצאפ ואותה כתובת מייל

לפעמים כשאני צריכה לשלוח מיילים לגברים, שולחת דרך המייל של בעלי ומבקשת ממנו לקרוא את זה.

או שאני צריכה להיפגש עם מישהו אז אני ממש שואלת את בעלי קודם אם זה 100% בסדר מבחינתו ואם לא אז לא.

אני אשה שבהחלט חשוב לה הנושאים האלה, לבעלי זה גם חשוב. הוא שמח שאני שומרת עליו.

מציעה  לך לנסות לראות את הטוב בזה.

טוב לא חושבת שכתבתי פה משהו שבהכרח נכון לך,

אבל אם זה יעזור אפילו בטיפה להוריד את הלחץ אז זה שווה,

שנה טובה ומתוקה

ברגע שזה כל כך אובססיבי זה אומר שמשהו פה בעייתי, יכול להיות משהו בביטחון שלה שלא שלם או חוויה שעברה.
בכל אופן היא צריכה להיות מודעת לזה שהיא אובססיבית, תגיד לה במילים הכי פשוטות, בזמן של נחת שיושבים יחד
"את מודעת לזה שאת קנאית יותר מהנורמה" ממש בטון רגיל ובלי שיפוטיות. מה שיגרום לה להבין שהיא הבעיה ואז תגדירו גבולות יחד, או רק אתה לבד. 

אם זה בעיה בביטחון, אכן לחזק ולהעצים תכונות טובות

מניסיון, אצלי זה היה הפוך והשתפר פלאים.

תלמד הלכות ריחוק מהעריות. אישה שהיא לא אשתך לא אמורה להחמיא לך ולפרגן לך.

אם אתה לא כל-כך מקפיד על ההלכות, לא יודע מה להגיד לך.

אגב, עניין בדוק ומנוסה על כמה וכמה גברים שהתלוננו כמוך זה שמירת המחשבה והעיניים.

בני הזוג מרגישים, גם אם לא במודע, דברים שהצד השני עושה שאסור ע"פ התורה.

אולי אני טועה, אולי אני נגוע, אבל לא ממש נראה שהיא כזאת בעייתית (אלא אם אתה כן עומד בכל הנ"ל ואז כבר אולי כדאי לשקול טיפול כי קנאה זה לא נעים לאף אחד מהצדדים)

אולי תסבירי לו למה את ככה?

אני כ"כ רחוקה מזה שממש קשה לי להבין אבל נראה לי שזה מה שהבעל הזה מחפש להבין

אם הוא יבין מאיזה רגשות או תת מודע זה בא - בטח יהיה לו רעיונות לפתרון לאשתו

האם מישהו בעבר שנתנה בו אמון שבר אותו?

זה נשמע כמו פגיעה ממשהו.

אולי גם יש לה קושי עם הנשיות שלה.

לדבר רציונאלית לא יעזור כי התגובות שלה לא רציונאליות.

אם תמצאו את המקור יהיה אפשרי לפתור.

אם היא כועסת עליך אז תזרום עם זה ותהיה בעסקיך

כשיעבור זעם (אחרי קצת זמן) אולי תשוחח איתה

ותגיד לה שלדעתך התגובה הזאת מוגזמת וזהו.

והפלאפון הוא שלך.

אם לדעתך היא מגזימה בחיטוט, 

מתבקש שתציב גבולות.

אין מה לעשות,

זוגיות היתה ותישאר קשר בין שני אנשים בוגרים.

ריבוניים ואחראים על עצמם.

מי שלא הבין את זה עדיין 

צריך לעבוד קשה על עצמו ולהבין את זה.

הוידוי והקבלה לעתיד זה אחרי הכרת החטא והחרטה.

זה מה שאמרתי.

ובכל זאת אתה לפחות מנסה.

עצם זה שאתה לא עושה את זה שוב, זה עיקר התשובה.

החרטה לא צריכה להיות על פרטי החטא אלא על זה שהמרת צווי ה'.

גם אם אכלתי חזיר, היה לי טעים, הפסקתי ויש לי חשק לעוד, אני יכולה להביע חרטה שיש אדון לעולם, שקבע חוקים ואני בטיפשותי וחשקיי שעדיין קיימים המרתי את פיו.

אתה גם אמור להצטער

אבל בחרת אחרת

אולי עכשיו אפשר גם לבחור לשחרר את בקשת המחילה

ואולי בכלל להתמקד בבחירה ולא באמור

ויותר מכך, האם היה מפני שלהבנתך ייעקר משהו מן התורה?

