אבל לא יכולנו לבחון אותן.

בזמן שכל מה שאנחנו יכולות לעשות זה להתחנן לתלתלים שלפנינו שיזוזו קצת כדי שיהיה לנו מרחב צפיה של עוד חצי סנטימטר?

אפילו לצפות לא יכולנו.

זה סתם כדי לעצבן פמניסטיות פה

לך מתאים לכתוב אחד

https://www.yeshiva.org.il/ask/78209

יש תלמידי חכמים ובתי מדרש בהם זה דבר נהוג ותקין. נשים שעוסקות בתורה ושמחות בה.

אמנם אני מסכים שיש כאלה שלא התורה היא בראש מעייניהם שתפסו טרמפ על זה.

אנחנו כן רוצים שהנשים יהיו חלק מהישיבה- שיתחברו לאוירה המיוחדת בישיבות שפחות קיימת בבית כנסת.

ובגלל שהרבה רבנים נגד שנשים ירקדו עם ספרי תורה, וגם בגלל שאצל הגברים השמחה יותר גדולה (מהסיבה שכתבת שגברים לומדים הרבה יותר) מה שנשאר לנשים זה להסתכל על הגברים רוקדים.

אז אולי קצת לא נעים לנו, נתגבר.

(ואני גם לא מבין מה כ"כ לא נעים, זה לא שמסתכלים רק עליך יש מאות רוקדים במרכז)

יכול להיות שיש כמה בינישים שמעדיפים שהנשים לא יגיעו, מזל שבישיבות הרבנים אלה שקובעים.

חבל שזה לא חשוב גם לך שכמה שיותר אנשים ונשים יתחברו יותר לתורה.

עזוב את המילה אנחנו, תחליף באני. בסדר?

עכשיו תשאל את הרבנים שלך מה הם חושבים.

ואני חושב שהקב"ה רוצה שנחבר כמה שיותר אנשים לתורה, גם אם זה גורם לקצת אי נעימות.

אין יצר הרע

(לגבי יצר הרע- הרב שרקי אמר פעם)

ואם מציק לך אל תרקוד

אבל אל תבוא בטענה אל הנשים או בקריאה להרחקה שלהן

הן יותר מ 50% מהציבור. ולהפך כדי שגברים יוכלו ללמוד תורה צריך נשים עם אהבת התורה

והם האטרקציה המרכזית, צר לי לאכזב אבל זה ממש לא כך

האמת היא שזה מרומם ומשמח ולמטה יש את ספרי התורה

ותכלס כשהייתם קטנים האימהות שלכם בטח לקחו אותכם למעלה להסתכל

כשהייתי עם האחיינים שלי הראתי להם את ספרי התורה וראינו את אבא שלהם

וכמו שמרקדים לפני הכלה בחתונה או בכלל רוקדים בחתונות ועושים שמח

הרבה באו ואמרו לי שהבחורים עשו שמח בחתונה והם נהנו לראות אותם רוקדים- גם בנים וגם בנות בכל הגילאים. והיו את אלה שחיפשו שידוך- שלצערי לא יצא כלום

אז הרווקות מסתכלות על הבחורים לפעמים- אז????????

רוב הסיכויים שהוא תפוס או מקסימום יצא שידוך (האם אנחנו לא מתפללים לזה?)

ופעם הנשים היו יוצאות לרקוד בבגדי לבן ודווקא אלה היו הבנים שהלכו למופע צפייה בכרמים. לא מתוך שמחת תורה אלא לשידוך ולהקמת בתים

חשבתי היום איזה חלק יש לזה שנשים לוקחות את הילדים להקפות, ובין היתר מסתכלות על הרוקדים מלמעלה, להיותם לומדי תורה בעתיד...

או כשההיכל פתוח

מותר זה מותר, לא טוב לאסור את המותר בגלל שיש מי שירגיש מבוכה

והבעל אברך בישיבה

הוא תורם מהכסף של אישתו, ושהיא לא תגיע?

אם אתה מקפיד שנשים לא יראו אותך, תצטרך ללכת למקום שלא יוכלו לראות אותך

וכן לא אמנע מללכת ברחוב,

או למשל להתלבש כנשות הטליבן - כי זה בדיוק לאן שהחמרה מוגזמת יכולה להגיע

אני מדברת עכשיו ברמת העיקרון:

יש נטייה להרחיק ולהרחיק בין נשים לגברים, דברים שהיו נהוגים דורות אחרי דורות פתאום זה לא מספיק צידקות.

