ואני ממש חושבת שהם עושים את זה כלפי חוץ ותכל'ס אני ממש נגד כי זה סתם, 

וגם כי אחרי שהם יפרדו או מה שהוא כזה הם יהיו עם שיברון לב, שאני לא חושבת שהשיברון לב הזה יהיה אמיתי אבל הם לא מבינים את זה.

גם אני נגד כי את לא באמת מבינה מה מו מי וכו וגם זה לא למטרה חשובה..

אם בעלה יהיה לו ידידה? כאילו היא אישתו וזה לאא שהוא חושב להחליף אותה או משהוא כזה

חוץ מזה שאין לה עדיין בעל ובגיל דלנו  זה נראה לי דווקא סבבה לגמרי 

מחילה יקרה.

אבל אני לא אחסוך את השלב של "זה כתוב בתורה". כי זה באמת מימד חשוב

צריך לדעת שזה הבסיס לחיים בריאים פיזית ונפשית.

מה אומר לך? זה נושא לא פשוט במיוחד בגיל הזה

שהרצון להיות נאהב ולטעום מהכל הוא ממש דומיננטי.

מקשרי ידידות רגועים כביכול יכולים להתפתח קשרים רציניים ועמוקים יותר

שהם ממש לא רצויים בגיל הזה, וכבר לימדנו חז"ל שאין אפוטרופוס לעריות

ואנחנו לא מכירים את עצמנו בכל המצבים האפשריים. קל וחומר במצבים מהסוג הזה

ככה שמראש צריך לשים סייגים וגבולות ברורים-(ואת זה ההלכה והתורה קובעת.)

את רוב התשובות כתבו לפני

אז ממש בקצרה אני אומר לך שחבל שתחדירי לעצמך כבר מהשלב הזה

שקשרי בינו לבינה הם כאלו. כי הם לא אמורים להיות כאלו

ז"א נניח שתתחתני בע"ה, זה יראה בענייך הגיוני שלבעלך יהיו ידידות? 

אני בטוחה שאף אישה/בעל לא היו רוצים מציאות כזאת.

כנ"ל את עכשיו. צריכה לשמור את עצמך בדיוק למי שמיועד לך.

פיתוח קשרי ידידות רק מגבירים את הידיעה שזה כביכול נכון להיות בקשר עם כמה אנשים בו זמנית.

(מקווה שהובן)

עוד משהו קטנטן, בגיל הזה יש לך הזדמנות לחפש את עצמך ולגלות מי את

להכניס קשר, אפילו אם הוא קטן ושולי לתוך החיים שלך זה דבר לא נכון

שיכול לגרום לך להמון בלבולים וחוסר יציבות

והאישיות שלך יכולה להיות מושפעת ח"ו מהאישיות של האדם שאת כביכול ידידה שלו

ככה שתפתחי קשר תלותי והאישיות שלך תבנה לאורו, ולא לאורך!

וברגע שזה כבר לא יהיה רלוונטי. פתאום תמצאי את עצמך ח"ו בחוסר אונים.

לא מאחלת לאף אחד.

אז באמת באמת אאחל לך לברר עם עצמך את מה שנכון לך

ולהגיע למסקנות נכונות.

אגב אני לגמרי כאן, ואת יותר ממוזמנת לפנות גם באישי

איפה זה כתוב בתורה? תביאי מקור ואז יהיה אפשר לענות לך. 

ויש לי ידידה במסגרת מחוננים, במחוננים בערך כל שנה יש חצי שנה סך הכול של לימודים שם, והם מתרחשים אחת לשבוע.

כל מפגש הוא על שעות הבוקר, יש שם 3 שיעורים, כל אחד שעה וחצי, ובניהם יש הפסקות, הכמות הכוללת של ההפסקות ביום אחד זה באיזור השעה.

אם תעשי את החישוב תגלי שזה אומר שבשנה שלמה אנחנו מקסימום 24 שעות יכולים לשוחח. וגם בהם, ומתוך הזמן הזה מקסימום מקסימום, 1/4 מהזמן אנחנו נפגשים, כלומר, שמקסימום מקסימום אנחנו נפגשים ל15 דקות בחודש, 45 דקות לרבע שנה, (ולא, בשאר החודש אני לא חושב עליה, ולא חושב מתי שב נוכל לשוחח ולאשום דבר כזה, אפילו לדקה אחת)

גם ב-12 שעות השנתיות האלה אני מקפיד לשמור נגיעה,

וחוץ מזה יש לנו עוד ידיד, בן, ככה שאנחנו לא זוג אלא שלישיה.

אני אשמח מאוד אם תוכלי להסביר לי איך מזה יכולה להתפתח חברות סוערת שלי  עם הבת ורק איתה.

ומה הקשר מה הבעל/האישה י/תחשוב על זה, אנחנו מדברים על גיל צעיר, ואני גומר את התוכנית מחוננים שנה הבאה, בגיל 15, ככה שככל הנראה אישתי לא תוכל להביע את דעתה בנידון.

ולפי ההיגיון של כמה בו זמנית, נובע שאי אפשר שיהיו לי גם כמה חברים בנים, אלא רק אחד.

ואני לא עד כדי כך דביל, אני יודע להפריד בין אחרי החתונה ללפני. ואני יודע שאחרי החתונה יהיה כדאי שאני יתמקד קצת יותר באישתי.

זה לא אומר שגם עכשיו כדאי לי להתמקד באחד כדי שאני לא יתבלבל אחרי החתונה.

ודווקא אם אני יתמקד באחד יכולה להיווצר תלות

ובעניין התלות, נפלא מעיני למה את סבורה  שקשר שמתרחש שעה לחודש (עם בת) מועד לפורענות בעוד שקשרים המתרחשים מספר שעות ביום (עם בנים) אינם מועדים לפורענות.

הנה לך שולחן ערוך מפורש.

"צריך אדם להתרחק מהנשים מאד מאד. ואסור לקרוץ בידיו או ברגליו ולרמוז בעיניו לאחד מהעריות. ואסור לשחוק עמה, להקל ראשו כנגדה או להביט ביופיה. ואפילו להריח בבשמים שעליה אסור. ואסור להסתכל בנשים שעומדות על הכביסה. ואסור להסתכל בבגדי צבעונים של אשה שהוא מכירה, אפילו אינם עליה, שמא יבא להרהר בה. פגע אשה בשוק, אסור להלך אחריה, אלא רץ ומסלקה לצדדין או לאחריו. ולא יעבור בפתח אשה, אפילו ברחוק ארבע אמות. והמסתכל אפילו באצבע קטנה של אשה ונתכוין ליהנות ממנה, כאלו נסתכל בבית התורף (פי' ערוה) שלה. ואסור לשמוע קול ערוה או לראות שערה. והמתכוין לאחד מאלו הדברים, מכין אותו מכת מרדות. ואלו הדברים אסורים גם בחייבי לאוין."

יפה. זה איסור.

דבר שני אין לי מושג מה הולך בקשרי הידידות שלך, עניין שלך לגמרי. (זה לא הופך את זה לבסדר)

לא מתכוונת להכנס לרגשות והמחשבות הפרטיות שלך.

השואלת מתכוונת לקשרי ידידות יותר רציניים של שיתוף ופריקת רגשות,

מזה אפשר להתפתח קשרים מטורפים. אני יודעת מה זה מבנות שאני מכירה טוב מאוד.

"ואני לא עד כדי כך דביל, אני יודע להפריד בין אחרי החתונה ללפני. ואני יודע שאחרי החתונה יהיה כדאי שאני יתמקד קצת יותר באישתי.

זה לא אומר שגם עכשיו כדאי לי להתמקד באחד כדי שאני לא יתבלבל אחרי החתונה."

בוא נבהיר משהו חשוב מאוד

קשר בין חברה לחברה זה לא כמו קשר בין איש לאישה! ולהפך.

אל תשלה את עצמך שזה כן.

יש הבדלים מטורפים בגישה ובהחשפות הנפשית.

אל תגיד לי שאתה מפריד בין לפני החתונה לאחרי,

הבניינים העצמיים והאידאולוגיות נבנים עכשיו! 

אם תתרגל מגיל צעיר יחסית לחשוב שזה סבבה שלבחורה יהיו כמה בנים שיפטפטו איתה

אז גם בעתיד כנראה תתרגל לחשוב שזה בסדרך שלאשתך יש כמה ידידים, נו בקטנה בטח לא?

אז זהו שלא.

