זה לא שהיא מנצלת אותי במאה אחוז. 

היא מאוד אוהבת שאנחנו באים, בעלי ואני אוהבים מאוד לבלות זמן עם הילדים , והילדים מאוד קשורים אלינו. 

אני לא חושבת שזו המטרה, 

אבל כאילו, קובעים לבוא שבת. יופי.  אפשרי לחכות לקראת בוא השבת וביום חמישי אפשר להתקשר ולשאול בצורה סיפמטית- אם את מכינה משהו תגידי לי מראש שאקח בחשבון, או שתגיד, אני מאוד אוהבת שאת מכינה אוכל, את ממש לא חייבת אבל אם יבוא לך נשמח שתביאי משהו. או שבאמת פעם בשנה תגידי משפט של אני מבקשת שרק הפעם לא תביאי כלום ותבואו בכייף , כי את באה הרבה פעמים בידיים מלאות ואנחנו מאוד אוהבים את זה, אבל הפעם תבואי ככה כמו שאת!

אני יודעת שגם כיף לה שאני באה (מן הסתם, אני גם באמת נותנת מעצמי , אני משוחחת איתה, שוב, עם הילדים הרבה, עוזרת סביב שולחן שבת ), מן הסתם יש לה אינטרס מזה, אבל גם סתם כי אורחים, וכי שמח להם איתנו. 

אנחנו גם אוהבים, לגוון, זו משפחה, ונחמד לנו שם. 

אני לא חושבת שהדרך היא לא להגיע בכלל וזהו. . ככה גם אנחנו וגם הילדים שלה מפסידים....

זה הגיע למצב שסיפרתי להורים שלי שזה לא נעים לי כל כך, והם השאירו איתה כסף פעם אחרונה כדי לשלם לי על מה שאני מביאה איתי! יש לי הורים מדהימים ורגישים! אבל זה פשוט לא אמיתי שהיא העבירה לי את המסר מהם בלי להרגיש אחראית לזה בכלל.

אני לא מבינה איך היא לא חושבת שזה אבסורד!!!!!! אמרתי להורים שלי שהם השתגעו על כל הראש ושאני לא מוכנה לקבל את זה. 

ההורים שלי מאוד מעריכים את כל מה שאני עושה בשביל המשפחה.. אבל לפעמים אני חושבת שאני מגזימה ברמה שאני מוכנה לעשות בשבילם דברים.... 

אחלה עצה....

שניהם עובדים . הוא מתפרנס יפה. היא גם מכניסה. 

הם לא אנשים בזבזנים ואין להם רמת חיים גבוהה מדי.

פשוט היא שונאת לבשל!

ואני משקיעה בזה וגם מחמיאים לי שיש לי יד טובה בבישול .. ואני מכינה כמויות הגיוניות למספר האנשים, אז יש כמות יפה.

אז נראה לי שזה פשוט עוזר לה, בלי להילחץ שיש אורחים והיא צריכה לעמוד ולהכין שיהיה מספיק אוכל, ככה זה מוריד ממנה דאגה.....

זה לא שבלעדיי יש יותר מידי אוכל שם. 

באמת בעלי ואני תמיד צוחקים שאנחנו לא מבינים איך זה, כי רק אחד הילדים שלה ממש מעמיס וממלא.

היא מכינה גם בשר לא יקר. 

תמיד קציצות עוף, או בולונז, או שניצלים. 

אין הרבה מנות בשר אצלה. 

אני באמת לא מבינה את התפיסה ההזויה הזו. 

מכינים סלט אז יש קערה קטנה של קורנפלקס כזו עם סלט. לכולם.

אני לפעמים המומה. אני לוקחת לי שתי כפות מזה ואני לא מבינה איך לכולם ישאר.

זה ממש לא נעים, אני באמת אוהבת אותה, היא בחורה זהב. אבל באמת לא מבינה את הבעיה הזו שלה. 

כשהיה הקטע עם השניצלים אמרתי לה ואני בטוחה שהכעס בצבץ בטון שלי- "למה שמת רק 7 כשאנחנו 9 אנשים??"

