קבוצה של אנשים הולכת במדברסתם 1...
עם בגדים קלים שנוחים למדבר. הרבה שנים הם צועדים ככה ויש כאלה שנולדו למציאות הזו של המדבר.
לאחר שנים רבות הקבוצה מתחילה להגיע לספר המדבר ומזג האוויר משתנה. מתחיל להתקרר והבגדים, שהם מסורת בידם, מתחילים להיות לא מתאימים.
קר לאנשים והם מתחילים להתווכח- האם נוכל להחליף לבוש כנגד מסורת אבותינו?

קבוצה א' אומרת: נחליף וזו דעת אבותינו האמיתית. הם הלכו במדבר ולכן אימצו לעצמם את הלבוש הקל והמתאים ואם הם היו בימינו היו מחליפים לבוש בהתאם.

קבוצה ב' אומרת: לא נחליף דבר. אם אבותינו קבעו דבר מסוים הרי שזו דעתם וכך יש לנהוג לעולם ולא נחליף את בגדינו, כמו אבותינו.

מי ממשיך את מסורת האבות?
מי שממשיך את הכרעותיהם הערכיות והמוסריותפעם הייתי עוגי
הפשט או הדרש?סתם 1...
מה שענית לא עונה
פעם הייתי עוגי

תכלס רציתי לתהות על הערך שיש בשימור מסורת

מן הסוג הזה

 

או בכלל בהגדרה של דבר מן הסוג הזה

כשימור מסורת

מי שלובש קרדיגן יחסית דק שלא יכביד דרך האמצע.נפש חיה.
משל נאה .
שני הצדדיםפרח-אש
האם אבות אבותיהם גלו למדבר או שהם שייכים לשם מקדם קדמתא?הדרכה
שמי הצדדיםשירה123456


כל צד הולך בדרך אבותיופרח-אש
כל אחד לפי מה שנראה לו מהותי
לדעתי זה תלוימבקש אמונה

אם לא היה איזשהו גילוי דעת לגבי הלבוש, נראה שאבותיהם התמקדו ב"הישרדות"  והתשובה היא -קבוצה א'

 

אבל אם היה גילוי דעת בעניין בלבוש הנ"ל,  אז קבוצה ב'

זה מעניין מאודמשה

כי על אבותינו אמרו "שלא שינו את לבושם" (במצרים).

 

מצד שני, יש הרבה דברים לא הגיוניים שאפשר לראות בנושא של לבוש בכל מיני קבוצות, שחלקו הוא פשוט מסורת של הקבוצה ואפשר להבין למה זה קרה ולמה זה חשוב להם.

 

וגם בחופי הים יש "לבוש" מקובל....

כן, אבל מה זה אומרנקדימון

צריך להבין מה הכוונה שלא שינו לבושם, על מה מדברים כשאומרים לבוש.

האם מעולם לא החליפו גרביים, למשל, כחלק מהימנעות שינוי הלבוש?

האמנם גם אחרי עבודת פרך מלאת זיעה הם נשארו שנים שלמות עם אותה חולצה?

לא היית להם סיבה לשנותברגוע

הם לא הגיעו למקום אחר עם אקלים שונה

חסרים נתוניםנקדימון

כפי שהשאלה מוצגת אין שום אפשרות להכריע. כל צד עשוי להיות צודק.

בעם ישראל, בניגוד לסיפור, המסורת הגיעה עם מערכת כללים והוראות שימוש,

לכן בהשלכה אלינו (זה כמדומני מהשיעור של ד"ר מיכאל אברהם) אני לא בטוח שיהיה

אפשר ללמוד מסיפור אחד למישנהו.

אמנם, סוף סוף, כדי לא לפטור את השאלה בלי כלום, אני חושב שבסתם אין הצדקה לפלפל

באופן ספקולטיבי לגמרי במחשבה של ה"אבות המייסדים" של הלבוש המדובר.

לכן קבוצה א תקבל את תמיכתי, אך לא כי זו דעת אבותיהם אלא כי דעת היא חסרת משמעות כאן.

אף אחתימ''ל

הראשונה נצמדת לעיקרון המנחה אבל מוותרת על המאפיין התרבותי (לא הייתי קורא לזה מסורת, אלא אם החסרת פרטים, מסורת היא עניין אחר).

השנייה נצמדת אמנם למאפיין התרבותי אבל מתעלמת מהעיקרון שמאחוריו.

 

אישית אני מעדיף את הוויתור הראשון מאשר השני, אבל הדרך הנכונה היא באמצע (התאמה של המאפיין ו/או שימור תודעתי שלו), במיוחד אם יש גם רעיון מאחוריו (למשל לבוש הדור שמסמל חשיבות, או לבוש שמכסה באופן מסוים בדווקא או לבוש שנועד להבדיל מתרבויות אחרות).

איזו חרטא גזעניתעוד סתם אחד
מה הכוונה "מאפיין תרבותי"?סתם 1...
מהי מסורת?

כמובן שההקשר הוא דתי, הלכתי. האם על פוסק לחפש את העיקרון המנחה ועל פיו לבחון מציאות משתנה "מה הם היו אומרים כיום"?

או בהקשר של ידע מדעי מעודכן יותר וכד'.
@נקדימון
וודאי שהתורה היא עקרונות מהותייםנקדימון

כשאמרתי נתונים הסברתי למה התכוונתי למערכת כללים והוראות שימוש, הרי את התורה קיבלנו עם הנחות יסוד ברורות ברדכי לימוד ובדרכי הכרעת מחלוקות ובדרכי נבואה ובדרכי קבלת אבות וכו'. לכן בסיפור הנ"ל אי אפשר להכריע מי עדיף, לכאורה.

 

ואכן, כאשר התורה מתייחסת לדיני נזיקין אזי יש הגדרות ברורות לנזק ולמזיק ולניזק וכו', בדיוק בכל זה עסקו חז"ל והתלמוד שרוי בזה. חז"ל חיפשו לברר מהו העיקרון היסודי ואיך הוא בא לידי ביטוי לפי המציאות המסויימת.

התורה היא הרי שורש המציאות כולה, ואנחנו מחפשים איך התורה מופיעה בעולם הממשי שלנו, אזי ברור שיש מהות אחת ולאורה הדברים הולכים. זה לא נקרא להתאים למציאות, אלא לברר את המציאות. 

הכוונה במאפיין תרבותיימ''ל

היא לדבר מייחד שהשתרש עם הזמן בדרך מקרה או באופן שרירותי, לא משהו שנקבע בכוונה תחילה בשביל רעיון מסוים או שנקשר בו רעיון אחרי שהשתרש כמו מסורת.

 

הקשר דתי-הלכתי הוא כבר מדרגה שלישית, בניגוד למאפיין תרבותי ואפילו למסורת יכול להיות בו פן מחייב שלאו דווקא נתון לשינוי או שיקול דעת (לפחות באופן חלקי).

השאלה אם זאת מסורת או קיבעון מחשבתי..מור ולבונה
ומה החשיבות בכלל במסורת כלעצמה(אם בכלל קיימת כזאת 😅)?
לשם הדיון אני חושבת שצריך לעשות חילוק בין שמירה על מסורת תוך פגיעה ממשית - כמו בדוגמה שהבאת לעיל..
לבין, שמירה על מסורת כדוגמת איסור אכילת קטניות בפסח- שאני לעצמי לא רואה שהטעם נשמר אך אין פגיעה (לפחות לא משהו שנחזה לעין) בקיום המנהג.

כמו כן, בין שמירה על המסורת כי יש מהות אותה רוצים לשמר לבין שמירה על המסורת כערך בפני עצמו גם במקרים שהטעם בטל..

בדוגמה שהבאת אני חושבת שזה קיבעון מחשבתי שמזיק ואין כל רלוונטיות לאבותיהם.
חשיבות המסורת? זו בכלל מציאות.נקדימון

אי אפשר לעשות את החילוק שאת מדברת עליו משום שהכח של מנהג הקטניות מעוגן חזק בתורה עצמה.

כלומר, זה לא מסורות שונות שמתמזגות ביחד במקרה, אלא יש מסורת אחת דהיינו עדות של דבר אחד, היא התורה,

והיא כוללת ומולידה את כל המצוות והמנהגים וכו'. במקרה של קטניות אכן הטעם בטל אך אין לנו כח לבטל את המנהג,

כי נפסק שאי אפשר לבטל הוראה דרבננית אלא אם כן יש בית דין גדול ממנו (ראו רמבם הלכות ממרים פרק א) שיבטל את זה.

     אכן, אני מסכים שבדין הזה יש מה ללמוד ולהבין למה זה דווקא ככה. למה חשוב להקשות על ביטול דינים דרבנן?
מה הנזק שייגרם מיד קלה על ההדק בדינים כאלה? האם כל דין דרבנן נכנס להלכה הזו או שיש דינים שכן קל לבטל?

מחילה.. אני פחות בקיאה בעניינים האלה. אל תקח קשה.מור ולבונה
הקטניות הן רק דוגמה (יתכן ששגויה),
אבל אם הצלחתי לרדת לעומק דעתך זה בדיוק העניין.
במידה והיה היום גוף עם כתפיים מספיק רחבות הוא היה דן בביטול המנהג הזה? אולי הוא אפילו היה מבטל אותו?
אנחנו שומרים היום על המנהג הזה כי הטעם הוא שאין סמכות לביטולו.. אך לא כי הוא כשלעצמו עם טעם שהשתמר.

למה אין פגיעה בקטניות?שפוי בטרוף

א. זו פגיעה עקרונית במנגנון הדתי שמתאבן ומתאבן. (זו אולי הפגיעה הכי דרמטית וקשה)

 

ב. זו פגיעה ייצוגית. כלפי חוץ הדת מוצגת כמו איזה משהו פרימיטיבי וחסר מובן, והרושם הוא שזו דת של "מנותקים מהשטח" ומהתמורות התרבותיות והמעשיות. 

 

 

 

 

(לדעתי הפער הגדול בין המציאות בשטח לפסיקה ההלכתית - מבטא את הגלות הדתית שבה אנו נמצאים.)

אתה יכול לראות אותה בדיוק אחרתסתם 1...
אבל כנראה שכבר החלטת.
להניח קוביות שחורות על הגוף או לנענע ענפים תמיד יכול להיראות מוזר ומגוחך. אבל אדם שחושב שהוא קנה המידה של הדברים הוא אבי אבות המגוחכים.
נ.ב
לא משגע אותך להחליף ניקים כל פעם?
אוקיי...שפוי בטרוף

@סתם 1... אין הנידון דומה לראיה.

קבילות של תקנה לא נמדד בכמות הגיחוך שלה - אלא ברלוונטיות שלה. 