אגב זה משהו שיבנה לך עם השנים, וככל שמתגברים מבינים את זה יותר.

"ודווקא אם אני יתמקד באחד יכולה להיווצר תלות

ובעניין התלות, נפלא מעיני למה את סבורה  שקשר שמתרחש שעה לחודש (עם בת) מועד לפורענות בעוד שקשרים המתרחשים מספר שעות ביום (עם בנים) אינם מועדים לפורענות."

אל תנסה בכלל להשוות, זה אפילו לא שייך. כנראה שלא הבנת אותי בכלל.

קשרים עם אנשים מאותו המגדר שלך הם לא משתווים לקשרים עם בנות.

לא סתם המשיכה היא כ"כ חזקה וזוהי דרך העולם. שבנים נמשכים לבנות ולהפך.

ובמקום לבזבז אותם בקשרי נעורים חולפים, תשמרו אותם לזמן האמיתי.

שאני מדברת על קשרי תלות אני מדברת על זה שבנות נפתחות לפעמים ליד בנים יותר מאשר ליד בנות

(והשואלת עצמה ציינה את זה שיש דברים שהיא רוצה לספר לבן ולא לבת)

והעניין שמקשרים כאלו מתפתחת תלות נפשית, וברגע שהאדם שאתה מדבר איתו נעלם מחייך מסיבה כזו או אחרת,

מרגישים חסרי אונים. ולפעמים ההשקפה נבנית לאור אותו אדם, ז"א שהערכים והאמונות נבנות

לפי מה שהאדם שמדברים איתו חושב ומאמין, ולא לפי מה שאני חושבת או מאמינה.

מקווה שהובן.

וזה לא עושה לי טוב, אז אני יודע כמה זה מעצבן כשעושים לי את זה. אבל אני נאלץ לעזוב את הוויכוח הזה.

ולא שיכנעת אותי, יש ל עוד מה לענות. אז כל אחד יאלץ לדבוק בדעותיו.

אני גם מעוניינת לסגור את הדיון הנ"ל

בדיוק, כל אחד שיחשוב מה שהוא רוצה

המשך חיים נהדרים (:

השאלה אם אתה רוצה לדעת ולהבין באמת.

למה לא ? מה קצת לדבר לא יותר מזה זה ממש נחמד

כי למה לא? אם יש אדם שאתה מחבב למה לא לדבר איתו?

ואם יש לך ידיד בגיל הזה הסיכוי שזה ירוד עד שתתחתן הוא נמוך מאוד. ככה שזה רלווונתי לדבר על מה השותף או השותפת לנישואים תחשוב על זה.

וחוץ מזה, לי אין בעיה שלאשתי יהיה ידיד (דגש על ידיד, עם יהיה לה חבר זה יותר יפריע לי) בן אחר. ואני במילא לא ירצה לא ירצה להתחתן אם מישהי קנאית עד כדי כך שזה יפריע לה.

להתכתב בש"א פה עם מישהי שאני לא מכיר במציאות, נראלי בסדר

דבר כזה זה דבר שלא כ"כ יכול להפוך למשהו יותר....

יש לנו תורה שכחת???

למרות שיש כאלה שהעדיפו להתעלם ממנה בינתיים...

שאסור לדבר עם גבר? ליגוע?? מה בדיוק?

אני עכשיו רושמת לך מקורות.

מה שכתבת אסור בתכלית האיסור!!!

הוא אמר על שיחה אישית פה, פה לא נראלי שמגיעים לעיניינים אישיים.

שוב, גם זה מאד עדיף שלא

כמדומני שדיברו פה על קשר בגיל צעיר... מגיבה בהתאם.

עדיין אסור. זה מוביל לזה....

ומספיק שזה יכול להוביל....

בשביל להיזהר צריך סייגים, לא?

גילוי עריות. וגילוי עריות זה יהרג ואל יעבור. וזה כתוב בעשרת הדיברות שנתנו לנו בהר סיני.

אין ויכוח.

כל בוקר אנחנו מתפללים אל תביאיני לידי ניסיון. אז אנחנו לא יכולים להכניס את עצמינו לניסיון בכח.

ועוד בגיל כזה מטומטם שההורמונים שולטים בנו.

זה קשור לחיים שלנו.

כתוב שלוש דברים יהרג ואל יעבור-

1 שפיכות דמים

2 עבודה זרה

3 גילוי עריות

ובחורה או בחור שיש לה או לו חבר או ידיד שזה אותו דבר, בסופו של דבר, יגעו בוודאות לגילוי עריות כי אנחנו בגיל שאנחנו לא שולטים בתאוות שלנו.

נקודה.

כל אחד יעשה מה שניראה לו, אבל מה שצריך לעשות זה ברור!

שתיהם אסורים ממש, זה מה שהתכוונתי

אין צורך לרדת לקטנות.

לדבר עם מישהו בפורום.

גם זה לא מצווה גדולה

אבל זה בטח לא .\אסור.

אני דיברתי על ידידם וחברים אמיתיים. לא בפורום.

או בחז"ל

יהרג ואל יעבור.

חפש את התגובה השנייה שלי, אין סיבה לערוך שיח פתוח, תשוחח עם בנים

מלבד הצדדים הרוחניים שלא ניתן לשערם, זה יזיק לך חברתית, זוגית (בעתיד, עם בעלך שתהיה איתו לתקופה יותר ארוכה...), לימודית, נפשית. אם לא ברור למה תשאלי ואוכל להסביר... 

אחרי שחבר שה עזב אותה , מאז יש לה טראומה.

"ידיד (לא חבר)"?

נתונים מראים 40% מהנמצאים בקשרים כאלה מדווחים על מחשבות לגבי יחסים איתם, 65%+ מדווחים שקיימו יחסים עם ידידים, אמנם מדובר על חברה מתירנית, אבל ברור שהמשיכה קיימת גם אצל דתיים...

על גילאי 12-13?

אבל הקשר שלי יתנתק באופן וודאי בשנה הבאה,

מכיוון שאנחנו נפגשים במסגרת מחוננים והם יגמרו בשנה הבאה, אז האם את רואה אותו כבעייתי?

הן הלכתית והן נפשית, אם אתה נלחם על משהו כל כך כנראה זה חשוב לך יותר מידי מסיבות לא ברורות..

שמישהי לא ידעה מה לעשות אם חבר שלה שהתחיל בתור ידיד וכיום הם כבר לא שומרים נגיעה..

שאי אפשר לדעת!

לכן מראש לא נכנסים לעניינים כאלה

זה בדיוק מה שאני טוחנת רוב הדיון שאין אפוטרופוס וכו...

עייני תגובתי על זה למטה

את משחקת כאן עם רגש.... את לא יכולה לדעת לאן זה יוביל. כמה שתבטיחי לעצמך.

זה סוחףףף

קשר בין שני מינים הוא מסובך וקרוב לוודאי שתיווצר קרבה ריגשית.

אם את רוצה להבין יותר טוב. תלמדי פסיכולוגיה.

או שתדברי איתי באישי

זו גמרא מפורשת.

ועוד נאמר במסכת אבות- "אל תאמין בעצמך עד יום מותך"

כל עוד אדם בחיים הוא לא יכול לדעת ב-100 אחוז שהוא לא יפול 

רק במות האדם, יש וודאות לא יחטא, כי הוא לא יהיה כאן בעולם הזה, כך שגם לא תהיה לו אפשרות לחטוא.

והגמרא מספרת אפילו על יוחנן כהן גדול ששימש בכהונה 80 שנה

ובסוף נהיה צדוקי.

ז"א הפך להיות חלק מכת מסוימת שהיתה באותה תקופה והתרחק מהדת...

מאד קשה מאד מאד

ולהגיד שאת חולקת על הגמרא.

אני חושבת ואני לא חוזרת בי שזה חוצפה.

ואני בת!

אני אומרת את הדעה שלי שהיא מבוססת על דעת תורה.

את לא חייבת לחשוב ככה אבל אני חושבת שלהגיד שאת חולקת על הגמרא זה חוצפה.

ואם את חושבת שצריך לקבל דעת האחר, אז את צריכה לקבל את דעתי זו

כל טוב.

הגענו למצב של כבוד התורה!!!

אנחנו דתיים פה נראה לי, אחרי הכל, כל התשובות שלנו הן בהתאם למ שחונכנו...

שהכוונה ש"דרך ארץ קדמה לתורה 26 דורות" זה שהתחילו לעסוק במלאכה לפני מתן תורה...