ויש לזה נזקים חברתיים

ואולי לא תמיד רואים את זה וכל כך קל פשוט לזרום עם העדר ולקבל את ההסתכלות של העדר או מכלול הערכים ששואף אליהם- שיכולים להיות מאוד טובים ונעלים

אבל כדאי לשים לב למה שקורה בחברה שלנו ואיך "איסורים" כביכול שהם למעשה חומרות או אפילו דברים שהתחילו כי כנראה היה מי הרגיש לו לא מתאים, הופכים להיות נורמות בחברות מסויימות, ואיך אנשים באמת חיים שם. 

האם הרמה המוסרית באמת מנחה אותם, האם הם לא למעשה מתרחקים מחיי אושר וקדושה וחיבור לחיים

זה מה שאני מנסה להגיד

ההרגשה הפרטית שיש לנגיד 10% מהאוכלוסייה היא לא המדד לאמת ולא על סמך זה צריך להחמיר על כלל הציבור.

ועובדה שכל הרבנים לא החמירו בזה לאורך כל הדורות

גברים שרואים נשים רוקדות לוקחים את זה למקומות אחרים בד"כ.

לכן הלכתית אסור לגברים להסתכל על נשים רוקדות, אבל הפוך מותר.

כתבת בהמשך שפשוט יסגרו את הוילונות.

אבל איך הנשים יתחברו לאוירת החג ולאהבת התורה הגדולה שיש אצל הבחורים שעמלים בתורה כל השנה?

אם הנשים ירקדו לבד (ועוד בלי ספרי תורה) זה לא אותו דבר.

זה שווה את הקצת מבוכה שלנו.

תחשוב על אברכיות שתומכות כל השנה במסירות נפש בבעל שלהם שילמד תורה,

למה לא לאפשר להן לקבל כוחות בשמחת תורה?

(כנ"ל גם רווקות ששואפות להתחתן עם בחור שלומד הרבה תורה, לאו דווקא אברך)

וכתבתי גם על רווקות.

איך אתה רוצה למצוא אשה שתתמוך בלימוד תורה שלך אם אתה לא מוכן שהיא תתחבר לאוירה שיש בישיבה?

לגבי פורים אני מסכים ונכון גם שצריך לדאוג שלא יסתובבו בכל הישיבה.

ישיבה היא בית לגדול בתורה.

ובמקביל יש לישבות גם תפקיד חשוב להאיר לכל הציבור את האור הגדול של התורה.

לכן רוב השנה נשים לא נכנסות לישיבות, אבל יש זמנים מיוחדים שכן.

וזה אמור להיות אינטרס של כולם, לא רק של הנשים.

כתבתי שבזה שהן מגיעות לישיבה הן מתחברות גם לגודל של התורה,

ואז השאיפה שלהן תהייה להתחתן עם בחור ישיבה.

וגם בלי קשר לבעל שלהן או החתן העתידי, זה נהדר שגם הנשים יתחברו לשמחת התורה.

כתבתי כבר שהאוירה שיש בישיבות שונה ממה שקיים בבית כנסת.

גם בתפילות/ סליחות ובעיקר בשמחת תורה.

ולא כתבתי שזה האינטרס שלך,

כתבתי שזה *אמור* להיות האינטרס של כולם. לענ"ד.

הרעיון שמסתכלים עליך גורם אצלי חוסר נוחות

אבל בלי קשר קשה לי מדי עם הצפיפות והחום

אבל מעריך מאוד את מי שרוקד

בבית כנסת שמקיפים את התיבה אל תעמדו באמצע ותתחילו לדבר עם החבר. אתם עוצרים את כל התנועה.

בס"ד

ואם הייתם יודעים- כמה השמחה שלכם עצומה ומדבקת אותנו, וגורמת לנו בלב לרוממות כזו ולשמחה בקב"ה! אם הייתם יודעים כמה ביטחון זה נותן לנו בדרך שלו, ורצון למישהו עובד ה' באמת! הייתם מבינים איזה קידוש ה' גדול אתם עושים..

