הורים לילדה בת 11, כבר אינם בסטטוס נשואים טריים, לא כך?

איפה הילדה בת ה-11 היתה לפני שהיתה אמורה להחזיר את הילד מהגן?

אם היתה בבית - אני הייתי מטלפן להזכיר לה.

סביר מאוד שהיא היתה בהסחת דעת, לא שמה לב לשעה. היא ילדה צעירה.  

למה יש כל כך הרבה פורמים? כנראה שהרעיון היה שכל פורום ישרת ייעוד מסויים

ואם מהות הפורום כבר לא תואמת לשם, והוא נהיה פורום חברתי כללי של נשואים, בלי קשר לותק, חשבתי שיהיה מתאים - להתאים את שם הפורום

וברור שכייף תמיד להרגיש כזוג צעיר, מלא רומנטיקה ואהבה ❤️♥️❤️♥️

ברור לי שהפורומים הייעודיים הפכו מזה שנים לפורומים כלליים ומרחבים חברתיים נעימים בפעילות שלהם - נשואים טריים אינו רק לזוגות בתחילת הדרך, פורום הריון ולידה הלך הכי רחוק מכל שאר הפורומים מהשם שלו…  והפורומים האחרים נזנחו וננטשו 

אבל אני חושבת שהשאלה כן קשורה לנישואין

כי היא עוסקת בתקשורת בין בני הזוג.

שפורום זה הוא הזירה הטובה ביותר לדיונים בנושאים של נישואים, הורות וכל השאר סביב משפחה, הורים וילדים 

כתבת שההודעה הפותחת לא קשורה לפורום

לא הבנתי אותך

ומקבל את דעת הרוב …

(הרוב - מנהל הפורום וגם דברים שאת עצמך כתבת)

פתחתי בזה שהבעתי את דעתי, שהנושא הפותח היה מתאים לפורום 'הורות', אך השתכנעתי שיש מציאות אחרת - שהפורום הזה, נשואים טריים, הוא הזירה המרכזית לדיונים, תגובות והתייחסויות, בכל מה שקשור להורות, משפחה וילדים, מתוך כך שהפורומים הייעודיים כבר לא פעילים.  

תלוי בכמה משתנים.

זו פעם ראשונה שלה?

כמה פעמים הזכרתם לה לפני כן?

היא בד"כ ילדה אחראית? 

אני לא חושב שצריך להגיב בחומרה.

סך הכל הגננת תתקשר יותר מאוחר, נתנצל על האיחור וניקח את הילד, זה לא שהיא השאירה אותו לבד ברחוב או נתנה לו לחצות כביש לבד.

זה לא גיל של אחריות טוטאלית על ילד מהגן,

זה עדיין מצב של עקומת למידה.

יש בינכם פער בגישות,

אני יותר מתחברת לגישה לא אימפולסיבית ולא כועסת ובטח לא עונש.

מעדיפה לדבר עם הילדה רגוע.  

אם היא מצליחה, כל הכבוד לה, אם לא, ממש לא צריכה לספוג את העצבים שלכם.

אתם ההורים ואחריות עליכם ולא עליה.

להתנפל לא יעזור בשום מצב, בטח לא על ילדה.

וגם לא להעניש בחומרה.

תחליטו ביניכם אם מתאים לכם להפיל כזאת אחריות בכזה גיל תוך כדי לקיחה בחשבון שיהיו פאשלות ורמת האחריות שהיא יכולה לקחת היא של ילדה ולא של מבוגר.

(אפילו למבוגר קורה ששוכחים ומאחרים)

שאו בתוצאות, לטוב ולרע.

גם למבוגרים קשה להתמיד בזה, אז עבור ילדים? אם היא מצליחה אז כל הכבוד, אם היא שכחה - זאת האחריות שלכם בלבד להזכיר לה או לדאוג לגיבוי.

זה לא שהיא השאירה אותו בכוונה.

