..בתוך בני ישראל
ולקלוט ששנה שלמה כמעט
ועד כמה נהינו אטומים ועד כמה זה עוד בפנים
וללכת לבית רנדומלי ותמונה על הקיר ותעודה וספר לבן-מקושקש בארון
ולכלוא את הדמעות כי גם ככה כולם לא ישתנה וגם ככה זה לא היה טוב
ולהתפלל ערבית ולראות פתק שנכתב בתמימות
יום אחד לפני מיתתו
ולהזכר איך ספרתי וזה היה ארבעים יום לפני
ומסכת אחת, מלאה כמעט-עד-תום בהערות, בכתב מסודר ויפה
ולנסות להשקיט. בסופו של דבר, זה לא שלאי מי אכפת. וגם לי לא אמור להיות.




כיפור. איך באים ככה ליום הכיפורים?
..בתוך בני ישראל
יש קטע בשבת שאומרים 'מפסיקין לקריאת שמע ואין מפסיקים לתפילה... אמר רבי יוחנן לא שהו אלא כגון רבי שמעון בן יוחי וחבריו שתורתן אומונותן אבל כגון אנו מפסיקים לקריאת שמע ולתפילה'.
כעיקרון העניין הזה נראה מוקשה. למה לפטור את האדם מתפילה כאשר תורתו אומנותו אך לא כל מי שעוסק בתורה?
יש לרב זצל קטע בעולת ראיה, שהוא אומר שם שזה לא בגלל שהתורה חשובה יותר מהתפילה אלא בגלל שהדביקות וקרבת האלוקים שאדם משיג ע"י התפילה, משיג מי שיש לו קביעות בתת על ידה.


קביעות בתת? לא היתה לך קביעות בתת, כי כולך היית תלמוד תורה. הלימוד-בדרגה של קביעות מוחלטת, ולא תלוי בגורמים מסוימים.

קדושה תמידית?
הרבה מעבר.
()*בננית*
(סליחה על הפלישה. אבל זה מלא הוד מה שכתבת כאן)
יום אחד אנשים יבינובתוך בני ישראל
ועד אז נסתתר מאחורי מילים ריקות
ריקות יותר ממניבתוך בני ישראל
האם זה יתכן
..בתוך בני ישראל
האוטובוס עובר ואני לא שמה לב.
לא אכפת לי אפילו. סתם אדישות
בטח אדישות.
את אמורה להיות אדישה, לא להכריח את עצמך להיות אדישה. זה לא עובד ככה.
..בתוך בני ישראל
היא אומרת שאני שמחה עכשיו
לא מבינה שזו סתם מסכה לכסות מעצמי
להכחיש, שלא יראו, שלא ידעו
שאני לא אדע.
..בתוך בני ישראל
שבת. סוכות. שמחתורה. לבד.
איך עושים את זה.


ולקלוט שאנחנו כ"כ קרובים וככ רחוקים ושזה אפשרי אם רק - - - זה לא אפשרי.



ואני יכולה להגיע לשם. אם רק אעז.
לסגור את זה? לעולם לא. כן. עכשיו צריך לעשות את זה.
לכי על זה. נו. קדימה.


אני כ"כ קרובה לסיים וככ לא רוצה לעשות את זה. לבד.
מדהים. וואו.רגע שלם

נראה לי אני יודעת מי את

 

..בתוך בני ישראל
יש מצב.
פרטי?
..בתוך בני ישראל
גדול עונשו של לבן מעונשו של תכלת (מנחות מג)
הרב יעקב אריאל מביא את הרב סולובייצי'ק ש מדבר על זה ואומר שהתכלת היא הרוח והלבן היא המעשה. הוא מרחיב ואומר המצווה היא לא תכלת. המצווה היא לא הרוח. המצווה היא השילוב. שילוב בין התכלת ללבן.
וגדול מי שמעלה את החול לקודש ממי שמשלב בינהם בדרגת ביניים.
וכשאתה חי חיי תורה, וכל מה שאתה עושה מלווה בקודש ולשם הקבה, איך לא תגיע למעלה נשגבה כזאת?!




בזבחים צ צא יש עניין של מקודש יותר ותדיר יותר. מה קודם. אבל לא אמרו כלום על חיים שהם כולם קודש, שהוקרבו. סתם.


ושוב דמויות מופת תלויות בשורה על הקיר במקום לעמוד לצידנו.
...בתוך בני ישראל
אני עוצמת עיניים ומנסה לדמיין עולם קצת אחר.
עולם שבו זה לא היה קורה. עולם שבו החיים היו ממשיכים כרגיל.
להתקדם, להתקדם. שום דבר לא יפיל. לא יהיו לילות לבנים של נסיונות כושלים של לחזור על שורה אחת כמו שצריך. לא יהיו רגעים שכל מה שארצה יהיה לקחת הכל ולזרוק בתסכול. לא יהיו רגעים שבהם אתלבט האם בכלל נכון לחיות ככה.
נכון, יהיה - במובן מסוים - פחות טוב. אני לא אלמד להתמודד עם קשיים, לא עם שאלות. אבל האם עכשיו אני מתמודדת? האם עכשיו אני שואלת?
אני עוצמת את העיניים חזק חזק. שלא יראו מה קורה בחוץ. שיפסיקו לקבל תזכורות רנדומליות משלטים ברחוב ומשיחות של אנשים. ושיפסיק להיות מלמעלה אור מסנוור וחזק שכזה. קשה מדי להכיל.
והכל מסתדר ורואים סייעתא דשמיא בחוש, ולא מבינים - למה זה מגיע לנו? ולא רוצים לעצום עיניים אבל זה מכורח המציאות. אם לא עוצמים עיניים - מתעוורים. מתעוורים ומתרגלים. מפסיקים להודות, מפסיקים להוקיר.
חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה. ואני? אני עוצמת עיניים.
..בתוך בני ישראל
איכה. איכה. איכה.
הכאב צועק. אבל מה זה משנה?
הכל אותו דבר במילא.
זה מדהיםבתוך בני ישראלאחרונה
פתאום לקלוט כמה עברתי ועד כמה זה קשור
ועד כמה זה לא קשור בכלל
ומחשבות של מה היה קורה אם היה קורה אחרת, ודי לרדוף אחרי
ולמה בכלל אני עדיין חושבת על זה, להרגע כבר
קפה ראשוןxmasterx

