אֶלֶף וְאַחַת שִׂיחוֹת שֶׁלֹּא נַעֲנוּ
אֲנִי שׁוֹתָהּ קָפֶה וּבוֹדֶקֶת אִם כְּשֶׁהוּא מִתְקַשֵּׁר
מַשֶּׁהוּ בַּלֵּב שֶׁלִּי מִתְעוֹרֵר. דָּבָר לֹא הִשְׁתַּנָּה. לִפְעָמִים
אֲנִי עוֹנָה, שֶׁיִּהְיֶה מִמְּנוֹ זֵכֶר גַּם בַּשִּׂיחוֹת הַנִּכְנָסוֹת וְצוֹעֶקֶת, אֱלֹהִים
תַּפְסִיק כְּבָר לְנַסּוֹת.

וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ נִפְגָּשִׁים אַחֲרֵי כָּל הַנִּתּוּק הַזֶּה, אַחֲרֵי
שֶׁאֶלֶף וְאַחַת שִׂיחוֹת לֹא נַעֲנֵיתִי
וְהַכֹּל לָבָן וְנֶהֱדָר וַאֲנִי
זְקוּפָה וּבַיְשָׁנִית וּבִתְנוּעָה יָפָה
מִשְׁתַּחֲוָה
פִּתְאוֹם כְּאִלּוּ כְּלוּם
אֲנִי מַרְאָהּ לוֹ אַהֲבָה

//
טלאור סופר.

מה זה הדבר הזה.

ואת, חוששתני שאני יודעת מי את ואני בטוחה שיש לך מה לתרום, מוזמנת להוסיף

אני חושבת שאת חוששת נכון ויש לי רק משהו אחד לתרום.


הַיּוֹם, בַּיּוֹם הַזֶּה הַפָּשׁוּט,
הִרְשָׁה לִי אֱלֹהַי לֹא לִרְאוֹתוֹ כְּלָל
וְלֹא לִקְרֹא בִּשְׁמוֹ.
(רבקה מרים)

@יחידי תהנה.

גם לך @בארון

@משתדלת יותר
@יחידי
@כוסף ליוסף!!
@אנ"ש.

סִלְחוּ לִי כְּבָר עַכְשָו, שְלֹשָה חֳדָשִים
לִפְנֵי יְמֵי הַסְּלִיחָה הַנּוֹרָאִים.
אֲנִי חושֵש שֶלא אַגִּיעַ.
אֲנִי מְפַזֵּר אֶת יום הַכִּיפּור עַל פְּנֵי כָּל הַשָּנָה.

עֲנָבִים בְּשֵלִים בְּעונָתָם.
אַךְ אֵיךְ יַבְשִילוּ חֲטָאִים וְכַפָּרָתָם בְּיום אֶחָד?

"בערב יום הכיפורים
הפלגנו
מנסיונות שתמו אל נסיונות
שהחלו.
ערב יום הכיפורים היה לנו
ראשית הזמן
בדממת אי שהאיר
ים
בנרות
שם אמצת אותי אל לבך הדואב
לפני הכול יכול
בטרם תלך להתפלל עם כולם
בטרם תהיה אחד מן העדה
בהיכל
אחד מן העצים
ביער."

(מתוך "הלא הר הלא אש")

אֲפִילּוּ סְלָעִים נִשְׁבָּרִים, אֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ,
וְלא מֵחֲמַת זִקְנָה.
שָׁנִים רַבּוֹת הֵם שׁוֹכְבִים עַל גַּבָּם בַּחֹם וּבַקּוֹר,
שָׁנִים כֹּה רַבּוֹת,
כִּמְעַט נוֹצַר רֹשֶׁם שֶׁל שַׁלְוָה.
אֵין הֵם זָזִים מִמְּקוֹמָם וְכָךְ נִסְתָּרִים הַבְּקִיעִים.
מֵעֵין גַּאֲוָה.
שָׁנִים רַבּוֹת עוֹבְרוֹת עֲלֵיהֶם בְּצִפִּיָּה.
מִי שֶׁעָתִיד לְשַׁבֵּר אוֹתָם
עֲדַיִן לֹא בָּא.
וְאָז הָאֵזוֹב מְשַׂגְשֵׂג, הָאָצוֹת נִרְגָשׁוֹת, וְהַיָּם מֵגִיחַ וְחוֹזֵר,
וְדוֹמֶה, הֵם לְלֹא תְנוּעָה.
עַד שֶׁיָּבוֹא כֶּלֶב יָם קָטָן לְהִתְחַכֵּךְ עַל הַסְּלָעִים
יָבוֹא וְיֵלֶךְ.
וּפִתְאֹם הָאֶבֶן פְּצוּעָה.
אָמַרְתִּי לְךָ, כְּשֶׁסְּלָעִים נִשְׁבָּרִים זֶה קוֹרֶה בְּהַפְתָּעָה.
וּמַה גַּם אֲנָשִׁים.

