צמר גפן בראש שלי.
אבני חצץ בלב.
נופלות במסילות בין השכל לרגש.
חוסמות את הדמעות מלהרטיב לי את הפנים.
עיניים אדישות.
מצית נדלק, אש חמה.
שורפת
אות אחר אות.
אבנים כבדות בלב.
אות אחר אות.
מחכה לדמעות שישטפו את הכל.
הם לא מצליחות.
ים שקוף מצטבר לי בתחתית הבטן.
מכביד ומעייף.
ובאלי לישון כבר.
יאללה...

קדושה!