אמרתי שהמקור שהבאת כסימוכין הוא לא נכון. זה לא קשור למתן כבוד בסיסי...

למה את חושבת קיצוני יותר מדי?

אנחנו מביעים את דיעותינו שבמקרה שונות משלך.... ובמקרה קצת דרושות כאן!

כן. רובנו מכירים במעלת התורה... כואב לנו שכך מדברים ומזלזלים, לא צודק מצידינו?

תנסי לקבל.

אנחנו יכולים להבין אותך. ואולי אפילו הבנו את הכוונה בדברים שלך. הגבנו על זה. תפתחי ת'ראש ותשימי לב.

לא חושב שדיון שבו הצדדים שומרים על שפה נקייה ומתלהטים מעט בעקבות חקר האמת הוא מחלוקת, נראה לעניות דעתי שכולם פה בוגרים כדי לקחת הכל בצורה נכונה ופרופורציונלית...

אם זה לא המצב אז את צודקת... אבל אני מעדיף להאמין שהתקיפות שמתגלה פה היא כתוצאה מהתנגדות פנימית שנובעת מיצר הרע...

אבל הדיון הזה סטה למקומות אחרים

וגם כן לזלזול

אז לדעתי אם מחלוקות מתנהלות בצורה כזו

עדיף שלא יהיו

בכל מקרה על הצד שזה לא ראוי - נוער וגיל ההתבגרות

אז אני מבקש סליחה ממי שזה הפריע לו @ניגון הלב

הדיון הזה נעשה בהנחה שאנחנו מתבססים על עובדות מהתורה/תושב"ע

אם את מאמינה או מסכימה איתם- זה עניין לגופו שלא שייך לדיון הזה

ממש מצטערת.

אז אין לי מה להגיד, אצלי זה מתבסס על התורה ועל מה שה' יתברך אמר ומיזה יוצאות כל הסיבות.

שוב, מחילה, באמת.

ישלי הרבה מה להגיד בנושא אבל בשביל זה אני צריכה לדבר ולא לכתוב, בדיבור זה פשוט יוצא

מצטערת

תביני שלאנשים כאן ברציונל שלהם יש דעות תוריות

את לא יכולה להפריד את זה אחד מהשני.

כאילו זה דרך חיים!! זה לא אמור לסתור- לפחות למי שחושב ככה

לאחר מכן חל מעבר לנושא דת...

חוץ מזה שגם לסיבות האחרות יהיה בהכרח קשר לדת כי אנחנו מדברים למי שנותן חשיבות לתורה

אנשים פה התחילו לשאול שאלות מבחינה הלכתית אז התחלנו לענות מבחינה תורנית

אבל אחרי הכל הבהרנו שהכל מבוסס על התורה כי אי אפשר שלא! התורה מחושבת מכל הכיוונים....

כאילו... אכפת לי- אבל עניתי לה גם לא מבחינה תורנית אבל אי אפשר להתעלם מכך שהיא כתבה שלא לכתוב דעות מהתורה. זה צורםםםםם!!!!

אני הסברתי לך שהגבתי לה לאאא רק מבחינה תורנית. תביני!!!!

ותקראי את כללל התגובות, אח"כ תדברי. אוקיי..?

אנשים הסיטו את הדיון ושאלו שאלות מבחינה תורנית... הגבנו גם מבחינות אחרות

יש כאן אנשים עם דעה תורנית, מה לעשות

אי אפשר להפריד את זה מדעה רציונלית כמו שאת טוענת

זה בא באותה חבילה.

אני תמיד התעניינתי בנושא הזה.

כשאתה דתי אתה לא יכול להפריד בין דעה תורנית לרציונאלית. זה בא ביחד.

מחילה עייפתי מהדיון הזה

הוא כבר ממש לא לשם שמיים

וחוץ מזה לדעתי היא התכוונה לפרט ולהסביר ולא רק לאמר ה' אמר וכו.

וחו"מ אני גם הבהרתי שצריך לבסס את הדיון ע"פ זה ולא אפשרי לוותר על החלק של התורה

כי הוא מרכזי מאוד מאוד מאוד.

מכולנו פה ואם בגמרא זה כתוב זה כדי ללמד אותנו

פה טמונה הבעיה...

לקחת את זה כול הזמן לשם . היא אמרה ידיד לא חבר

לא סתם היא נאמרת כאן שוב ושוב ושוב.

עיין כאן.

וואי וואי בבקשה אל תאמרי את זה אהובה. - נוער וגיל ההתבגרות

זה מהתורה. ביקשו כאן בלי תורה!

מה את אומרת?!?!?!?!?

זה פשוט מרגיז אותי שיש אנשים שחושבים שהם יודעים יותר טוב מאלוקים מה לעשות.

אמרו לך משהו. תעשי. מה את מתווכחת?! ואז יש תירוצים מטומטמים של "זה לא כתוב בתורה"

מה לא כתוב??

את יודעת את כל התורה בעל פה????????????????????????

לא.

תני לאנשים קצת יותר גדולים ממני וממך שהם גדולי הדור והרבנים להגיד לנו מה מותר מה אסור

סורייייי על העצבים.

זה ממש מעצבן אותי.

שאני יודעת מה זה וזה לא שווה את הנצנצים.

זה לא מה שזה נראה.

כאילו, זה כן כיף והכל אבל לא שווה את זה.

ידיד זאת מילה עדינה לחבר לפי דעתי

ואין אפוטרופוס לעריות!

קשרים ידידותיים כביכול יכולים להתפתח לחברויות רציניות !

מנסיון רב מידי עם חברות שלי לצערי

ויש עוד כל מיני רבדים מעבר לזה.

אמן שלא נשלה את עצמינו שזה בסדר

"ידיד (לא חבר)"

מה שחשוב זה הרעיון המרכזי והכללי.

רוצים ידיד/חבר איך שלא תקראו לזה

בשביל לפרוק, לפטפט, לשתף בחויות אישיות ורגשות,

וזה משהו שבונה קשרים נפשיים. וכבר דיברנו על זה למה זה לא טוב, אין לי על מה לטחון מים ולחזור

זה לא באמת משנה איך תקראו לזה,

זה לא שאם תקראו לזה ידיד, זה יהפוך את זה לפחות חמור/מזיק.

הרעיון המרכזי הוא משותף.

ההגדרה לא באמת חשובה - נוער וגיל ההתבגרות

אני מתכוונת לזה שאת יכולה להגדיר מישהו כידיד שלך- שזה כאילו הגדרה יותר עדינה ומוחלת

ולדבר איתו כמו שאת מדברת עם חבר רציני כביכול

מה זה שונה מחבר?

אגב עייני כאן

ההגדרה לא באמת חשובה - נוער וגיל ההתבגרות

למה לעשות דברים בלי תכלית?

אם היא שאלה כנראה שיש תכלית ומטרה או סיבה

איך שאני הבנתי היא התכוונה מישהו לספר לו כל מיני דברים ולפרוק.

לדעתי את מתכוונת יותר למכרים, שלום שלום וכו

גם הכלב של השכן יכול להיות מכר.

העניין הוא לא ההגדרה, העניין הוא היחס לדעתי

זה שאת אומרת עובדה שיש לי חברים זה נראה כאילו את מתגאה בזה

זה לא גאווה.

כולה מדברים קצת ?

שכוייח

אבל אם ניתן לשלוח לי בפרטי בשביל משנה סדורה... (לא שיש לי הווא אמינא בכלל...)

כאילו מה יכול לקרוא מלדבר קצת?

תסתדר זכותי לכתוב \לחשוב איך שבא לי

שהוא התיר לך לחשוב מה שבא לך? יש הבדל מאוד משמעותי...

אני לא חושב אבל שיש בעיה אם ידידה חברה\חבר כן אבל ידידה?

חשבתי לבד והגעתי למסקנה ששום דבר חמור לא יקרה, אתה חשבת לבד והגעת למסקנה אחרת.

אבל אני מכיר את המקרה המדובר קצת יותר טוב ממך, ככה שאני מיחס לדעתי משקל יותר גדול מאשר לדעתך, אם אתה רוצה לשנות את המצב כדאי לך לשכנע אותי, ובשביל זה נחוצים לך טיעונים. כך שאם לא  נאה ולא יאה לכתוב אותם בפורום כזה כנראה שהמצב הנוכחי יימשך.

