אבל אני מדמיין שאני מיוחד בזה.
כולם עברו חוויות קשות בחיים. וכאב.
אני לא כתבתי רק מהמקום הזה.

כאילו אני ממש בניתי לעצמי עולם שלם בתוך עצמי.
כאילו העולם הפנימי שלי מפותח פי כמה מרוב האנשים שסביבי.
שהם באמת אנשים טובים והכל, אבל כאילו משהו ברמת המודעות העצמית שלי נמצא במקום אחר.
שוב, אולי אני מדמיין בזה שאני מיוחד בזה.

וכל הסתירות הפנימיות. והסיבוכים.
@חסדי הים (נראה לי, אם לא קיבלת קרדיט חינם) כתב:
היתרון שלנו שאנחנו חושבים. הטעות שלנו שאנחנו חושבים יותר מדי.
והרמב"ם במורה נבוכים פרק ג כותב שאת רוב הצרות שיש לאדם הוא גורם לעצמו.
ועדיין, הבדידות היא כל כך אינסופית שעם כל דברי הנחמה אני פשוט לא יודע אם באמת מישהו (מישהי..)

תצליח ותרצה בכלל להיכנס פעם... 
 

מאיזה כיוון שלא תסתכל על זה אתה יכול לראות את הצד הטוב בזה -

את זה שיש משמעות פנימית לדברים, ויש עומק, ויש צבע, (זה בא המון רגישות), והחיים הרבה יותר עשירים ומורכבים מהרבה בחינות. העולם הפנימי העשיר והמורכב הזה לא תמיד מובן לאנשים אחרים, הם לא תמיד עמוקים מספיק כדי להגיע אליו.

בנוסף, אם מישהו עם עולם פנימי כזה עבר חוויות של אנטי הכלה של עולמו המורכב, הוא יפתח אנטיגוניזם לפתיחות כלשהיא.

פתיחות מתפרשת אצלו כסוג של מוות של האני הפנימי -  התת מודע מזהיר ש - "עכשיו כולם יכולים לדרוס אותי". במצבים כאלו צריך - או "זמן" שילמד אותו שלהיפתח זה לא כזה גרוע. או לעבוד על הנקודה הזו בצורה ממוקדת. (בדרך מסוימת) 

הפתיחות, שאני מדבר עליה פירושה לפתוח את הקלפים, להיות חשוף, להסכים לזה, בלי לפחד מחוסר אהבה ושייכות. 

יש מקרים, שבהם חוויות של חוסר הבנה מצד ה"פחות עמוקים ומורכבים" הובילו אותו להחלטה להאמין שאי אפשר להבין אותו, "המורכבות שלי גדולה מדי מכפי שאנשים יבינו אותה, אף אחד לא יכול להבין". אני מאמין שבסביבה שבה האדם גדל - יוכלו להבין אותו. מהי הסביבה שהאדם גדל בה? זוהי הסביבה שיצרה את המורכבות הזו. המקומות שיצרו את המורכבות, האנשים, הספרים, האווירה - במקום הזה - שבו הוא נוצר וגדל - יש אנשים שגם להם יש את אותו החומר שיש לאנשים מורכבים. 

הייתי כותב עוד משהו לגבי בדידות ושייכות, ומחקר ענק מאוד שעשו בנושא - אולי בהמשך.

והייתי גם אומר עוד משהו לגבי החוויה שלך - אבל זה רלוונטי רק באחד על אחד. 

זה חלק ממה שכתבתי על הזמן שמלמד. 

אבל יש גם את החילוק בין שייכות להשתייכות. (כמו שברנה בראון כותבת במושלמים כמו שאנו)

שייכות = שאתה כמו שאתה, על כל דעותיך ומעשיך, שייך לקבוצה מסוימת (או לאדם מסוים)

השתייכות = שאתה משנה את עצמך כדי להשתייך לקבוצה מסוימת. (או לאדם מסוים)

 גם אם אנשים יבינו זה לא אומר שהם ירגישו שייכים, או שהוא ירגיש שייך. אולי הם רק יבינו, ולא יהיו במקום שלו. אולי הוא ירaצה ויהיה משתייך\ הם ירaצו, ויהיו משתייכים. לכן כתבתי שהמקום שגידל זה השייכות.

כי האפקט הטהור והבסיסי של השייכות נאבד בים הריצוי שסוחף ולוקח איתו כל רגש אמיתי נכון וכנה למערבולות של אבדון אכזרי. 