אני הייתי בהקפות- הסתכלתי מלמעלה, וכל מה שראיתי היה דבקות בה'!

והלוואי, הלוואי והייתי יכולה גם לרקוד ולשמוח עם כל הגוף בשמחת התורה שלנו!

קטע שחברה טובה שלי כתבה אתמול תוך כדי ההקפות בהר-המור - צעירים מעל עשרים
מצרפת פה משהו שחברה שלי כתבה אתמול.. אולי זה ייתן לך פרספקטיבה אחרת..

ובוודאי שרוב הרוקדים, אינם מרגישים "עובדים קשה", אלא שמחים בכך מאד. מרצונם.

[גם לא חושבים בד"כ על מי מסתכלות מלמעלה. זה נראה לי יותר הומור של פורום..]

(לא אתה. אתה בסדר. באמת. ובלי ציניות. אבל יש פה טרולים 'אמיתיים' שבגללם אי אפשר לדבר פה. המבדיל בין טרול לטרול))

בס"ד

שגם לי היה פעם קשה לרקוד כמו שצריך בידיעה שמסתכלות עליי גברות למיניהן.  ברוך ה'  כיום אחרי לימוד חסידות והתוועדות כמו שצריך לפני ההקפות אני שוכח שיש עזרת נשים בבית כנסת חחח.

נ.ב.    בנות זה לא בקטע רע חס ושלום , פשוט הריקודים בשמחת תורה צריכים להיות באופן של "פורץ גדר" וזה ייתכן אך ורק כשאתה חושב על תורתנו הקדושה.

אבל הן סה"כ באות ולוקחות חלק במנהג ישראל, בהקפות בשמחת תורה

ואם זה בישיבה זה כי יש שם בית כנסת שמתפקד כבית כנסת עם עזרת נשים והכל, הן לא נכנסות לבית המדרש

הן לא עושות שום דבר שמנוגד להלכה

הן פשוט רוצות להיות חלק ולבטא את אהבתן לתורה ואת עבודת ה' שלהן

אולי במקום לשפוט בעצמכם תלמדו לדון לכף זכות

השנה בכלל לא הייתי בהקפות ובמה שהייתי די סבלתי. יש בזה הרבה רוממות ושמחה והאמת שזה די חסר לי עכשיו, שהחגים באו והלכו ולא באמת הייתי חלק מהכל והשגרה פשוט ממשיכה.

ספציפית על מרכז- תעריכו כל בת שהולכת לשם כי זה די משעמם וסבל לנשים שם (לפחות לי היה) אז אם הן מגיעות לשם זה רק מאהבת ה' כנראה

מאז ומעולם נשים הסתכלו על גברים רוקדים.

ואין פה שום מטרה למשוך בנות.

"מצוה להרבות בשמחה זו. ולא היו עושין אותה עמי הארץ וכל מי שירצה. אלא גדולי חכמי ישראל וראשי הישיבות והסנהדרין והחסידים והזקנים ואנשי מעשה הם שהיו מרקדין ומספקין ומנגנין ומשמחין במקדש בימי חג הסוכות. אבל כל העם האנשים והנשים כולן באין לראות ולשמוע."  רמב"ם

ברור שבחתונות וכו' הגיוני שהנשים ירקדו בעצמן.

אבל בשמחת תורה זה שונה, כי כל העניין הוא להקיף את הבימה עם ספרי תורה.

פעם הנשים לא הגיעו לבית כנסת, ובכלל בקושי יצאו מהבית, לכן הן לא ראו את הגברים רוקדים.

(חוץ מבית המקדש)

אתה יכול להתחיל לכתוב בינתיים

הוא מיועד לנשים בנות 30+ מהמגזר "הרוחניקי -מחוברת -לעצמי" שרוצות חומר קריאה קליל ומבדר בצהרי שבת.

לשפוט אותו לפי אמות מידה של עומק או דיוק מחשבתי או דתי ברור שהוא לא שווה הרבה.

אם הכוונה לעניינים רפואיים או מדעיים, אולי יש מקום לתקן טעיות והטעיות של הציבור.

אבל ברוב העניינים הרצינים, וגם לא בענייני עיצוב ואופנה, אני לא חושבת שיש מה לקחת אותו ברצינות.