טוב, הוויכוח הזה גורם לי לבלות יותר מיד זמן מול המחשב, - נוער וגיל ההתבגרות

עזוב שנייה את הפגימה בעולמות העליונים והצער הרב שיסבול האדם כשיראה מה עשה...

גם לא מבחינה רוחנית זה בעייתי...

כאילו מה קצת לדבר אם חברה\חבר אני מסכים יש בעיה אבל ידידה? סתם לדבר איתה קצת 

מלבד הצדדים הרוחניים שלא ניתן לשערם, זה יזיק לך חברתית, זוגית (בעתיד, עם בעלך שתהיה איתו לתקופה יותר ארוכה...), לימודית, נפשית. אם לא ברור למה תשאלי ואוכל להסביר... 

תנסה להבין לבד קודם שתרד לשורש העניין. תנסה להציג את התפיסה שלי קודם..

מי אמר שזה שיש לך ידיד/ה זה עבירה?

יוסי בן יוחנן איש ירושלים אומר: ... ואל תרבה שיחה עם האישה, עם אשתו אמרו, קל וחומר באשת חברו. מכאן אמרו חכמים, כל זמן שאדם מרבה שיחה עם האשה, גורם רעה לעצמו, ובוטל מדברי תורה, וסופו יורש גיהנום.

ולא ידעתי ש 45 דקות שיחה אחת לרבע שנה נקרא הרבה.

כל מילה מיותרת היא נקראת הרבה.

אנחנו בגיל מטומטם. תקלטו את זה כבר.

אני בכל מקרה, לא סומכת על עצמי.

אחת הסיבות היא שבגיל הזה אדם צריך לבנות את עצמו ולהכיר את עצמו ואת מה שהוא וידיד או ידידה (בני המין השני ) ממש מפריעים נפשית לעשות תהליכים כאלה, מנסיון.

וגם אין גדר לעריות, וזה באמת. רואה מסביבי מלא מלא אנשים שפשוט התחילו כסתם ונמשכו... אין לזה סוף.

חבל שאנשים עם ידידים או ידידות לא רואים את עצמם מבחוץ (ועוד יותר מבפנים בפנים)

בהצלחה אחים

אבל תמיד הם נראים כאלה ריקים וכאלה לא אמיתיים.... לאידעת משהו חנפני וצבוע כזה....

איך זה קשור?

אנשים אם חברות לא ידידות שלא צבועים בכלל? או שממש לא רקים ומלאים בתוכן

קשרי בינו לבינה אמורים להיות הכי קדושים ועמוקים

ולהפוך אותם לרדודים, מובנים מאליהם ולמשהו שלא צריך בשבילו מחויבות או השקעה

זה לא נראה הכי מכובד בלשון המעטה

זה 2 חברים טובים ואז זה כבר סיפור אחר 

אבל כבר אמרתי שאולי זה רק בהסתכלות שלי...

בוא תודה באמת, יחס בין בנים לבנות הוא לא יחס כמו בין בנים, לנשים יש גישה נפשית/ רגשית וגם קשר כזה משפיע יותר מידי על נער צעיר...

כל הדיון הזה רק מוכיח כמה אתה צמא ליחס מאישה... אני בטוח שכשתרצה למצוא דברי חכמה עמוקים תוכל לבקר בבית המדרש הקרוב לביתך...   

בנקודה המסוימת הגבתי לו על האירוניה שבדבריו

קצת קשה לי עם סגנון התגובה.

בנים נוטים להיות מתונים וחנפנים מול בנות, במיוחד בגיל הזה. חוץ מזה שמלבד זה יש בכל היחסים האלה כניעה ליצר ולחולשה נפשית שזה מבזה בפני עצמו... ואני אומר לך את זה כדי שתביני מה המצב, את יכולה להכחיש אבל ככה זה נראה מהצד...

פשוט נראה לי שמחפשים איזשהו סיפוק.

אולי לשתף מישהו בחיים ובחוויות

רצון להרגיש גדול/עצמאי עם בחירה

אולי רצון לטעום מהכל לחקור ולחפש

פשוט תסמיני נעורים שרובנו חווים באיזשהו שלב

לי דווקא נראה להפך, עידוד של אישה יתאים לנפש של אישה... חוץ מזה אפשר לבקש עידוד מאבא או מאח... בכללי להתקשר למישהו כדי שיעודד אותך נשמע לי מוזר... למה לא לעודד את עצמך?

כי מצד אחד הקשר עם הבן הוא רק ידידות (שהרי הסכמנו שחברות זה בעייתי) ומצד שני את מרגישה יותר פתוחה איתו... בכללי נוטים להיפתח יותר למין השני...

יש כאן נושאים עמוקים יותר בנפש האדם, לפעמים צריך לשקול יתרונות מול חסרונות ולבטוח בחכמים מאיתנו (כל חכמי התורה למשל...) שימי לב שלא אמרתי שזה בעייתי היחס עצמו, אלא במצב הנוכחי ובגיל הנוכחי, כשתלכי להתחתן זה כבר משהו אחר (וד"א קשרים כאלה מזיקים לנישואים ורמזתי לכך בתגובה הראשונה...)

אני הייתי צכה די הרבה זמן ועזרה כדי להגיע לתובנות כאלה..

אבל זה לא נראה לי כזה מסובך, ניתן להבין את זה כשלומדים על הקמת בית...

ואולי כי אני בכללי אדם מסובך ואולי כי לא הגעתי ללמוד על הקמת בית

ומה הכוונה מסובך? תמיד עניין אותי המושג הזה...

כי אז הצד השני יכול להיכנס לעומק של דבר פשוט שאפילו יכול להיות תלוי בתקלה בתקשורת... אני מניח שיותר מעניין אותי מה זה אומר אדם מסובך אם זה עונה...

ואוו זה מצחיק אותי להסביר את זה, אף פעם לא ניסיתי

כאילו שום דבר (ממש שום דבר) אצלי הוא לא חלק הכל מסובך ועמוק ומלא צדדים... זה מהיכרות שלי (ושל סביבתי)

עם עצמי...

זה אומר שגם תמיד תמיד אמרו ואני יודעת שהייתי מאוד מאוד בוגרת ביחס לגילי אבל לקח לי המון זמן להשלים עם שאני כזאת וזה חלק מהטוב שבי

לכן גם אני לא מרבה ולא מצליחה לשתף אנשים בדברים שעוברים עליי מבפנים כי הכל הרבה יותר עמוק ומתוסבך...

ואוו חפרתי

הייתי קורא לזה עומק ומורכבות... אבל זה תלוי אם הגישה למצב היא חיובית או שלילית...

בין גברים לנשים ואז תביני לעומק ותשמחי בהבנה שזה הכי טוב לך... 

ובאישיות, דברים שבעתיד היו נראים לך כלא מובנים וטיפשיים

פתאום יראו לך כ"כ מדהימים ועמוקים וחשובים.

עם הזמן...

וזה שונה לגמרי אבל לגמרי מחברה רגילה, ברור.

אבל זה מזיק מאד מאד

גם עכשיו וגם בעתיד.

תאמיני לי יש לי ניסיון.

לא כדאי לך! זה נוצץ מבחוץ אבל זה בולשיט!

זה פשוט נובע מרצון לחקור קשרים אחרים שהם מעבר לחברות הטובות שלי

לטעום מה זה שיח עם זכר..

זאת טעות, והנה זה בדיוק מה שדברתי עליו לפנייכן

שמקשרי ידידות מתפתחים קשרים עמוקים

ברגע שאת חושפת מהנפש שלך כל מיני חויות, קשיים, משברים, וכדומה

את יוצרת קשר נפשי עם אדם!!!

ומאז זה רק הולך ומתפתח

עשי טובה לעצמך יקרה אל תכנסי לזה

יש לי חברות שמקשרי ידידות בסוף נכשלו עמוק בנגיעה ונותרו עם שברון לב ושם רע

ועד היום מצטערות על זה כ"כ

שמרי את עצמך למיועד בע"ה!

זה אותו רעיון...

וחוץ מזה, החוק אוסר את זה.

הם מהתקופה שמוסר הכליות היה בהתאם לרצון הבורא... שנזכה...

אתה כתבת "הם מהתקופה שמוסר הכליות היה בהתאם לרצון הבורא"

זאת הייתה תקופה אחרת, ולכן הדברים היו שונים.

לעומת זאת,סבא וסבתא שלה הם לא מתקופה כל כך שונה.