כאילו.. יש כל כך הרבה שניצלים שהכנתי כדי שאפשר יהיה לשים איזה 12 כדי שאם למישהו מתחשק עוד אחד יוכל לשים לו 

אז את שמה לי 7??!? סירייסלי?

ועוד כשחוץ משניצלים יש שם איזה קציצות וגם איזה 10 קציצות קטנות?

טוב אני סתם מחממת את עצמי על העניין הזה....

אבל זה באמת הזיה.

היא לא אוהבת לבשל. היא קופצת על זה שאני יותר בקטע , והיא יודעת שאני לארג'ית אז זה בכלל נוח.

אין לי בעיה לבשל 90% מהפעמים. מפריע לי שאין ולו פעם אחת שהיא מביעה איזה סוג של חוסר נעימות

ולא שייך לקטע הכלכלי, אפשר לחשוב שאני מוציאה המון כסף בשביל להביא אוכל. אני לא מכינה אנטריקוט לשם.

אפשר להכין כמויות יפות, וההיפך, במיוחד כשיש אורחים ורוצים לתת להם הרגשה נעימה ומפנקת. 

אני אמנם אחותה אבל אני אורחת, ולא נראה לי סביר שבכל פעם שאני מגיעה אליה אני מרגישה מחוייבת להביא אוכל כדי שלא אהיה מבואסת אחרי ארוחת שישי. 

והיא התרגלה לזה אז נוח לה. גם נראה לי מוזר שזו הבקשה הראשונה שלה אחרי שאנו מסכמות שאגיע לשבת... את לא מרגישה מעט אי נעימות שאת "מתנפלת עליי" עם הבקשה להביא אוכל בשניה שסיכמנו?...

לגבי הזמנה לאמצע שבוע, לא הזמנו אותם לארוחה. 

החלטנו שהם יבואו אלינו לעשות על האש. נהוג שחולקים בתשלום של הקניות בעל האש, במיוחד כשזה יוצא קניה מרוכזת ושל בשרים , וכל מה שכרוך בעל האש.. אז אם היא כבר מציעה, אז למה ביום שהיא מגיעה לפה היא לא אומרת על זה מילה?

במיוחד כשרואים שיש מכל טוב. 

לי נראה שהיא יודעת יותר לבקש , מאשר להציע.

לא יודעת. מילא שלא יהיה לה את המחשבה של  "לא נעים לי " אבל לפחות שתחשוב עליי טיפה? שזה לא נעים כל פעם שמגיעים להגיע שחצי אוכל עליי וחצי עליה?

ליומולדת שלה ושל אחותי שיש להן בקירוב בתאריך עשיתי להן לפני שנה "פסטיבל"

הכנתי ארוחת מלכים . השקעתי בזה מלא כסף, ומלא הכנות. 

הכנתי לזניה , פוקאצ'ות, כמה סוגי סלטים מיוחדים, ועוד ועוד ואפילו הכנתי להן שתי עוגות!!!!! עוגות מהמושקעות! שולקחות המון זמן הכנה , עוגת יפות כאלה, 

וקניתי להן מתנות. הכל במטרה שיהיה להן ערב שהן במרכז, כי שתיהן באמת מגדלות ילדים , עובדות, אחת לומדת במקביל. 

באמת אני מעריכה אותן ויודעת כמה שהן ראויות לזה. 

בהתחלה היה קטע לא נעים שהן אמרו לי שהן עושות מאמץ להגיע עד אליי בשביל הערב הזה, וקצת נפגעתי כי מה זה עושות מאמץ לבוא עד אליי?? אני לא עושה את המאמץ לבוא עד אליכן בדיוק אותו המרחק רק הפוך כשאני באה לעזור לכן לפעמים?

וגם הערב הזה לא בשבילי, הוא בשבילכן, לפנק.

אז בסוף הן באו, והיה מדהים. 