גַּאֲוָה / דליה רביקוביץ'

בִּשְׁתִיקָתִי הַגְּדוֹלָה וּבְצַעֲקָתִי הַקְּטַנָּה אֲנִי חוֹרֵשׁ
כִּלְאַיִם. הָיִיתִי בַּמַּיִם וְהָיִיתִי בָּאֵשׁ.
הָיִיתִי בִּירוּשָׁלַיִם וּבְרוֹמָא. אוּלַי אֶהְיֶה בְּמֶכָּה.
אַךְ הַפַּעַם אֱלֹהִים מִתְחַבֵּא וְאָדָם צוֹעֵק אַיֶּכָּה .
וְהִיא תְּהִלָּתֶךָ.

אֱלֹהִים שׁוֹכֵב עַל גַּבּוֹ מִתַּחַת לַתֵּבֵל,
תָּמִיד עָסוּק בְּתִקּוּן, תָּמִיד מַשֶׁהוּ מִתְקַלְקֵל.
רָצִיתִי לִרְאוֹתוֹ כֻּלּוֹ, אַךְ אֲנִי רוֹאֶה
רַק אֶת סֻלְיוֹת נְעָלָיו וַאֲנִי בּוֹכֶה.
וְהִיא תְּהִלָּתוֹ.

אֲפִלּוּ הָעֵצִים הָלְכוּ לִבְחֹר לָהֶם מֶלֶךְ.
אֶלֶף פְּעָמִים הִתְחַלְתִּי אֶת חַיַּי מִכָּאן וָאֵילֵךְ.
בִּקְצֵה הָרְחוֹב עוֹמֵד אֶחָד וּמוֹנֶה:
אֶת זֶה וְאֶת זֶה וְאֶת זֶה וְאֶת זֶה.
וְהִיא תְהִלָּתֶךָ.

אוּלַי כְּמוֹ פֶּסֶל עַתִּיק שֶׁאֵין בּוֹ זְרוֹעוֹת
גַּם חַיֵּינוּ יָפִים יוֹתֵר, בְּלִי מַעֲשִׂים וּגְבוּרוֹת.
פִּרְקִי מִמֶּנִי אֶת שִׁרְיוֹן גּוּפִיָּתִי הַמַּצְהִיבָה,
נִלְחַמְתִּי בְּכָל הָאַבִּירִים, עַד הַחַשְׁמַל כָּבָה.
וְהִיא תְּהִלָּתִי.

תָּנוּחַ דַּעְתֵּךְ, דַּעְתֵּךְ רָצָה עִמִּי בְּכָל הַדֶּרֶךְ,
וְעַכְשָׁו הִיא עֲיֵפָה וְאֵין בָּהּ עוֹד עֵרֶךְ,
אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָךְ מוֹצִיאָה דָּבָר מִן הַמְקָרֵר,
מוּאֶרֶת מִתּוֹכוֹ בְּאוֹר שֶׁמֵּעוֹלָם אַחֵר.
וְהִיא תְּהִלָּתִי
וְהִיא תְּהִלָּתוֹ
וְהִיא תְּהִּלָּתֶךָ.

