כי הרי אני החלטתי
רק לפני כמה שבועות
שזהו זה
מהיום אני מפסיקה לבכות
זה סתם מושך את הצומי שמי שאני בכלל לא רוצה
סתם עושה פריחה ונזלת ומיסכנות כזאתי.
את האמת זה אפילו עושה לעצמי רע
אני מרגישה ככה אומללה אומללה
וככה אני עושה גם רושם לכל האנשים שאני כזאתי 'נקבה ובכיינית'
לא כפת לי
מהיום אני גבר ויהי מה.
אני החלטתי ויחסית הצלחתי..
זאת אומרת
כבר חודש לא בכיתי
אמ.. ליד אנשים כן?
במיטה זה בסדר
בתנאי שזה ממש חלש ומתחת לשמיכה
אבל זה מאוד יפה לי
ואוף.
איך הצלחתי ליבכות ככה
איך צעקתי לעצמי בלב
לבלוע!לבלוע עכשיו! רק לא דמעות!
ו.. פוף.
לא הצלחתי.
איזה דפוקה אני. יאי.
לא.
אני לא אסלח לעצמי על זה
אני לא אשכח את הפרצוף המרחם של אמא
לא באלי ככה
אני רוצה להיות חזקה
למה אני שברירית כזאתי למה.
פווו..
השם יעזור לי.
(מותר להגיב)
זה בסדר