אולי אני פשוט רציני מדי😏

אז מעניין על מה הוא מדבר

(אני מודה שלא קראתי לעומק, או כמעט בכלל כי אני לא זוכרת כלום ממה שהיה שם. אבל זוכרת דברים הרבה יותר גרועים)

ועוד אתה מתפלא שאתה לא מתחבר

מכיר דרך אחרת לפתור את הבעיה הזו?

ויש עוד עשרות עלוני שבת.

והקריאה שלי כלולה במחיר של המנוי

אז אין סיבה שתתחבר בכל מקרה

חחח אני תמיד צחקתי מהעלון הזה

כל חברה מחשבת אחרת את הסיכון שלה, בהתאם לנתוני הרכב ובהתאם לנתוני הנהג.

יכול להיות שאתה צעיר ואני לא, שאין לך עבר ביטוחי נקי ולאחרים יש, שהג'יפון שלך שונה משל אחרים...

אם הייתה חברת ביטוח אחת שהיא הייתה הכי זולה לכולם, האחרות היו פושטות רגל.

מניסיון אישי:

תבדוק בכל החברות הישירות, שזה ליברה, ביטוח ישיר, AIG, wesure. בנוסף תנסה באתר וובי שמכסה בעצם כמעט את כל שאר החברות.

לפעמים ההבדלים באמת מגיעים לאלפי שקלים, אבל אם אין לך עבר ביטוחי נקי 3 שנים לפחות אז באמת לא תקבל הצעות זולות...

תבדוק אם זה צד ג' שכולל גניבה. יכול להסביר את המחיר

ותעשה השוואת מחירים

במהלך פעילות זיהה אחד החיילים דמויות חמושות ללא קסדה, שלפי כל הסבר הגיוני אינם מכוחותינו.

ביקש אישור ירי מהסמל. לפי ההוראות באותה הפעילות הוא היה צריך לאשר בעצמו. משום מה חשש והעלה למ"מ. גם הוא יכל לאשר משום מה העלה למ"פ, והוא העלה למ"ד. שמענו בקשר את המג"ד מורה למ"פ לירות, המ"פ מורה למ"מ, המ"מ מורה לסמל והסמל נותן פקודת 'אש' לחייל. בשבריר השנייה בין פקודת האש' ללחיצה על ההדק, החייל מזהה שאחד המזוהים שם קסדה. הוא ממתין רגע עם הירי ומעלה לסמל את הדיווח, כי הוא חושש שזה בכל זאת כוחותינו. זה עולה לבירור למעלה ומתברר שאלו חיילים שבאמצע פעילות עלו על גג של בית שהם לא צריכים להיות בו בכלל, שהוא שטח השמדה, כנראה כדי לחפש קליטה.

קוראים לזה נס.

טנק מהכח שלנו היה תקולוהגיע למגרש טיפולים אחורי באיזה מוצב בעזה. זה היה אחרי ימים מתישים מאד לצוות, ואיכשהו שכחו לפרוק את כלי הנשק בטנק. הטק הגיע לשם בערב יום כיפור. בליל יום כיפור עבד אחד הטכנאים בתוך הטנק, ובטעות לחץ וירה צרור מהמאג. הטנק היה מכוון ממרחק של עשרות מטרים בלבד, לתוך מניין של תפילת ליל יום כיפור, עם עשרות רבות של מתפללים. הטכנאי ידע את זה, והוציא את הראש מהטנק, מוכן לראות את התמונה שהולכת להיצרב לו בראש לכל החיים. הוא רואה מולו טנק. בלי שום הסבר הגיוני, כשיש מקומות חנייה פנויים בצורה מסודרת, הגיע כמה דקות קודם מפקד טנק והחליט לחנות את הכלי שלו כך שיחסום את הטנק המטופל, והלך. הטנק שלו ספג את כל הצרור, והנזק היחיד מהאירוע היה מפקד שקיבל ריתוק 28 על חשבון חופשת השחרור שלו😬

ניסים.

פעילות בלבנון. כוח החי"ר צריך לכבוש ווילה ענקית, 3 קומות. לא רוצים להיכנס דרך הדלת מחשש שהיא מחוברת למטען. טנק יורה כדי לפתוח פתח כניסה, ובמקום חדר שיתפוצץ, פיצוץ ענק, הגג עף וכל הוילה נדלקת בבעירה מטורפת תוך שנייה. הבית היה ממולכד.