וְהִיא תְהִלָּתֶךָ//יהודה עמיחי

בְּעֶרֶב מוֹעֵד וּבְטֶרֶם קְרָב
הָיָה מוֹנֶה אֶת חֲטָאָיו
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאתִי
בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת
שֶׁלֹּא הֵעַזְתִּי לָגַעַת
שֶׁלֹּא הֶאֱזַנְתִּי לְכָל הַצְּלִילִים
שֶׁלֹּא טִפַּחְתִּי אֶת הָעוֹלָלִים
עַל חֵטְא שֶׁלֹּא טָעַמְתִּי מִכָּל הַיֵּינוֹת
שֶׁלֹּא בַּזְתִּי לִקְטַנּוֹת
שֶׁלֹּא פִּעְנַחְתִּי אֶת הַסּוֹדוֹת
שֶׁלֹּא גָּבַרְתִּי עַל הַחֲרָדוֹת
עַל חֵטְא שֶׁלֹּא מָחִיתִי דִּמְעַת הַתִּינוֹקוֹת
שֶׁלֹּא הִקְשַׁבְתִּי לַשְּׁתִיקוֹת.
שֶׁלֹּא הִבְחַנְתִּי בֵּין הַתַּאֲווֹת
עַל חֵטְא שֶׁלֹּא אָהַבְתִּי אֶת כָּל הָאֲהָבוֹת
עַל חֵטְא שֶׁלֹּא שִׂמַּחְתִּי אֶת הַנַּעֲנִים
שֶׁלֹּא קִיַּמְתִּי דְּבָרָם שֶׁל הַזְּקֵנִים
עַל חֵטְא שֶׁשָּׁתַקְתִּי אֶת הַזְעָקוֹת
עַל חֵטְא שֶׁלֹּא בִּזִּיתִי אֶת דּוֹבְרֵי הַחֲלָקוֹת
עַל חֵטְא שֶׁלֹּא פָּרַטְתִּי עַל הַמֵּיתָרִים
עַל חֵטְא שֶׁלֹּא נֶחְרַדְתִּי לַבְּכִי בַּמִּסְתָּרִים
עַל חֵטְא שֶׁלֹּא זָכַרְתִּי אֶת שֶׁאֵין לִשְׁכֹּחַ
עַל חֵטְא שֶׁלֹּא שָׁכַחְתִּי כְּדֵי לִסְלֹחַ.

אני מקווה שאתה שומע
אני יודע
שאין בזה הרבה ממש כך
אמרו לי
בכל זאת אני רוצה עוד פעם
לקוות לזה
שאתה שומע איך אני מקווה.

אוּלַי אֲנִי צָרִיךְ לְהַתְחִיל לְנַקּוֹת אֶת חַיַּי,
לְהַתְחִיל, אֲבָל בַּמֶּה לְהַתְחִיל?
אוּלַי אֲסַלֵּק פַּחַד דַּק
שֶׁהִצְטַבֵּר עִם הַשָּׁנִים
וְקוּרִים שֶׁל אַשְׁמָה
שֶׁנִּטְווּ בִּדְמָמָה בַּלֵּילוֹת.
אוֹ אֲגַלְגֵּל תְּחִלָּה אֶת הַבְּדִידוּת
וַאֲנַקֶּה תַּחְתֶּיהָ,
כְּדֵי שֶׁתָּשׁוּב וְתַּבְרִיק רִצְפַּת נַפְשִׁי
כְּאִלּוּ לֹא דָּרְכוּ עָלֶיהָ
מֵעוֹלָם.
וְאוּלַי אֶדְחֶה זֹאת לְפַעַם אַחֶרֶת. אַחֲרֵי הַכֹּל,
עֲדַיִן אֶפְשָׁר לְהַלֵּךְ פֹּה, וְגַם הַחַלּוֹנוֹת,
יֵשׁ לוֹמַר, עֲדַיִן רוֹאִים דַּרְכָּם
אֶת הָעוֹלָם. וְחוּץ מִזֶּה,
הַשִּׁיר הַזֶּה,
וְתוֹכוֹ הָרָצוּף אַהֲבָה.

כָּל הַלַּיְלָה שָׁכַב יוֹנָה עַל הַחוֹל.

יָפוֹ הָיְתָה יְשֵׁנָה כְּשֶׁפָּנָה לַחוֹף.
קַו הָרָקִיעַ נָגַע בְּקִמְרוֹן הַיָּם הַתִּיכוֹן.
סְפִינָה לַתַּרְשִׁישׁ – שֶׁתִּהְיֶה לַתַּרְשִׁישׁ
לֹא הָיְתָה לוֹ שָׁהוּת לְשַׁנּוֹת אֶת שְׁמוֹ
לֶאֱגֹר קְצַת זָהָב, קְצַת חֲלוֹמוֹת
כְּשֶׁהֵעִירוּ אוֹתוֹ מַלָּחָיו הָיָה מְאֻחָר.
לֹא זָכָה לְקַבֵּל מֵאֲבוֹתָיו בְּרָכָה
לֹא אֲבָנִים טוֹבוֹת. הַיָּם אָסַף אוֹתוֹ
כַּזַּכוּר, בִּשְׁתִיקָה. אַצּוֹת עֲטָפוּהוּ,
כָּל מִשְׁבָּרָיו וְגַלָּיו עָלָיו עָבָרוּ,
שׁוּב נִתְּנָה לוֹ אַרְכָּה לְקַלֵּל עִיר
לִשְׁאֹל אֶת נַפְשׁוֹ לָמוּת, לְהָבִין
שֶׁהַכֹּל הוּא קִיקָיוֹן אֶחָד גָּדוֹל
שֶׁבִּן לַיְלָה עָלָה וְעִם בֹּקֶר חָלַף
שֶׁאֱלֹהָיו גָּדוֹל עָלָיו
וְנִינְוֵה תִּשָּׁאֵר עַל תִּלָּהּ
וּלְעוֹלָם יִשָּׁאֵר לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה
מַעֲשֵׂה יוֹנָה.

