זה בערך מה שהתכוונתי...

ומפחדים מהסביבה

תכל'ס,

אני עצמי נחשב כאילו דוס, אבל בפנים- לא כל כך

בנות שאני רגיל לדבר איתן אין לי בעיה להסתכל עליהן, אבל כאלה שאני פחות מכיר/ לא מדבר איתן הרבה אז ממש מפדח...

נראלי אצל כל אחד זה יכול להיות משהו אחר..

אחד ידלק עליה בגלל האופי המדהים שלה ואיך שהוא מעריך אותה ואחד ידלק עליה בגלל הגוף המדהים שלה אחר ידלק פשוט כי היא מצאה חן בעיניו מהרגע הראשון 

קיצור זה משתנה

משהו פנימי

מתי אתן עם שער ארוך ומתי לא וכל זה

עניין אישי

אני אשמח לחוות אותה

ממש כן

אנחנו שעירים, יצריים ולא משתפים.

אתן המין היפה, משתפות אחת את השנייה ומלאות בתמימות. למה להתערבב?

מילא עלינו נגזר לחפש את אבדתנו.. ופרו ורבו וכו'..
אבל מצידכם? הרי אתן אפילו לא מצוות? 
אז מה? אנחנו רק אמצעי להשיג ילד כדי לממש את החלום שלכן מהגן להיות אמא?
לא נראה לי.

אז תסבירו לי.
 

אני מכיר בנים רבים 'לא יציבים'.
גם את עצמי לא הייתי מגדיר כיציב...  (אז באמת יכול להיות שכשבנות יגלו את זה הם לא ירצו אותי.. האם אני לא אוכל להתחתן עד שאהיה יציב מספיק?)

חוצמזה, אם זה מה שנראה מהצד אז אולי זאת 'הבנייה חברתית'?
שמצפים מאיתנו, הבנים, פחות להפגין רגשות, וחולשות?
מה אנחנו באמת?

אבל אני לא חושב שיש יותר בנות שצריכות 'טיפול'  מבנים שצריכים (אם ניקח את זה כסוג של הגדרה ל'יציב'. ואפילו אם יותר בנות הולכות..)
 

זה בסה"כ משיכה טבעית, שיש בטבע

של 'ואל אישך תשוקתך'

בפשטות.

בלי הסברים הגיונים

(ואהבה זה לא דבר הגיוני, אולי לצערנו, לאיודע..)

וברור שאתה צודק.
אבל אני יכול להסביר גם במילים מה מושך אותי בבנות..
זה כמו שאנחנו מחפשים לפעמים סיבה לחיות..
הרי הרצון לחיות הוא בסיסי לא? לא.. לפעמים צריך גם עבודה של שכל..

גם כאן אני מנסה להבין מהן מה ההסבר שאפשר לומר במילים, אפילו אם זה לא שכל לגמרי וברור שיש כאן רגש..

ברור שיש הסבר שכלי.

אבל אני חושב שהוא לא מספיק, כי בסוף כל תכונה שלא תגיד, אני אמצא לך גם מישו מהמין שלך שיש לו אותה, אולי אפילו יותר מבן\ בת הזוג.

וזה הרבה יותר מרגש, משהו הרבה יותר עמוק, כמעט חייתי

ונכון. כי זאת המציאות.. וצריך להסתכל אליה בעיינים..

אבל זה רק אצלנו, הבנים, לא?
ואולי זה באמת דבר שאני חושב כי תמיד יש לי רק את נקודת המבט הגברית..

השערה פרועה שלי- אצל הבנות זה פחות חייתי מאיתנו, הבנים.

אבל זה שאלות שאי אפשר באמת לענות עליהם, כי אפחד לא היה גם בן וגם בת

אצלי ספציפית זה דווקא בגלל השעירות והגבריות הזאת.
שום תמימות ושום כלום. אנחנו עם של קנאיות רכלניות צרות עין מעצבנות.
 

אתם מוטרדים מלראות חפצים מיניים של נשים?

ואיך מתבטאת תחושה מוטרדת (נניח מינית) אצלכם ?

אתם נמשכים לכל אישה שאתם רואים? ז"א לכל גוף (וסליחה על הבוטות) או שהגוף צריך להתחבר גם עם פרצוף יפה?

מתיר עגונות.

בוודאי שהתופעה קיימת והיא לא נדירה, אבל אני לא חושב שהיא נפוצה מאוד. 

זה אולי עדיין קיים אבל פחות ופחות.

השאלה איפה הקושי מתבטא אצלך בדיוק ואיך אתה מתמודד איתו?

האם זה מקדם אותך או מרחיק אותך?

איך זה מסתדר עם הסביבה?

אם הוא קיים,

אולי הגיע הזמן שלך להשתחרר ממה שלימדו אותך ולברר את האמת באמת.

אתה חופשי.

יש לו אתר ומלא שיעורים.

וגישה שאולי תיישב את דעתך .

נותן מורכבות לאלוהים ולמציאות

למגזר שממנו הגיעו.

אני לא חושבת שנכון לקשר בין רמה אמונית ודתית לבין אסונות.

השנה לא (או עדיין לא) התמודדתי עם הרגשות האלה.

כנראה הזמן עושה את שלו, ויותר ויותר ברור לי שהסליחות הן לא כלפי ה' או ביחס למצוות.

אני גם לא מאמינה במצוות או שמישהו בודק אותן, וכל הצ'ק ליסט הזה לא בשבילי ומרגיש לי קטנוני .

אם כבר אווירת סליחה אז יותר ביני לבין עצמי והסובבים אותי, לא כלפי אלוקים.