בתקנות של סנהדרין - אנו יכולים לשנות רק שנקים אחת כזו.

בתקנות שלא נתקנו על ידי הסנהדרין, באפשרותנו לשנות ולהקדם צעד מסוים לכיוון החשיבה הראלית.

 

 

בהקשר לגיחוך - 

 בהקשר של התוכן - לא בטוח שנצטוונו לנענע ענפים, או לשים קוביות שחורות, כי אפשר להבין שהפשט של המקור האלוהי זה שעל עיניך ובידך זה מטפורה לזיכרון (כמו שכתב האבן עזרא), וארבעת המינים לאו בהכרח לשם נענוע, ולאו בהכרח אלו - (ככה שעל הפשט האלוהי אתה לא מגחך).  אבל זה הפירוש שהועבר אלינו מחז"ל - ואנו מחויבים אליו.

בנוסף אפשר לתת טעמי מצוות לרוב בנושא. 

 

נ.ב.

מתי שהוא ימאס.. (זה כי אני מנסה לצאת מכאן ואני סוגר ניק - אבל אז מתחרט ופותח חדש)

האמת שאני נהנה מהדיוןנקדימון
לגבי סנהדרין - אנחנו לא יכולים אלא הסנהדרין תוכל לשנות אם תגיע למסקנה כזו. גם היא אינה יכולה לפעול באופן שרירותי. וראה התייחסותי לעניין באחת התגובות האחרות פה בשרשור.

ללא קשר לתוכן - מה הכוונה חידוש אנושי לעומת מקור אלוהי? הקב"ה בתורה הוא שהעניק לשכל של החכם האנושי המוסמך והנאמן לעסוק בתורה. התורה ניתנה לאדם לעסוק בו, ואם עוסקים בה כפי שהקב"ה קבע אזי האנושי הזה הוא בעצם אלוהי לגמרי. זהו רצון ה׳.
אבל אולי לא הבנתי אותך בסעיף הזה.

לגבי התוכן - לכן יש תורה שבעל פה וכללי פסיקה. ייתכן כמובן עוד עומקים וזוויות הסתכלות, אך עיקר אחד מוחלט ואבסולוטי.
יותר מזה, מקובלנו שמאז משה רבינו ככה נהגו כלומר אלו התפילין שהניחו (!) ואלו הם (ולא אחרים) ארבעת המינים דווקא. ניענוע למשל זה לכולי עלמא תקנת חז"ל, וכן חבטת ערבה שאמרו בתלמוד (כמדומני) שזה היה מההג נביאים (!!).
אתה כופר בהתפתחות ההלכה?שפוי בטרוף

1. באופן של שכל ישר, והתבוננות על הנחות היסוד והתמורות.  (אגב שכל ישר זה המרכיב העיקרי של הגאולה קורץ)

 

2. מחקתי

 

3. יש לי הרבה מה לומר. 

 

תצטרך להיות ספציפינקדימון

לאן הסעיפים שלך מופנים, ומה בדיוק עורר אצלך את השאלה.
ולמה אתה מתכוון באמירה התפתחות ההלכה?

נניחשפוי בטרוף

עין תחת עין ממון - זה ממשה?

כןנקדימון

ראה כוזרי מאמר ג, בחלקו השני, שם ריה"ל עושה את כל הדיון הזה עם הקראים שטוענים חלקים מדבריך.

אתה יודע שפילון האלכסדרונישפוי בטרוף

טען שעיין תחת עין ממש.

אתה יודע למה?

כי עדיין לא התחדשה ההלכה (150 שנה אחריו)  שעין תחת עין ממון.

מקור בבקשהנקדימון
עבר עריכה על ידי נקדימון בתאריך כ"ג בתשרי תשע"ט 23:36

היו הרבה כתות בתקופה ההיא שפרשו מהיהדות ופירשו את הפסוק כנטיית לבם.

דווקא מהגמ' בבא קמא משמע שזו ממש המסורת מאז ומעולם.

אם מעיינים בפשט הפסוקים אי אפשר להביןסתם 1...
שעין תחת עין ממש. עולות מזה הרבה קושיות לוגיות.

למשל אדם שעשה תאונה ופגע במספר אנשים פגיעה שהוציאה את עיניהם, כמה עיניים תוציא לו?
ברור שהכוונה שתמיר את הדבר בשוויו ובזה תחייב.

איננו קוראים תורה כמו עיתון, צריך יישוב הדעת בזה.
אגב, זו אחת הדוגמאות הקלאסיות הרוב המוחלט לא כזה ועם זה התמודדו כל הגדולים בכל מיני זמנים.
אגב, לא ענית על השאלה שלינקדימון

בה אני מנסה להבין מה אתה בדיוק מתכוון שאמירה "התפתחות הלכתית".

יש ספר שלם ומדהים שקראתישפוי בטרוף

  - פרקים בהשתלשלות ההלכה

 

בספר יש דוגמאות מאלפות על השתלשלות ההלכה - עמוק ומדהים.

לא יודענקדימון

אני את התורה שלי שואב מתלמידי חכמים ומאנשי תורה,

ובכל מקרה המושג התפתחות הלכתית הוא בוודאי קיים,

אבל צריך לעבוד קשה מאוד כדי להפוך דין מהותי שעובר בתורה שבעל פה

לדבר שהתחדש מאוחר ב1500 שנה. ובפרט כאשר ההיגיון שמובא בבבא קמא

הוא טהור כ"כ ופשוט כ"כ שממש מסתבר שמלכתחילה זה הפירוש.

סתם יינם ויין נסך היא דוגמה מופלאהסתם 1...
למעקב שכזה החל מעיקר הדין, ימי הביניים- באשכנז בבל וספרד עד ימינו.

בדרך כלל הלכות שנוגעות לתחומים פיננסיים דנו בהם רבות.
כבר במקרא תמצא את זה. בשבת בנביאים לעומת שבת בתורה. שבת עם איסורים חקלאיים מול איסורי מסחר.
בדיוק מה שחשבתי,סתם 1...
יש לך טעות קשה בהבנת המושג "מסורת", תורה שבעל פה.
אני תלמיד אדוק של הרשב"ם והראב"ע בנושאשפוי בטרוף

של קיטוב בין פשט ודרש, מסורת הלכתית - ופרשנות ספרותית.

קשוח, אה?נקדימון
א. זו פגיעה עקרונית כאשר לא מבינים את המכניקה של המנגנון ההלכתי, כלומר זו פגיעה כאשר אנשים לא מחפשים לברר וללמוד ולהבין את התורה. אבל אם משתמשים במנהג התמוה הזה כמנוף ללימוד ובירור הסוגיה אזי יש פה רווח עצום.
יוצא שזו פגיעה אצל הטפשים ורווח אצל החכמים,
אבל כבר מובא בתלמוד ׳וכי מפני השוטים אחריב את עולמי?׳..

ב. אני חושב שתשובת סעיף א עונה בהחלט גם כאן.
ברור שהדוגמה סתמית אבל תניחי שזו מסורת ולא המצאה.סתם 1...
זה די מובן מאליו, לא ראיתי צורך לציין...
התשובה לדעתי טמונה בגוף השאלההמדלג

בס"ד

 

"מסורת האבות" הכוונה היא גם מה הם קיבלו בע"פ מאבותיהם , מלבד הבגדים, אילו הסברים הועברו באותה המסורת. מובן שאם ההסבר הנאמר בסיפור הוא גם ההסבר שהועבר במסורת אז בוודאי שקבוצה א' היא הממשיכה את המסורת

יש כאן הנחת יסוד שמצחיקה אותי.שפוי בטרוף

יכול להיות שיש כאן מטפורה למשהו - אבל בין אם זה מדמה את העולם הדתי שלנו, ובין אם זה סתם סיפור, הנחת היסוד של שתי הקבוצות היא שיש לכבד את מסורת האבות. 

 

אז אני כופר בהנחת היסוד הזו, משום שאין לי סיבה מספיק טובה לכבד את מסורת האבות על פני הכרעתי העכשוויות, "האבות" (וההילה שנרקמה סביבם) לא עדיפים עלי. וזה שהם אבות לא אומר שעלי לכבדם או לנהוג כמנהגם, הם לא יותר צודקים ויותר נכונים בגלל שהם חיים לפני. (הטיות אד הומינם ואד פופולום)

 

(הייתי כותב כאן מחקר במדעי המוח שאומר שככל שהזמן עובר האנשות נהיית יותר חכמה. כלומר, עליית הדורות) 

 

 

דעות יהודיות נכוחותשפוי בטרוף

ושמאלני זו לא מילה גסה.

וזהתתן אחרית לעמך
בגלל שלא למדת..
ההתהדרות המוסלפת בחכמה כי 'איני דתי' היא שטות גמורה. כולנו נזרוק כמה מילים גבוהות שלמדנו ומיד נחשב 'משכילים' בעלי דעה.
שב בלול
אני מנסה למצוא טיעון, או משהו דומה לטיעוןשפוי בטרוף

ולא רק אמירות לגופו של אדם.

 

אם אתה חושב שאמרתי משהו שהוא טעות או סילוף, מוזמן לומר מהידע שלמדת, ונדון.

 

בהצלחה!

מוזמןתתן אחרית לעמך
לשלוח הודעה לרב מיכאל אברהם (ד''ר).
שענה וענה טענה מאות ואולי אלפי פעמים לכל השאלות והקושיות 'החזקות' שיש והראה שהכל חרטא. חוץ מיזה יש לו ספר ועוד מאמרים אם זה אכן מעניין אותך ולא באת סתם לצעוק
תקשיב..שפוי בטרוף

אני יכול לדון איתך גם בכתבי הרב מיכאל אברהם, כי קראתי אותם. 

 

שים לב, אין לי מושג מה הבנת בדברי - אם הבנת את דברי, ואין לי מושג מה הבנת או אם קראת את כתביו, אבל מה שכתבתי הוא שיקוף של דעותיו בנושא. (אפרופו אדם שבא סתם לצעוק...)

 

מוזמן לעיין כאן , כאןוכאן .  

 

בהצלחה.

זה ממש לא מה שעשית...סתם 1...
מוכר לי משהו הסגנון...
הכוונה היא דתית בהיבט של השתלשלות תורה שבעל פה...סתם 1...
לא ברור איך עיקמת את זה כל כך...
ברור שלא הייתה כוונה להעלות סיפור דמיוני עעל כיבוד זקנים שכבר לא בעולמינו שנהגו להסתובב עם גופיות...
נכון. הבנתי אותך.שפוי בטרוף

אני טוען שברוב הדברים אנחנו לא מחויבים עקרונית לפסיקת התלמוד, רק בגלל שזה "חז"ל". ואם יש לנו סיבה טובה (אם יש סבירות שחז"ל תיקנו בגלל מתאר שהיה אצלם והשתנה) אפשר לשנות. ההילה הקדושה שיש לתלמוד שגורמת לקבלה בלעדית של כל דבר ללא עיון ובדיקה - היא מולידה את הפער הגלותי בין המציאות בימינו לבין ההלכה.