שאם תתן לה להרגיש שאתם ביחד בזה ושהיא לא לבד ברצון שלה לחנך לאחריות זה כבר יעשה לכם טוב.

שלא תתן לה (ובעקיפין לילדה) להרגיש שהיא השוטר הרע ואתה הטוב.

אפשר לא לוותר על החינוך אבל התגובה לילדה תהיה ברוגע.

חינוך לא עובד בפחד.

יש אנשים שעדיין מאמינים שצריך להתנפל ולהעניש

שנות ה80

אפשר וצריך לגדל ילדים בשלווה ונחת לגדול כראוי

בלי עונשים ובלי כעסים

אם בת הזוג מבקשת/ דורשת משהו לא הגיוני

זה הזמן להגיד לא

אסרטיבי

על פערים הגיוניים יש טעם לגשר

על דרישות בלתי הגיוניות ופוגעניות

אין טעם

כי זה לא גישור

זה ריצוי ופגיעה בנפש

גם שלך וגם של הילדה

שיש ביניכם אי הסכמה בנושא הזה.

ועוד יהיו ביניכם עוד הרבה אי הסכמות לאורך החיים.

ובנוגע לילדה, דעתה הייתה מוסחת ושכחה לאסוף מאוד טבעי והגיוני לגילה.

יש מבוגרים ממנה ששכחו ילד ברכב, אם זה קרה להם, זה בודאי יכול לקרות לילדה קטנה שזהו לא התפקיד הקבוע שלה. 

אני עושה את מה שאשתך עושה

מתלוננת כשבעלי לא מיישר קו עם הכעס שלי על הילד.

אבל-

אני מבינה

שאם אחד כועס

כדאי שבשני דווקא לא יכעס

שהילד לא ירגיש שכולם נגדו באותו רגע

אותו דבר, אם בעלי כועס -

לא כדאי שגם אני אכעס

אלא שאני דווקא אבוא ואחבק את הילד

שמרגיש שמישהו בצד שלו

הענין הוא שהיא לא לוקחת את זה ככה היא מתפוצצת עלי ולא מדברת איתי וכו'ברוגז ונעלבת ואם אני מנסה לדבר על זה אז אני חוטף עוד יותר.

בגדול היא נעלבת ומרגישה שאני מבקר אותה ואני מנסה לשמוע מה אני עושה לא נכון.?

קודם כל

אתם צריכים לדבר על זה לבד בשקט

לא ליד הילדה.

אתה צריך לתת מקום לרגש של אשתך.

אתה לא חייב להסכים איתה

אתה לא צריך לכעוס על הילדה.

אולי אתה יכול להגיד לה:

אני רואה שזה מאוד הכעיס אותך שהיא שכחה להוציא את הילד מהגן.

אני מבין שאת רוצה שאני אכעס גם

וכשאני לא כועס את מרגישה שאני דוחה את הרגש שלך.

אבל שתדעי - שאני רואה שאת כועסת

אני מבין שזה הכעיס אותך זכותך

זה בסדר שזה הכעיס אותך.

אבל- אני גם רוצה לשתף אותך איך אני רואה את הסיטואציה

ואני לא מסכים שצריך לכעוס על הילדה

זכותך לכעוס

אבל תסכימי איתי שזכותי לא לכעוס?

הגיוני ששני אנשים יראו את הסיטואציה בצורה שונה

יפרשו אותה אחרת

לתפיסתי הילדה לא עשתה פשע גדול.

שוב אני לא נגדך

אני מביע את דעתי.

את מבינה שלא תמיד נסכים על כל דבר, כן?

טוב זה יצא ארוך

אבל בגדול:

1) לתת מקום לרגש שלה

2) להגיד את דעתך האישית

3) לקבל החלטה משותפת על אסטרטגיה כלא מסכימים על משהו שקשור לילדים (שתדברו בשקט בצד ותנסו להגיע להחלטה המקובלת על שניכם).

--------

לא יודעת.... זה מורכב....

בהצלחה...