זה נוגע לשאלה נוספת אני שואל את עצמי.
@Chen22 כתבת שאדם יכול להגיע למצב ש"טוב לו להישאר קצת בתוך עצמו".. 
אני כאמור, נמצא במודעות עצמית די גבוהה, אני חושב. ויודע שלפעמים אני ממש לא רוצה במצב הזה.
אני שואל את עצמי האם זה לגיטימי לקוות שבקשר הזוגי שיהיה, בעז"ה, נפתח הכל אחד עם השני. יהיה שיתוף מלא.
שוב, ברור שזה תלוי בשלב של הקשר, וזה תהליך, וזאת עבודה. אבל האם זה לגיטימי לצפות להגיע לרמה כזאת שתהיה מישהי שתישא ביחד איתי (וכמובן שזה יהיה הדדי) את משא העולם הפנימי הסבוך עד אין קץ?
וזה נוגע למה שכתבת בסוף "מי שרגיל לזה ישאיר חלק מזה יישאר לעצמו". אני ממש לא רוצה להשאיר כלום לעצמי.
קחו ממני הכל. אני רוצה לקרוע את כל המסכות. להישאר חשוף לגמרי. כמו ילד.

@קיפוד חלק כתבת דברים ממש מעניינים. א אם יש לך שאלות גם בפרטי אפשר.וגם פה.. אני גם ככה אנונימי. וזה טוב.
ב תוכל להרחיב על הסקר שעשו וכו'..

תודה גם לך על התגובה החשובה@שלמה בייניש

ברוך ה' הגענו לרמה טובה של שיח.

צריחות שכתבתי היו לכם לשירים (רחל) פתאום נזכרתי בזה

רחל............. 

המחקר הזה ניסה לחקות את הסיבות והגורמים לאושר.

בקצרה: המחקר הוא מחקר ענק שעשו במשך כמעט 90 שנה, וגילו, שהאנשים המאושרים לא היו האנשים שהיו עם הכי הרבה כסף, אינטליגנציה, תארים, קריירה, בילויים, מימוש עצמי,  -  אלא אלו היו האנשים שהיו להם הרבה יותר שייכות אמיתית ואהבה בחיים. 

כלומר הבדידות וחוסר השייכות היא האנטיתזה לאושר, (ואם אני מתייחס לדיכאון כדלקת) היא מקבילה לדיכאון.  

לגבי הפרטי - זו לא שאלה - זו אמירה. 

במחילה. @קיפוד חלק אבל תודה.
 

תודה רבה על השיר @Chen22
לגבי מה שכתבת, העבודה על הפער בין מה שבפנים לבחוץ היא ממש מורכבת. 'טיפולית' הייתי אומר.
אצל אדם שמרגיש 'צבוע' ורוצה להראות בחוץ את מה שהוא בפנים זה באמת עבודה קשה אבל עם מטרה ויעד נראה לעין.
פה המצב קצת הפוך. כלפי חוץ אני יכול להראות את עצמי סבבה. אבל לעשות שגם בפנים אני אהיה ככה - זורם ומשוחרר- זאת עבודה סופר קשה שדורשת ממש שינוי מהותי ולא ברורה לי עדיין הדרך לשם.

בכל מקרה תמיד זה מוביל אותי לרעיון המפורסם לגבי הבדידות: "לא טוב היות האדם לבדו".

דבר שהוא רע, ייתכן שהרע גובר בו אבל יש בו מעט טוב. לעומת זאת הבדידות היא כולה "לא טוב" ..
אין בה טוב בכלל.

(אני לא רוצה להיכנס לדיון על זה שכל דבר שה' ברא זה סימן שיש לו תפקיד כי ברי לי שלבדידות יש תפקיד, למשל, פיתוח העולם הפנימי-אישי של בני האדם. גילוי תעצומות נפש שלא ידענו שקיימים בנו. ועוד. כלומר יש לה תפקיד כדרך. אבל לא כתכלית. )

נ"ב אני ממש לא מה"מצטטי שירה".. משום מה נזכרתי בשורה היחידה של רחל שאני יודע בעל פה.
אז שלא אתפס בצורה לא נכונה...

בכל מקרה מה לגבי השאלה (חשבתי אולי לפרסם אותה כשרשור עצמאי כאן או ב"נשואים טריים") האם לגיטימי לשאוף לזוגיות אחדותית ברמה של שיתוף מלא של טלטלות הנפש וחוויות העולם הפנימי?
 