אני בעוונות מניח שעשיתי דברים רבים מתיאבון, ומיעוט שבמיעוט מכעס ומהכעסה (למשל, אם משהו היה קשה באופן קיצוני בשבת, הגם שלא באמת נצרך, ועניין כזה הוא עבורי בנדיר, וודאי שלא נסעתי פתאום בשבת לבלות בחוף ים רחוק). גם אם פעם קמתי ממקום סעודה ולא בירכתי - אפילו יעבור הרהור שהיה זה בהתרסה כלפי מטבע שטבעו חכמינו מכוחם לתקן ולפסוק, ולא רק מתיאבון וגרגרנות זמן שלא היה זה נוח להתעכב ולהודות על שנותן לחם לכל בשר - אינני חושב שהגעתי לחשוב שאין כל ממש בציווי ובאורח החיים (ובטור אורח חיים).

אני אישית חושב, בצניעות רבה, שאם כל המניעים לקשיות העורף או הנפש הם לתיאבון ואפילו להכעיס, אך לא מפני שעוקרים את שורש ומקור אמונתנו הפנימית, האוהבת, הנכזבת לעתים, אך שלעולם לא תינטש, זוהי - באיזה אופן חסידי ברדיטשובי - סנגוריא גדולה ונקודת אור בחושך. כי בכלל להיות יהודי שעוד מתחבט בזה, שנפשו כועסת אך לא נפרדת ואולי עם כל זה שוקקת, הרי זה בכלל סגולת ישראל וחלק ממעל, גריעותא ומעליותא משמשים בעירבוביא, ועדיין מכל זאת מתגדל ומתקדש שמיה רבא.

מה אתה מבקש מאיתנו לרחם עליך.

תפנים שיש מלך לעולם.

הרב יעקב חזן ז"ל:

ניק חביב שאל האם לצאת עם בחורה דתייה שהוריה מסורתיים, ואתה ענית לו שעל מקרה כזה נאמר ארור שוכב עם כל בהמה.

היהדות שלך היא לא היהדות שלי, ולכן מבחינתי התשובות התקיפות שלך לאורך השרשור הזה לא רלוונטיות יותר מאשר שכומר קתולי מפולין יגיד לי את דעתו.

ולא, לא ביקשתי רחמים. בטח לא מאדם חסר רחמים.

אבל מצטער על כך שאתה לא מצטער, וגם זה יקר מאוד בעיני האלוקים לכאורה

אין פה תשובה.

בעצם אתה מצטער על כך שאלוקים שולט בעולם.

והחליט לאסור דברים מסויימים.

זה "אני מצטער שאני לא קובע מה מותר ומה אסור.

אלא אתה מלך העולם."

מה הקטע דקה לפני שממליכים את הקב"ה

ומבהירים שאנחנו נאמנים לדרך שלו.

גם אם קשה. וגם אם לא תמיד מצליחים.

להביע דעות הפוכות.

עדיף על כלום

אני לעולם לא אצטער על חטאים.

איפה כל מה שלמדנו על חרטה?? וידוי?? וקבלה לעתיד??

עזוב את זה שהוא מפרסם שעבר על רצון ה'

הפוך בדיוק. צריך להתבייש.

וגם אם עושים עבירה. לא להראות את זה לכולם.

ולא לפרסם. גם אם קיים יצר הרע שלא יכול לכבוש אותו.

אמר ר' עילאי הזקן:

ילבש שחורים ויתעטף שחורים.

לילך למקום שאין מכירים אותו.

ואל יחלל שם שמים.