לפעם הבאה להזכיר לה (ולוודא שעשתה)

ואני מציע את העונש הבא:

למשך חודש היא לא תוציא אותו יותר מהגן

עכשיו אין גני ילדים

אומנם מעט, אבל בהחלט קיים

.

ואם המצב לא רלוונטי, לא יכולה להגיב, כרגע. 

את חושבת שמקרים כאלה קשורים רק למצב? לי זה נשמע כמו נורמה/תפיסה מסוימת, שרק בלטה עכשיו.

(ושלא יובן שאני מסכים עם צד אחד וכדו'. יש לי הרבה מה לומר בנושא אך אין בידי להאריך)

1. יש כאן תופעה שחוזרת על עצמה: אשתך המושלמת רוצה שילדה בת 11 תיקח את אחיה מהגן, והיא רוצה שבעלה בן ה30+ יכעס על הילדה.

לדעתי הענייה, ילדה בת 11 לא אמורה לקבל אחריות כזו וגבר בן 30 לא אמור לקבל כאלה הוראות (אם אשתך רוצה לעשות משהו חינוכי, שתעשה בעצמה). לכאורה יש כאן פער בין סמכות להחליט ובין אחריות לבצע. זה לא קשור אליך אבל זו תופעה שצריך לשים לב אליה.

2. ילדה שמקבלת משימה עם כ"כ הרבה אחריות אבל לא מבצעת אותה, לדעתי זה דורש הצבת גבול מאוד משמעותית. היא צריכה להרגיש שסומכים עליה וגם להבין שאחריות היא דבר כבד.

האם התגובה היא להתנפל ולצעוק? זה כבר עניין שלכם. אולי אתה מפרש או מציג את הדברים של אשתך בצורה קצת קיצונית, ואולי בכל מקרה אתם כבני זוג צריכים למצוא חלופה ראויה אבל גם הולמת.

3. איש/ה שעושה ברוגזים ומשחקים, זה מניפולציות קלאסיות בזוגיות. לפחות לדעתי זה פחות מתאים אחרי 12+ שנות נישואין, אבל בהחלט יש כאלה. אני מכיר אנשים שקרובים לחתונת הזהב שככה מתנהגים זה לזה.

בכל מקרה אם זה מפריע לך, או שזה קורה בתדירות גבוהה מדי, כדאי שתתייעץ עם מטפל/ת בצורה יותר יסודית. יש סיכוי שיש לך כלים למנוע את זה באופן שלשניכם יהיה יותר נעים.

פשוט, הראש שלי כרגע תקוע במצב. 

ברור שחווים עכשיו דברים שקשורים לאיך האדם בלי קשר. מתבקש. 

ואולי אפילו ביותר עוצמה. 

אבל אצלי בראש, זה לא מנותק. 

כשהבת שלי לא הודיעה איפה היא או מתי היא חוזרת, זה לא היה רק איך שהיא מתנהלת בשוטף אלא הועצם כי המצב, והרבה יותר קריטי לי לדעת איפה היא ובאיזו קרבה למרחב מוגן. וכשהיא לא עונה, זה אחרת. 

ברור שזה קשור גם לאיך היא בשוטף.

אתם צריכים הדרכה זוגית והורית טובה.

בהדרכה אפשר ללמוד איך מתנהלים, איך מנהלים שיח מכובד על פערים ביניכם ובין שניכם לבין הילדים. מה צפיה תואמת גיל ורמה ואיזו התנהלות לא תואמת לאדם מבוגר, או לא סביר לצפות מילד לעמוד בה.

לחשוב אותו דבר

ולבן זוג חייבת להיות היכולת להביע עמדה בזוגיות

למה לה מותר לבקר אותך ולך אסור לבקר אותה? לא הצלחתי להבין...

