כואב לי הראש ממש ממש
מה חשבתי לעצמי
ייקח לי שנים להתאושש מהצום הזה.
אני צריכה לשתות ולא מסוגלת.
טוב נו.
אני מפחדת מזה.
כלומר זה יכול להיות ממש סבבה,
אבל אז אני לא אוכל לכתוב.
כלומר לא יודעת איך זה יהיה
אבל בטוח זה לא יהיה כמו עכשיו.
ואני יכולה מחברת
אבל זה לא אותו דבר
וזה סתם כואב לי
וזה לא כיף לי.
הם בונים סוכה.
עוד שניה סוכותתת
אני בעיקרון שמחה
אני אוהבת סוכות
ויומולדת
אבל לא יודעת עד כמה אני איהנה בסוכות הזה
לא יודעת
אני צריכה ללמוד על החג
רציתי היום
הלוואי שיקרה
והלוואי שגם אני אלמד איתה
והיומולדת עוד שניה
זה מתקרב בצעדי ענק
ואני לא מוכנה
ואני חייבת להתכונן
וללמוד אולי
ולהתבודד
אני רוצה גם להתבודד בערב של התחלת היומולדת
נעשה תזכורת
הלוואי שאני אוכל
אני לא יודעת מה ההורים שלי מתכננים לחג הזה
תכלס אני סתם חוזרת לעבר
אסור לי
אני צריכה להתקדם
אני כן מתקדמת
לאט לאט
אבל יש את הזמנים שאני חוזרת ממש לעבר
לדיכאון הזה
למחשבות
לפחדים
נכון, זה לא אותו דבר
כי עכשיו יש לי את אבא
והוא אתי ועמי ואצלי ושומר עליי
וכשאני חוזרת לשם אז אני יודעת להתפלל
ולבקש ממנו שיעזור לי
והוא עוזר לי.
אבל איכשהו אני שוב מוצאת את עצמי שם
לא יודעת איך זה קורה
אולי צורך של היצר הרע
אני חייבת לנצח אותו
ואני אנצח אותו.
וביום שני אני אשכרה עשיתי את זה
חשבתי שאולי היא מקפידה עליי על כל שנה שעברה
ובינינו, אני גם קצת עליה
ושלחתי לה הודעת סליחה ושאני אשמח לשמוע שהיא מוחלת
על ההודעה הקודמת היא לא ענתה לי
ובהתחלה גם על זאת לא
והרגשתי מפגרת ומחקתי את השיחה הזאת כדי שלא כל פעם שאני אכנס להודעות אני ארגיש ככה
ואז היא ענתה לי
שבטח שהיא מוחלת
ושהיא רצתה גם להתקשר כי היא רוצה לשאול אותי משהו אחר
ואז בהתחלה היה לי טקסט חסר כמובן
ושלחתי לה- רוצה להתקשר עכשיו? יש לי טקסט חסר
ורעדתי כשעשיתי את זה
והתפללתי לאבא שהכל יהיה בסדר וטוב
והיא התקשרה
והיה טוב
וסידרנו את כל העניינים
ודיברתי איתה בסדר ממש
והיא אמרה לי שאני נשמעת טוב ושמחה
וזה כן שימח אותי
זה ממש יופי
(איזה צורך מטומטם זה. לקבל אישור מהסביבה שטוב לי. כאילו אני לא יודעת את זה בעצמי)
והיא אמרה לי שאני אבוא לחתונה
אמרתי לה שאני לא יודעת
כי אני וחתונות זה קצת...
סיפור כואב
ואמרתי לה שתברך אותי שגם לי זה יקרה
היא אמרה שאני אבוא לחתונה ואז זו תהיה ברכה של כלה
אבל היא ברכה אותי גם אז
והיא אמרה שאני לא אדאג, ובסוף זה קורה. לכולן.
ואמרתי לה שהיא לא מבינה ואני גם לא אגיד כלום אבל אני זה משהו אחר
אבל בסדר.
אשכרה יש לי אפילו הרהורים לבוא לחתונה
זה הזוי ומטורף ונסי וטוב
תודה לך אלוקים
והיא גם ממש עודדה אותי לגבי ה*****
היא אמרה- יופי. וואו. אני שמחה.
זה ממש שימח אותי וגרם לי יותר לרצות
הלוואי שזה יקרה
ובסוף היא אמרה כזה- וילדה, גם אני מבקשת ממש סליחה על הכל
ואמרתי שאני מוחלת על הכל
ועכשיו זה היה ממש בלב שלם
לא כמו אז
נכון שסלחתי גם אז
אבל זה היה עכשיו באמת מכל הלב ואמתי אמתי
לא יודעת איך להגדיר
אולי כי גם דיברתי איתה והיה טוב ולא מציף
וסך הכל טוב לי
אז מה קורה לי שאני חוזרת לכתוב ככה
ועוד פה
ה' יודע
ובחג היא אמרה לי שהיא לא יוצאת כבר לשבתות
וזה עצוב ממש
זה הזוי שהיא אשכרה חזרה לרמה א'
יש לה כח רצון והיא יכולה לעלות חזרה
אבל השאלה אם היא רוצה
אז עכשיו גם אנחנו לא נלמד בשבתות
אני אלמד לבד, אבל כזה רק לימוד יומי
כי אני לא אתקדם לבד בלימוד שלנו ביחד
וזה חבל
ואני רוצה לפגוש אותה
ולדבר וזה
ופשוט אבא תעזור
ובכיתי ממש באבינו מלכנו שלח רפואה שלימה לכל חולי עמך
ואבא בבקשה. די כבר נמאס. זה הזוי
ותכלס אני גם צריכה רפואה שלימה
ואני צריכה להתפלל גם על עצמי
זה הזוי
אבל זה הכי טוב
ואני כן קצת עושה את זה
בעיקר בהתבודדויות
אבל צריך יותר
ותכלס אני פשוט צריכה להתבודד יותר
ה'.
אני רוצה טוב כבר