 

למה אנחנו לא משנים?

כי אין סנהדרין.

בתורה כתוב לא תסור מכל הדבר.... וידוע הציטוט האהוב "אפילו על שמאל שהוא ימין" - אתה מחויב לשמוע.

כלומר יכול להיות שהפסק של דעה בתלמוד בימינו היא שמאל, עדיין אני מחויב מדין לא תסור. עד שתבוא סנהדרין ותשנה.

 

יש נושא שאני לא סגור עליו, וזה עניין הדרש מהתורה, (דרשות יוצרות), האם בימינו זה אפשרי טכנית כלומר מבחינת הידע והשחזור של היכולת לדרוש, (הרב מיכאל אברהם (שפעל לשחזור הידע של מידות הדרש) לא ענה לא תשובה חותכת

וזה רק היפותטית אם היה סנהדרין). אם התשובה היא חיובית, אני לא רואה סיבה שסנהדרין בימינו לא תוכל לחלוק ב13 מידות על התלמוד, ולשנות הלכות שהתקבעו. כמו שכתב הרמב"ם בהלכות ממרים פרק ב. משום שהם לא עדיפים עלינו. - בכל מקרה זה דיון היפותטי עד שנקים סנהדרין, וזה לא באופק הנראה לעין. 

מחוייבים עקרוניתנקדימון

בפסקה השנייה אתה צודק כמעט במאה אחוז. הדין של לשמוע אפילו באומרים על שמאל שהוא ימין ולהיפך מדבר על הסנהדרין, והוא מלמד אותנו עיקרון קריטי מאוד ומהותי מאוד בפסיקת הלכה. סנהדרין הם הסמכות היחידה (!) והבלעדית (!) להחליט (לכאורה בשביל הקב"ה) מה הקב"ה רוצה במציאות שנעשה ע"פ התורה - כלומר, אפילו אם תהיה לך הוכחה לטעות שלהם עדיין הקב"ה אמר בעצמו בתורה שלו שאסור (!) לך לעשות ההיפך מהם. אתה תלך אליהם ותקיים איתם את הדיון מחדש ואם יקבלו את דעתך והיא תהיה נכוחה ומחוורת אזי ייתכן שהם יתקנו את הדין.

     עכשיו השאלה היא מצד מה יש לתלמוד את הסמכות כמו של סנהדרין, הרי חתימת התלמוד יצרה בדיוק את זה, את ההכרעה האחרונה הידועה לנו שניתנה לציבור. ואכן, לעיתים ההכרעה הסופית ניתנה לנו לעשות כפי כללי הפסיקה. שוב, חשוב מאוד להדגיש שאין אף פעם מחלוקת בעצמות המצווה או הדין או העבירה או המהות וכו'. ה"הילה" הקדושה היא דבר מבוסס שצריך פשוט ללמוד אותו ולחפש אותו. למשל, הכסף משנה בהלכות ממרים ברמבם שואל למה באמת לא חולקים על הדורות הקודמים, והוא עוד שואל את זה כמדומני על האמוראים ביחס לתנאים. הכס"מ אגב, הוא לא היחיד שעסק בנושא הזה. הגלגל לא הומצא היום, צריך ללמוד את הנושא ולחפש אותו.

 

את השאלה האחרונה שלך לא הבנתי. אתה שואל עובדתית אם יודעים??
לכאורה התשובה היא חיובית, סנהדרין יוכלו לעמוד וללמוד מחדש ולדון אחרת מדברי קודמיהם.

(החזו"א אמנם כזכור לי חולק על זה).
מכל מקום נשארה שאלה והיא איך ומה מגדיר את הסנהדרין בדורנו, הרי אין לנו סמוכים.

הזכרת את הכסף משנה - אז נתת לי רצון לצטט אותו -שפוי בטרוף

כי לא הרבה מכירים את הפרשנות שלו בנושא.

 

רמב"ם - 
 

בית דין שגזרו גזרה או תקנו תקנה והנהיגו מנהג ופשט הדבר בכל ישראל ועמד אחריהם בית דין אחר ובקש לבטל דברים הראשונים ולעקור אותה התקנה ואותה הגזרה ואותו המנהג אינו יכול עד שיהיה גדול מן הראשונים בחכמה ובמנין היה גדול בחכמה אבל לא במנין במנין אבל לא בחכמה אינו יכול לבטל את דבריו אפילו בטל הטעם שבגללו גזרו הראשונים או התקינו אין האחרונים יכולין לבטל עד שיהו גדולים מהם והיאך יהיו גדולים מהם במנין הואיל וכל בית דין ובית דין של שבעים ואחד הוא זה מנין חכמי הדור שהסכימו וקבלו הדבר שאמרו בית דין הגדול ולא חלקו בו. 

 

 

 

כ"כ הכסף משנה - 

ד"ה היה גדול בחכמה  - פרק ב.

 

וכתב הראב"ד עיטור שוקי ירושלים בפירות קשיא עליה וכו' מפני שנתבטל הטעם של ראשונים ולא היה גדול כראשונים עכ"ל.

 

פירוש דבריו דאמרינן בפ"ק דביצה (דף ה.) שתיקנו חכמים שמהלך יום אחד לכל צד לא יפדו פירות נטע רבעי אלא יעלו ויאכלום בירושלים ומפרש התם טעמא כדי לעטר שוקי ירושלים בפירות ואמרינן נמי התם דר' יוחנן בן זכאי נמנה עליהם והתיר שלא יעלו הפירות לירושלים אלא יפדו ויאכלום במקומם משום דבתר חרבן מה לנו לעטר את שוקי ירושלים לצורך העכו"ם.

 

ומ"מ קושית הראב"ד איני מכיר דמי אמר לו שריב"ז לא היה גדול כראשונים .

 

כאן ר"י קארו מבטא את דברי הרמב"ם בצורה הכי מדהימה שיש, הנחת היסוד של הפרשנות הזו - שלא חייבים לומר שיש ירידת הדורות על פי הרמב"ם!

 

לגבי השאלה האחרונה, לחלוק על לימודים בתלמוד מ13 מידות שיצרו הלכה  - דרשות יוצרות.

כמו שאמר הרמב"ם בהלכות ממרים.

 

רמב"ם ד -יא - ממרים 

" נראין לי הדברים שאם הסכימו כל החכמים שבארץ ישראל למנות דיינים ולסמוך אותם הרי אלו סמוכים ויש להן לדון דיני קנסות ויש להן לסמוך לאחרים".

 

 

יפהנקדימון
ציטטת את הרמבם לעניין שימוש חדש במידות הדרש וכיוון שכן אני לא מבין מה בעצם שאלת שם.

לגבי ההנחה שאתה רוצה להסיק מהכס"מ:
א. מתי תיקנו חכמים את הדין המדובר, הרי ריב"ז ראה את המקדש עומד וחרב. מניין שלא היה בתקופתם באופן יחסי? כלומר, ייתכן שיש לדון בטווח השנים ולראות אם ריבז יכול להיחשב כמו החכמים בזמן התקנה. ואז אכן שייך לומר שמניין לנו שלא היה גדול כמותם.
ב. קשה מאוד לומר שהכס"מ ובוודאי שלא הרמבם יחלקו על גמרות מפורשות. ולכן יש מאוד לדון מה פירוש גדול כראשונים הזה. הרי יהיה משמע שאף שיש ירידה מ"מ יכול להיות יחידים גדולים כקודמיהם, ואז יש הכרח גמור למצוא את ההגדרה וללמוד ממנה הלכה.
( אגב כמדומני צריך להדגיש, רק לשם הדיוק, שכאשר מביאים את ריבז הכוונה היא לו ולבית דינו).
אין ליזמן להגיב - אבל תקשיבשפוי בטרוף

הם לא חולקים על שום גמרות מפורשות.

 

כל מקור שתביא אתה תגלה שזה אמורה מול תנא - 

כי המשנה היתה הסנהדרין של הגמרא. לא כי יש ירידת הדורות

לא הבנתי הסוףנקדימון
הפסקה השנייה לא ברורה לי
הכוונהשפוי בטרוף

שהאמוראים לא חלקו על תנאים לא בגלל ירידת הדורות, אלא בגלל שהמשנה היתה במעמד של סנהדרין.

בדיוק כמו שהתלמוד במעמד של סנהדרין בימינו.

כן, אבלנקדימון
מה הקנה לכל זה את המעמד הסנהדריני שלו? כל ישראל מודים לתוקף של התלמוד אך בסיבה יש מחלוקת.
הגמרא מביאה בעירובין נג. את דברי התנאים וגם של האמוראים בעניין של ׳ליבן של ראשונים כ...ושל אחרונים כ.. ואנו כנקב מחט וכו׳ הרי שרבותינו העידו על עצמם ולימדו אותנו את המושג של ירידת הדורות. ולזה התכוונתי שלא יחלקו על גמרות, על אלה לא יחלקו ולכן קשה לי לומר שההנחה המסתתרת ברמבם היא שאין דבר כזה ירידת הדורות.
לא כולם הסכימו עם זה.שפוי בטרוף

ריש ךקיש במסכת יומא ט -


אמר רבי יוחנן: טובה צפורנן של ראשונים מכריסו של אחרונים. -
אמר ליה ריש לקיש: אדרבה, אחרונים עדיפי, אף על גב דאיכא שעבוד מלכיות - קא עסקי בתורה!

 

היו בחזל גם כאלו, נציגים של הראיה האופטימית

עדיפי לאיזה עניין?נקדימון

האם לעניין הסמכות ההלכתית? איני יודע לומר, צריך לראות בפנים ולראות מה למדו שם רבותינו.

מ"מ בכלל תפוצות גדולי ישראל הוכרע דבר אחד: ירידת הדורות שרירה וקיימת.

בריאליה של ההלכה אין לך מקורשפוי בטרוף

אני הבאתי מקור מהלכה ראלית על שווקי ירושלים.

 

המקור שהבאת הוא מדרשי, גם הוא לא קשור לסמכות הלכתית. 

אז פשוט הבאתי מקור דומה. מנוגד.

נו באמתנקדימון

אני עצמי העליתי לך שם 2 אופנים נוספים לראות בהם את ההבנה של הרמבם

איפה? לא ראיתישפוי בטרוף


ובכןנקדימון

אני לא יודע אם אתה ציני או לא. החלטתי להתייחס בכל זאת.