אתה יודע כמה השתנה ב50 שנה האחרונות? היום כל 6-10 שנים זה כבר דור חדש...

ויצר העריות נשאר יצר העריות והוא לא השתנה מאז שחכמים לכדו אותו ותלשו ממנו את היצר לקרובי משפחה אסורים.

יש סביבה מתירנית, תרבות נהנתנית, מראות לא צנועים...

את יודעת מה זה אין אפוטרופוס לעריות?

אבאר לך שיהיה בשפה יותר פשוטה

אין- לא קיים

אפוטרופוס- אחריות

עריות- במילים עדינות אקרא לזה קשרי בינו לבינה

זאת אומרת שאין לך אחריות על היצרים האלו!

את לא מכירה את עצמך ב 100% בכל המצבים האפשריים

את לא יכולה לדעת בוודאות גמורה שלא תפלי, שלא תפתחי קשרים מעבר,

שלא תפגעי, שלא תשברי שמירת נגיעה.

אז מראש שמים כל מיני גדרים, הגבלות והלכות שימנעו מהנפילה

ב"ה אשרייך ממש חשוב!

אז תעזרי לעצמך לשמור נגיעה

ומראש לא להיכנס למצבים של חשיפת נפש ודיבורים שכאלו

כמו שיש איסור נגיעה

יש גם איסור אל תרבה שיחה עם האישה- גם לתשומת ליבך

אחרי שמתרחקים מהחטא מבינים כמה הוא בעייתי, כמשל גן המבוכה... על כן יאמרו המושלים... 

במסילת ישרים פרק ג' יש משל על אדם שהולך במבוך כדי להגיע לארמון ויכול להגיע לארמון רק אם יקשיב למי שעבר את המסלול ורואה הכל מלמעלה... אני ממליץ ללמוד קודם מסילת ישרים לפני שמנסים להתמלא נפשית ושכלית מילדים בני 14, בכל זאת הרמח"ל גם בן...

פשוט זה נחמד שיש מישהו שאפר לשוחח איתו קצת, זה היה לי נחמד באותה מידה עם הידידה הייתה בן, לא המין הוא שמשנה לי אלא האופי.

יש לי גם ידידים,

פשוט יש לה אופי שמתאים לי (אופי שמתאים לי ברמה של ידידות, לא ברמה של חברות ובוודאי לא ברמה של נישואים)

גם אם היה בן עם האופי הזה הייתי חבר שלו, המין לא משנה לי (רק בהקשר הזה כמובן, בהקשרים אחרי הוא כן משנה לי).

ואני אכן ישמח למצוא נוספים.

יש לך הבטחה לזה?

תענה בדיוק רב. 

שתסביר את הכל בצורה מדוייקת ומפורטת.

בת'כלס- זה דבר מאוד נצרך. ומובן שכך.

אז נכון שביקשת לא לערב פה את הדת אבל חשוב שתביני למה הדת אוסרת את זה, למה היא דורשת ממך לשמור על הקדושה ....

יש משהו מעבר ל'אסור'.

יכולתי לכתוב לך רק את זה אבל חשוב שתדעי שהתורה לא סתם אוסרת יש לזה בסיס. שאחרי הכל זה רק לטובתך האיסור הזה.

ה' שברא אותנו יודע איך פועל הכל. מה הטבע בכל דבר.

והוא יודע שאחרי שחווים אהבה בפעם הראשונה, אחרי שכ"כ חיכית שזה יגיע... אז הפעם הבאה תהיה פחות מלהיבה, ירד שם משהו....

והרי אף אחד לא מבטיח לך שאותו חבר/ ידיד ימשיך איתך לכל החיים, בסך הכל אתם עדיין צעירים... לא בדיוק חושבים על המשך לנצח....

אז תגידי לי- למה לבזבז את הפעם הראשונה על אהבה ילדותית? שתמיד תצוץ לך מאי שם...

שהם באמת יעמדו בגבולות....

תעשי טובה- בדברים פשוטים יותר קשה להם לעמוד בגבולות אז כשמדובר ברגש, ועוד אהבה...

לכי תסמכי עליהם. לא רוצה לאכזב אותך.

שפעם לנוער (הדתי כמובן...) היה את כל המושגים והקילקולים שיש היום???

בואי נשים קלפים על השולחן ונודה שהיום הבני נוער חשופים ליותר דברים. אם היינו חיים כמו שהיו חייים פעם בככל המובנים- את צודקת. אבל מה לעשות שזה לא ככה?

אז צריך להישמר יותר.

מי מנסה למשוך את בעיית הרווקות?

מה אמרתי? שלדעתי ולדעת גדו"י כל קשר זוגי שלפני החתונה פוגע בקשר הזוגי האמיתי. זה בקיצור.

והבהרתי שאם לטענתך אפשר להציב גבולות בנושא הזה לבני הנוער- את טועה. כי יש המון שטויות היום וזה לא משהו נשלט.

ואת בעצמך צירפת לי מה הרב אבינר אומר על זה.

קראת את זה לפני?

פעם, אם היו מונעים מבני נוער את הגישה לבנות אז לא הייתה להם גישה.

עכשיו עם ימנעו מהם אז הם פשוט במקום שתהיה להם גישה בדרך הזאת תהיה להם גישה בדרכים אחרות.

אז עדיף שהם יפגשו בדרך מותרת. ולהסביר להם איך אפשר לעשות את זה.

ואני חושב שאני מכיר את עצמי יותר טוב ממך.

שלא תחשבי. אני הכי מבינה את זה. גם אני הייתי מאוד רוצה קשר.

אבל חשבתי בראש בוגר, העמדתי מינוסים ופלוסים. הבנתי עד כמה המינוסים רבים.

צירפתי לבסוף את כל האיסורים שבתורה שקשורים לזה...

והחלטתי.

מעתיקה לך שיהיה לך יותר נוח

אומרים כי נער או נערה שחיו בחברה נפרדת קשה להם אחר כך ליצור קשרים עם בני המין השני, ההפרדה לא פוגעת בהם?

"הטענה הזו לא עומדת במבחן המציאות. אצל החרדים, שהחברה נפרדת לגמרי, הרווקים והרווקות מתחתנים ויש מעט מאוד גירושים. אצל הדתיים לאומיים, שבה מעורב לחצאין, לשליש ולרביע, המון מתקשים להתחתן ויש הרבה גירושין."

"אצל החילונים, שהחברה מעורבת לגמרי, יש תופעה איומה של רווקות ואחוזים גדולים של גירושין. ואצל הגויים – בניו יורק, כמעט ולא מתחתנים ו78% מתגרשים. אם נישואין ונישואין מאושרים זה המדד, אז כנראה שיותר קל למי שכן מפריד."

זה בדיוק מה שאני מתכוונת. להפריד.

לא טוב קשר זוגי לפני החתונה.

גם עם הרב אבינר בשו"ת SMS

אבל הרעיון המרכזי הוא שהפרדה לא מזיקה לחיי הנישואים העתידיים

ההפך הוא הנכון

שאם כן לא היה נפסק ככה בתורה, בשו"ע ועוד כהנה וכהנה...

ואל תשכחי שבעיית הרווקות אצל החילונים היא עצומה הרבה יותר!!

אצלנו זה לאו דווקא מהפרדה- ממש לא, תלוי בגורמים אישיים של האדם עצמו וסיבותיו.

זה סתם אמתלה.... לדעתי.

חשוב לי שיבינו אותי...

הסכמתי איתך שזה לגמרי אמתלה ובעיקרון בהכל

השאלה אם הבנת את כל מה שהסברתי לפני...

אני באמת רוצה לדעת אם זה מובן. אולי אני לא הסברתי מספיק ברור...

ז"א שאני לא זאת שהתווכחת איתה לגבי זה,

דעותינו דומות

תודה ...

עזבי בשעות מסוימות אני נעשית ממש קשת הבנה והמוח שלי פועל יותר לאט

מחילה

לסיכומו של עניין הבנתי אותך הבנת אותי (בערך)

והכל נהדר

להתחיל לעשות ערבוביה?

ממש לא.

הפתרון הוא לא להתחיל לערבב, אלא לטפל בבעיה של האדם עצמו,

אם אדם קצת ביישן ומתקשה להתפתח- הוא יכול לעבוד על עצמו ואפשר לטפל בזה

ולהתגבר על המחסום והקושי, עם הזמן זה הולך חלק בע"ה

יש אנשים שזה האופי שלהם פשוט- וזה לגיטימי.