השנה היה לי יומולדת, משתיהן קיבלתי הודעת ווטסאפ.

רבאק אי אפשר להתקשר?

לא ביקשתי שתשקיעו ותקנו לי מתנה, אבל באמת. לא אכפת לי שאתן מלכות אנגליה. 

בכל מקרה, יש פה איזו תסמונת ריכוז עצמי. בעיקר בשילוב של סולם עדיפויות אחר.

אני שמה דגש על דברים אחרים, והן לא כאלה . לכן גם לא ציפיתי למתנה, כי הן לא כאלה... אבל לפעמים זה עדיין מרגיז. 

מאז אני באמת לא נוסעת לעזור להן, הן כבר לא מבקשות ממני עזרה, כי למדתי שאני נותנת המון מעצמי, ואולי זה מוגזם ביחס למה שהן צריכות או יכולות בעצמן. וזהו. 

עכשיו אני גם לא מצפה גם ככה. ועשיתי את זה בצורה מכובדת. אנחנו בקשר טוב וקרוב, אבל אין סיכוי שאני אהיה איך שפעם הייתי. הן יודעות את זה כבר.

כנראה שהשלב הבא זה להבהיר את הקטע של האוכל בשבת איכשהוא....

כי אני באמת מאוד אוהבת אותן, וזה המשפחה שלי, במי עוד אשקיע ככה אם לא בהן

אבל אולי אני מחוץ לפרופורציות בכל הנוגע אליהן, ואפשר להוריד הילוך

את צודקת במידת מה. 

עם כל זה- היתה לי הרגשה בעבר שנדמה להן שאפשר היה לבקש ממני הכל. שאני זמינה, יכולה לעזור ורוצה לעזור, אני ה"נשמה", ובלי לחשוב לפעמים שמגיע לי גם יחס מפנק. 

או שמגיע לי שלא יטריחו אותי, או יעמיסו עליי, כי אז מה אם אין לי ילדים, זה לא עושה אותי אוטומטית זמינה.

בכל מקרה, בעיניי זה חלק מרגישות, לראות כמה בנאדם חשוב לו יומולדת של אחרים, להשקיע ולשמח ולתת הרגשה טובה, ומתוך כך לתת לו הרגשה טובה ומשמחת ביומולדת שלו. ולא ציפיתי לפסטיבל כמו שהרמתי להן בכלל! אני יודעת שאני תמיד הייתי יותר כזו. משקיענית. אבל אפשר להרים טלפון. או שאפשר להשקיע בברכה קצת יותר מהלב. 

אני יודעת שהן מאוד אוהבות אותי ומעריכות. בהזדמנויות שונות יצא להן לומר לי לאוזניי דברים מאוד מרגשים שהן חושבות לגביי. 

אני מניחה שהשנה האחרונה לימדה אותי הרבה על הסטנדרטים שלהן ושלי, והבנתי שמותר לא להשקיע, אבל זה מעבר לזה, מותר לי גם לא לעזור או לעמוד ראשונה בתור כשצריך מישהו. מותר לי לא לשים אותן לפני עצמי. ומאז יותר פשוט לי ואני מרגישה שהגבול מאוד מורגש.

החלק של האוכל בשבת הוא משהו שככל הנראה נובע מפערים , שוב, בסדר עדיפויות. מקבלת את הפרשנות שלך על זה שיש עוד סוג בשר ולא כולם יקחו שניצלים, ולא אשמתה שהיא לא חושבת כמוני שעדיף שיהיה מספיק מהכל שאפשר יהיה גם וגם. 

אבל שווה לדבר איתה על זה, אני רק לא יודעת מתי ואיך כי זה לא משהו שנעים לי לעשות ולהפוך לעניין גדול , ואז זה יהיה עננה מרחפת כל שבת או חג שנבלה יחד....

נראה מה אעשה.

כן.

מנסה לצאת משם בצעדים מהירים...

מהתפקיד של הקדוש המעונה. 

לא כיף ולא נותן כלום. וזה תפקיד ממכר קצת, ברגע שזה מה שאתה מכיר ונכנס אליו באוטומט. 

