רקע: שלושה חודשים אחרי לידה. לידה ואגינאלית ללא תפרים, שההחלמה ממנה הייתה מהירה מאוד. הנקה מלאה.
לצערי לא מצליחה לחזור לקיים יחסי מין בשמחה. ממש מרגישה חסרת חשק לחלוטין.
אוהבת את בעלי כל כך ורואה שהוא מבקש, אבל קשה לי. אני רק חושבת על זה ומתעייפת.
כשאני נכנעת לרצון של בעלי אני מרגישה שאני רק רוצה שזה יסתיים, ובאופן כללי מרגישה שלא נעים לי בכלל.
זה חד משמעית לא היה המצב לפני הלידה.
מרגישה כאילו נכבה לי איזה כפתור בגוף.
אני בייסורים גדולים סביב זה, לא רוצה שהנושא הזה יהיה אישיו, ובמצב הנוכחי כולם מתוסכלים. הוא מתוסכל, אני מתוסכלת.
מה עושים?