ראה כאן: יפה - צעירים מעל עשרים

ההגדרה "גלותי" היא סיסמהעוד סתם אחד
מסכת עדויות, לצורך העניין, היא ארצישראלית לגמרי. למעשה, מסיפור הלל ובני בתירא בגמרא בפסחים עולה שדווקא חכמי ארץ ישראל היו הרבה יותר לחוצים על מסירה מאשר הלל הבבלי, שניסה לדרוש כדי ללמוד את ההלכה.
גלותי, לא הכוונה במוצא,שפוי בטרוף

דווקא בית המדרש נוסח בית הלל, "אין בית מדרש ללא חידוש" - הוא בית המדרש האידאלי - גאולי.

זה נחמד שזהו בית המדרש האידיאלי לדעתך,עוד סתם אחד
אבל אתה רואה שזו ממש לא גישה יחידה כבר אצל ראשוני החכמים שדבריהם מתועדים. כך שקשה לתקוף את הגישה הזאת באופן קטגורי. איפה מתחילה המתקפה על הגישה בכללותה, ואיפה היא עוברת להיות על המסורת הספציפית - שאם חז"ל הכריעו כמותה "אז אנחנו מחויבים אליה" מדין " לא תסור", או סתם מתפיסה לייבוביצ'יאנית של המחויבות ההלכתית?

ולגבי השם 'גלותי' - זו בדיוק הטענה שלי, ש'גלותי' זו סיסמה. זה נשמע רע אז אתה קורא ככה למי שאינך מסכים עמו. אבל אין לכינוי הזה אחיזה מלבד עצם נימת הגנאי שבו, אז ראוי להימנע ממנו (אם איני טועה, הרב מיכאל אברהם כותב גם על המנהג המגונה להכתיר בשם תואר כל תפיסה שלא מסכימים עמה).
אתה יכול להרחיבנקדימון
או להפנות למקור כדי להבין את התפיסה הלייבוביצ׳יאנית שהזכרת?
ליבוביץ מצטט הרבה את הקצות והגראשפוי בטרוף

שאנחנו מחוייבים לחזל.

 והמקרא ללא משמעות ללא חזל.

חזל הם אלו שנותנים לו את המשמעות. 

 

אני אחפש מאמר שלו

נשמע דומה לכוזרינקדימון
אמממשפוי בטרוף

איזו גישה תקפתי?

אני לא ליבוביציאני - לא שואב את השקפתי בנושא ממנו - לפחות לא בנושא היחס למקרא. 

 

'גלותי', 'הילה קדושה',עוד סתם אחד
ובאופן כללי האווירה בהודעה הראשונה שאליה הגבתי - כל אלו מאפיינים של מתקפה (בסגנון בני האור נגד בני החושך). אם אתה סתם נהנה להדביק סופרלטיבים מעוררי אנטגוניזם לדעות שבסך הכל אתה רואה כלגיטימיות - אז באמת לא תקפת שום דעה, אבל סתם כדאי לשים לב לכך שזה נוהג שבפני עצמו מעורר אנטגוניזם (נניח, גורם לאנשים שפחות או יותר מסכימים עם מה שאתה כותב להסתייג מהניסוח ומהסגנון, ולהעיר על כך שאין שום קשר לגלותיות - סתם דוגמה היפותטית).
מהסתם 1...
שחסר לך הוא לא שכל אלא מסורת.
אי אפשר ל"השתמש" בגזירה שווה למשל ללא מסורת.

יש לך טעות נפוצה והיא שאנשים חושבים שהייתה תקופה כזו שנקראה תנאים ולאחריה אמוראים והם למדו תורה וגם אנחנו יכולים. ההבדל הוא רק איכותי הם חכמים מאיתנו.

לא כך, הם לא עוד תקופה הם סוף תקופה שבה הייתה מסורת ממשה רבינו עד אליהם ומעט אחריהם! צריך להכניס טוב טוב לראש את הנקודה הזו.
לחזור אליהם לא נוכל בחלק מהדברים, ללא התערבות שמימית אולי ובכל מקרה הבקיאות שנצרכת והביטחון במקורות צריכים להיות גבוהים מאוד.
לא התיימרתי להיות סנהדריןשפוי בטרוף

ואין לי את הבקיאות הנדרשת כדי להתמודד עם תוכן הנושאים שעליהם אני מדבר.

הדיון הוא במישור העקרוני

 

ויש נסיון לשחזר את מידות הדרש. ג"ש זה חצי כוס ריקה, בטוח יש דיונים בנושא שאני לא יודע עליהם.

 

אני לא בטוח שמישהו יכול להוכיח שמשהו מסוים הוא תוצאה ממסורת, למרות שההפך אפשר בהרבה הלכות. וזה כל הקושי כשבאים לדון על סנהדרין עכשווית אל מול פסיקות אנונימיות של התלמוד. הדיון על המסורת.

אבל בפסיקות לא אנונימיות זה אפשרי עקרונית.

 

@סתם 1...

אז תצחקנקדימון

הכבוד לגדולי ישראל במשך הדורות הוא מהיותם גדולי תורה עצומים שבקיאים ומקיפים ואנחנו עומדים דלים לעומתם,

אך מעבר לזה הם הם מעידים את כל התורה לדורות הבאים. כל דור קיבל את התורה מאבותיו רבותיו וכן הלאה אחורה וכן הלאה קדימה. המסורת היא שימור של עדות חיה.

     החיוב שיש לנהוג כפי הכרעתם ברוב המקרים, הוא מהמומחיות שלהם, אך יותר מזה מההוראה של הקב"ה איך לנהוג בהדרכת כלל ישראל. בזמן שיש סנהדרין אזי סנהדרין, ובזמן שאין יש כללי פסיקה אחרים, שיונקים מהעיקרון המנחה של הפסיקה בזמן שאינו גלות. כאשר אתה דל בידע ובמידע אזי ההיגיון מוליך אותך לקבל את דעת מי שכן מבין.

     אתה מנסה לומר שגדולי רבותינו, ואנחנו כתלמידיהם, משתמשים בכשל של "אד הומינם" כאשר הוא לא מתאים לכאן.
התייחסות לאדם הטוען במקום לטענה היא אכן לא רלוונטית, כלומר כשל, במקרה שבו אין לאדם הטוען שום משמעות בטיעון.

אבל כאשר הטיעון כולל, במפורש או במשתמע, עדות אישית (וכמובן התייחסות לאדם עצמו, אצלנו זה תלמידי חכמים, אזי אמינותו של הטוען נעשית חלק חיוני בטיעון, ואז תשובה לגופו של הטוען הנגדי, שמנסה לסתור, היא לחלוטין תקיפה מבחינה לוגית (גם אם היא בלתי נעימה).קל וחומר כאשר הטוען מציב את עצמו ממש בחזית הטיעון. זה יהיה מגוחך אם אני אעמוד נגד רופא ואטען טענות ברפואה כאשר ההבנה והידע שלי לא קיימים בנושא, בעוד שהוא יכול לטעון דווקא (!) משום שהוא רופא. הוא הדין בתלמידי חכמים.

     אותו דבר ביחס ל"אד פופולום". אם ההסתמכות על הרוב היא שרירותית אזי יש מקום לטעון ככה, אבל כאשר מדובר על רוב ענייני (שזה בעצם הכשלים הלוגים: היעדר ענייניות לנושא) אזי זה בהחלט דבר שראוי להסתמך עליו. בכל ענף במדע משתמשים במחקרים שעסקו בנושא, הרי לכאורה לשיטתך אנחנו פשוט נגיד להם "שכוייח" שהביאו מחקרים אבל זה אד פופולום. כמובן זו טעות. טענה רפואית בנוגע למשל במחלת הסרטן שתביא את הפער בין המחקרים המוכיחים לבין הסותרים, היא בהחלט לעניין.

     אני לא יודע איך או היכן למדת את מה שאתה מתיימר לומר שלמדת אבל אם אי פעם עיינת בר' שמואל רוזובסקי, לדוגמא, אז היית רואה איך משפט אחד של הראשונים כולל כ"כ הרבה תוכן, ואז מה שאמרו חזל על ירידת הדורות נהיה פתאום ריאלי ביותר.
ירידת הדורות אינה טענה רוחנית גרידא אלא טענה עובדתית מאוד.

     סבא שלי הוא ניצול שואה, ועוד שכנים רבים שלי מהשכונה שלי, וקראתי עדויות רבות מאנשים שהיו שם ממש. הם מספרים על הזוועות שעברו אך גם על עצם החיים שהם היו בה, הם נאמנים עלי מאוד, האמינות שלהם בשמיים. כל הדור שלי מכיר את הסיפורים האלה, כל הדור כולו. הילדים שלי כנראה כבר לא יכירו את סבי כדי לשמוע באופן ישיר, הם רק יוכלו לשמוע ממני ולקרוא מה הוא כתב. הנכדים שלי ישמעו ממני את מה שאני שמעתי מסבי, וכן הילדים שלי יעבירו לילדיהם ולנכדיהם. וכן הלאה. זו מסורת.
בעוד 200 שנה הכל יהיה אמת בדיוק כמו בזמן התרחשותה של השואה ושל מלחמת העולם ה-2, וכן בכל דור. זו ידיעה קולקטיבית עם מקור שמגיע עד מי שחווה בעצמו את המאורעות. מסורת כזו היא יקרה מפז וחזקה מפלדה.

רק העיר על שורה שצדה את תשומת ליבישפוי בטרוף

"אם אי פעם עיינת בר' שמואל רוזובסקי, לדוגמא, אז היית רואה איך משפט אחד של הראשונים כולל כ"כ הרבה תוכן, ואז מה שאמרו חזל על ירידת הדורות נהיה פתאום ריאלי ביותר.
ירידת הדורות אינה טענה רוחנית גרידא אלא טענה עובדתית מאוד."

 

עיינתי, אולי אפילו יותר מדי (יש דבר כזה?), בכל מקרה, אם הייתי יכול פיזית וטכנית הייתי מראה לך בצורה חדה וחותכת ממש, למה הפלפולים מהנוסח ההוא לא עשו עלי רושם.  ואולי אפילו העלו בי אנטגוניזם קשה ועמוק מיני ים - בכל מה שקשור להנחות היסוד שעומדות מאחורי צורת הפרשנות הזו, בהקשר של חשיבה למדנית של שכל ישר, ופיתוח עמוד שידרה תורני מעשי. 