בבוקר מחליק בגרון

השני פחות

המנורות הלבנות חיוורות והכל מלא בהספקים

כל היום רק תפוקה

ערימת מטלות שלא נגמרת כמו סיזיפוס

עלינו לדמיין אותו מאושר

נדמיין

מילת המפתח

הסחות דעתxmasterxאחרונה

מכל הכיוונים הם מגיעים

ומנסה לברוח מהם או מעצמה

וזה לא באמת עצה

בסוף זה נשאר במקום

אז אין אסיר מוציא את עצמו מבית האסורים אז מחכה לנס

והתפילה יוצאת אבל בשקט

אין מילים

ולבד

כשלבד אז לא צריך שיבינו

וזה אקראי

ונגמר לפני שמתחיל

איפה הוא?המפוזר מהכפר

איפה השקט, השלווה
"יעקב ביקש לשבת בשלווה, וקפץ עליו רוגזו של יוסף"
המשפט שהכי חוזר על עצמו בראש שלי לאחרונה

עולם העשיה, עשיה מבורכת
עשיה מרובה
עומס, עומס מבורך

כמה אפשר לסחוב על הכתפיים

מה אפשר לעשות

ומדברים איתי על שנתיים כאלו
כאילו זה מחר 

 

..דף תלוש

Give me your eyes

I need sunshine


Fuck this is such a weird week

I need sleep

A lot of sleep

I don't know how I will work tomorrow but that is tomorrow problem


?Good night

I wish

Sleep tight girl

למה מרגיש שהכל תקועהמפוזר מהכפר

טוב לא הכל, אבל הרבה
מכל הכיוונים 

בע"ה שנזכה לבשורות טובות

דמיונות הכל דימיונותהמפוזר מהכפר

בריחה

מה יהיה????המפוזר מהכפר
...המפוזר מהכפר

היא רוצה שרשרת
וגם רוצה 
ורוצה גם
היא רוצה להיות בריאה
הוא גם רוצה, וגם רוצה שהוא בעצמו יהיה בריא
גם אני רוצה
כולם בעצם רוצים
הם רוצים שניסע לי-ם
היא החליטה להפסיק לדבר איתי
והוא עוד מעט מגיע
וזה הולך להיו, גיים ג'נצר רציני
הם פשוט מושלמים
תמיד בשיחות האלה אני מרגיש כל כך אווט
שמו לי ברקס
אפילו לברוח אני כבר לא מצליח

 

אני עובר עוד יום
ועוד יום
ועוד יום

 

כולם מצפים ממני
גם אני מצפה מעצמי
אבל לא מצליח, קשה לרצות את כולם
בעיקר בלרצות את עצמי
אפילו בזה התחלתי לחפף

 

שיגרה מלאה ומבורכת
אשרי המאמין
לאן פני מועדות...

 

ואני...
אני נישאב להכל יחד ללא יכולת לברוח 
מנסה בכל כוחותי להשאיר את הראש מעל המים ולא לטבוע
נימצא בהישרדות יומיומית
עכשיו שכבר פחות
אז ממילה רוצים פחות
וממילא זה משפיע על הכל
כשהיה, היה למה לצפות
עכשיו גם למה לצפות אין

 

"כי ככה השם רצה, יותר טוב לא תמצא"

 

אני מרגיש שאני מאבד את עצמי, אני כבר לא אותו אדם
מצד אחד שלם יותר, יציב יותר
מצד שני רשימת המטלות רק הולכת ומתארכת, והשלמת המשימות מתבצעת לאט מידי
צריך תפנית בחיים 
ים, ים זה רעיון טוב
אך אני לא מצליח לראות איך זה קורה
כל עוד אני טובע

 

והכי מדהים בכל הסיפור הזה שהכל תוכנן מראש, מבלי לשאול אותי קודם
אבא תן לי כח, פלייססס

 

ומחר, עוד יום
לא מצליח פשוט לא מצליח
ולמה כשאני כותב את זה אני לא מפסיק לחשוב על
 

..דף תלוש

לא הייתי לגמרי שם,

אבל הייתי שם.

וזה פאקינג ניצחון.

ואסור לי להקטין את זה.

דיברנו על ככ הרבה דברים

יצאתי. יצאתי מאיזור הנוחות לעולם שפחדתי ממנו

והיה בסדר

ואני חיה

והיה לי כיפ

היה לי פאקינג כיפ

גם איתה

גם שם

לדבר לשתות לעשן להיות

פתאום היה ביחד שאף פעם לא הייתי בו

לסמן את היום הזה ולא לשכוח. אסור לשכוח.

צעד ראשון לעבר הדבר הזה שאני ככ רוצה וככ מפחדת ממנו

היה טוב.

ובאלי שזה יישאר ככה.

ההרגשה הזאת בלב

המון זמן לא הרגשתי את זה

את לנצור ולשמור. טוב ילדה?


I crash my car into a bridge

I DON'T CARE

I love it


משהו כזה.


גוד נייט

הלוואי שאני אצליח לישון נורמלי

אולי יעניין אותך