צריך להיות בינכם שיח פתוח שבו כל אחד מביע את עמדתו ומנסים להגיע לעמק השווה

אתה לא אחד מהילדים שלה

מומלץ ממש טיפול זוגי

ואם היא לא בעניין גם אישי רק לך יכול לעזור מאוד

לכל זוג מוצלח, אוהב, עם עולם שלם של ערכים משותפים ורצונות משותפים - יש גם אי הסכמות. "כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות", אמרו חז"ל. 
 

הדרך להפריה, לא רק ביולוגית, אלא גם מחשבתית ורגשית עוברת בשוני, ניהול טוב ומתאים של השוני והפערים.

לגופו של דבר - עדיף בהחלט ללכת ביחד להדרכה הורית וזוגית, להנכיח שם את הפערים וללמוד ביחד איך להתנהל איתם.

אבל, אם אשתך לא מוכנה, יש בהחלט תועלת גם בטיפול אישי. שינוי אישי והעצמה אישית, כזאת שתלמד אותך לעמוד על שלך, לא ממקום כופה ומציק, אלא ממקום בריא עם בטחון - יכול לשנות דפוסים בבית, גם אם בנתיים אשתך פחות בעניין.

בהצלחה רבה

נ.ב.

מתייג את המנהלת @נגמרו לי השמות , מניח שיהיו לה דברים משמעותיים להוסיף לך

נראה לי שמאוד כדאי לך לעבוד על להיות במקום היציב, הזקוף, המוביל, מקום שלא חושש להנכיח את עצמך ואת רצונותיך. במילים אחרות - להיות פשוט גבר, זה שגובר וזה שמתגבר.
 

כשאתה נבהל, כשאתה חושש להביע את דעתך, כשאתה מדמיין שאם יש אי הסכמה אתם לא מתאימים - זה לא מרגיע את אשתך. הרי הפער נוכח באוויר גם אם לא נאמר. אשתך קולטת את הפער גם בלי מילים, אבל גם קולטת באותה מידה את החרדה שלך מלהיות בעל דעה. ממילא היא בתחושה שאין על מי להשען ונכנסת למקום לוחמני שאינו בריא לה.

זה ממש לא אומר לריב איתה, לא אומר לא להיות קשוב. להפך, ככל שאתה תשדר יציבות, תנכיח את רצונותיך ודעותיך וכחלק מהרצון תגלה רצון אמיתי ומהותי להכיר ולהבין את העולם הפנימי והביקושים הנפשיים של אשתך - היא תהיה מסוגלת להרפות ולסמוך עליך.

בהצלחה רבה

ככל שפחות תיבהל מההכרזות המניפולטיביות - יהיה לה פחות צורך להגיד אותם.

בית - הקוטביות הבריאה

(אולי גם להרשם לקורס 'יצאת גבר'. הוא גם מלמד התנהלות אינטימית טובה, אבל רק כחלק וכשיקוף של בריאות נפשית-גברית כללית)

ועוד המלצה קטנה:

עדכונים קהילת הבאר 📚✨

רק לשים לב שכל עוד אתם בזוגיות מיטיבה, אל תסתכל על הדברים בצורה שובניסטית, כאילו היא לא בסדר והיא והיא. תן לה צ'אנס ותבין שדווקא אתה זה שטעה כשנתן לה את כל הבמה, והתיקון והוא בידיים שלך.

מצטרפת לכל מילה

ובעיקר למשפט החשוב שכתבת: 

"הדרך להפריה, לא רק ביולוגית, אלא גם מחשבתית ורגשית עוברת בשוני, ניהול טוב ומתאים של השוני והפערים."

זה משפט כ"כ חשוב שיש בו עומקים שחשוב שכולנו נשים לב אליהם.

ממש כמו שאדם בא לעולם ע"י אותה הפרייה בין השוני והמפגש של השוני בהפרייה ביולוגית, ולא היו יכולים להיות חיים אם היה מדובר בדמיון וזהות מוחלטת של שני החלקים,

כך גם נפשית רגשתית ומחשבתית אפשר להתקדם וממש לעלות קומה ולקפוץ מעלה דווקא ע"י השוני הזה.

