במקרה קראתי את פרופיל 100 של הרב אליקים לבנון, באמת לעניין, יכול לעשות סדר בבלאגן... רק מה? הפריעה לי הפסקה הבאה שהוא כתב שם (זה קצת מזכיר שרשור אחר שנפתח פה לא מזמן, רק שכאן זה קצת יותר בהרחבה):
בתורה, מערכת הקשר בין איש לאשה מוצגת בצורה ברורה: ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך. נמשלה האשה לירח המקבל את אורו מהשמש. הבעל הוא השמש. משפחה בריאה נבנית כאשר הבעל מוביל את הבית, הוא משמש כ"ראש המשפחה". לא כדיקטטור חלילה,אלא, כמי שהאחריות עליו. הוא מרגיע, הוא מלטף, הוא מקרין אהבה, הוא מייעץ, הוא מקבל החלטות או מסייע לאשתו לקבל החלטות. (ודאי שלאשה חלק הגון בניהול הבית, אך כאמור, הבעל צריך לקבל על עצמו תפקיד "ראש המשפחה", ואשתו תסכים עם הדבר, ותקבל אותו כ"ראש המשפחה")
לפני הכל, אני לא חשוד על פמיניזם בכלל, ודווקא אני כן מזדהה עם ישיבות הקו בחלק מהנושאים. כל הנושא הזה יותר מפריע לי מהבחינה הפרקטית ופחות מהבחינה הרעיונית. הפסקה הזו לא מובנת לי מבחינה הגיונית פשוטה:
למה שגם הבעל וגם האישה לא יחליטו ביחד? כל אחד חזק/מומחה בתחום שלו, אז כנראה יהיה לו שם יותר משקל למה שיאמר...
למשל הבעל יכול להוביל יותר בצד התורני, כי רוב הסיכויים שהוא למד תורה יותר מאשתו, אז זה התחום שהוא יהיה יותר דומיננטי.
ברור שיש מימד של הגבר שהוא כובש וכו' זה עדיין לא הופך את כל נושא הנהגת הבית לחלוקה כזאת אבסולוטית. לגבר אסור להיות גם עצוב/נרגז/נסער לפעמים? מי ירגיע אותו? הוא סופרמן? אשתו לא יכולה לייעץ לו? ואם הוא גבר שמתקשה לקבל החלטות? למה אין הדדיות? סתם באופן הכי פשוט, כמו בחברותא, טובים השניים מן האחד - שניים יכולים לעשות ביחד בירור שכלי טוב יותר, ולהגיע לתוצאה מתוקנת ומלוטשת יותר. אם אחד מקבל את ההחלטות, והוא לא מבין בתחום הזה - כנראה שההחלטות שלו לא יהיו משהו...
אחרי קצת חיפושים בגוגל הבנתי שהמשל לשמש ולירח הוא מתורת האר"י. השאלה מה האר"י כתב שם בדיוק, למה האר"י התכוון ומה כבר בגדר פרשנות של הרב אליקים (שבאופן כללי אני מעריך, ככה שזה לא בא ממקום של התרסה..)
