(בנתיים נשארתי אותו הדבר.
די. באלי שמישהו יצרח לי באוזן שבאמת הכל טוב.
הכל טוב. הכל טוב.
אני לוחשת לעצמי.
אני צועקת לעצמי.
אני מכריחה את עצמי.
אבל כנראה העקשנות חלק ממני.
נמאס לי.
נמאס לי.
נמאס ליי.
ובאלי לצרוח. באלי ים.
באלי לנגן.
באלי להעלם.
באלי להסתכל על נקודה בקיר. ופשוט לברוח.
ריקנות.
לחץ.
ציפיות.
אכזבות.
אלוהים אני לא עומדת.
אני אפילו לא יושבת.
סתם מרוסקת)
מה איתך עיגול?
הכל טוב, תמיד טוב.

סליחה שלא הייתי שם
אני אפילו לא יודעת מה לומר בא לי לחבק אותך ולצרוח שיהיה טוב, באמת יהיה טוב יפה שלי.
הלוואי יכלתי לעשות משהו, כל דבר .
אני פה בשבילך

הכל בסדר, ובסדר לבכות
💚

💜

(את ילדה
מדהימה לגמרי. פשוט ככה)

תודה.
הלוואי וזה היה נכון.

אז אולי זה הזמן לשנות נקודת מבט

מותר גם לפרוק.
לא צריך בכלל להביע איזה רגש שקשור לעזרה או רחמים.

אפשר להגיע לאושר או לשלמות?

זה בכלל אפשרי פיזית? מישו הגיע לשם?

א.זה שמישהו אף פעם לא הצליח לא אומר שזה לא אפשרי.
ב. ברור שאושר זה דבר שאפשר להגיע אליו. וכן יש אנשים מאושרים. שלמות זה משהו אחר,אני לא יודעת אם אפשר להגיע לשם אבל אפשר לשאוף לשם.
ג. אני לא שואפת להיות מושלמת. אני רוצה להיות שלמה עם עצמי, וכשזה יקרה אני אהיה מאושרת.

מהסיבה שאבולוציונית זה לא משתלם


מה שכן אפשר לדבוק בדרך אל האושר

הלוואי שיכלתי להבטיח שיהיה טוב. קראתי. מתפללת עלייך

תמיד טוב.
תודה מאמי , גם אני מתפללת.