לברך כשמסיים תקופת לחימה. שיצא מכלל סכנה.

1.שני בני דודים שלי רבו והיו בנתק חצי שנה.

בשבת חלמתי שבני דודים שלי מתחבקים, וקמתי בוכה. ממש דמעות זולגות וזולגות, נדיר מאד.

ביום ראשון התקשרתי לבן דוד והוא אמר שבשבוע שעבר הם השלימו...!

2.בסעודת פסח התווכחנו ולא הסכמתי על דבר תורה, ואז אמרתי משפט גאוותי 'למדתי הרבה תורה, לא נראית לי דעתך'. ובביס הבא המצה דקרה ופצעה אותי בחיק. ממש ננעצה לי בחיך, זה ממש כאב (אף פעם לי קרה לי ככה). ואז אמרתי שזה קרה זה היא לחם ענוה ואמונה, ולא הייתי בענוה ואמונה...

3. הוצאתי מהפה משפט קשה לה', 'אין סיכוי שאני אעמוד בניסיון'. ואחרי שנייה השפרצתי דאורדוראנט והוא עף לי כמעט לפה (אף פעם לא קרה לי). כאילו לומר לי אל תגיד דבר כזה...

4. למדתי תורה, והיתה אזעקה ולא היה לי כח ללכת לממ''ד, ובשנייה הבאה הגעתי לקטע בגמ': "שאם היה קורא ובא, פוסק. (רמז שאני צריך להפסיק...) לא פסק מאי? אמר ר' מיאשה בר בריה דריב''ל עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם" (כלומר בגלל שאני לומד את המשפטים - לא יחיו = סכנה)

סימנים מחפשים בשבת.

כלומר: סימנים מחפשים בדברים הטובים שקורים לנו.

אחרת אנחנו הופכים את הבריאה כולה למשהו מיסטי, שכל היום מרמז לנו כמה אנחנו לא טובים

"אם תלכו איתי בקרי אלך איתכם בחמת קרי"

פירוש שלמדתי שאומר אם אדם אומר מקרה כשה' מסמן לו דברים אזהוא מגיע למצב שצריך ללכת איתו בחמת קרי (לא ברמזים קטנים)

אנחנו יהודים מאמינים בהשגחה ומאמינים בקב"ה

לא אומרת להפוך עכשיו כל דבר אב ל לעיתים מסמנים לנו משמים

נסעתי באזור שעה וחצי למקום ואחרי 2 שניות שהיינו שם היה לי תחושה עזה של לרצות לחזור בחזרה .. ברמה ש רגליים לקחו אותי משם

ואני אומרת לחברה בואי בואי נחזור עכשיו והיא אומרת לי למה? ואני לא יודעת להגיד לה

חזרנו נגד ההגיון איך שעלינו ויצאנו משם באוטובוס מכיוון השני מלא משטרות ...והבנו שאין דבר כזה סתם תחושה היה פיגוע מאוד קשוח שם וניצלנו ב" ה

עוד אירוע ..

בחור מאוד מוזר פנה אלי ואיך שהוא פנה ברחתי ממנו חשבתי שזהו נגמר אבל אז קלטתי ש

שחברות שלי מדברות איתו אני התעצבנתי שהן מדברות איתו ידעתי שיש לו כוונות לא טובות .

בדיעבד הבחור הזה מטריד סידרתי ..

וזהו לא באלי להמשיך את הסיפור

אבל ה' שומר

עוד סיפור אבל מטורף

ממש דאגתי שלא אספיק לעשות משהו חשוב לחברה שלי שהיתה כלה ואז נזכרתי בשיעור ששמעתי שמי שרוצה לעשות מצווה ה' יעזור לו אז מדאגה וחרדה ובכי לרוגע מטורף .. גם לא היו אוטובוסים ולא היה כלום

וה' באמת עזר משהו מפחיד נגד ההגיון ברמה שאנשים שהיו שם אמרו מה לעזאזל.. קיצר סיפור אישי מטורף ועד היום אני מזכירה לעצמי את הסיפור הזה שאם אתה מאמין במאה אחוז ה' לא שוכח והוא מייצר לך באותו רגע ישועה מטורפת

לפני שנים רבות הייתי צריך להגיע לצפת לאירוע מסוים.

חברים שלי יצאו עם רכב מהמרכז, ואני חיכיתי להם בכביש 4 בתחנות האוטובוס שליד אוניברסיטת בר אילן.

בזמן שחיכיתי שיבואו עם הרכב, ניגשה אלי צעירה יהודיה שאינה ישראלית, ושאלה אותי באנגלית אם אני יודע איזה אוטובוס מגיע לצפת.

כמובן שהיא לא הייתה צריכה לעלות על אף אוטובוס 😏

ובפינה של החדרון ישבו שני חב'רה, היתה לי איזה תחושה לא טובה בבטן, אמרתי להם - לכו. אחרי חצי דקה הארון נפל על איפה שהם ישבו...

כאילו חצי דקה ממש הם שמעו את ה"בום" של הנפילה...

שהייתי נערה התנפץ לי על הראש דלת זכוכית ענקית ויצאתי רק עם פצע ביד..אין הסבר הגיוני

לדעתי כל הרעיון של ללעוג ל"תרבות יוון" ו"אנשים שמסתכלים על אנשים אחרים רצים אחרי כדור ומוחאים כפיים" קצת נדוש עד־כדי... קיטש. אפשר ברגע אחד לקנות "עליונות" מוסרית או סוג־של אליטיזם חברתי באמירת הכביכול מובן מאליו.

מה אני אגיד לך:

מעולם לא עניין אותי ממש כדורגל כהוא זה, אבל כן ראיתי כמה משחקים, כי ראיתי שממש התלהבו מזה במקום העבודה. ובסך־הכל יש בזה משהו כיפי ומשחרר, וזה די מגניב לראות כדורגל ממש מקצועי. לרוב אני מעדיף כדורסל, אבל גם זה היה מעניין. וזה מצחיק וכיפי "לפרשן" ו"להמר" כאילו אני או העמיתים לעבודה מבינים בזה איזה משהו. אני רואה בזה הנאה ילדותית ותמימה, שאינה סותרת את האופי שלי כאדם מוזר ומתבונן.

לעיני המתבונן כן זה נראה כמו "נהירה" ו"תרבות המערב" אבל חוץ מכאלה שהם באמת "חולי כדורגל" בסך־הכל זה סתם משהו חמוד ומרגיע. לרוב האנשים העובדים אין פנאי או כוחות פיזיים או חברים כדי לארגן משחק כדורגל בערב כדי לפרוק קצת עצבים, אבל כן מתאפשר לשבת על בירה ולצחוק קצת סביב משהו קליל וכיפי.

ככה אני רואה את זה.

כשקוראים את התנ"ך, רואים שעברי מצוי ובינוני היה יותר קרוב לישראלי מסורתי מודרני מאשר לרב דב לנדו.

גם דוסים, תתפלא.

ויש אנשים שזה מעניין אותם, ויש אנשים שלא.

אני אגב ראיתי כמה משחקים במונדיאל השנה. למה? הבנתי שמכל המדינות, ארגנטינה הכי אוהבת ישראל. אז אני בצד שלה. ואיתי הרבה אנשים שזה השיקול שלהם. אני לא מבינה כלום בכדורגל (טוב, עכשיו קצת יותר) וזה לא מעניין אותי. מבחינתי זה היה עניין פוליטי.

אבל זה נכון שזה סוג של המקום האחרון שבו במערב מותר להיות עם חוויה לאומית בריאה. כן גם פוליטית.

הוא לא מעודד אותי. לא מפריע לו אבל זה לא מעניין אותו בכלל... אני רואה לבד וצועקת על השחקנים מה לעשות. אהה, ותוך כדי צוחקת על השדרנים שאומרים על השחקנים מה הם אמורים לעשות כאילו זה עוזר

אז זה לא האשם הצפוי. אז מי הדביק אותך בזה? תמיד היה לך חיבה לזה ?

ואין מי שיכניס אותי לזה. סתם עלה לי לראש. בנות הן משוגעות, אתה יודע

בעיני זה חילול השם שדוסים ממרכז מתלהבים מהדברים האלה ברחוב כאילו מינימום מדובר ביום העצמאות

ובמה זה שונה מפעילות פנאי כמו דמקה?

