כמובן שאשמח לשמוע תגובות, הערות והארות...
חג שמח!
מחשבות בסוכה
יושב לי בסוכה, קצת קריר, קור ירושלמי...
יושב לי וחושב, חושב על היום, חושב על הזמן...
חג סוכות... חג קצת מוזר, יוצאים מהבית הנעים והמוכר אל מבנה רעוע בנוי מעץ\ בד וענפים...
"מעניין מה הטעם" לעצמי מהרהר... "זכר לעננים, זכר לסוכות ביציאת מצרים"...
"נשמע קצת ישן, מיותר, מה זה נוגע אליך להיום?" פתאום אומר בתוכי קול פנימי, וממשיך: "למה היום אתה צריך "לסבול" שבוע בגלל משהו שהיה לאיזה עם פעם, סתם סבל מיותר"...
מחשבה אחרת ממהרת ללחוש לי, דוחה בדבריה את אותו קול פנימי: "התורה היא איננה ספר היסטוריה, היא לא באה לספר לך על עם שחי לפני אלפי שנים... עליך להפנים שאתה חלק משרשרת, חלק מגוף שקיים כבר אלפי שנים, זה לא סיפורים מ"העת העתיקה", אלו סיפורים שקורים כל הזמן במציאות, אצלך ביומיום..."
"שטויות והבלים" מתנגד אותו קול בזעף "מאיפה השטות הזאת? ההיסטוריה לא חוזרת!..."
מתעלמת מדבריו ממשיכה אותה מחשבה בקול רגוע: " כתוב במפורש ש"נבואה שאינה נצרכה לדורות לא נכתבה", אין לתורה עניין לספר לך סתם סיפורים ודברים מעניינים, הכל נוגע למציאות שלנו, התורה היא "תורת חיים!" חותמת את דבריה בהתרגשות...
"אם כן" תוקף אותו קול שוב "מה העניין בסוכה, בארבעת המינים, במצות, בציצית, בתפילין, בשבת, בשמיטה ב..."
"דבר ראשון" חתכה את דבריו אותה מחשבה: "אנו עושים מצוות כי ה' אמר! לא כי נוח, כי נראה לנו, כי מתאים, כי "זורם" לנו, אלא כי זה ציווי ה'! ודבר שני, בחלק מהדברים אנו יכולים לנסות להבין מה רצון ה' מאיתנו..."
"אם כך למה סוכה? ועוד לשמוח בסוכה?..." שאלתי בהתעניינות...
"יש מספר טעמים, נאמר אחד רעיוני: לחג הסוכות יש לנו שני מאפיינים, מקום וזמן: מקום – בסוכה, מחוץ לבית. זמן – אמצע תשרי, שנייה לפני החורף..." פתחה, והמשיכה בהסברה: "רגע לפני החורף בו אנו נתכנס לתוכנו, נתכרבל בבית היציב החמים והנעים – אנו יוצאים מהבית לסוכה, "דירת ארעי". וזאת כדי שנפנים את מעמדנו בעולם, לעיתים אנו מרגישים יציבים בטוחים, שולטים במציאות... וקצת שוכחים מי אנחנו, שוכחים קצת להיזכר "מאין באת ולאן אתה הולך..."
לכן אנו מתחילים את זה בראש השנה וביום כיפור, אז אנו נזכרים שאנו "כחרס הנשבר, כציץ נובל... כרוח הנושבת..." ואז בחג הסוכות אנו יוצאים מהעצמיות, מה"אגו" שלנו, ונזכרים שאנו רק "ארעיים" בעולם! אנו נזכרים שיש מלך לעולם, שיש מי ששומר עלינו! ובוודאי שחייבים להיות שמחים, אין דבר יותר משמח מתחושת הביטחון!"
...
רוח קרירה נכנסה לסוכה, חום פנימי חימם אותי בתוכי...
התחושה מילאה את כולי "יש מי ששומר עלי", "ברוך שומר ישראל"...
(חלק מהקטע מבוסס ע"פ פניני הלכה סוכות.)
