על פי המסורת בראש השנה פותח ה' את ספריו ודן את בני האדם. בימים אלו הוא מחליט למי יסלח על מעשיו ולמי לא. ההחלטה עצמה נחתמת ביום הכיפורים.
לכן הימים בין ראש השנה ליום כיפורים נקראים "עשרת ימי תשובה", תשובה פירושה גם חרטה על מעשים רעים. בעברות שבין אדם לחברו לא מספיקה התשובה, אלא צריך להוסיף
עליה בקשת סליחה.מכאן מקור המנהג לבקש בערב ראש השנה סליחה ומחילה מהסובבים אותנו.בתלמוד אנו מוצאים הסבר על הדרך שבה חותם ה' את גורלו של האדם. "שלושה ספרים
נפתחים בראש השנה: אחד של רשעים גמורים ואחד של בינוניים ואחד של צדיקים. צדיקים גמורים נכתבים מיד לחיים; רשעים גמורים נכתבים ונחתמים למיתה, ובינוניים תלויים ועומדים (ממתינים לגזר דינם) מראש השנה ועד יום הכיפורים. זכו - נכתבים לחיים; לא זכו - נכתבים למיתה".
הסבר זה של התלמוד ממחיש את הרעיון שגזר הדין לא נקבע מראש, ושגורלו של האדם נתון בידיו.
כיצד יכול האדם לקבוע את גורלו?
בידי ה' מצויים גם ספרי המתים, ובהם נחתמים שמותיהם ומעשיהם של האנשים בתקופת חייהם. כאשר ה' בא לגזור את דינו של אדם שפשע לחיים או למיתה, לפני ההכרעה הוא פותח את ספרי המתים שכתובים בהם קורות משפחתו, חבריו ועוד.