📚 עין יעקב — 3/9/2026

ּא בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הוּא דִּכְתִיב. דְּאָמַר מַר: חֲמוּרָה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁכָּל הַכּוֹפֵר בָּהּ, כְּמוֹדֶה בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. עוּלָא אָמַר: כִּדְרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא: כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָּהּ, הֻתְּרָה לוֹ. 'הֻתְּרָה לוֹ', סַלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶתֵּר. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ מִשּׁוּם רַבִּי חֲנִינָא: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁיַּעֲבֹר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר וְאַל יִתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם [בְּפַרְהֶסְיָא, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם כ) "וְאַתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים: אִישׁ גִּלּוּלָיו לְכוּ עֲבֹדוּ, [וְאַחַר] אִם אֵינְכֶם שֹׁמְעִים אֵלָי וְאֶת שֵׁם קָדְשִׁי לֹא תְחַלְּלוּ". אָמַר רַבִּי אִלָעִאי הַזָּקֵן: אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁיִּצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו, יֵלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ וְיִלְבַּשׁ שְׁחוֹרִים וְיִתְכַּסֶּה שְׁחוֹרִים, וְיַעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ, וְאַל יְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא. אֵינִי? וְהָתַּנְיָא: כָּל שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ, רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם, מָה הִיא? רַבָּה אוֹמֵר: זֶה הַמִּסְתַּכֵּל בַּקֶּשֶׁת. רַב יוֹסֵף אוֹמֵר: זֶה הָעוֹבֵר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר. לָא קַשְׁיָא, הָא, דְּמָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ, וְהָא, דְּלָא מָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ]. כז תְּנָן הָתָם: אֵין מַקִּיפִין בְּחִלּוּל הַשֵּׁם, אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד. מַאי 'אֵין מַקִּיפִין'? אָמַר מַר זוּטְרָא: שֶׁאֵין עוֹשִׂין כְּחֶנְוָנִי. (המקיף) אָמַר מַר בְּרֵיהּ דְּרַבִינָא: לוֹמַר, שֶׁאִם הָיְתָה שְׁקוּלָה, מַכְרַעַת. כח תָּנוּ רַבָּנָן: לְעוֹלָם יִרְאֶה אָדָם עַצְמוֹ, כְּאִלּוּ חֶצְיוֹ חַיָּב וְחֶצְיוֹ זַכַּאי, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (קהלת ט':י"ח) "וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה", בִּשְׁבִיל חֵטְא יְחִידִי שֶׁחָטָא, אָבַד מִמֶּנּוּ טוֹבוֹת הַרְבֵּה. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהָעוֹלָם נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, וְהַיָּחִיד נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ, שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר:

ולא מצליח מספיק להצטער עליהן למרות שהיה רוצה, ומרוב שהוא מצטער על כך שהוא לא מצליח להצטער, הוא משתף על כך בפורום.

אם נמשיך במלחמת הציטוטים 🙂, אצטט את דברי ר' נחמן הידועים, על כך שצריך להסתכל על הנקודות הטובות, ודרך שם הרוע ייעלם.

לענ"ד זאת דרך יותר יעילה כיום.

מה יעזור 100 פורומים תומכים.

הרי ידוע "אין עצה ואין חכמה ואין תבונה לנגד ה'"

תקשיב קצת.

אם אני לא אמחה ואצווח ככרוכיא

הרי להגיד אוו כמה חמוד מישהו שלא מעוניין לעשות תשובה כראוי בלב שלם, ויום אחרי זה לבוא לקב"ה ולאחל לו "שיבואו כולם לעשות רצונך בלבב שלם' זו צביעות,

ואמר הכותב שיחי' בפתח השירשור

שאינו אוהב את הצביעות

על כך שאינו מצטער כאמור.

מצטער, על כך שיודע, שאיננו מצטער כראוי.

וכל רצונו הכמוס והגלוי.

להיות בקשר טוטאלי עם ה'

בלב שלם.

איך אינו יכול.

רגע רגע רגע.

מה זה אני רודף אחר חוקיך מחד.

שו הדא מחד. רודף וזהו.

מחד ומאידך.

יש פה תפיסה מוזרה להאדיר ולתת מקום לחולשה,רדיפת חוקיך מחד, ותשוקות זרות (שבטעות מתפרשות כשתשוקה עצמית) מאידך, בראש כל חוצות.

השיר הזה הוא לפי עניות דעתי.

בעייתי. איך בן אדם מכריז בפומבי שמאידך. אין מאידך.

רודף אחר חוקיך מחד ומאידך.

ובד בבד מתגנבת חולשה שאני מצטער עליה עד עמקי נשמתי.

לא באותו לבל של רצון. לא מכריז עליה בקול היא המאידך הזה.

במאידך מתביישים ומסתירים.

השיר מקומם.

אז אתה לא רודף אחר חוקיך.

זה הופך את הרודף אחר חוקיך על רמת הדקלום. ובתכלס אני עושה מה שבא לי.

ועל השיר הזה.

על הצביעות שבו היה צורך לצוררי הצביעות, להתקומם.

שו הדא שיהודי אומר לקב"ה לעיני כל העדה מאידך.

ביטויים כאלו, אבל לא זכרתי בדיוק.

ביקשתי את עזרתו של ידידנו gpt:

Worked for 49s

כן. ובעצם הדוגמאות המדויקות יותר מחלישות מאוד את הביקורת שבתמונה. יש בשירה התורנית המקובלת מקום לא רק לווידוי שכבר מסודר בתוך מסגרת של חטא–חרטה–תשובה, אלא גם לשהייה בתוך נפש קרועה, עוד לפני שההכרעה נאמרת — ולעיתים אפילו בלי הכרעה שלמה בסוף השיר.

