וזהו, היא פשוט הייתה נמלה וחייה את חייה בנעימים

 

|לקחת הכל בערבון מוגבל|

להיות פשוט בעולם לא פשוט זה מאוד לא פשוט...

 

אבל הציטוט שלך לא מדוייק😅

"להיות פשוט ,בעולם לא פשוט ,זה פשוט

אך להיות פשוט בעולם לא פשוט זה מאוד לא פשוט"

זה הציטוט המדויק, פשוט קיצרתי קצת

משהו את😍

נשמה

כל אדם הוא נשמה!

(אולפניסטית בהגזמה)

אעאעאעאעאעעע

אבל יש לך מדרשה- זה בכלל עאעאעעאאע

אבל אני גדולה..
וזה איך אומרים.. קצת קשה לפעמים.


וזה בכלל לא אותה המסגרת.
ואני לא מחויבת לכלום...


והגעגוע.. לא מרפה.

תמיד את יכולה לחזור בתור מדריכת פנימיה או מחנכת

למרות שזה לא אותו דבר...

אבל ב"ה שיש געגוע זה מעיד על קשר עמוק עם מקום

וזה משהו שלא קורה לכולן

זה המקום שהיה לי בו הכי טוב בעולם.

יש הרבה שזה מקום טראומתי בשבילן לצערי...

אולפנה לדעתי זה מקום שבאמת חשוב להנות בו ולגדול בו,

זה שנים כ"כ בונות וחשובות...

ולך, איך לך?

ביתי השני והעיקרי.

אחח.. ישתבח שמו

חסד ה'😍

וואי וואי כמה שצריך להודות, לא מובן מאליו...

קטנתי מכל החסדים וכו..

כיף לכם.
אני למדתי במקום מ ז ע ז ע
לא אולפנה😐

כן, זה משהו בסיגנון...
אבל תכלס שחושבים על זה, אני גם צכה להודות, כי אולי לא הייתי מי שאני עכשיו אם לא הייתי לומדת שם.זאת מחשבה חדשה...
כי אני עכשיו דתיה לאומית תורנית. ברוך ה'.

בהמון מובנים

אבל בהחלט הכל הכל מכוון! ב"ה

כן. ברוך ה'.
למרות שיצאתי בדיוק ההפך מימה שלימדו שם🙉🙈🙊
ברוך ה'

כל בחורה חייבת לפחות שנת אולפנה אחת בחיים

יואו. אם רק היה אפשרי להשלים דבר כזה...

 

באמת שהייתי רוצה.
יש לי חברה מהעבודה שלמדה באולפנה והיא כל הזמן אומרת לי כמה מושלם זה היה.
ואני כל הזמן אומרת לה "איך יכול להיות בצפר מושלם??"

שצריך לחוות כדי להבין,

חברה שלך יודעת על מה היא מדברת

באולפנה יש חממה מדהימה שנותנת כמויות של כלים לגדול.

וזה מלא חוויות מדהימות

וקשרים מדהימים עם בנות , חברות לאולפנה אלו חברות לחיים.

קשרים כאלו נבנים עם אנשים שעוברים איתך תהליכים ושינויים,

בקיצור זה מטורף!

אם בא לך ממש לחוות את זה, אפשר להיות מדריכת לילה בפנימיה

לספוג קצת מההוי הזה..

אני באמת מרגישה פיספוס.
בתיכון שאני למדתי בו, איאיאי.....

אל תרגישי פספוס, הכל מדויק ומכוון!

זה בדיוק מה שהיה צריך לקרות

❤

בית יעקב.
מזה בית שלומית?

"ועמך כולם צדיקים"
כמו שאת תמיד אומרת...😁

פשוט נכון.

תגידי מה.. סתם סיפור.. מה היה היום... סיפור של השגחה פרטית...

מה שבאלך

היום הלכתי לכותל.
חצי היה כיף. וחצי לא.
החצי שלא-
נסענו באוטובוס.
והלכנו ברגל את כל רחוב יפו ההוא עם כל החנויות... ביגלל שאחותי( המעצבנת, אפשר להגיד....) רצתה לעשות שם סיבוב.
כל מקום שאני רציתי להיכנס הם( אמא שלי ואחותי) אמרו לי אין זמן(אין זמן??🤔😡) ולכל מקום שאחותי רצתה להיכנס. ניכנסנו.
אחרי זה הגענו לכותל. והיה מפוצצצצץץץץ באנשים, כולם דחפו כאילו לא יודעת מה קרה, ועד שמגיעים לכותל, אין כזה דבר לא לגעת בו. אז רציתי ללכת אליו. ואז אחותי( איך לא?) אמרה ש"אין זמן"(מהה שוב?) ואז חזרנו. וציפיתי לראות לוחמי מג"ב וחיילים אחרים... והם פשוט נ ע ל מ ו
מה שכן היה כיף-
שהגענו לתחנה מרכזית בירושלים.
הם( אמא שלי ואחותי) רצו לעשות סיבוב(שובבב) אז אני לא רציתי ללכת איתם.
והלכתי לבד. היה כיף לבד. ודווקא שם ראיתי הרבההה חיילים, זה היה מרגיע האמת. היה שווה לבוא רק בשביל זה.😍
הסוף( תודה על ההקשבה😁)

ובברכת כהנים בכלל

אבל היה מדהים ב"ה

ביזכות זה שהם היוא( והיסתחבתי איתם בלית ברירה) שלושששששש שעות ברחוב יפו! שלוש!!
אז הגענו בערב כזה.
אז לא ראיתי את הבירכת כהנים.
אבל מה הקטע של הדחיפות מהה. עד שלא צעקתי שם על מישהי היא לא נירגעה עם הדחיפות שלה( ואני אחת כזאת שלא צועקת בחיים, אז אם צעקתי, תחשבי לאיזה רמה זה הגיע)

את מצחיקה אותי😅
למצוא לך חייך?

עוד חצי שנה אם לא אכפת לך🤗

יש לי מישהו.

יישששש

הוא מכפיר.
זה טוב?

חזרתי, סוף.

לפחות היה שמח?

אם הייתי שמח, לא הרבה דברים משמחים אותי,
אולי טיפה,

התפקיד של @פוסעת

גם של @נגרינסקי.

אתה מזכיר נשכחות...

אתה בעצמך נשכח. נדברה יותר בסמסים?

 

מחר אני בירושלים. אתה תהיה או שאתה נשאר בישוב החורי שלך?

המקום כאן השתנה והזמן שלי הצטמצם...

 

סמסים זה נפלא.

 

רציתי לבוא. אבל אני נשאר כאן בסוף.

אשכרה.