 

 

מצער מאוד. חבלנקדימון
אני חושב שהייתה בעיה בלימוד או במלמד שלך.
אבל זה יהיה דיון עקר.. בוודאי בפלטפורמה הזו
שוב,שפוי בטרוף

אם הייתי יכול טכנית ופיזית (בפלטפורמה זו) להכין בשבילך סוגיה שמבוססת על שיעורי ר' שמואל ולפוצץ לה את הבועה הלמדנית על ידי הסברים וטענות, בצורה שמבהירה את הנקודות - הנחות היסוד (השגויות מהיסוד לדעתי ולצערי) - שבגללם הבועה הזו נוצרה, הייתי עושה את זה אתמול.

 

סליחה אם זה נשמע יהיר - זה הרבה יותר כואב מ "יהיר".

אגב מעניין אותינקדימון
באיזו צורה אתה לומד היום? שיטה ספרדית?
עיון הלכתישפוי בטרוף


מה זה אומר?נקדימון
מהו תהליך הלימוד? איזה ספרים? כמה מתעכב על מי ולמה?
נוסח הרב טלשפוי בטרוף


שאלה שיקרית ומסולפתתתן אחרית לעמך
השאלה טומנת בחובה 'הנחה' סמויה.
השאלה היא כללית וכך יוצא שהיא נשאלת על כל התורה. כלומר השואל מכניס אותנו למצב שיכולה להיות אפשרות שבידינו לשנות את כל התורה ובכל זאת להמשיך את דעת אבותינו. (גם אם השואל לא התכוון לכך).
אז ככה:
יש את הדברים הברורים שמתחלקים לשישיה חלקים (הלכה למשה מסיני, דברים שהוצאו בהקש וכו', תקנות , גזרות וכו'). כל אלה אין עליהם ולא יהיה שום מחלוקת על כך שזוהי ההנהגה הברורה שעל פיה חייבים ללכת ואין לשנות ומי שידריך לשנות יומת (כגון נביא שיגיד שמקיים את הכול חוץ מצווה אחת - יומת בחנק).

אך אם מדובר בדברים שאינם כאלה. כגון 'מה ללבוש' את זה אכן לא קיבלנו בשום מסורת וזה שטויות. אברהם אבינו לבש בגד מסויים כפי שהיה נהוג בזמנו, ורבנים בשואה לבשו בגדים אחרים כפי שהיה נהוג בזמנם. בדיוק כפי שאין זה משנה מה אברהם אבינו אכל לארוחת בוקר (ביצה או טוסט) כך אין זה משנה אם הוא לבש חליפה, שלייקס או סקיני ג'ינס (והוא לא לבד אף אחד מאלה).
אתה מחפשסתם 1...
דרמות, לא תמצא אותן כאן...

שאלה קלאסית לדיון על התפתחות תורה שבעל פה, השתלשלות ההלכה.

תחשוב למשל שישנה הלכה מסוימת שנפסקה מתוך הסתמכות על עיקרון מוטעה, נניח מדעי. האם לא תפסוק את אותה ההלכה מתוך הסתמכות על המדע הרלוונטי כיום?
הרי זה מה שהפוסקים הקודמים עשו, הסתמכו על עיקרון מסוים, במקרה הזה מוטעה, ופסקו. אם כנים דברינו הרי שהם עצמם היו עושים זאת ולכן שמרנו על עקרונותיהם.

אגב, ברור שאין כאן שום קשר ללבוש, זו הייתה דוגמה שתוכל להחליף עם טעם של גלידה אם תרצה...

רוב ככל מה שכתבת בפסקה השניה לא נכון, חוץ מהלכה למשה מסיני. רק עליהן, והן ספורות, אין מחלוקת. כל שאר הקטיגוריות שמנית אין ביניהן קשר לנביא וכו'. תסתכל בהקדמת הרמבם למשנה. תקנות וגזרות הן לא הלכה פסוקה אלא מנהגים וסייגים כמו הפרדה בין בשר לחלב, קטניות וכד'.
המשפט הזה
"כל אלה אין עליהם ולא יהיה שום מחלוקת על כך שזוהי ההנהגה הברורה שעל פיה חייבים ללכת ואין לשנות ומי שידריך לשנות יומת "
הוא טעות גסה ביותר.
מה שהם לא ידעו, זה שהם אלרגים לצמרטיפות של אור
ואז הם עשו אפצ'י וחבורת דרקונים שמעה ובאה לטרוף אותם אז הם אמרו 'מלח מים מלח מים' והדרקונים ברחו ושרפו בדרך את הלולבים ולא היה להם עם מה לעשות שריפת חמץ אז הם שרפו את החמץ שבלב וגם את הבגדים החמים שנזכה רבי חנניה בן עקשיא אומר וכו'
או, חיכית לך ולתגובותיך המחכימות, תודה.סתם 1...
מקווה שזה לא בציניות טיפות של אור
מה שרציתי להגיד זה כמו אדמונד ברק. לא תמיד אנחנו יודעים את כל ההשלכות, אז כדאי לעשות שינויים לאט.
הנמשל הרבה יותר מורכבק"ש
אם באמת הנוחות היא הסיבה היחידה לבחירת הבגדים - אז מסורת האבות היא ללבוש בגדים נוחים. אבל, ברור שזו לא הסיבה היחידה. כשלומדים עיצוב אופנה, יש קורס שלם, על ההיסטוריה של האופנה. זה כמובן הושפע מהצורך, אך לא פחות ממאפיינים תרבותיים וחברתיים שונים. כך שברור שגם אם (במשל, נניח) הסבירו (אפילו לעצמם) שאלו הבגדים הנוחים - זו לא הייתה הסיבה היחידה.

ואידך פירושא זיל גמור...
התשובה בגוף השאלה*בננית*
קצת לא הוגן...
חוששתני שהשאלה האמיתית מתפספסת - איך יודעים האם מדובר בבגדים ומדבר או במקרה אחר.
שום דבר אינו מתפספס כאןעוד סתם אחד
הנחת היסוד שלך היא שבדיון שבשאלה של הפותח 'ברור שבגדים אינם דבר עקרוני', ולכן התומכים בהחלפת הבגדים צודקים, ואילו אם היה מדובר בסוגיה 'עקרונית' אזי יש לאמץ את שיטת המתנגדים לרפורמה.

אלא מאי? שזו בדיוק השאלה: מה עקרוני. המתנגדים להחלפת הבגדים אינם טוענים רק 'כך הלכו אבותינו ולכן כך גם אנחנו נעשה', אלא גם 'כך עשו אבותינו *כי כך ראוי לעשות תמיד* ולכן כך גם אנחנו נעשה'. לעומת זאת התומכים בהחלפת הבגדים יכולים לטעון שהלבוש המסוים שאבותיהם הלכו בו הוא הלכה למשה מסיני, שנאמרה לו מפי הגבורה ביום ד' אדר ב' אלפים תק"ן בשעה 14:31 ו-17 שניות בדיוק, אלא מאי? שהיא ניתנה ושוברה בצידה: הלבוש צריך להתאים לנסיבות. *וזה* עניין מאד עקרוני - ודווקא קיום אותה הלכה הוא בשינוי הלבוש הספציפי! וכך הם יטענו גם *בכל סוגיה אחרת* - שהדבר הקריטי הוא העקרון, ולא הפרט המסוים.

ואם כן השאלה שהוצגה על ידי הפותח איננה מטשטשת דבר. היא מעלה בדיוק את השאלה הראויה: *מה* קריטי? איך חושפים מה קריטי?
^^סתם 1...
הסבר יפה
באמת הסבר נהדרנקדימון
ובאמת כפי שכתבתי באריכות למעלה, מצד האמת אם משליכים עלינו אזי חסר מידע. וכפי שהשאלה מוצגת בפועל אין שום אפשרות להכריע. אין איך לברר או להעדיף אחת מהאפשרויות.
זו תשובה מתחמקת,עוד סתם אחד
כי עובדה שאתה לא חי באותו סגנון חיים שבו חיו אבותיך, וכנראה אפילו לא באותו אורח חיים שבו חיו סביך באירופה. אז מישהו מתישהו איכשהו ביצע הכרעות מהסוג הזה.
לא מתחמקת בכללנקדימון
במקרה שלנו לעומת המקרה של המדבר אנחנו כן יודעים מה המסורת רוצה.
ולכן יש מחלוקות?עוד סתם אחד
לא, אין לנו מושג מה המסורת רוצה, ובדיוק זו הסיבה שיש הסבורים ש-x הוא העקרון המנחה ויש הסבורים ש-y הוא העקרון המנחה (בשלל סוגיות).
המחלוקותנקדימון
אכן אינן בעקרונות המהותיים, אלא בדברים שאינן יסודות מהותיים. בדר"כ המחלוקות נובעות מהמשקל השונה שכל אחד נותן בהם.
ומ"מ בניגוד למקרה המדבר, לנו יש תורה והוראות ברורות. במקרה שם הם פתאום שמו לב (רק כשהגיעו למקום קר) שיש לדון אם בכלל קיימת אצלם מסורת ומשמעות בזה. אין הוראות, אין מסורת בעל פה. סתם התנהגות נוחה.
האמירה שאין מחלוקות בעניינים מהותיים היא התחמקותעוד סתם אחד
חלק מהמחלוקות הן בעלות השלכה של עונש כרת. זה קריטי מאד להבין אם האיסור לעשות מלאכה בשבת הוא על המעשה או על התוצאה - וזהו גוף הבנת האיסור (העקרוני והמהותי) שבתורה.

מלבד זאת, להגיד "לנו יש תורה והוראות ברורות", כשיש לך מחלוקת מהותית כמו "דיברה תורה כלשון בני אדם" מול דרישת תגי האותיות - כדי להבין את גופן של אותן "הוראות ברורות" - זה נראה לי פשוט קצת מופרך. כמו כן הרבה דיונים בגמרא מבוססים על דיוקי-דיוקים בתורה, ומי דורש איזו מילה ואיך - שוב, לא בדיוק ההגדרה של הוראות ברורות.

ולאחר כל זאת - סתרת את עצמך, בכך שטענת תחילה שאצלנו המחלוקות אינן מהותיות, ואז בטענה שיש הבדל בין המחלוקות אצלנו לבין המחלוקות בסיפור המדבר, כיוון ששם המחלוקת אינה מהותית.

כללו של דבר: המקרים דומים בהחלט. מנהגים ומסורת של כמה דורות עומדים מול השאלה אם לשמור עליהם או לשנותם, ויש דרכים שונות להערכת העקרונות העומדים מאחוריהם כדי להריע בשאלה.
כמו שכתבתי פה כבר - העובדה שמשהו הוא מסורת מוכחת - לא אומר שהיא לא ניתנה מעיקרא עם מגבלה ו'נקודת יציאה', בהתאם לעקרון שמאחוריה.
..נקדימון

לגבי פיסקה א - יש דברים שהקב"ה נתן לאדם להכריע בהם וללמוד בהם כדעתו. "לא בשמיים היא".