הדוגמה החזקה ביותר היא דווקא “שקעה חמה” של הרב אברהם אליהו קפלן:

> “שקעה חמה, שקעה נפשי

בתהום רעיונות רב כים;

כי נלאיתי מלחום את מלחמתי

עם הבשר, עם הדם.”

ובהמשך:

> “האם לשכוח ולשמוח,

או לזכור הכול ולבכות?”

זה ממש מבנה של שני קטבים נפשיים. המשורר אינו מתחיל בהצהרת האמת, אינו מספר שכבר ניצח ואפילו אינו מכריע בין האפשרויות. הוא מביא לפני הקב"ה את הבלבול עצמו: “חוסה אלי כי לא אדע”. בנוסח המקורי המובא ב“בעקבות היראה”, השיר מסתיים ב“אולי אפתור את החלום” ובשקיעת החמה — לא בפתרון חגיגי. גרסאות שבהן נוספת אחר כך “זרחה חמה, זרחה נפשי” אינן בהכרח הנוסח המקורי. זה שיר שנחשב נכס מובהק של עולם הישיבות הליטאי. הטקסט והנוסחים באתר זמרשת, הפיוט בספרייה הלאומית.

גם אצל ריה"ל, “לבי במזרח ואנכי בסוף מערב” מתחיל בפיצול חד בין המקום שבו נמצא לבו לבין המקום שבו נמצאים גופו וחייו. אמנם כבר במילה “לבי” ברור היכן נאמנותו העמוקה, ובסיום הוא אומר שיקל בעיניו לעזוב את טוב ספרד; אבל רוב השיר חי בתוך הקרע ולא מדלג מיד להכרעה. נוסח השיר.

והדוגמה המקראית המדויקת ביותר היא תהילים ע"ג. אסף אינו רק מודה שנכשל; הוא נותן ביטוי ממושך ומשכנע לקוטב האחר:

> “וַאֲנִי כִּמְעַט נָטָיוּ רַגְלָי… כִּי קִנֵּאתִי בַּהוֹלְלִים, שְׁלוֹם רְשָׁעִים אֶרְאֶה.”

הוא ממשיך לתאר באריכות מדוע הרשעים נראים מצליחים, ואף אומר: “אַךְ רִיק זִכִּיתִי לְבָבִי” — אולי כל עבודתי הייתה לשווא. רק הרבה אחר כך, “עַד אָבוֹא אֶל מִקְדְּשֵׁי אֵל”, התמונה מתהפכת. כלומר, מזמור קנוני נותן תחילה במה מלאה למשיכה ולספק, ורק אחר כך מגלה את נקודת האמת.

מכאן ההבחנה החשובה: סימטריה ספרותית אינה בהכרח סימטריה ערכית. כשמשורר אומר “מחד אני רודף אחר חוקיך ומאידך…”, הוא עשוי להעמיד שני כוחות נפשיים זה מול זה בעוצמתם החווייתית — בלי לומר ששניהם טובים, נכונים או רצויים לו באותה מידה.

אפשר עדיין לומר שהניסוח בשיר המסוים עמום מדי, ושבשונה מ“שקעה חמה” לא נאמר בו במפורש שמדובר ב“מלחמה עם הבשר והדם”. זו ביקורת ספרותית לגיטימית. אבל עצם הדרישה שמשורר דתי חייב לסמן כבר באותה שורה מהו הצד הנכון, ולא רשאי להשהות את ההכרעה ולתת קול לקרע — אינה עומדת במבחן השירה התורנית עצמה. לפעמים עצם הבאת שני הקטבים לפני הקב"ה היא התפילה.

אני לא רואה שום פסול ב"צידוק הדין". יש דברים שהקב"ה קבע שאסור, ואני מקבל עלי כי אני מקבל אותו עלי.

זה לא אומר שאני משוכנע, זה לא אומר שאני אוהב את זה, זה לא אומר ש"הייתי מחליט ככה בעצמי".

במילים של הרב מיכי אברהם, להקב"ה יש "סמכות מהותית" וזהו.

האם מישהו אמור להצטער על זה שהוא לא מצטער שהוא לא מצטער? מה שאלה כזו מוסיפה בכלל?

אגב, על מה בכלל מוסב אותו צער? בפשטות, הצער הוא פשוט על כך שלא התגברתי כמצוות האל.

זה אפילו לא קשור בדווקא לתוכן המצווה/עבירה. זה קשור ליחס עם ריבונו של עולם.

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר