יקרה,
כשחברה מאד טובה וקרובה מתארסת, זה אחד הדברים הכי קשים. מצד אחד הרגישות שלך לקשר של שניכן, בשיאה, ומצד שני הרגישות שלה בשפל (הצפה, חוסר פניות, הורמונים, בלבול). ויש את השמחה הגדולה שלה ואת הקושי הגדול שלך ואת לא רוצה לערבב בין השניים, ואת מנסה להכיל ולתת ולהיות, אבל את גם אנושית אז את גם מרגישה את הפגיעה והכאב והכעס. וכך יש מערבולת כזו של רגשות סותרים וצרכים מתנגשים והייתי שם כל כך הרבה פעמים שאני ממש ממש מזדהה איתך!
מהניסיון שלי כמה שזה קשה קשה קשה לדבר את הצרכים שלך עם כלה, אז זה ממש חשוב. לא על כל דבר, כמובן, כי צריך גם להבין את המקום המוצף שלה, אבל אם את מרגישה ממש פגועה ואת חושבת שיהיו לה את הכלים להכיל אותך, אני מאד ממליצה לך לשתף אותה. לשלוח לה הודעה, או בשיחת טלפון ולהסביר בנעימות את המקום שלך, וכמובן להכיל אותה תוך כדי. זה יכול להעניק לך כזו שלוות נפש ותחושת ביטחון שאולי שווה לך להתאמץ.
אני חושבת שתהליך החתונה לא אמור להפגע כהוא זה אם תביעי את הצורך שלך באופן מותאם ובוגר. ואם היא טיפוס שלגמרי לא יצליח להכיל אותך אז יכול להיות שזו הזדמנות מצוינת להביט על הקשר בעיניים ביקורתיות ולבחון אותו מחדש.
לי יש חברות מאד טובה שנגדעה בגלל חוסר היכולת של חברתי הכלה להכיל את הצרכים שלי בתקופה הזו, ומצד שני חברויות אחרות שנותרו מאד חזקות וקרובות בגלל שהיתה כנות והכלה מצד שני הצדדים .
בהצלחה רבה רבה בכל אשר תפני! ושיהיה לך כוח לסלוח לעצמך על כל מכלול הרגשות הכי אנושיים שאת מרגישה עכשיו!