המקום הזה שמאתגר אותנו,

המקום הזה שלפעמים עובר דרך קונפליקטים ופערים בלתי נסבלים,

אבל דווקא דווקא בשוני הזה טמון אור גדול!

ואם נשכיל ללמוד להתברך מהשוני ולא להיות מאוימים ממנו נרוויח המון.

וקודם כל לא נפחד מעצם זה שיש שוני

אלא נבין שהוא כאן כדי לגדל אותנו,

ואז גם בהקבלה להפרייה ביולוגית שיש תנאים כמו זמן מסוים (סביב הביוץ) ותנאים מסוימים -

כך גם לגדילה הזוגית שלנו יכולים להיות זמנים יותר פוטנציאליים ונלמד למצוא יחד את התנאים הטובים ביותר גם להפרייה הנפשית ורגשית שלנו.

מתי הכי טוב עבורנו?

באילו תנאים?

איך? באיזו צורה?

וכן הלאה.

ולא פחות חשוב - נזכור שכמו לפני הופעת הוסת ואז בעת הופעתה ישנם שינויים שגם משפיעים - הפעם לכיוון איבוד פוטנציאל החיים בהפרייה שלא התרחשה, כך גם בפן הזוגי שלנו ישנם זמנים ומצבים ותנאים כמו בשעת ריב וכו' שחשוב להעניק לעצמנו את התנאים השונים והמיטביים לסיטואציה החדשה.

כמו הבנה ולגיטימציה גם לקושי, כמו מנוחה ועיבוד עצמי ורק אז תיווך זוגי, וכמו מציאת עוד עומקים ומפתחות יקרים לביחד הזוגי הזה.

וממש "לכל זמן ועת... תחת השמים"

לעבוד לפי הזמנים השונים

להכיר בשוני

להתברך ממנו

ולצמוח.

ב"ה שנזכה 🙏

נראה שהגבולות גיזרה שלכם חורגות מהנורמה

ולכן קשה להתייחס נקודתית לאירוע

ללא שפה משותפת

אי אפשר להטיל על ילדה בת 11 אחריות כזו וגם לצפות שלא תשכח.
אז להעניש בחומרה בטוח לא.
אפשר להסביר כמה זה חשוב לזכור ומשמעותי,
ואם אין דרך אחרת שמישהו מבוגר יבוא לקחת אותה אז המינימום מצידכם לא לשכוח להזכיר לה.

האם היא חייבת לעזור? העיקרון המנחה אומר שילדים לא חייבים לעזור בבית. אנחנו רוצים שיתחנכו ויהיו שותפים, אבל זה מצד חינוך. היא לא חייבת. ולכן אין גם סיבה לכעוס רק להבין מה יכול לעזור לה לזכור לפעם הבאה. 

לגבי התגובה שלך-אם היא לא התקבלה מצד אישתך, בחיוב סימן שהיתה דרך אחרת להשמיע את הדברים. תבחן עם עצמך מה  גרם לך להגיב באופן הזה על האירוע, ומדוע הדברים לא התקבלו{חששת לומר את הדברים? כעסת? אישתך היתה לחוצה? זה לא היה זמן מתאים? יש הרבה סיבות אבל רק אחת שמפעילה אותנו לתגובה}

כלב מתנפל על חתול

אריה מתנפל על הטרף שלו
וכו
הורים לא מתנפלים על ילדים...
הורים מחנכים
הורים מקשיבים
הורים יכולים להחליט שתהייה תוצאה מסוימת
אבל לא התנפלות.
וסתם בנימה אישית
ילדה בת 11 לא צריכה להחזיר אח מהגן
אלא אם-
היא מסכימה לאחר שנשאלה (ולא הכריחו אותה )
היא בוחרת בכך או מציעה
מצב קשה של אחרי לידה וכו...שאז מסבירים לילדה שאין ברירה וממש נצרכים לעזרתה.
אי אפשר לצפות מילדה בת 11 שתבצע זאת באופן קבוע, אלא אם זה מרצונה, כדי שיהיחה רצון כזה- אפשר לדבר, להסביר, לחנך. היא לא חייבת. 
 

