וזה יצא כל כך ארוך
ואחר כך קראתי את זה שוב
ואין מילים.
אין.
אשכרה אני כתבתי את זה.
כל כך ארוך ומוסבר ומלא אמונה.
ואני.
אני.
כאילו מה הקשר בכלל.
כאילו
איפה הייתי לפני שנה ואיפה אני היום
ואיך השם יתברך עוזר לי
ואיך הוא נותן לי להבין דברים שכפרתי בהם לפני רגע.
ולא נשאר לי להגיד כלום
חוץ מתודה
אז תודה
תודה לך אבאלה שלי
תודה לך השם יתברך
וזה לא באמת הודיה אמתית.
חמישי נהיה בכותל ונעשה מסיבת הודיה פרטית אישית
זה נס.
פשוט נס גלוי גלוי גלוי
ואיך זכיתי בכלל?
כאילו מה אני ומי אני
בסך הכל ילדה קטנה ופשוטה
תודה רבה רבה רבה רבה לך השם יתברך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
וואי השםם
אני שמחה ממש
וזה כל כך לא מובן מאליו
ואני מחייכת וצוחקת ושני שמחה באמת באמת
וזה פשוט נס גלוי
ותודה.
וזהו.
(יש לי המון המון טוב בחיים. המון.
תזכרי את זה נשמה. תזכרי שאת בת של מלך.)