||מחפשת^
אתמול ישנתי שעתיים
היום במקרה הטוב ארבע
מחר, אני עובדת.
מוקדם.
ואני צריכה לכתוב לעצמי, חייבת.
לדעת מה אני חושבת.

יש בי הרבה רעש
כל כך חזק
שהתעוררתי בגללו.
ופחד.
וספק.
ותפילה.
ועט אחד, ודף
מחכה שאכתוב מילה.
|||מחפשת^
הכתב שלי מסודר, נראה
אבסורד.
||||מחפשת^אחרונה
אחד המשחקים האהובים ביותר על בני שנתיים וחצי, זה קוקר טוב. מין משחק כזה של דודות נואשות.
היא מתכסה בשמיכה, עוצמת עינים. אני משתפת פעולה ודואגת שיהיה כאן שקט.
היא עוצמת, שקטה. ויש בי תקווה שהערב המחשיך בחוץ ישפיע עליה והיא תשקע בתנומה.
היא פוקחת עינים באחת,
מעיפה ת'שמיכה
וצועקת 'הגיע הקוקר! קוקר טוב! קוקר טוב!'
היא פותחת את עיני, מצביעה על אור מלאכותי שאי מי שכח לכבות. ומוכיחה לי שיש שמש והקוקר כבר כאן.
מה נזכרתי בזה עכשיו?
אולי השמש שחומקת לבין ראשי האלינות,
אולי ההבנה ההנואשת שלי שלא אספיק לישון שוב הקוקר הזה.
ואולי הזיכרון הזה של לילה וקוקר מעורבים במין עיסה כזו, קשיחה.

מתלבטת אם למחוק,
במקסימום בשביל זה יש קוקר.
שלחתי

--מחכה לרחמים~

תראה אותי עם כל השברים האלה

תראה

תחבק

תגאל 

////צאצא

אבא קשה לי.

 

..דף תלוש

I hate myself

_____________________הרמוניה

😥😥😥😥😥😥😥😥😥😥💔⛈⛈🌧🌧🌧🌧🌧___________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

..הרמוניהאחרונה

תודה אלוקים

יצאתי מפה קצתxmasterx

היה נחמד להתנתק מהמעט שאני כותב כאן כרפלקציה אמורפית על מצב מנטלי במציאות מלחמתית שלא זולגת למציאות הפיזית במידה שמספיקה לערער את הקיום אבל כן במידה שמספיקה לערער את החיים


וכל חווית הקיום הזאת הובילה לפגישה עם המהות

שבה התנתקתי מהרשת ומהמכשירים המסיחים וניתחתי לעצמי את המציאות הקטנה והאבקתית שלי

קראתי קצת

למדתי קצת

התחלתי להתאמן

שתיתי פחות

ניקיתי אורוות

פסח זה חג הנקיון

הניקיון הזהxmasterx

הרבה פעמים מתבלבל לכל מיני עם פינוי טוטאלי של כל החיים לפח

נפנה נחיה בריק ונאגור מחדש שיהיה מה לזרוק בשביל חווית הנקיון השקרית הבאה


אבל זה לא נכון לנקות זה לברור את המוץ מהתבן כל הבר עומד מולך ואתה צריך לשלות ממנו את מה שכן חשוב לפנות מה שלא ולסדר מה שלא נמצא במקום

שהכל יהיה מקומו של עולם והעולם יהיה מקומו

משהו כזה שקראתי פעם

ולהמשךxmasterx

ספירת העומר העומרים גדלים והזיפים גם

סימן אבל מתערבב עם סימן חיות וצמיחה משמחת של חיים ופריחה

של אוכל חדש

של פרנסה ושפע חקלאי

יש כאלה שמתאבלים

בלי מוזיקה

הכל אפור ושחור וקודר

אני לא שם לטוב ולרע

נוהג ושומע את המוזיקה חוזר ומקשיב וגם מחדש בדברים חדשים

תציעו שיהיה מה לשמוע מחדש

הכל הולך

השמש חוזרתxmasterxאחרונה

והתחזית לעתיד שיהיה חם יותר

ויותר

ויותר

ויותר

כל הזמן

וזה יכול להרתיע אבל די עברנו מה שעברנו

נעסיק את עצמנו בדברים שונים

.....צאצא

מעולם לא קיבלתי את זה אמיתי.

אהבה.

זה יבוא?

...כְּקֶדֶם
האהבה זורחת בחושך
--מחכה לרחמים~

פתאום אני מפחדת

אולי זה יותר מדי

אולי קרוב מדי

ומה יהיה אחכ

--מחכה לרחמים~

כי סערה

כי חורף וגשם ולבד

זה למה

והיא יודעת לעצור את זה

היא תופסת אותי חזק

מחזיקה אותי בתוך כל הסחרור הזה

היא מזכירה לי לנשום

מזכירה לי שיש אותי

שאני טובה

ואהובה


כשכולם שונאים אותי

ואני בעיקר

היא לא

היא מזכירה לי כל מה שנכון בי

וטוב


זה למה

--מחכה לרחמים~

היא משכנעת אותי שיש עוד טוב בעולם

משכנעת אותי שאני בעצמי זה טוב

משכנעת אותי שכדאי להשתכנע

וזה עובד לה

לעזאזל

זה עובד לה 

--מחכה לרחמים~אחרונה

ועכשיו מה

היא שואלת

עכשיו ריק

אני עונה

עכשיו כלום

סתם

מגעיל

לא נורא

וזה הכי נורא

שלא נורא 

אולי יעניין אותך