אליו לטובת יציאה לחופשה משפחתית 
 

בדיוק כמו הכנסים השנתיים של לשכת רואי חשבון ולשכת עורכי הדין באילת, ועוד גופים מרכזיים במשק - נופש שנתי משפחתי, שממומן בחלקו כהוצאה מוכרת של השתלמות מקצועית מוכרת למס.  

צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש

כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.

אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר

אפשר להגיע בתחב"צ?

מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?

אשמח לעוד תגובות

(לא הייתי שם, רק ראיתי פרסומים)

אנחנו כנראה יותר מידי עירוניים בשביל זה, אין ברכה פרטית, וגם לא נראה שיש אופציות מה לעשות באזור מסביב.

אבל תודה, אשמח לעוד תגובות. 

הנה הקישור: נוף החאן, צימר בכפר אוריה | Weekend

היינו אומנם עם שלושת הילדים ולא רק זוג, אבל גם לזוג זה שווה בהחלט לדעתי.

אני זוכרת שהמחיר היה נמוך יחסית למקומות אחרים ויכול להיות שדווקא כן יתקרב לתקציב (לא יודעת לגבי אוגוסט).

הבעלים של הצימר מקסימים.

יש שם בריכה שווה שפרטית בשעות מסוימות שאתם שם (בעל הצימר מסביר הכל כאשר מגיעים. בגדול כאשר זוג או משפחה רוצים להיות בבריכה ויש במתחם עוד זוגות אחרים אז או מחלקים מראש שעות ואז יש לכם שעות רק שלכם.

או נכנסים בלי לקבוע כאשר פנוי ואז סוגרים את הדלת של הבריכה עם הווילון וכך זה סימן לאחרים שתפוס ולא נכנסים )

יש גם ג'קוזי גדול בנוסף. גם בחלק מהצימרים בפנים וגם ליד הבריכה עם מפתח ודלת וכנ"ל כאשר זה מתחלק לזמנים שהם רק שלכם).

זה באיזור צרעה ואשתאול, נוף מדהים, הרבה מסלולים. יש גם סניף איקאה קרוב אם שייך

ומרכז של חנויות אוכל וכו' באיזור (לא בכפר אוריה עצמו אבל קרוב).

לא יודעת לגבי תחב"צ.

אנחנו נהנינו מאוד וממליצה

תהנו המון

איזה כיף ❤️

700 ללילה

נראה מאד יפה

כרגע מחפשים צימר באזור באר שבע או דימונה בלי בריכה, במחיר של עד 1,200 לשני לילות.

(גילינו שאפשר להזמין ברכה פרטית בנפרד מהצימר באזור. זה חוסך המון כסף)

אשמח להמלצות בכיוון.

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאווד - לקראת נישואין וזוגיות

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.

הרי זה לא אסור..

אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...

בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)

כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה

אין בזה משהו אסור מבחינה הלכתית

גם מבחינה רגשית לא רואה את הבעיה בזה

איני יכול לדמיין לעצמי מצב שבו משהו כזה היה מפריע לי (או לכל מי שאני מכיר) לכן איני רואה מה יש לעדכן כאן

וחתונה אינה סיבה לחתוך את כל קשרייך החברתיים, בחורך היקר אינו תמנון עם יכולת למלא את כל עולמך וצרכייך הרגשיים (ואני מניח שגם הוא אינו רוצה בכך)

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב

בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

לכן עכשיו הלוביסטים של הליסינג נלחמים בתוכנית של מירי רכב (לא שגיאת כתיב) להפחית את כמות הטסטים למכוניות יחסית חדשות מפעם בשנה לפעם בשנתיים. בסוף ה"לחם והחלב" שלהם זה  אנשים ששונאי תחזוקה של מכונית.

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט

מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

אני משתף בצורה קיצונית.

זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי.