הכל נפתח פתאום
מול שמש צהריים
מעלה מתים באוב,
חיילים באנדרטה
שבפתע
מצחצחים כידונים
משחיזים חרבות.
מול כל החלומות
שהחבאתי חזק
בארונות הגבוהים
וחוזרים
עם אורות וצבעים.
כל העוויתות של השבוע
פוצחות במחול מטורף
סוחפות אותי איתם
והשדים
מתמלאים בעוז
וכוח
נכנסים מבין החרך
ששכחתי לסגור
מתנפלים
מרצדים
קיימים.
השקט ההוא
שמלא בהמולה
הצעקה ההיא
מעבר לפינה
מתגלגלת בחוצות
מונחת לרגלי
מסרבת לעזוב.
הראי
ששוב לא מסתיר
דמויות אפלות
ואין סוללות
ומי יתלה עליו
תמונות אחרות.
והשמש שוקעת
ונשמה שפורחת
וסבון
וכלים
וסדר
חייב שיהיה.
ואני שותקת
כי אין לי מה לומר
כי מוזר
ומה בכלל
ושמיים של חצות
לוחשים סיפור
אחר.
אני מקשיבה
מנסה
להבין.
נזכרת כמו פעם, בילדה ההיא שהייתי וצמה, בשריטה ההיא מספר חדש, צללתי בתוכו, והעמוד הבא הותיר בי סימן.
ולא, לא כאב בכלל, זה ספר ודף. נשכתי שפתיים, המשכתי.
טיפה אחת אדומה, שקופה טשטשה את המילה הבאה וביני לבינה מאומה.
מהומה
ופיניתי מקום
קטן.
ויש בו חלל
זעיר.
וכמה אוויר נכנס עכשיו
אולי ככה זה
כשפותחים דלת
מול שמש צהריים
מעלה מתים באוב,
חיילים באנדרטה
שבפתע
מצחצחים כידונים
משחיזים חרבות.
מול כל החלומות
שהחבאתי חזק
בארונות הגבוהים
וחוזרים
עם אורות וצבעים.
כל העוויתות של השבוע
פוצחות במחול מטורף
סוחפות אותי איתם
והשדים
מתמלאים בעוז
וכוח
נכנסים מבין החרך
ששכחתי לסגור
מתנפלים
מרצדים
קיימים.
השקט ההוא
שמלא בהמולה
הצעקה ההיא
מעבר לפינה
מתגלגלת בחוצות
מונחת לרגלי
מסרבת לעזוב.
הראי
ששוב לא מסתיר
דמויות אפלות
ואין סוללות
ומי יתלה עליו
תמונות אחרות.
והשמש שוקעת
ונשמה שפורחת
וסבון
וכלים
וסדר
חייב שיהיה.
ואני שותקת
כי אין לי מה לומר
כי מוזר
ומה בכלל
ושמיים של חצות
לוחשים סיפור
אחר.
אני מקשיבה
מנסה
להבין.
נזכרת כמו פעם, בילדה ההיא שהייתי וצמה, בשריטה ההיא מספר חדש, צללתי בתוכו, והעמוד הבא הותיר בי סימן.
ולא, לא כאב בכלל, זה ספר ודף. נשכתי שפתיים, המשכתי.
טיפה אחת אדומה, שקופה טשטשה את המילה הבאה וביני לבינה מאומה.
מהומה
ופיניתי מקום
קטן.
ויש בו חלל
זעיר.
וכמה אוויר נכנס עכשיו
אולי ככה זה
כשפותחים דלת