הדוגמא של שבת היא לא טובה לדעתי, שכן היא הררים התלויים בשערה מלכתחילה, ואין מקור ללמוד ממנו לחקירה שהצגת. לכן בדיוק הגמ' מסתפקת מה מהקור לכלל הדינים.

 

לגבי פיסקה ב - אני לא מכיר את הסוגיה שהצגת, אצטרך ללמוד כדי לענות.

 

לגבי פיסקה ג - אני מסתמך על הרמב"ם בזה. ובכל מקרה לא הבנתי מאיפה הסקת את מה שכתבת. אני באמת אשמח שתצטט את 2 המקומות כדי שאוכל לזהות ולתת תשובה (או להודות לך).

אבל זו בדיוק הנקודה!עוד סתם אחד
ה' נתן לנו שכל להכריע - עכשיו איך מכריעים? זו בדיוק השאלה שהמשל מייצג.

והסתירה היא בין הכותרת "המחלוקות אכן אינן בעקרונות המהותיים" ובין הקביעה "יש לדון אם יש אצלם בכלל מסורת *ומשמעות* בזה" - משמע, לכאורה, שרק אם זה היה עניין משמעותי היה מקום לחלוק בכלל.
ובכןנקדימוןאחרונה
במילה משמעות התכוונתי שאולי אין להם בכלל מסורתלמעט הידיעה שהם לובשים בגדים כבר דורות. עובדה כזו לא הופכת לציווי וכדומה, בעוד אצלנו יש ידיעה שהיה ציווי כזה בכלל ורק צריך להבין אותו. אני לא רואה את זה קריטי באמת לדיון.

בדיוק נזכרתי שיש דיון דומה אצל החוקרים באקדמיה האם פרי עץ הדר הוא אתרוג כי זה מה שהיה בתקופתם (עובדתית) ולכן גם לימון בעצם יועיל, או שאולי באמת הכוונה היא לאתרוג וגם זה הדבר היחיד שהיה. החוקרים מצדדים בעיקר בצד הראשון. הראיה שלהם היא מבירור הגמ׳ בתחילת פרק 3 בסוכה.
אצלנו מעולם לא היה ספק בדבר האתרוג בדווקא, כל הראשונים מסכימים על זה, אלא הבירור היה כדי להביא אסמכתא מהתורה שבכתב לדין שהיה מקובל מימות משה רבינו.
אצלנו במקום שיש דבר קונקרטי אזי אנחנו יודעים עליו, ובו לא שייך לשנות. הוא הדין ב׳שיעורים׳ וצורת התפילין שהם הלמ"מ. ולעומת זאת יש דברים בהם קיבלנו ידיעה כללית, לכאורה, ובה ניתנה לחכמים רשות לדון ולהתפלפל כאוות נפשם. אמנם, במציאות מתוקנת סנהדרין מכריע הכל.
או אם המדבר הוא הסיבה היחידה לסגנון הבגדים?ק"ש
אין די נתונים לפתור את השאלה.לך דומיה תהילה
קיבלנו הנחה שיש מסורת+יש לשמר את המסורת. מעבר לכך נשארנו רק עם פרשנות.
השאלה היא עקרונית, לא חידה כלשהי.סתם 1...
האם לדעתך שמירה עקרונית אך עם שינוי צעשה בפועל היא שמירה על המסורת.

או שמירה עיוורת ומקובעת בפועל על המעשה מכח המסורת.
אין תשובה מוחלטת.לך דומיה תהילה
זו הכרעה של שיקול דעת. שני הנימוקים נכונים, ושניהם לא מוכרעים.

בקיצור, לא יודע.

למרות שבמקרה הספציפי הזה דעתי נוטה לשמירה על הלבוש. אין משהו מסורתי בלהתלבש נוח.
ברגע ששייך כזה דברsimple man

לפרשן את האבות, אין לדבר סוף, כי הרי לכל אחד יהיה פרשנות אחרת, בדיוק כמו שאחרי שחכמים פירשו כוונת התורה ומזה הוציאו דין, אין לאף אחד זכות לבוא ולפרשן אחרת את התורה, לכן בעיקרון הדרך היחידה לשמר באמת מסורת זה לא לשנות כלום, ככה נראלי, אפילו שכמובן יש כאן משהו אבסורדי.

יש אפשרות לבוא ולפרש אחרת,עוד סתם אחד
קוראים לזה בית דין מבטל דברי חברו (במגבלות מסוימות), ובמקרים מסוימים אפילו חייבים קרבן על הוראת בית דין שגויה.
מתחיל עבודה חדשהאריק מהדרום

יום ראשון שלי בעבודה.

השעון צילצל והתהפכתי, קמתי 45 דקות מאוחר יותר ממה שתכננתי.

הלכתי לאוטובוס, הוא לא הגיע, הלכתי לכספומט פרטי והוצאתי 100 שקל בעמלה של 7.9 כדי לעלות על מונית, אני בדרך לעבודה אמור להיות שם בשבע, מקווה שיסתדר היום

בהצלחה רבהזיויק
בהצלחה! מאחל שכישוריך המקצועיים והחברתיים יצעידופ.א.
אותך מעלה ותצליח ותתקדם!
בהצלחה!משהאחרונה
ושיהיה מוצלח גם לך וגם למנהלים שלך.
אתם ומסלול החיים - הולך לכם בגדול עד עכשיו?זיויק

איך בכלל אתם מודדים את זה?

מה נחשב הצלחה?

איך זה אצלך? מה אתה יכול לשתף?פ.א.
ישoo

מדדים להצלחה באופן כללי

בריאות הגוף/ הנפש

איכות השינה

שלוות נפש

בטחון עצמי

אהבה עצמית


ויש ספציפיים לנושא מסוים כמו

מצב תקין בחשבון הבנק / השקעות/ נכסים

לקום לבוא לעבודה בכיף

לנהל תקשורת תקינה (עם ילדים/ אנשים אחרים)

ועוד

בטוחה שזה הדברים העיקריים?זיויק
אז איך הולך בינתיים?
אמoo

מדדים הם פר יעדים

אלה היעדים שלי

אני בינתיים בדרך הנכונה 

נראה לינתקה

שאדם מצליח להזדהות עם דמות או רעיון שמתאימ\ה לו 

ולהצליח ליישם אותה

 

 

תסבירזיויק
אח שלי קבל את זהנתקה

קבל את זה כמו שזה

דוגמא אישית 

אין לי איך לעזורך

שבוע טובנתקה
היום הבנתי ששמחה והסתפקות במה שיש זה העיקרארץזיתשמןודבש

כל השאר לא שווה באמת, זה אחיזת עיניים.

מנסה לעבוד על זה

מקסיםזיויק
... וְאַל תַּאֲמֵן בְּעַצְמְךָ עַד יוֹם מוֹתְךָאלעזר300אחרונה

השאיפה היא להצליח לפעול טוב ככל יכולתנו בכל מצב שאנחנו נקלעים אליו.

אין לי שום ביטחון שאצליח להמשיך כך עד סוף ימי, אבל כל עוד אני יודע שהשתדלתי כמיטב יכולתי, אני רגוע.

מי ער?מעייןאהבה

יש לי כל מיני מחשבות והייתי שמחה לדעת אם מישהו רוצה שאני אחלוק אותן איתו

לפי חוקי הפורום המקוריים והעתיקיםהרמוניה

"מי ער" זו שאלה שחוקי לשאול רק אחרי 12 בלילה😜

 

יש פה מישו בכלל שזוכר את החוק הזה? תגיבו רק כדי שתהיה הוכחה שאני לא ממציאה חחח

מישהו שהיה כותב לפני 12 היו נוזפים בו

אני לא זוכרתמעייןאהבה
בשם כל הפורום, אני נוזף בך.חתול זמני

זהו, עכשיו את נזופה.

אבל אני עדין ערה עכשיו זה בסדר?מעייןאהבה
אני מאשרתLavender

@חתול זמני בטוח מסכים לפחות זמנית, נכון?

אבל זה מאוחרמעייןאהבה
כן, גם עכשיו מאוחר...ל המשוגע היחידי
זמנית בלבד.חתול זמני
כן, ודאיריבוזום

היו אנשים שהתחרו מי תופס בדיוק את 00:00

חדמשפצל"פ
היו זמנים
וואי זה משמח להיזכרהרמוניה

אהבתי את השירשורים הסתמיים האלה

בטחרקאני

אני הייתי פה

בניק אחר

כצופה או ניק פעיל?הרמוניה
הייתי פעילה יותר בנוג"הרקאני

זה היה הגיל 😉

יואווהרמוניה

זה מצמרר אותי.... 

אני לא יכולה לחשוב מה זה... כאילו גם על עצמי, להיות פה ככ הרבה שנים... לעבור כל כך הרבה ולהשתנות כשהפורום בחיים שלי. לא יודעת אין לי מילים להגדיר את זה. (אני פה בפועל 6 שנים וזה מדיי משמעותי)

בכרטיס שלךרקאני

כתוב שהניק קיים מאז תשע"ז

לא רוצה להגיד לך בת כמה הייתי אז🙈

בגדול הגעתי לכאן בקורונה

גם אני הגעתי באמת בקורונההרמוניה

הכרטיס שלי נפתח בתשעז כי רציתי להגיב למשהו ובסוף לא הגבתי אותו אפילו. אבל לא הייתי איזו צופה קבועה כאן. לכן הכרטיס פשוט נשכח. אני חושבת שב2020 היתה התגובה הראשונה שלי. 

אז יש לנו אותו ותקרקאני

רק שאני עשיתי הפסקה באמצע

וחזרתי בניק אחר כי קצת פדיחה שהניק מלא בשטויות של נוג"ה

ופתאום את מגיעה לפורום הו"ל חחח

אבל האמת שאני מתגעגעת לשטויות של אז

היו כמה ניקים שהיינו בקשר טוב

הייתי פעילה גם קצת בנסיו"פ

כן זה היה כיף... לדעתי בעיקר בגלל הגיל והתמימות.הרמוניה

אני חייבת לתייג את הניק הזה אל תשאלו שאלות שלא תשמעו שקרים

@חידוש

אם אתה יודע למה תייגתי אותך תכתוב לי

(מה הסיכוי שהוא באמת יראה את זה)

גם זוכר..אנונימי 14אחרונה
אני ער, ואחרי ארוחת ערב טעימה..פ.א.
כולנו עומדים בתור לחלוק איתך את המחשבות שלךLavender

תפסתי מספר הראשונה

וכן, לצערי עדיין ערה..

