זה לא כ'כ שונה ומסובך

המין השני זה בן אדם כמוך ,תאמין לי שאפשר להסתדר מצוין בלי לשרוט את הנשמה

שמוח הוא לא איבר מגדרי, היום כולם מבינים שעם השוני בין המינים לא כל כך קל להסתדר בלי לעבוד על זה, אפילו שהוא בן אדם כמוך, זה לא אומר שאין הבדלים משמעותיים.

זה באמת תהליך שצריך לעבור בראש.. 

אבל לא בהכרח דרך התערבבות עם המין השני בגיל צעיר..

בוא נאמר שבגיל צעיר את עובר את התהליך צעיר יותר, חסר כלים, אימפולסיבי בתגובות שלך.. הכל יותר קיצוני ולכן אפשר לצאת עם יותר שריטות.. אפשר גם לצאת בלי שריטות בכלל , לא אומרת .. 

אבל הנקודה היא שזה שלב בחיים שכולם עוברים.. ומומלץ לחכות לגיל שיש יותר כלים מבחינת אישיות , וגם לצורך חתונה כמובן.. כמו שהתורה מדריכה אותנו  

וזה מאוד תלוי בחינוך של ההורים ובהדרכה שלהם לעניין!! 

באיך שהם מתייחסים לעניינים של בינו לבינה ,

איך הם משדרים אהבה בינהם,

אם הם מדברים על העניינים האלה בבית,

כשמגיעים קרובי משפחה וצריך לתקשר איך הם מגיבים או לא מגיבים.. (גם חוסר הגבה זה סוג של חינוך..)

בצורה טבעית וקלילה או בצורה מתוחה וחוששת, וכו'.. 

אני לא בעד היכרות בגיל צעיר, לדעתי לא זה מה שיעזור בחיי הנישואין.

(אגב חינוך של הורים והדרכה, לדעתי זה לא דבר שכל כך אפשר להדריך, בעיקר מה שהילד ראה בבית בין ההורים שלו זה ישפיע הכי הרבה על חייו) 

בתור אחת שכן גדלה תקופה מסוימת בסביבה מעורבת אבל עם גבולות.. 

אני יכולה להגיד שזה כן פתח אותי...

אבל לדעתי גם אם לא הייתי גדלה בסביבה כזאת, הייתי נפתחת מדברים אחרים אם עבודה, או קשר עם בחור..

כי בשורה תחתונה אדם לא נשאר בביישנות שלו לנצח עם המין השני, מתישהו הוא כן נפתח ..

ויש לי קרובי משפחה שהיו ממש מנותקים מבנות.. סביבה שמורה כזאת.. אבל מצד שני ההורים שלהם היו מאוד חכמים אתם בחינוך בבית בקטע הזה. והם מתקשרים בצורה ממש בריאה עם בנות (כאילו , איתנו המשפחה..לא מתביישים או מתפדחים, בצורה טבעית) 

אז אני יכולה להגיד שזה תלוי אופי , וגם שזה משהו שמתפתח ולומדים אותו.. 

נשמע קלישאתי , אבל כן..

ברגע שאתה מבין שזה בן אדם, שבסה"כ יכול להיות מצב שאתה נמשך אליו, אבל הוא בן אדם עם כל מה שזה אומר:

מרגיש, חושב, בעל דעה, מבטא את עצמו וכו'.. אז אתה כבר לא מתרגש..

זה איזשהי הפנמה בראש.

גם צריך לראות שאין לך איזה טראומה מבנות או ביטחון עצמי נמוך..

צריך פשוט להכיר את היצר של המשיכה, להכיל אותו, לא להיבהל ממנו.. 

אם בסה"כ לא היה לך קשר שלילי עם בחורה והביטחון העצמי שלך ברמה סבירה,

אז אין סיבה שתרגיש לא בנוח ליד בחורה.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?