אושר זה חשוב, אבל החשוב מהכל זה להעמיק, לחשוב, להיות אדם יותר טוב, לעבור תהליך בדרך אל האושר. אני לא מוכנה שיגישו לי על כפית, במיוחד אם זה אומר שאהיה מנותקת מהעולם. ואיזה מן חיים אלה? זה לא באמת אושר, זה סנוור, חוסר ידיעת המציאות.

חשבתי בעבר על השאלה הזאת.

וכתוצאה ממנה הגעתי למסקנה שאני לא רוצה להיות מאושר, לא באמת.

אני הייתי רוצה גם עצב, וצער, וכעס, ושלווה, ורוגע, ורחמים, וחמלה, וצחוק, ואהבה, ושינאה, ובדידות, ושייכות, ושיעמום, ועומס, ואכזבה, ותקווה, ובאופן כללי כל הרגשות האנושיים.

מה זה שפיות. היום להיות אדם מאושר אתה צריך להיות לא שפוי. ואם אתה שפוי אתה לא יכול להיות מאושר.

נראה לי שהייתי מעדיפה את האושר מאשר "מה יגידו עלי"

שאני רואה בן אדם (שמחזיק עצמו נורמאלי) שלא אכפת לו בכלל מה יגידו עליו, ועובר בי איזה קנאה, כאילו הוא הרבה פחות מוגבל ממני, חצי מהדברים שאני לא עושה כי זה פאדיחה או לא נעים, לו אין בעיה לעשות, כיף לו הרבה יותר, לכן גם אני חושב שעדיף אושר מאשר מה יגידו עלי, ובכל אופן לא הייתי מסכים להתחלף עם האנשים שלא מתביישים משום דבר.

נ.ב של מי השיר בחתימה שלך? (מוכר לי, ואני לא זוכר איזה שיר זה)

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....

אני חייב להרגע קצת מהמתח מי יכול לעזור ולשלוח קישורים בדרייב לאחד או כולם מהנ"ל יבורך:

ג'ייסון בורן (סדרת סרטים)

חטופה

אינדיאנה ג'ונס

ג'יימס בונד

מת לחיות

רמבו

שליחות קטלנית

משימה בלתי אפשרית