שדרך היסורים הזאת כבר תגמר. התעייפתי מלחפש, איש שלי. התעייפתי מלחכות, מההצעות שלא באות, מהדייטים שלא מתקדמים לשום מקום. מכל הבחורים שאין לי מושג מה יש ביני לבינם. מאלה שלי יש מושג אבל להם אין. מהלבד. מהמאבק ביאוש המכרסם. מהיצר הרע שמנסה לערער את ביטחוני (מנופף ברווקותי כתרוץ). חושבת על החורף הארוך הזה שמחכה לי ונמעך לי הלב. אני צריכה אותך איתי.
הלוואי שכבר תבוא ונבנה לנו יחד. יחד פשוט ולא מתחכם.
זה יקרה בסוף, נכון?
תענה שכן, איש שלי ומספיק בקול כדי שאשמע ואצליח להמשיך להאמין.