רוּחַ נוֹרָאָה נָשְׁבָה בַּשַּׁבָּת הַהִיא וְעַנְנֵי
חוֹל כִּסּוּ אֶת הַשָּׁמַיִם. בָּאֲוִיר הִתְעַרְבְּלוּ
בְּשׁוֹרוֹת עֲשֵׁנוֹת שֶׁל מִלְחָמָה וּבַשָּׁעָה הָרְבִיעִית
בִּהְיוֹת הַחֹשֶׁךְ עַל הָאָרֶץ צָעַק בִּי הַלֵּב צַעֲקַת-
אֵימִים כְּאִלּוּ מַטַּח-אֵשׁ בֶּחָזֶה וְהַיּוֹם אֲנִי יוֹדֵעַ
שֶׁאוֹתוֹ רֶגַע רָעֲמָה הָאֵשׁ וְהַנַּעַר נָפַל שׁוֹתֵת דָּם
עַל סִפּוּן הַטַּנְק שֶׁלּוֹ וּשְׁעוֹנוֹ עָמַד מִלֶּכֶת.
הַשָּׁעָה הָיְתָה וְתִשָּׁאֵר לְעוֹלָמִים שִׁשָּׁה בְּאוֹקְטוֹבֶּר
אַרְבַּע וְעֶשֶׂר דַּקּוֹת אַחַר-הַצָּהֳרַיִם. מֵאָז גַּם בִּשְׁעוֹן
הַמַּתֶּכֶת שֶׁלִּי קָפָא הַזְּמָן. יָפְיוֹ, עַצְבוּתוֹ, עֲלוּמָיו
שִׁיר-הַשִּׁירִים שֶׁלִּי, גַּאֲוַת חַיַּי
וּכְלִמָּתָם

היתה גם מלחמה

"אֲבָל מָה עָשִׂיתָ לְמַעַן נַפְשְׁךָ?"
יָשַׁנְתִי הַרְבֵּה, גַּם אָהַבְתִּי הַרְבֵּה,
לֹא כְּמוֹ עֵץ, שֶׁאוֹהֵב רַק פַּעֲם בַּשָּׁנָה.
אֵיזֶה יַעַר עֵצִים מְשֻׁגָּעִים אֲנִי!

וְאַחַר-כָּךְ, מָה אֲנִי? לְכָל הַיּוֹתֵר טְרַנְסְפוֹרמָטוֹר
שֶׁל זִכְרוֹנוֹת יַלְדוּת, גּבֹהַּ מֵעַל לַנּוֹף,
מֵרָחוֹק אֶל רָחוֹק. וּלְמַעַן הַזִּמְזוּם הַזֶּה,
וְכַמָּה נִיצוֹצוֹת, כָּל הֶעָמָל הָרַב הַזֶּה,
כָּל הָרִיצָה, כָּל הַכְּאֵב?

וּבְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, הַכֹּל לְפִי מִדַּת אָדָם:
טֶפַח, רֶגֶל וְאַמָּה. אֲפִלּוּ בַּיִת גָּבֹהַּ
אֵינוֹ אֶלָּא אָדָם עַל אָדָם עַל אָדָם.

"אֲבָל מָה עָשִׂיתָ לְמַעַן נַפְשְׁךָ?"

(יהודה עמיחי)

@יחידי @בארון @הנושמת.

ערבוב של ספרדים ואשכנזים, להשתכנז בשקט.

 

 

תודה לכם על השרשור הזה.

כיף שיש כאן עוד קצת אנ"ש ושהם קוראים.

ממש כיף. לאנש שלא יודעים עדיין מי אני אני מגיב לפעמים מהמקורי.

ממש מסירות נפש למצוא את השרשור הזה 

<צ>

(והי, שנה שעברה התחלנו עם זה, לפני יוכפ.)