היום חשבתי עלזה.
כשנמאס לי מהחיים שלי, כשבא לי לברוח מהקשקושים שלו.מהשטויות שלהם.
מהתחושות האלה שנותנים לי.
אני בורחת לשירים,לספרים.
מחפשת את עצמי בסיפורים של אחרים.
ועכשיו אין לי כוח לאף אחד בחג.
ואני בטח יצטרך לבקר.
לא רוצה. לא רוצתה שוב את התחושה הזאת.
את כל השקרים שעומדים שם באוויר.
את כל ההצגות האלה.
איכס לא מאמינה שאני באמת קשורה אליהים.
ובטח כולם ינסו לדבר איתי,או משהו.בגלל מה שקרה בקיץ.
אופאופאופ. למה הייתי חייבת לעשות את זה.
זה היה כל כך מטומטם. אבל פשוט לא יכולתי.
אוף שיגמר כבר החג. אין לי כוח.