הידיעה שאם אני קמה זה אומר שיש לי מה לעשות פה בעולם, ה' יתברך סומך עלי ומצפה ממני למשהו.

חוץ מזה למה לא לקום אם אפשר?

זאת זכות מטורפת! מתנה מאבא!

האמונה (או הדמיון) שהחיים יהיו עוד יותר טובים מתי שהוא.

(כמובן הייתי רוצה לומר שזה כי אני מבין שאני בעולם בשביל מטרה וכו' אבל אני לא בטוח שאני יהיה אמיתי עם עצמי)

להשם יתברך ולזולת

שאי אפשר "לעשות טוב" להשי"ת, אלא דרך המעשים הטובים שהוא ציווה אותנו אנחנו נעים טובים ועושים טוב לעצמינו ולסביבה.

בוקר טוב!!

שאני יודע שיש סיבה לזה שהקב"ה בחר להעיר אותי.

שיש כאלה שלא קמו,

אבל לי יש תפקיד כאן היום ואני מנסה לבצע אותו!

קמים מכח האנרציה

מה שגורם לי לקום בבוקר זה הגן היקי שלא נותן לי לפספס משהו שאני חייבת להשתתף בו.

לכן בחופש אני קמה מאוחר...

בגלל שאני בעומס הזוי לא יצא לי לחשוב על זה כ"כ.

המציאות פשוט דוחפת אותי מתוך הרגל 

מתוך הידיעה שעומד לפני עוד יום מדהים וקשה שצריך להספיק בו המון

ותוך כדי לנשום מידי פעם ולהנות.

ובהסתכלות עמוקה יותר זה בבחינת 'שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך'

הידיעה שה' מאמין בי וסומך עלי שהרי הוא החזיר בי את הנשמה

ואם כך קרה- התפקיד שלי עדיין ממשיך.

אוהב את החיים...

כנראה בגלל תפילת שחרית, והרצון לא להרגיש מרוח.

ישר כשאני פוקחת את העיניים דבר ראשון שאני עושה זה- לחשוב איזה דבר טוב יש לי היום.

וזה כולל כל דבר.

פעולה,

משהו מיוחד בבית ספר,

חברות,

אירוע,

הליכה לספרייה,

בילוי עם חברות,

לעשות משהו שאני אוהבת,

חוג..

אפילו ממתק קטן

אין אצלי דבר כזה שיעבור יום בלי שאמצע בו משהו טוב אחד.

וזה כבר מקפיץ אותי מהמיטה..

יודעים מה?

אפילו מבחן מקפיץ אותי.. אני לא שמחה לקראת זה אבל אני כן מתרגשת.

בקטע הרע..

שהקב"ה העיר אותי לעוד יום ויש לי תפקיד שהוא מצפה ממני למלא ולעשות.

אני מצליח לקום בזכות הידיעה שיש לי תפקיד לעשות בעולם... אני לא קם סתם, אני קם לעבוד, לפעול בעולם, לקדם אותו, לשפר אותו, "לתקן עולם במלכות שדי"...

כמה טוב שהכל כבר נכתב בתורתינו הקדושה!!

ראה/י בתחילת שו"ע (או קיצור שו"ע - מה שיותר נח לך)

שאני יודעת שיש לי שאיפות בחיים, וכדי לממש אותם צריך לקום ולפעול כל יום את מה שצריך

וגם כי התרגלתי וכי באופי שלי אני לא מסוגלת לישון המון או להתעצל.

אתה צודק לגמרי שזה ממש קשה לקום כל בוקר ע"י מחשבה על האידאלים וכו'...

אבל הטעות היא שזה באמת לא מתחיל בבוקר, זה במהלך כל היום, הערב, הלילה והבוקר למחרת... צריך לחיות ככה תמיד, זה באמת בכלל לא פשוט, אבל אם חיים תמיד בתחושה של שליחות ועשייה - אז הרבה יותר קל לתפקד ולפעול במהלך כל היום וגם יותר קל לקום בבוקר לעוד יום חדש נפלא של עשיית טוב בעולם... 

זה באמת לא פשוט אבל חייבים להתאמץ לחיות את האידאלים ביומיום...

נ.ב. כמובן שתמיד עוזר לקום בבוקר אם הולכים לישון בשעה סבירה.

אה, ולי אישית המחשבה על הקפה של בוקר - עוזרת לקום...

אני שותה לפני התפילה כי זה עושה לי אותה הרבה יותר טובה...

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....

אני חייב להרגע קצת מהמתח מי יכול לעזור ולשלוח קישורים בדרייב לאחד או כולם מהנ"ל יבורך:

ג'ייסון בורן (סדרת סרטים)

חטופה

אינדיאנה ג'ונס

ג'יימס בונד

מת לחיות

רמבו

שליחות קטלנית

משימה בלתי אפשרית