ואם הרווקות נובעת מהפרדה לטענתך,

איך אצל החילונים יש בעיית רווקות עצומה וגירושים מטורפים?

התייחסתי פשוט להודעה האחרונה שלך

מסכימה איתך לגמרי שזה עניין של חינוך בן היתר,

וזה בדיוק מה שאני אומרת, שיש אנשים שפשוט לא רוצים להתחתן או מתקשים בזה

למה להאשים את עניין ההפרדה?

לא יודעת להגיד לך למה במגזר החרדי יש פחות גירושים

אולי אצלם מבינים שיש ערך עצום למשפחה ולא על כל שטות מפרקים את החבילה

וזה לא שאין בכלל, יש פחות. כל עניין לגופו

ושאני אומרת עניין של אופי הכוונה היא שיש אנשים שמתקשים ליצור קשרים עם בני המין השני

כי זה אולי קשה להם וזה טבוע בהם, באותה מידה אם למישהו תהיה בעיה עם כל מידה אחרת.

יקרה אני לא רוצה להכנס לוויכוחים באמת.

אז אליי זה כן נוגע. חוץ מזה שמה שכל הדתי לאומי והחילוני בטוחים שאנחנו נפגשים מעט ושזה לא מספיק והכל אצלינו בכפיה. זה לא נכון. אמנם זה לא חופשי- כי לא רוצים למרוח יותר מדי. כל אחד נפגש כמה שהוא מרגיש שצריך... והכל כמובן עם כללים.

חבל שזה לא מכוון כך אצל כולם. 

לא חושבת שכדאי לפתוח ערוצים לתקשורת וערבוביא בגיל צעיר. 

שוב- לא יהיה לזה גבול!

אגב, גם אצלינו ההצעות הן מדודה שולה הרבה פעמים.... או מדוד חיים.

רק לפני שנפגשים מכוונים אותנו על מה לשים דגש ועל מה לא.... לפני שאנחנו בראש צעיר נחליט לפי שיקולים טיפשיים וקטנוניים...

השלב המביך בדייטים נמשך פגישה או שתיים, תשאלי בלנ"ו וכולם יגידו לך שעדיף לא לדבר עם המין השני לפני השלב הזה מבחינה רגשית

תביאי לי מקור לזה.

ול הדברים שדיברת עליהם הם בנוגע לחברות, ושם אני מסכים אתך. אבל אני מדבר על ידידות. על החלפת מילים פה ושם. ככה שקשה לקרוא לזה"אהבה".

שזוהרת ביקשה במפורש להימנע מזה.

ואני גם לא כל כך בקיא בנושא.

אז אני יסתפק בלציין שלרב יובל שרלו יש דעה אחרת.

ואת יכולה לעיין בעצמך 

והנה חוברת שלו בנושא:

https://toravoda.org.il/wp-content/uploads/2015/11/chevra-shlema-website.pdf

החוברת הזו לא מיועדת למי שרואה את עצמו כבן תורה או למי שרוצה להתחתן עם אחד כזה, אין לי כוח להתעמק בדעה מתירנית בניגוד לנהוג ע"י רוב גדולי ישראל אך מי רפרוף קל בחוברת רואים שם אי שמירת נגיעה ומעגלי שיחות בלבוש שאסור לגבר להסתכל עליהן...

אבל זה נראה לי זלזול בתלמידי חכמים.

גם אני לא מסכים עם הרב שרלו על הכול.

אבל מדבריך משתמע כאילו הרב שרלו הוא לא בן תורה, ודעותיו אינם ראיות לבן תורה.

הגישה הזאת לא ראויה לבן תורה, אולי מתאימה לאנשים שהאופציה האחרת היא שהם יעשו הכל בקלקול גדול יותר אז הוא מנסה לשמור עליהם רמה מסוימת...

הוא תומך בחברה מעורבת מלכתחילה, הוא חושב שזה המב האידיאלי. ולא שצריך לעשות אותו מכל מיני אילוצים למיניהם.

אם יש לך רב שמתיר לעשות את זה אין לי מה לומר מבחינה הלכתית וצריך לבדוק כמה הדעה הזו מקובלת. בכל מקרה זה כמו ההבדל בין בחור שלמד בישיבה 5 שנים לבחור שלמד שנה, תחליט מה אתה בעצמך... 

אבל תחשוב קצת בראש הגיוני ותגלה שחוץ מקומץ רבנים קטן אף אחד לא מעלה על דעתו את הסברא הזאת

ורבנים גדולים פי 100 כמו החפץ חיים ועוד אלפים (הרשימה לא תגמר אם אני יתחיל) שהיו כבר לפני כמה דורות כתבו כל אחד בהקשר אחר דברים שונים זה פשוט לבוא ולחדש את ההלכה.

אני קצת ריפרפתי בחוברת וראיתי שם סברות שפשוט לא הצלחתי להבין - האם זה הגיוני שבן יהיה בחברה מעורבת ויצא עם בת לטיולים ויבלה איתה שעות ולא יעבור על דברי השו"ע והרמב"ם שהובאו בתחילת החוברת שלא להרהר בנשים?? זה פשוט הזיה!

ואל תבלבל את המוח שכל מי שחולק עליו הוא מזלזל בו כי הוא מיעוט שבמיעוט שבמיעוט.

אם תרצה - דעה הלכתית שנדחתה.

את שואלת שאלה פשוטה לכאורה. לא ממש במילים האלה, אבל הרעיון הוא שמה הבעיה בידידים מבני המין השני, כל עוד אתם מקפידים שלא להיעשות לחברים?

קודם כל, אני רוצה שתחשבי על מה ההבדל ביניהם. כשאת חברה של מישהי, מכירה מישהי טוב, האם את קוראת לה "ידידה" שלך, או "חברה"? לעניות דעתי, אנשים כמעט לא מגדירים היום את האנשים שקרובים אליהם ושהם במערכת יחסים אתם, כידידים. ויש לכך סיבה. המונח "ידיד" היום יוצר מרחק, וזה בעצם מה שאת מתכוונת להגיד, לא במפורש. אני רוצה ידידים, אבל שזה יישאר רחוק, לא מעבר.

אז קודם כל, אני רוצה להגיד לך שעצם הרצון הוא טבעי לגמרי. הקב"ה ברא אותנו ככה שיש לנו משיכה טבעית לבני המין השני, וזה מה שעוזר לנו להתחתן בסופו של דבר ולהקים בית נאמן בישראל בעזרתו יתברך. המשיכה הזו צריכה להתפתח במשך השנים בצורה נכונה ובזהירות, כדי להגיע לחיי הנישואין הכי טהורים שאפשר.

אבל, מצד שני, כל דבר בעיתו ובזמנו. המשיכה הזו נועדה בשביל חיי נישואין טהורים, ולא לחיים שלפני כן.

לפי ההיגיון, אין בעיה בידידות בגיל צעיר, כל עוד מקפידים שלא להפוך את זה לחברות ממש, אבל במציאות בתכלס, זה לא ממש ככה.

עצם הרצון שלך, בתור בת, ליצור קשר מסוים דווקא עם בנים, הוא טבעי. אבל האם יש שוני בין ידידות עם בנים לבין ידידות עם בנות? ודאי. בגלל המשיכה הטבעית שקיימת בין שני המינים, את לא מסתפקת בידידות עם בנות בלבד, את רוצה להרגיש מעבר, יש לך צורך בזה.

למה קוראים לגיל הזה "גיל ההתבגרות?" כי זה הגיל שבו אנחנו מתבגרים - התבגרות נפשית וגם התבגרות פיזית. אולי את מרגישה שאין בעיה בידידות, כי את מרגישה בוגרת (בגלל ההתבגרות הפיזית), אבל האמת היא שההתבגרות הנפשית מתפתחת לאט הרבה יותר מההתבגרות הפיזית (ולכן גם לא נכון להתחתן בגיל מוקדם מאד) ולכן עלולים להיווצר מצבים שלא היית רוצה להגיע אליהם.

