זה טבעי לחלוטין שהוא יחשוש, הוא מגיע למקום חדש וברור שההתחלה לא תהיה קלה וייקח לו את הזמן שלו להתרגל.
שייתן לזה את המקום ולא יפחד מזה. שינסה כמה שיותר להסתגל, אבל בקצב שלו, לא בכוח. לאט אבל בטוח.
כמובן לא ללכת לקיצוניות שנייה. לא להיות אאוט ולהגיד שזה הקצב.
להשתדל כמה שאפשר לצאת מהקונכייה, כמה שהוא יכול, זה נותן את הפירות שלו אחרי זמן קצר ומראה תוצאות.
את התקופה ההתחלתית צריך לעבור ברוגע בשביל להגיע להמשך.
בהצלחה!
עם בחור שהוא מכיר שלומד בישיבה שהוא הולך אליה שיכין אותו קצת, חוץ מזה, מצטרף לdvirm1
אני עדיין לא התרגלתי באופן מלא ואני עדיין חוזר באמצע שבוע הביתה לערב ובחמישית לפעמים ההיתי חוזר פעמיים בשבוע הביתה לערב וחוזר בבוקר ובאמת זה לא פשוט להתרגל לחיות מחוץ לבית אבל הוא יתרגל ןויראה גם את הצדדים היפים שבפנימיה
בה
ואוו איך בא לי כבר את החופש הגדולל🤭
מה הסיבות שלכם בחיים?
בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.
ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.
בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי
לא יודע.
מבררים את זה, מחפשים את זה
הלוואי וידעתי
כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...
ככה עד שיבוא המשיח....
הפורום חזק להיות פעיל והם דיבורים חזקים אז מוזמנים להעלות נושאים מעניינים שאתם מתלבטים בהם אם סתם שאלות, חוויות, רגשות ופריקות
יש לי הדרן ויש תקלה ואין לי אינטרנט במכשיר (שהוא גם ככה דפוק (חצי טאצ) ובלתי נסבל) אני לא יכולה לקבל לטלפון אימיילים ובנוסף האפליקציה שלהם לא עובדת
יש למישהו דרך לעזור לי?
בבקשה אני נואשת נראלי אם עד סוף שבוע הם לא חוזרים אליי אני עוברת לנוקיה (ונוקיה זה זוועה)
אם מישהו יעזור לי אני אשמח מאוד
או סרטים אחרים
חטופה
אינדיאנה ג'ונס
ג'יימס בונד
מת לחיות
רמבו
שליחות קטלנית
משימה בלתי אפשרית