אני פחות אוהב לפתוח שרשורים... גם פה זה פשוט היה צריך להתפרץ מתוכי.
אולי יגיבו, אם זה יהיה מעניין..














וגם החשש מאכזבה. של לפתוח שרשור ואיש לא מגיב.
*כי אני במצברוח של כנות*

היי, לא התכוונתי לזרוע בך הרס עצמי או דיכאון, אני אמרתי את זה רק כי באמונה שלי - צריך לשים את הדברים (כמה שהם כואבים) על השולחן, לא להדחיק אותם, וגם לא לדשדש בהם ולהתחפר. רק להבין אותם, ולהתקדם. 

אתה אוהב את עצמך נכון? בלי שהיית אוהב את עצמך לא היית פותח את הניק הזה, ולא היית משתף ומצפה לתגובות, היית מזניח את מי שאתה, מדכא אותו מאחורי סורג של שנאה וחוסר הערכה ואהבה עצמית. 

אבל לא... 

פתחת את השרשור הזה - כי אתה אוהב את עצמך ואתה רוצה שינוי, אתה רוצה להרגיש מאושר וטוב עם עצמך. 

אז אתה חייב להבין, כאדם שאוהב את עצמו, שרוצה להתקדם ולשנות את המקום שלו, זה בסדר להכיר בעובדה מסוימת, זה גם בסדר לא להיות שמחים, לרגע או שתיים, אבל זה לא בסדר לדשדש ולהתחפר בגלל זה, אלא לרצות שינוי, ולבנות שינוי. .

אגב אני כופר בהבנה שלך את המושג בדידות. 

אדם יכול להיות לבד אבל באהבה ושייכות ללא בדידות. 

ואדם יכול להיות ביחד אבל בודד. 

אדם יכול להיות לבד אבל בזוגיות עם עצמו,

ואדם יכול להיות בזוגיות עם מישהו והוא בודד.

בהצלחה !! 

כי מרגיש לי פחות מוסרי ואפילו טעות לכתוב משהו שאני לא מאמין בו, אולי מאמין בו רק 10%, וגם אז זה אחרי הרבה מאוד סייגים. אז אני רק רוצה לתקן את התגובה הקודמת, כדי שלא תהיה לך איזו שהיא מחשבה שהמצב הזוגי, או ה"לבד", שלך מקושר בהכרח באיזו שהיא צורה למצב הנפשי שלך. ושתרשה לעצמך לשמוח. 

האמת היא שהרבה מאוד מחקרים מראים ש אושר = משמעות (+ מעט הנאה אבל לא ניכנס לזה.).

 כמו ש אמלי סמית אומרת - הרדיפה אחרי האושר היא הסיבה לחוסר אושר. ושאושר = משמעות. (היא נותנת הסבר יפה על משמעות)

גם ויקטור פרנקל  מייסד הלוגותרפיה, מסביר בספרו הבסיסי "האדם מחפש משמעות", ולאחריו "הזעקה הלא נשמעת למשמעות" -  שמשמעות היא הבסיס הבלעדי לאושר. (היתי נכנס לאריך פרום ב"אומנות האהבה", אבל זה נושא אחר)

למה אני אומר את הדבר הטריוויאלי הזה?

כי בשונה ממה שניתן להבין מהתגובה ההיא - להיות עם אנשים זה לאו דווקא מה שמביא לאושר. לפעמים לבד זה הרבה יותר אושר ו"משמעות" לאנשים מסוימים.

בעולם יש אנשים רגישים יותר, ורגישים פחות, בעלי עומק פנימי, ובעלי מוחצנות, אנשים מסוימים יהנו בפאב רועש וגועש באנשים, ושיחה רדודה על מעשי היום יום. ואחרים יהנו מכתיבה, יצירה, או לימוד בתוך חדר שקט 

ושומם. לדידם להיות במקום כזה רועש עם מלא אנשים זו רדידות ובדידות, חוסר משמעות וחוסר הנאה. 

יש מאמר יפה שקראתי פעם של דורין הרטמן (הסולידית), שבו היא מבדילה בין בדידות להתבודדות, היא טוענת, (ובצדק) שכל היצירות הגדולות נעשו לבד - (והם עם מלא משמעות). היא גם מבדילה בין מוחצנים למופנים, מיקוד שליטה פנימי, ומיקוד שליטה חיצוני - ממליץ לקרוא. (אולי יש כאלו שיאמרו שזה מוקצן, אבל העיקרון נכון. כמו ש איילין ארון מזכירה בספריה) 

גם כדאי לך לראות את זה.

בהצלחה!

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