פעילות פנאי סתמית. בצפייה במשחקי ספורט - מלבד ביטול התורה ומשוב הלצים שבעניין - מתחברים לעולם הערכים הזר של תרבות המערב. זו פסיחה על שתי הסעיפּים. ומי שההבלים הללו תופסים אצלו מקום נכבד בנפש - ממקום זה שבנפשו נדחקת הקדושה.

לגבי ביטול תורה כאילו באמת שישבו וילמדו במקום לצפות

מי שצופה בין כה לא היה פותח גמרא בזמן הזה. ואם היה לו כח ללמוד הוא לא היה רואה.

וגם לגבי תרבות המערב מה כל־כך תרבות המערב בזה?

אם באמת זה משהו שתופש הרבה מהזמן ומהמקום בנפש אז אפשר לראות בזה בעיה

אם זה סתם עיסוק סתמי אני באמת לא רואה מה ההבדל בין לקרוא חדשות (הרבה יותר משחית את הנפש, מלא איסורים ולשון הרע), לבהות בקיר ולגרד את הבטן (מביא לידי שעמום), לקרוא ספר קריאה (מלא ברעיונות זרים ולפעמים גם בעייתיים), לבין לצפות בכדורגל שחוץ מאנשים שיודעים לרוץ יפה לא קורה שם כלום.

• תרבות גוף חיצונית, נכרית, ושטותית שעומדת בסתירה לערכי תורת ישראל.

• לקרוא חדשות (לא בהגזמה) זה חשוב, להאמין ללשון הרע שלצערנו לעתים מופיעה בחדשות - אסור, ובאמת חמור.

• קריאת ספר יכולה להיות נפלאה/ סתמית/ לא ראוייה/ אסורה בהתאם לאופי הספר, אופי הקורא, והמקום הנפשי אותו חפצים למלא על ידי הקריאה. אך צפייה במשחקי ספורט זה שלילי באופן גורף.

ולא למדת.

אפשר לומר את זה על כל שנייה בחיים, אבל בסוף זה מונח רחב.

• עדיין לא הסברת למה, רק קבעת שזה ככה. בסך־הכל מדובר במשחק. מי שלוקח את המשחקים האלה קשה, כן, זאת בעיה של תרבות יוון. אחרת זה סתם כמו להסתכל על ריקוד או אומנות, שגם הם תרבות יפת. מה ההבדל בין זה לבין להסתכל במשחק שחמט? או לשחק בעצמך דמקה, כשאינך יכול ללמוד תורה?

• למה זה חשוב? ועדיף להסתכן באיסורי דאורייתא מאשר משהו שאין בו איסור קונקרטי?

• כל ספרי הקריאה שאינם סיפורי צדיקים בסוף מלאים בכל־מיני השקפות שאינן בהכרח תורניות, דמויות שאינן בהכרח תורניות, קריאה מעוררת רגשות והזדהות ומחשבה. בניגוד לזה ספורט זה סתם להסתכל איך אנשים רצים יפה. מה כל־כך שלילי בזה? איך בדיוק זה משפיע שלילית על הנפש? אחרי שראיתי ספורט, מה קרה לי? במה השתניתי לרעה?

ב-2018 יצא מחקר של איזה שמאלנית, שטוען שבארועי מדיה גדולים בעולם מדינת ישראל מנצלת את זה שאין מקום בחדשות כדי להפציץ בעזה/בלבנון.

הקו הצהוב התקדם מאוד יפה בחסות המודניאל.

ורק רומז לכך שההבלים הללו נועדו רק עבור גויים. ועם ישראל צריך לנצל את זמנו לתורה ומעשים טובים, (כמו השמדת אויבים).

Attack When the World Is Not Watching? US News and the Israeli-Palestinian Conflict | Journal of Political Economy: Vol 126, No 3

או תשומת הלב המוקפדת על הבלורית, או המחמאות השקריות חסרות הפרופורציה בחוברות שמוציאים לכבוד הבחור החשוב החתן דנן (ולא הזכרתי בכלל את הכלה החסודה שהיא באמת באמת בעלת חסד ומידות טובות וכולה תפילת צדיקים ויראים ויראת שמיים ויחידה בדור, ואם היא עובדת בהייטק אז גם זכה החתן "ושלל לא יחסר" ואכמ"ל)...