קשר עם בנים הוא מרגש. גם אם כל התנהגותכם יחד היא לשם שמים, אתם מתראים לעיתים רחוקות ומשתדלים שלא להיפגש ביחידות וכו', אלא רק בסניף למשל, או כל דבר אחר - יש בכך בעיה. כיוון שבאופן טבעי, בגיל הזה שבו את וגם הוא מתבגרים, עוברות על כל אחד מכם סערות שונות, מצבי רוח... זה גיל שבו כל אחד מתחבט עם עצמו, לא סגור על עצמו, ולפעמים הקשר מהווה כמעין פורקן למה שעובר עליך בפנים, זמן לעזוב את הכל, להרגיש את הרגשות כולם בצורה חזקה... חוץ מזה, הקשר לעולם לא עומד במקום. אין דבר כזה. האם יש לך חברה שהקשר אתה הוא תמיד על אותה רמה? זה לא ייתכן. אם את חברה שלה - את תיעשי לחברה טובה יותר שלה, אם את לא חברה שלך - הקרירות ביניכן רק תגדל אם לא תתפייסו. כשזמן עובר הוא משאיר רשמים אחריו.

כך גם בקשר בין שני המינים. גם אם את רוצה שזה יישאר בגדר "ידידות" זה לעולם לא יישאר ככה. בהכרח אתם תיעשו לחברים יותר ויותר, גם בלי להרגיש, ופתאום תגלי שאת כבר עמוק בתוך זה עם קושי גדול מאד לצאת, את אולי גם לא תרצי, כי תמצאי שזה מספק אותך, ממלא אותך, גורם לך לאושר, לשמחה, להרגשה שמעריכים אותך.

ראיתי כבר אצל חברות שלי. גם אם זה היה אמור להישאר בתור "ידידים", זה אף פעם לא באמת המשיך ככה. קשר זה התפתחות של רגשות אחד כלפי השני, וזה תהליך. לא מצב סטטי וקבוע שעומד לנצח איך שמתכננים אותו בהתחלה.

אז למה לא בעצם? מה הבעיה בזה שזה ימלא אותי, יספק אותי, וכו'? אולי זה חיובי?

נראה לי שיצא לי כבר ארוך מידי, אז אני רק אומרת שבגיל הזה שבו כל אחד מכם עובר תהליך התבגרות עמוק, שונה עם עצמו (וידוע גם ש"נשים מנגה וגברים ממאדים" - יש ספר כזה שמראה איך החשיבה של הבנים והבנות שונה לחלוטין,) שבו הוא מתבגר לאט בצורה הנפשית, לא נכון קשר שכזה.

זה עלול להפריע מאד ביראת שמים, בתפילה, זה גיל שבו ההורמונים משתוללים ולכן הרגשות כולם הם בצורה חזקה מאד. יש התאהבות ולא אהבה, מן סנוור מהיר ודרסטי, בעיקר ממראה או מהתנהגות חיצונית (זה גם מה שאתם מחפשים לרוב זה בזה,) שגורם לעיניים ולמח להתעוור לחלוטין. בעוד כמה שנים, בע"ה, כשיגיע זמנך להתחתן, תשקט ההתאהבות הסוערת ואת תמצאי את עצמך משקיעה באהבה, בקשר בר קיימא ולא במשהו שעלול לחלוף עם הימצאותו של אובייקט מושך יותר (בת יפה יותר, בן "חתיך" יותר). הקשר לאחר הנישואין חייב להיות קשר נפשי ועמוק, ששני הצדדים נבנים זה מזה, ולא בגלל משיכה חיצונית.

אם את רוצה לדעת על זה יותר, אני ממליצה מאד לקרוא את הספר: "מול מבוכת המתירנות" של הרבנית רחל נריה. הכל אקטואלי מאד, בין זמננו, ומדבר בדיוק על כל הנושאים האלה ועוד בשפה מרתקת ומעניינת. אני קראתי כבר כמה פעמים ונדלקתי.

מקווה שעזרתי. המון הצלחה בתהליך ההתבגרות הלא פשוט הזה (:

1) "את שואלת שאלה פשוטה לכאורה. לא ממש במילים האלה, אבל הרעיון הוא שמה הבעיה בידידים מבני המין השני, כל עוד אתם מקפידים שלא להיעשות לחברים?

קודם כל, אני רוצה שתחשבי על מה ההבדל ביניהם. כשאת חברה של מישהי, מכירה מישהי טוב, האם את קוראת לה "ידידה" שלך, או "חברה"? לעניות דעתי, אנשים כמעט לא מגדירים היום את האנשים שקרובים אליהם ושהם במערכת יחסים אתם, כידידים. ויש לכך סיבה. המונח "ידיד" היום יוצר מרחק, וזה בעצם מה שאת מתכוונת להגיד, לא במפורש. אני רוצה ידידים, אבל שזה יישאר רחוק, לא מעבר." 

אני חושב שהיא השתמשה במילה "ידידים" פשוט כי המילה "חברים" בהקשר הזה מקושרת היום להקשר הרומנטי בלבד. והיא לא רצתה לדבר על קשר רומנטי.

2) "עצם הרצון שלך, בתור בת, ליצור קשר מסוים דווקא עם בנים, הוא טבעי. אבל האם יש שוני בין ידידות עם בנים לבין ידידות עם בנות? ודאי. בגלל המשיכה הטבעית שקיימת בין שני המינים, את לא מסתפקת בידידות עם בנות בלבד, את רוצה להרגיש מעבר, יש לך צורך בזה."

אני לא רוצה ידידות דווקא עם בנות, אני רוצה דווקא עם אופי מסוים, לא משנה עם הוא בגוף של או של בת.

3) "מה קוראים לגיל הזה "גיל ההתבגרות?" כי זה הגיל שבו אנחנו מתבגרים - התבגרות נפשית וגם התבגרות פיזית. אולי את מרגישה שאין בעיה בידידות, כי את מרגישה בוגרת (בגלל ההתבגרות הפיזית), אבל האמת היא שההתבגרות הנפשית מתפתחת לאט הרבה יותר מההתבגרות הפיזית (ולכן גם לא נכון להתחתן בגיל מוקדם מאד) ולכן עלולים להיווצר מצבים שלא היית רוצה להגיע אליהם.

קשר עם בנים הוא מרגש. גם אם כל התנהגותכם יחד היא לשם שמים, אתם מתראים לעיתים רחוקות ומשתדלים שלא להיפגש ביחידות וכו', אלא רק בסניף למשל, או כל דבר אחר - יש בכך בעיה. כיוון שבאופן טבעי, בגיל הזה שבו את וגם הוא מתבגרים, עוברות על כל אחד מכם סערות שונות, מצבי רוח... זה גיל שבו כל אחד מתחבט עם עצמו, לא סגור על עצמו, ולפעמים הקשר מהווה כמעין פורקן למה שעובר עליך בפנים, זמן לעזוב את הכל, להרגיש את הרגשות כולם בצורה חזקה... חוץ מזה, הקשר לעולם לא עומד במקום. אין דבר כזה. האם יש לך חברה שהקשר אתה הוא תמיד על אותה רמה? זה לא ייתכן. אם את חברה שלה - את תיעשי לחברה טובה יותר שלה, אם את לא חברה שלך - הקרירות ביניכן רק תגדל אם לא תתפייסו. כשזמן עובר הוא משאיר רשמים אחריו.

כך גם בקשר בין שני המינים. גם אם את רוצה שזה יישאר בגדר "ידידות" זה לעולם לא יישאר ככה. בהכרח אתם תיעשו לחברים יותר ויותר, גם בלי להרגיש, ופתאום תגלי שאת כבר עמוק בתוך זה עם קושי גדול מאד לצאת, את אולי גם לא תרצי, כי תמצאי שזה מספק אותך, ממלא אותך, גורם לך לאושר, לשמחה, להרגשה שמעריכים אותך.

ראיתי כבר אצל חברות שלי. גם אם זה היה אמור להישאר בתור "ידידים", זה אף פעם לא באמת המשיך ככה. קשר זה התפתחות של רגשות אחד כלפי השני, וזה תהליך. לא מצב סטטי וקבוע שעומד לנצח איך שמתכננים אותו בהתחלה."

פה את פשוט טוענת טענות בלי ראיות אז את סבורה שזה בהכרח יהפוך לחברות, אני סבור אחרת,

את ראית מקרים כאלה. אני חוויתי על בשרי מקרים אחרים. אין דרך להתווכח על זה. הדבר היחיד שאפשר לעשות הוא שכל אחד ישאר בדעותיו, וינהג כך כלפי עצמו, ולא ינזוף או ינסה לשכנע את האחר שינהג אחרת.

4) "אז למה לא בעצם? מה הבעיה בזה שזה ימלא אותי, יספק אותי, וכו'? אולי זה חיובי?

