לא מרגיש שחברים נשואים שלי לא מקבלים אותי

לצורת החיים הזאת - כשמתחתנים, אתה נכנס ל"קהילת הנשואים" - שהיא הקהילה המשמעותית והעיקרית בציבור הדתי לאומי בכלל והדוסי בפרט. בהתחשב בעובדה שיש יחס די ישיר בין מידת הדוסיות של אדם לבין גיל החתונה שלו (יחס הפוך) - יוצא שהבודדים הדוסים והדוסיות שמתחתנים מאוחר, נמצאים במצב שבו רוב האלה ש"מתאימים" להם, כבר נשואים, וזה אוטומטית מחריג אותם הרווקים. כמה שנשואים ינסו להיות חברים של רווקים וסחבקים והכל - זה כבר לא אותו הדבר. קל מאוד לראות את ההבדל בין סעודת שבת שאוכלים בה שני חבר'ה רווקים וזוג נשוי צעיר או שתי זוגות נשואים צעירים - לבין סעודת שבת של 5-6 חבר'ה רווקים (לא נכנס כרגע לשאלה בנים בנות - שהיא לכשעצמה כמובן מאוד משמעותית בגילאים ובמשמעות הרווקות...) 

אם יורשה לי קצת 'לדרוש' חשבתי על זה פעם כפירוש הביטוי של חז"ל "כל השרוי בלא אשה כשרוי בלא חומה וכו'..".

כשאדם נשוי הוא מציב לעצמו גבולות, מטרות, יש לו משמעות. הרבה פעמים, הרווקים, (שאו עיניכם וראו שאלות רבות בפורום)

מרגישים בתקופת הרווקות כאפסים מוחלטים... או משהו בדומה. כל האישיות מתמצה בתחושת הכישלון האישי והכמיהה לשלב הבא, וממילא זה מוביל למעין חולשה נפשית בירידה בכוחות חיים.

התרבות היום היא גם ככה חזקה מאוד ומושכת לכיוון הלא נכון.. אז זה הגיוני שהיא תשפיע על כל מי שחי לבד ואין לו את ההרגשה שהוא מתעסק במשמעות וכבר 'בנה חורבה מחורבות ירושלים'.

יש עוד הרבה מה לכתוב (וכבר נכתב בנד"ד)  אבל לא רציתי להאריך יותר מדי... 

גם אתה תסכים שלגבי מי שהתמודד לפני החתונה,

יהיה לו הרבה יותר קשה להמשיך כך ככל שעובר הזמן,

וחתונה בהקשר הזה היא הצלה מן החטא

(זה מה שאמר רבי חייא, שאשתו ציערה אותו מאוד,

ולמרות זאת השקיע כדי לשמח אותה,

כי הצילה אותו מהחטא וגדלה בניו לתלמד תורה. יבמות סג.).

ו@נרו יאיר., הפשט שלך בגמרא ממש חמוד

"התרבות החילונית מושכת את הנשואים באותה מידה כמו הרווקים, פשוט לנשואים יש מקום יציב שמכיל ומקבל אותם."

לא אמרתי שרווק אמור להרגיש אפס, לא אמרתי שזה בסדר שמתייחסים אליהם בצורה שתיארת..
רק ניסיתי להסביר למה לכאורה יש 'ירידה דתית' ככל שגיל הרווקים עולה.
משהו בבועה של המסגרות מתנפץ ובזה אני מסכים איתך.
לא ראיתי שאנחנו חלוקים בשום דבר.
אני כתבתי לפי מה שראיתי ועל סמך כתבות מאמרים ועוד בנושא. לא הבנתי מה פשר המתקפה...
לגבי טענתך וטענתו של @עדן ירושלים שגם לנשואים יש התמודדויות.
א ברור שזה נכון. ב. עובדתית לפי המצב בשטח רואים שמי שמתחתן צעיר מצליח לשמור על עצמו יותר (וזה בדיוק הסיבה שהרבנים בישיבות מעודדים להתחתן צעירים) ואני לא אומר שזה שיש פער בין נשואים לרווקים זה בסדר! אני אומר שרואים שיש פער, וממילא מנסה להסביר מה מוביל למצב הזה.. כפי שכתבתי 'שרוי בלא חומה' וכו'..

בקיצור, לא רואה טעות במה שכתבתי. אם תרצו לחדד אותי יותר זה סופר לגיטימי

@והוא ישמיענו יבמות סב, ב

שולח חיבוק גדול!

מעריך אותך מאוד!

יש כאן מורכבות:

ליצור מסגרת שתהיה כ"כ טובה,

אבל לא תהיה טובה מדיי (שמא לא יתחתנו...),

וגם שתהיה מאוד מאפשרת וגמישה,

כי זה גיל שאנשים כבר לומדים תואר, עובדים, חיים.

גם לא רוצים לגרום לאנשים להרגיש מסכנים,

וקצת קשה לחשוב על מישהו שינהל את זה מלמעלה.

שיעור שבועי לרווקים נראה לי לא מספיק,

וקבוצה של דיבור בעבודת השם...

מרגיש לא מתאים לכולם למרות שיכול להיות מדהים.

בטוח מישהו חשב על זה ועשה משהו בנידון.

אם מישהו מכיר, שמע, ראה, ידע - רבים ישמחו להכיר גם

זה יכול להקהות ולהחליש את התשוקה והרצון.

רבים וטובים אמרו את זה לפנַי...

ויודע מה, אתה מוזמן ליצור מסגרת שתהיה טובה מדי

אם אתה צריך עזרה באיזה שהוא עניין - אני פה

אבל רוב האנשים מתחתנים מהסיבות הלא נכונות,

ורבים-רבים מהם יאמרו שהיום הם היו מתחתנים מסיבות אחרות לגמרי,

עם אותה אחת.

נקווה שהם יתחתנו, ויבינו שהם צריכים לעבוד, ויעבדו,

והחיים שלהם יהיו שמחים, בע"ה

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?