מה אתם חושבים על הודעות כאלההרמוניה

**שיטת הונאה חדשה!**  
**30 דקות יכולות להרוס לכם את החיים.**  
זו לא הונאת טלפון רגילה — היא מסוכנת הרבה יותר.  
הם לא צריכים את הכסף שלכם, לא את הסיסמה שלכם ולא את האמון שלכם.  
הם צריכים רק את *הטוב לב שלכם*.

לאחרונה הופיעה במרכזי קניות, בתחנות מטרו, בשווקים ובמקומות ציבוריים “הונאת בקשת עזרה” חדשה.  
המבצעים הם בדרך כלל אנשים לבושים היטב, בגיל בינוני או מבוגר.  
הם עשויים לומר שאינם יודעים להשתמש בטלפון, שהם צריכים לבדוק את גובה הפנסיה או הסבסוד, או שהם נכנסו בטעות לעמוד הלא נכון — ולבקש מכם לעזור להם עם הטלפון.

**החלק המסוכן:**  
כאשר אתם לוקחים את הטלפון ליד, לעיתים קרובות כבר פועל בו שיחת וידאו, הקלטת מסך או זיהוי פנים.  
מישהו בצד השני צופה בכם. אתם חושבים שאתם עוזרים — אבל למעשה אוספים את הנתונים הביומטריים שלכם.

זו לא הונאה רגילה.  
זו הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית.  
הם לא רוצים את הכסף שלכם — הם רוצים *אתכם*.

אם תיגעו בטלפון (טביעת אצבע), תקראו מספרים או קודים (קול), או תביטו במסך בזמן השיחה (פנים), שלושת המזהים הביומטריים העיקריים שלכם — טביעת אצבע, קול ופנים — עלולים להיגנב.

בינה מלאכותית מודרנית יכולה ליצור “שיבוט דיגיטלי” שלכם — כמעט מושלם.

**ומה שקורה אחר כך מפחיד:**  
הם יכולים להשתמש בשיבוט הדיגיטלי שלכם כדי לקחת הלוואות אונליין, מימון צרכני, משיכת כספים, ואימות אוטומטי באמצעות פנים וקול.  
תוך 30 דקות כל מסגרת האשראי שלכם עלולה להיגמר.  
כשתקבלו הודעות מהבנק, תגלו שהכסף שלכם לא נעלם — אלא להפך, אתם שקועים בחובות של אלפים או אפילו מיליונים.

---

### **זכרו את 3 הכללים:**

1. **לעולם אל תעזרו לאנשים זרים עם הטלפון שלהם.**  
  אל תיגעו, אל תלחצו, אל תצפו ואל תקראו שום דבר בקול — גם אם יגידו “רק לחיצה אחת”.

2. **שיחות וידאו לא מוכרות:**  
  נתקו מיד.  
  לעולם אל תיענו לבקשה “להסתכל למצלמה” או “לדבר רגע”.

3. **שתפו את ההודעה הזו עם מבוגרים, ילדים וחברים טובי לב.**  
  המתחזים מכוונים עכשיו לאנשים טובים.

---

### **תזכורת אחרונה:**  
לעולם אל תחשבו: “לי זה לא יקרה” או “אני מספיק חכם כדי לא ליפול”.  
בדיוק על הביטחון הזה ועל טוב הלב הזה הם בונים.

**אנא שתפו. כל שיתוף נוסף עשוי להציל קורבן אחד פחות.**


(https://m.youtube.com/shorts/B6zquFqOrSk)

 

 

כאילו, אי אפשר כבר לעזור לאנשים? צריך לחשוד בכולם שכולם רמאים? מה נסגר?!?!
 

>>טיפות של אור

המלצה - לא להעביר - הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית | לא רלוונטי

 

(זה אתר שבודק הודעות מהסוג הזה, וכותב האם הן אמיתיות וכדאי להפיץ אותן הלאה. במקרה הזה לא)

לא יאומן שהאתר "לא רלוונטי" עדיין רלוונטיאריק מהדרום
תודה!👍👍 מגניב שיש אתר כזה...הרמוניה

בקישור לסרטון שצירפתי יש מישהו שמספר שהתחזו אליו בשיחת וידיאו לבת שלו. שזה אשכרה היה המראה והקול שלו... זה מטורף

הבלים שמטרתם ליצור בהלה וריחוק חברתינקדימון

א. מי רוצה לגנוב את הביומטריה שלך, יכול לעשות את זה בצורה "נסתרת" יותר ורחוקה יותר מאשר לפנות אלייך.

ואם הוא לא מספיק מתוחכם כדי לפרוץ לך למכשיר מרחוק ולהשתלט על המידע שלך, אז פנייה אלייך ברחוב תועיל לו עוד פחות.


ב. לכל דבר חשוב היום יש אימות דו-שלבי והגנות פנימיות של הארגונים. אף אחד לא יוכל להכניס אותך לחובות גדולים כי הבנק/אשראי יזהה תנועה חריגה ויחסום את זה. וכן על זה הדרך.


ג. התיחכום היחיד פה הוא שימוש במושגים שנשמעים מתוחכמים עבור האדם הרגיל: ביומטריה.. שיבוט.. בוו...


ד. בכל מקרה טוב שאת עירנית, וגם מודעת לספאם שיש בנושא. הכי טוב ומומלץ זה לעקוב אחרי הפרסומים של מערך הסייבר הלאומי (אני עוקב דרך הפייסבוק) כדי לקבל מידע אמין ואקטואלי.

לגבי ד'בחור עצוב
מערך הסייבר הלאומי הוא בדיחה. 
אז אנא תעדכן אם יש משהו חשובנחלת
פייק של דודות וסבתותפשוט אני..
אני לא חושבתנחלת

אני מחפשת! 

 

מקום חף מכל רמאות, התיפיפות, פוליטיקה, בינות מלאכותיות וכאלה שאינן, מקום פשוט 

של חיים פשוטים, של ללכת לישון עייפים לא בגלל שגלשו רוב היום באינטרנט...

בלי אינטרנט!

 

הכי פשוט שאפשר.

 

וגם בלי דובים או קרוקודילים ובלי כרישים בים, ואני לא יודעת עוד בלי מה...

 

פעם חשבתי על איי פולקנד; מספיק רחוק, שדות ירוקים, המון כבשים... אבל

לא נראה לי שאסתדר כל כך טוב עם המנטליות הבריטית. יש לי נימוס ישראלי.....

 

כיהודיה, אני מודעת לכך שאני נורא מוגבלת;

היכן ואיך אעשה את החגים? למי אשלח משלוח מנות

ויותר חשוב -  מי ישלח לי?...

וסופגניות ונרות חנוכה ומיץ ענבים ויין כשר וצפירת השבת.....

 

קשה. 

 

אם למישהו כאן יש רעיון, אשמח לשמוע. (אבל לא מקום קר מדי

ולא חם מדי, וגם, שכחתי להוסיף, בלי נחשים בכלל! וגם תולעים אינני אוהבת...)

 

תודה!

 

 

 

מה לגבי חתולים?חתול זמני
חתולים זה בסדרנחלת

 

גם אוגרים סיבריים, תוכונים, תוכים בינוניים על כל סוגיהם, תוכים גדולים, מדברים וגם אם לא,

וכל שאר חיות השדה - הלא מפחידות.

 

גם לטאות בסדר. במיוחד כשהן עדיין גורים. יש להם עיניים מלאות תום. באמת.

וכמובן, זיקיות - כל כך מעניינות.

 

ואפשר גם תיקנים (ג'וקים בלעז), אבל לא מדי הרבה. וגם חלזונות ושבלולים וזחלים נחמדים עם המון רגליים

ההופכים לפרפרים...

 

 

שועלים? קנגורו? דובים קטנים?חתול זמני
דובים קטנים לא, קנגרו רק קטנים, גורי שועלים - אפשרנחלת
חשבתי על זהחתול זמניאחרונה

מה לגבי אוגרים סוריים?

הרמוניה

וואי הלוואי... 

אבל בתכלס זו בריחה מהתמודדות, כי אם ככה ה' רצה שמשהו יופיע בעולם אז יש לזה סיבה... צריך להתמודד עם זה, להכחיש ולהתעלם זו לא אפשרות 

מותר לברוח. למה צריכים להיות תקועים בכך זה?נחלת

 

אולי בני אדם קבעו שזה ככה? 

 

גם ממחנות ריכוז ניסו לברוח, ושם, באמת הקב"ה הוא ששם אותם שם....

 

אל תזדעזעי. סתם מצב רוח של: אוף. לא  יכולה יותר!

לא מזדעזעתהרמוניה

 זה קשה, אני מזדהה עם התחושות האלה של באלי שקטט

חיים פשוטים, אבל חיים ולא טרפת

 

אבל יש לזה יתרונות ובסוף נתחשל ונמצא פתרונות, ואז נעריך את החיים שלנו אפילו יותר מלפני זה... 

אני חייבת לעשות את זהנחלת

הזמן עובר וכמה אפשר לחלום על מקום כזה ולא להגשים?

 

הלוואי והיה לי אי קטן משלי. ממשי. עם בקתת אבן פשוטה על צוק גבוה

למעלה למעלה מהים. ולמטה, במקום שאף אחד לא יראה ולא ידע,

תנדנד לה סירה קטנה על פני המים, קשורה לזיז נסתר.

 

לא אכפת לי שיהיו אי אילו אנשים על האי שלי, אבל רחוק

לא מרחק של הליכה רגלית. הם יוכלו לבקר לפעמים,

כשאזמין, ואם ארגיש בודדה, אלך אליהם, לפעמים.

 

גם עיזה תהיה לי. מאוד חשוב. וגן קטן עם ירקות

ועצים שאשתול. המון ספרים בחדר ספון עץ

פשוט, ספה נוחה ומהוהה (לא מעור או פלסטיק

חס ושלום), שטיח קטן, מהוה וקצת דהוי

ונעלי בית וזהו.

 

* קראתי ספרים רבים בימי חלדי, ואת התוצאה -

   אתם רואים.....

 

לחיים!

וקנגורו קטן.חתול זמני
אפשר. אבל שלא יגדל.נחלת
משלוח מנות, סופגניות, צפירת שבת. לא שכחת משהו קטן?בחור עצוב

ארץ ישראל? 

גם אני חשבתי על זה חחחהרמוניה
לא מעזה להודות בפורום הזה ש...נחלת

 

זה בדיוק העניין. עד כמה שהיא אהובה ויקרה, היא כל כך ...לא פשוטה.

כל כך מבלבלת. כל כך לא נינוחה. כל כך לא (לפעמים והרבה פעמים)

מס

יודעת שהכל מהשם, בגללנו, ובכל זאת....

 

מכירים את "שי ארץ" של נתן יונתן?

 

בדיוק מכאן אני רוצה לברוח. הרי לא אמרתי שאני חולמת על צפת,

נכון?