ולא מן המותר להזכיר את דברי בית שמאי שאוסרים לשקר גם בזה, במיוחד אם לא נשאלו על הכלה. ועדיין התורה אמרה "מדבר שקר תרחק".

וכך או כך, גם לשקר יש גבולות.

אבל יפה שנתפסת דווקא למה שאפשר להשתמש בו ולהגדילו כדי להסתיר את יתר הדברים. כהרגלך בקודש לצופף שורות.

לא עלה על דעתי. רק אחרי התגובה שלך הבנתי. שוב, אתה עם הלצופף שורות....באמת נקדימון, זה כבר מעייף.

ואוו היה מדהים ועוצמתי... ממליצה

ובבוקר פחות יש מה לעשות😒 אממ ללמוד קצת.. אולי ללכת שוב לכותל לסוף הצום 

לפעמים שיעורים על אגדות החורבן

לפעמים מגילת איכה וספר איוב עם פרשנים

לפעמים שנ"צ ארוך

לפעמים שיטוט בפורומים וברשתות

אשתדל לנסוע לכותל בל"נ.

בזמנו היו כמו מעגלי למידה מאולתרים באגדות החורבן וכו'. כך עד הבוקר. ותיקין

ואז חוזרים הביתה לשינה עד כמה שעות לפני הסוף הצום.

כיום יש ילדים קטנים על הראש. זה ממלא את היום

מגילת איכה, קינות.

קוראת ספרים על חורבן הבית

ספרים על השואה/ גירוש גם באים בטוב

אפשר עם התרגום גם, או עם מפרשים.

קוראים את החצי הראשון של ספר ירמיה מלבד נבואות הנחמה, ונבואות פורענות ביחזקאל ותרי עשר.

קוראים בלופים א. מזמורים עד, עט, פח, ו- קלז בתהלים.

עושים חשבון נפש, מנסים לבכות, אם מצליחים - נהדר, לא מצליחים - בוכים בלב על כך שאנחנו כל כך רחוקים ממקדש, נבואה, והשראת שכינה שאפילו לבכות על היעדרם לא מסוגלים.

ובסוף היום, מתבטסים על כך שלא עמדנו במצופה מאיתנו מבחינת עבודת ה' המיוחדת של יום מרומם ונורא זה.

סליחה על הרוח הקודר של הדברים.

שבת מלאה בשמחה לכולם!

סיבוב שערים אחרי שחרית,

ואז שינה עד מנחה וצאת הצום.

הייתי מעלה לפה כמו כל שנה אוסף של סרטים מתקופת גירוש גוש קטיף.

קראנו לזה פה בערוץ 'ספיישל תשעה באב'.

רשימת שינדלר

ספר ירמיהו

לא לצאת מהדירה ולבכות תחיים על החורבן ועל החורבן הפרטי שלי

גמרת לבכות?

German concentration camps factual survey

חד־משמעית הדבר הכי מזוויע ומטורף שראיתי בחיים. היו לי סיוטים.

ראיתי את "האזור האפור" שהוא מטורף דיו, אבל זה פשוט... משהו. כאילו, יש לי לב חזק והכל, אבל וואו.

אם כן, למה המזוכיזם הזה.

אם לא, סרטים מבויימים על השואה, בעיני הם כלעג לרש;

אין סרט שיכול לחקות את זה.

זה סרט שהכינו מיד לאחר שחרור המחנות אך לא סיימו לערוך אותו, ובגלל כל־מיני סיבות גנזו את הפילם, ורק אחרי 70 שנה קבוצה של אוצרים ומומחים ערכו אותו וסידרו אותו לסרט.

לא מזוכיזם, פשוט להבין מה בדיוק היה.

או להתחיל בעלייה להר הבית\תפילה בכותל ואני ממליץ להגיע גם לקידוש לבנה מאוחר בכותל להיות בקרבת כמה אדמו"רים. (האדמו"רים מפינסק קרלין לעלוב וספינקא- ירושלים תמיד מקדשים את הלבנה בכותל במוצאי ט' באב)

באמת ככה מכנים את זה?

זו דרך טובה לוודא שרואים אותך ואתה יכול לחצות בבטיחות.

יכול להיות שאנשים עם חשש לחצות את הכביש מגזימים עם זה קצת יותר מהנצרך.

להסתכל על הנהג כשאתה חוצה