אבל הוא מאוד לא בריא. אני בהחלט אאמץ שינויים...

זה קשה להכנס לשורש של זה, כשזה משהו אינהרנטי בתוכי כבר כל כך הרבה שנים. 

אולי זה כי אני הקטנה בבית? לא יודעת.

כבר מזמן הבנתי אבל את זה- שזה נורא נחמד להיות "הנשמה" של הבית, זו שתמיד עוזרת, נותנת, את מקבלת תווית של הטובה. אבל אני כבר לא זקוקה לזה. החלטתי שאני מוותרת על "הטייטל היוקרתי" כי אני מתחפשת למשהו כדי לקבל טפיחה על השכם. אני נהנית מהנתינה והשימוח אבל אפשר לעשות את זה במינון אחר...

ב"ה אני בלמידה בקטע הזה... כל השנה האחרונה כבר שיניתי גישה ומתחתי גבולות יותר , מול כל המשפחה, שלא יצפו ממני ויבנו עליי ושמותר לי להגיד לא ולא להיות זמינה .. כי תכלס תמיד הרגשתי שבגלל שהן יותר עמוסות אז הן צריכות את הזמן שלי יותר מאשר אני. וזה פשוט חשיבה של שטיח.

הוידוי והקבלה לעתיד זה אחרי הכרת החטא והחרטה.

זה מה שאמרתי.

ובכל זאת אתה לפחות מנסה.

עצם זה שאתה לא עושה את זה שוב, זה עיקר התשובה.

החרטה לא צריכה להיות על פרטי החטא אלא על זה שהמרת צווי ה'.

גם אם אכלתי חזיר, היה לי טעים, הפסקתי ויש לי חשק לעוד, אני יכולה להביע חרטה שיש אדון לעולם, שקבע חוקים ואני בטיפשותי וחשקיי שעדיין קיימים המרתי את פיו.

אתה גם אמור להצטער

אבל בחרת אחרת

אולי עכשיו אפשר גם לבחור לשחרר את בקשת המחילה

ואולי בכלל להתמקד בבחירה ולא באמור

ויותר מכך, האם היה מפני שלהבנתך ייעקר משהו מן התורה?

אני בעוונות מניח שעשיתי דברים רבים מתיאבון, ומיעוט שבמיעוט מכעס ומהכעסה (למשל, אם משהו היה קשה באופן קיצוני בשבת, הגם שלא באמת נצרך, ועניין כזה הוא עבורי בנדיר, וודאי שלא נסעתי פתאום בשבת לבלות בחוף ים רחוק). גם אם פעם קמתי ממקום סעודה ולא בירכתי - אפילו יעבור הרהור שהיה זה בהתרסה כלפי מטבע שטבעו חכמינו מכוחם לתקן ולפסוק, ולא רק מתיאבון וגרגרנות זמן שלא היה זה נוח להתעכב ולהודות על שנותן לחם לכל בשר - אינני חושב שהגעתי לחשוב שאין כל ממש בציווי ובאורח החיים (ובטור אורח חיים).

אני אישית חושב, בצניעות רבה, שאם כל המניעים לקשיות העורף או הנפש הם לתיאבון ואפילו להכעיס, אך לא מפני שעוקרים את שורש ומקור אמונתנו הפנימית, האוהבת, הנכזבת לעתים, אך שלעולם לא תינטש, זוהי - באיזה אופן חסידי ברדיטשובי - סנגוריא גדולה ונקודת אור בחושך. כי בכלל להיות יהודי שעוד מתחבט בזה, שנפשו כועסת אך לא נפרדת ואולי עם כל זה שוקקת, הרי זה בכלל סגולת ישראל וחלק ממעל, גריעותא ומעליותא משמשים בעירבוביא, ועדיין מכל זאת מתגדל ומתקדש שמיה רבא.

מה אתה מבקש מאיתנו לרחם עליך.

תפנים שיש מלך לעולם.

