פעם חשבת לעצמך על עצמך?
פעם הקדשת זמן לחשוב על הטעויות והנזקים שאת עושה?
אהבה,
את מושלמת.
הכי שיש.
ודווקא בגלל זה אני פונה אלייך.
מ ת ח נ נ ת.
אל תבואי מוקדם.
את צודקת.
הכוונות שלך טובות.
את רוצה לשמח. לספק.
אבל לפעמים את יכולה לגרום ההפך.
לפעמים את מגיעה מוקדם.
כשלא מספיק מוכנים.
לא מבינים.
ומנצלים אותך.
את היופי שבך.
את הטוהר.
את הופכת להיות משהו מלוכלך. מבוזה.
את מתבזבזת...
ואז לאט לאט מואסים בך ומנסים לדחוק אותך למקום הכי שקט...
אבל את לא מוותרת על הכבוד שלך כל כך מהר.
את שוב מנסה. ושוב.
את שוברת ומרסקת.
את לא נותנת מנוחה.
את מתסכלת.
מסבכת ומתסבכת.
הבעיה היא שאת כמו מערבולת-
מנסים להילחם איתך,
אבל אז נשאבים לתוכך.
עמוק.
ומשם כבר קשה מאוד לצאת....
כואב.
אהבה,
עדיין-
למרות (ובגלל) הכל-
אני משוגעת עלייך!