נראה לי שיצא לי כבר ארוך מידי, אז אני רק אומרת שבגיל הזה שבו כל אחד מכם עובר תהליך התבגרות עמוק, שונה עם עצמו (וידוע גם ש"נשים מנגה וגברים ממאדים" - יש ספר כזה שמראה איך החשיבה של הבנים והבנות שונה לחלוטין,) שבו הוא מתבגר לאט בצורה הנפשית, לא נכון קשר שכזה."

למה לא? אנחנו רק ידידים, אני לא משתף אותה בהתבגרות הנפשית שלי. והיא לא משתפת אותי. לעת עתה אנחנו לא משפיעים זה על זה בהתבגרות הנפשית שלנו. ברגע שזה ישתנה כמובן שאני יצא מהקשר.

אם יהיו לך עוד שאלות - בשמחה גדולה אני כאן.

אני מכירה את הנושא הזה מקרוב והוא בוער בי חזק מאד.

ואלוקים יותר גדול ממנו. אני סומכת עליו.

ואם הוא אמר לא. אז לא.

נקודה. סוף פסוק.

למרות שזה קשה. מודה!

וואו. את צודקת היה שווה לקרוא. ניסוח מעניין מאד. וצודק לגמרי.

יישר כח!

יא חופרים!!!

הוא אמר שם משהו באורך העולם דפדפו למעלה איפה ש להיות בשמחה סימנ/ה לי לקרוא

כבר מבינים כמה זה טוב לפעול כך

את מסכימה או לא....???

הייתי ממש עצבנית.

תביני שהיה לי חבר ואני יודעת מה זה, לטוב ולרע. שמחתי שיש בנות שמבינות את זה בלי ליפול בזה קודם ולהבין שזה לא טוב.

סורייי אם הייתי מעצבנת מידי.

מי שרוצה להכניס את עצמו לניסיון שהוא לא מסוגל לעמוד בו והוא יודע שהוא הולך להכשל, ולמרות זאת היצר שלו גדול מדי- בהצלחה.

מי שלא שיתאפק על עצמו.

יש תורה והיא אומרת לנו מה לעשות.

נקודה.

אין ויכוח. אין נושא

יש אנשים שהם יודעים שהם הולכים לטעות... ובכל זאת קורץ להם כ"כ אז הם מנסים לברוח מזה ולמצוא כל מיני סיפורים מסביב.... בלי טעם.

אההה... והכי חשוב- לברוח מהמציאות, הוציא את התורה מהעניין.

מה זה "התשובות המטופשות של..." זה התורה כאילו מה נסגר איתך?? את דתיה??? אם כן אז התורה אמורה להגיד לך מה לעשות. בדיוק.

מתנשאית או מעצבנת.

דאגה אמיתית..

מקווה שתאמיני

אם זה רגיל בסביבה שלך,

אז זה משהו אחר לעומת אם את גרה במקום סגור שאין ככ קשר בין המינים.

משהי ממש דוסית בא נאמר, שלא מדברת עם בנים

וגם לא דיברה, ופתאום תהיה בקשר עם משהו

יכולה להתלהב מזה מדי ולהגרר לדברים שהיא לא רוצה להגרר

אבל משהי שרגילה לזה כן יכולה להיות יותר ענינית

אבל עדיין אני די נגד

אנחנו דתיים

שנותנות את הסיבה ממניעים של דת וכי התורה אומרת.

אז עניתי לא ממניעים של דת וכי התורה אומרת....

אבל היא חיפשה לזה עוד סיבות כנראה כי הסיבה של הדת מוכרת לה

זה כאלה קטנים יותר (13-15) שבעד וכאלה יותר גדולים שמבינים שיש דברים שלא באלנו בחיים וצריך לעשות אותם.

חברה פרופורציות!!

שמרו על כבוד הדדי ודרך ארץ.

זה כבר צריך לעורר מחשבה מסוימת...

לגיטימי מאוד לבקש התייחסות לבחינות הבעייתיות מבחינה לא תורנית, השואלת ביקשה התייחסות לא תורנית וזה שהדיון סטה לבחינה התורנית זה לא שייך לשרשור, הגיע הזמן לפתוח שרשור אחר בשביל הבחינה הרוחנית.

מכיוון שכנראה למרות שהגבתי עם תשובה כזו היא לא הניחה את דעתך בגלל חוסר פירוט זה סתם יגרום לך עוגמת נפש... - נוער וגיל ההתבגרות

אז ארחיב כאן יותר:

חברתית - בציבור הדתי (או התורני לפחות) המעמד של בנות ובנים עם ידידות הוא נמוך בהרבה מכיוון שאנשים רוצים להתרחק ממי שלא מסוגל להתגבר על יצרו ולא נאמן לאלוקיו.

זוגית - היחס בין המינים נוטה לגרום לקיבעון מסוים בראש וליצור הרגל שכמו שאותו אדם התייחס לבנות מהסניף ככה הוא יתייחס לאשתו, מלבד זאת כאשר כבר יש קשר זוגי צריך להפסיק את כל הקשרים האחרים בבת אחת, זה מוריד את הערך שיתנו לך בפגישות (כמו שתחתכי קשר עם מי שלא שומר נגיעה, ככה יחתכו קשר עם מי שלא ששומרת על דיני ריחוק) יהיה השוואה בין הבעל לידיד ועוד רבים שאפשר למצוא סיבות להם בלנ"ו.

לימודית - חברות בין בנים לבנות ואפילו ידידות הרבה יותר מעניינת מאשר לימודים, כאשר בתקופה הזאת צריך להשקיע בלימודים זה מאוד מקשה ויפגע בציונים. 

אישיותית - מכיוון שאנחנו יודעים שיש בזה בעיה הלכתית ובכל מקרה משהו לא ראוי, זה מעודד חיים ותרניים של אנשים שלא יכולים להתמודד עם קשיים וחייבים לספק את רצונם ללא שליטה עצמית, הנזק של זה עשוי להיות עצום.

נפשית, יש לכך מספר בחינות:

בלבול רוחני - מכיוון שאנחנו דתיים אז היחסים האלה מפריעים ויוצרים ניגוד פנימי ברוחניות, שיזיק מבחינה נפשית, מצבי רוח, הסתגרות ועוד.

מינית - באזור 50% מאנשים שיש להם ידידים מהמין השני חושבים עליהם מעבר לרק ידידות, למעשה זה אומר שבערך בכל קשר שכזה לפחות אחד חושב על השני מעבר לרק חברות. מכיוון שזה לא הגיל להתחתן אז נוצר קושי נפשי עם הרצון התחתן, קושי לשמור את המחשבות, ומנגד חיכוכים על רקע אהבה שלא נענית. במידה והידידות תעבור לחברות, אז זה כבר בעיה שכולנו הסכמנו עליה וכל התסמינים יתחזקו עוד יותר.

התפתחותית - מכיוון שבגיל הזה האדם אמור לבנות את עצמו, כאשר הוא עושה את זה בהשפעת גורם משמעותי יותר זה עשוי לגרום לו לפעול בדרכים שלא מתאימות לו וליצור נזק משמעותי בעתיד שיצור אי הבנות חמורות (לדוגמה הילד מרבה לדבר על צבא ולבת שמעריכה אותו כחבר משתרש במוחו הרעיון שהבנים הטובים הולכים ישר לצבא, למרות שמצד עצמה היא רוצה בעל לומד תורה, כשהיא תקלוט שהיא בכלל רוצה אחד שלומד תורה היא תבין שהיא סתם נפגשה עם הרבה אנשים בקבע.. זה מוקצן מאוד אבל זה בא לידי ביטוי בעיקר בתחום המידות, שעשויים לחפש מידה מסוימת וכו')

דווקא בגלל שכתוב בתורה (בהלכה..) שאסור אז אני נגד. זו תשובה מאוד חכמה ונכונה.

בקטע האנושי זה לא שייך כי זה מוכח שזה גורם לשחיקה ביחס הנכון בין איש לאישה, זה גורם להתלהבות של גיל צעיר וזה גורם לנזקים אמיתיים בהמשך החיים ומקשה מאוד.

הזוהר קרא למצוות עצי טובי כלומר עצות טובות . השם יתברך נתן מצוות בשביל לגרום לנו טוב ועונג רוחני השם יתברך עושה הכול לטובתינו ולכן המצוות הם בשבילינו תסמכי על השם יתברך הוא רוצה לגרום לך רק טוב

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...