הרב יעקב חזן ז"ל:

אבל מצטער על כך שאתה לא מצטער, וגם זה יקר מאוד בעיני האלוקים לכאורה

אין פה תשובה.

בעצם אתה מצטער על כך שאלוקים שולט בעולם.

והחליט לאסור דברים מסויימים.

זה "אני מצטער שאני לא קובע מה מותר ומה אסור.

אלא אתה מלך העולם."

מה הקטע דקה לפני שממליכים את הקב"ה

ומבהירים שאנחנו נאמנים לדרך שלו.

גם אם קשה. וגם אם לא תמיד מצליחים.

להביע דעות הפוכות.

עדיף על כלום

אני לעולם לא אצטער על חטאים.

איפה כל מה שלמדנו על חרטה?? וידוי?? וקבלה לעתיד??

עזוב את זה שהוא מפרסם שעבר על רצון ה'

הפוך בדיוק. צריך להתבייש.

וגם אם עושים עבירה. לא להראות את זה לכולם.

ולא לפרסם. גם אם קיים יצר הרע שלא יכול לכבוש אותו.

אמר ר' עילאי הזקן:

ילבש שחורים ויתעטף שחורים.

לילך למקום שאין מכירים אותו.

ואל יחלל שם שמים.

📚 עין יעקב — 3/9/2026

ּא בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הוּא דִּכְתִיב. דְּאָמַר מַר: חֲמוּרָה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁכָּל הַכּוֹפֵר בָּהּ, כְּמוֹדֶה בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. עוּלָא אָמַר: כִּדְרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא: כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָּהּ, הֻתְּרָה לוֹ. 'הֻתְּרָה לוֹ', סַלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶתֵּר. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ מִשּׁוּם רַבִּי חֲנִינָא: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁיַּעֲבֹר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר וְאַל יִתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם [בְּפַרְהֶסְיָא, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם כ) "וְאַתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים: אִישׁ גִּלּוּלָיו לְכוּ עֲבֹדוּ, [וְאַחַר] אִם אֵינְכֶם שֹׁמְעִים אֵלָי וְאֶת שֵׁם קָדְשִׁי לֹא תְחַלְּלוּ". אָמַר רַבִּי אִלָעִאי הַזָּקֵן: אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁיִּצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו, יֵלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ וְיִלְבַּשׁ שְׁחוֹרִים וְיִתְכַּסֶּה שְׁחוֹרִים, וְיַעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ, וְאַל יְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא. אֵינִי? וְהָתַּנְיָא: כָּל שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ, רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם, מָה הִיא? רַבָּה אוֹמֵר: זֶה הַמִּסְתַּכֵּל בַּקֶּשֶׁת. רַב יוֹסֵף אוֹמֵר: זֶה הָעוֹבֵר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר. לָא קַשְׁיָא, הָא, דְּמָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ, וְהָא, דְּלָא מָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ]. כז תְּנָן הָתָם: אֵין מַקִּיפִין בְּחִלּוּל הַשֵּׁם, אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד. מַאי 'אֵין מַקִּיפִין'? אָמַר מַר זוּטְרָא: שֶׁאֵין עוֹשִׂין כְּחֶנְוָנִי. (המקיף) אָמַר מַר בְּרֵיהּ דְּרַבִינָא: לוֹמַר, שֶׁאִם הָיְתָה שְׁקוּלָה, מַכְרַעַת. כח תָּנוּ רַבָּנָן: לְעוֹלָם יִרְאֶה אָדָם עַצְמוֹ, כְּאִלּוּ חֶצְיוֹ חַיָּב וְחֶצְיוֹ זַכַּאי, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (קהלת ט':י"ח) "וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה", בִּשְׁבִיל חֵטְא יְחִידִי שֶׁחָטָא, אָבַד מִמֶּנּוּ טוֹבוֹת הַרְבֵּה. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהָעוֹלָם נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, וְהַיָּחִיד נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ, שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר:

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר