כמה רעש יש בפנים
וצעקות
שרוקמות בינהם
מין הסכם כזה
בשתיקה.
ולפעמים היא
מה שהיא
דממה.
הייתי רוצה לקחת פסק
וזמן
לנשום אוויר
לחיות אותו בפנים
להירגע
לרוץ
רחוק
לצעוק
לשתוק.
הייתי רוצה
לתת
למחשבות להשתולל
ללוחמים להאבק
למכשפות לנסות את כוחן
והרגתי אותם
בשרשרת
ורוח הקרב הזו
נשאה את אפרם לכל עבר
ואני,
מתחילה להתגעגע.
ולהוזיל דמעה
של טוב.