 

רוצה קצת שקט מכל הבאלאגן הזה. מרגישה כמו ספר היסטוריה

מהלך, שבכל שני עמודים, תיאור של מלחמה/התשה/תקריות/

הפוגה קלה וחוזר חלילה. וכשלא, אז מתכוננים למשהו כזה...

 

אני כמהה לשקט. בלי התרעות, ללא אזעקות, ללא ריבים,

ללא הפגנות, ללא יסורי מצפון בלתי נלאים שלא תמיד

מצליחה להיות ראויה. 

מקום בלי יומרות של קדושה. לא טומאה חס וחלילה - סתם

מקום פשוט כזה, עובד בשדה כזה, חקלאי כזה, ניטרלי.

 

ונא לא לכתוב לי שאם אין קדושה, אז יש טומאה.

אדמת העמים . אני יודעת.

 

 

גם שבת היא לא פשוטהבחור עצוב
גם יום כיפור. גם גידול ילדים. רוצה לברוח מכל זה? 
ילדי כבר גדלו. יש לחלקם כבר ילדים משלהםנחלת

שבת, אין בעיה לשמור, יהיה לי לוח שנה גדול.

 

מעניין שאתה מזכיר גידול ילדים, כי דווקא אז החלום על

האי שלי, היה מוחשי ועז צבעים יותר מהרגיל.....

 

לגבי יום כיפור - מה הבעיה לצום?

ולגבי הוידוי - יהיו לי הרבה פחות יסורי מצפון;ת

כמה עבירות כבר אפשר לעשות כשבן אדם לבד?

את מי אשנא? עם מי אריב? ממי אעלב?

על מי ועם מי אדבר לשון הרע?

 

להיפך, ליבי יהיה מלא ידידות ואהבה לכולם...

 

רבותי. אל תתרגשו ותזדעזעו ממני, אתם עדיין

צעירים, רעננים, וכל החיים לפניכם. אני,

איך אומרים, כבר הרבה זמן על כדור הארץ

הזה;

 

נחליאלים בסתיו? מקסים!

הסביונים הצנועים הצהובים האלה? איזה יופי

הגשם המתדפק על שמשת החלון בחורף, וואו!

הנכד המחבק (לא תמיד...) ואומר: סבתולה, את מצחיקה

(כשאני לא חופרת לו ומטיפה) - מרגש...

 

לא באמת. יש המון על מה להודות. אבל

לפעמים, כמו היום, איך לאמר - ובכן, רוצה את

האי שלי.

 

מקווה שהקב"ה לא משתתף בפורום הזה ולא קורא את זה. נכון?

 

מצאתי ספר מעניין. אני רק בהתחלה. עיוני.נחלת

4000 שבועות. אוליבר ברקמן - איך לחיות את החיים במקום לנהל את הזמן.

מצאתי לך את האי החלומי והקסוםLavender

האיים הקריביים - מוכנים לחופשה בגן עדן? אנחנו כן! | אל על

 

לפעמים צריך חופש מהשגרה השוחקת, מהעומס הנפשי של החיים ובפרט במדינה שבעת מלחמות כמו שלנו.

ולפעמים גם שינה טובה כוס קפה והליכה בטיילת מספיקים(:

שולחת לך הרבה כוחות, שתהני מכל היופי והשפע שה' נתן לך💝

חמודה!נחלת

 

 

אי אפשר. באי שלי אסור שיהיו כרישים בים שמסביב. ובאיים הקריבים, יש. בשפע.

מלבד זאת, נורא חם שם ואני לא אוהבת שמש חזקה.

מלבד זאת, אני אוהבת עצים עבותים עם המון עלווה, ירוקים, סבוכים, שמנים כאלה

ולפי מיטב ידיעתי, הרוב שם זה עצי דקל כאלה. חוץ מלסכך בסוכות, הם לא במיוחד

לרוחי..

 

אבל תודה רבה רבה.

 

עוד בעיה קטנטנה: נורא יקר להגיע לשם...

 

יש עוד משהו שהייתי רוצה (אם ארצה אחת להרבה זמן לצאת מהאי שלי):

לראות לוויתנים במקום הטבעי שלהם. צפון קנדה נדמה לי, או דרום

ארגנטינה, משהו כזה.

 

יש להם זנבות אדירים. מאפילים בלי ספק על השמש (שאיננה....)

 

תבורכי!

אני יכולה להציע לך פתרון לכל בעיה שהעליתLavender

אבל אז תמצאי עוד כמה בעיות חדשות.

אז אולי יותר פשוט שתיצרי לבד את האי הקסום?

תזמיני אותנו לביקור כשתרצי לראות קצת אנשים נחמדים בנוף

 

יצירת אי מלאכותי היא פרויקט הנדסי מורכב ועצום, המשלב טכנולוגיות ימיות מתקדמות, גיאו-טכניקה והגנת סביבה. השיטות העיקריות כוללות ייבוש ים, הקמת מבנים צפים, או הרחבת שוניות קיימות. 

Wikipedia

להלן השלבים והשיטות העיקריות ליצירת אי מלאכותי:

1. תכנון ובדיקת היתכנות

  • סקרים ימיים: בדיקת עומק המים, זרמים, סוג הקרקעית ותנאי מזג האוויר.
  • הגנת סביבה: הערכת ההשפעה על המערכת האקולוגית הימית (שוניות אלמוגים, דגים).
  • הגנה מחיכוך: תכנון שוברי גלים ושוניות מלאכותיות מסביב לאי, כדי להגן עליו מפני שחיקה עקב זרמי הים. 

2. שיטות בנייה עיקריות

  • ייבוש ים (Land Reclamation): השיטה הנפוצה ביותר. ספינות מיוחדות ("מחפרות") שואבות חול וחומרים אחרים מקרקעית הים ומתיזות אותם באזור המיועד ליצירת האי.
  • "ריינבואינג" (Rainbowing): טכניקה שבה חול נורה בלחץ גבוה דרך זרנוק מיוחד מספינה, ויוצר צורה של קשת, כדי לפזר את החומר בצורה אחידה.
  • שימוש בבטון וסלעים: הקמת "קירות" או יסודות מבטון וסלעים ענקיים ליצירת מסגרת האי, ולאחר מכן מילוי הפנים בחול או אדמה.
  • איים צפים: במקום למלא את הים, בונים מבנים צפים ענקיים המעוגנים לקרקעית הים. טכנולוגיה זו נחשבת פתרון עתידי לעליית מפלס הים. 

3. התעצמות ובנייה על האי

  • ייצוב הקרקע: לאחר מילוי החול, יש לייצב את הקרקע כדי למנוע שקיעה, תהליך שיכול לקחת זמן רב.
  • תשתית: בניית כבישים, תשתיות מים, חשמל, ביוב, ולבסוף מבנים. 

דוגמאות בולטות

  • איי התמרים בדובאי: איי מלאכותיים ענקיים בצורת דקל שנבנו על ידי ייבוש ים.
  • פרויקטים בישראל: נבחנו הצעות להקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל לצורכי תשתיות, כמו שדות תעופה או תחנות כוח. 

בניית איים מלאכותיים דורשת השקעה כספית אדירה ומשמשת לרוב למגורים, תיירות, או צרכים אסטרטגיים. 

 

תודה אבל בשום אופן לא אי מלאכותינחלת

 

לכן לעולם (מן הסתם), לא אהיה בדובאי; משהו ענק, מלאכותי, מנקר עיניים...

הכי רחוק מהטבע שיש.

 

כן, חושבת שאזמין אתכם מדי פעם. אוהבים עוגות גבינה (מחלב עיזים?....)

 

בתנאי שאתם חוזרים לפני שקיעת החמה ולא משאירים שום עטיפות חטיפים

על אדמת האי שלי!

 

באותה הזדמנות אולי אבקש מכם להביא קפה, כי אין לי אפשרות לגדל

אותו, אם לא אכפת לכם. אני אומרת את זה כבר עכשיו מראש, כי

שכחתי לציין שאין לי כאן פלאפונים ושום אמצעי תקשורת כלשהם.

אני לא רוצה.

 

איך נתאם?

בשיטה הישנה נושנה - שמים פתק בבקבוק , ממתינים לזרם

מתאים ושולחים אותו על פני המים....

פשוט וקל.

אולי מברקים בטלגרף?חתול זמני
רק בקבוק. ככה זה בכל הסיפורים!נחלת
מצטרפת^הרמוניה
הקב"הרקאני

משתתף בפורומים כולם

אבל את יכולה לפנות אליו ישירות ולספר לו את זה

לא צריך להסתיר

או להתבייש

זה רגש לגיטימי

הרצון לברוח לפעמים

ודווקא אם פונים אליו ומספרים לו

הוא יכול לעזור

 

תודה!נחלת

פעם ביקשתי דבר כזה, ובאמת נסעתי......עם הילד, לרופא...

 

מאז אני פוחדת.....

לא מסבירת פנים; שיר ארץ - תיקון טעותנחלת
פייקאנוני.מית
אבל בלי קשר יש אמצעי זהירות אחרים. צריך לנקוט בהם ובכללי לפחד פחות
מי ער?ל המשוגע היחידי

הייתי חייב

רקאני

אני ערה

לא ברור איך ולמה

כן, המועדון שלנו גדול ומכיל את כולם ל המשוגע היחידי
קראתי מי רעב🤦🏻‍♀️אשר ברא
כנראה הרעב משפיע פה על השינה?
חחחחחחחהרמוניהאחרונה
לא הבנתיהפי

איך אפשר להכיל את זה שכל כמה זמן נפטר חייל שהגן עלינו בנופלו לפעמים בני 19 כל החיים לפניהם ...

איך אפשר????

אתם קולטים בכלל כמה אנשים הקריבו את עצמם למעננו


 

 

השבת חשבתיהבדידות

משהו שבטח חשבו אותו אלף פעם אלף אנשים לפניי עדיין זה היה עצוב. מכירים את הגלופה של "חברים לא מתים הם רק מתחתנים"? כמה תמימות הייתה לנו לפני המלחמה... חברים מתים.

אי אפשר כבר להכיל את זההפי

למה זה נהיה שגרה?

למה זה מרגיש שאנשים גם לא מבינים כמה הם נותנים וכמה יש משפחה ועוד מעגלי אובדן

זה ממש חורבן

הפי - מוצ"ש הקשבתי לשיעור של הרבנית שולמית פישרנחלת

בשידור חי.

 

היא דיברה על הבחורים המתים. כדאי להקשיב לאיך שהיא מציגה את הדברים.

היא היתה קשורה לר' אושר, זצוק"ל. כדאי להקשיב לה.

לא פשוט בהתחלה, לוקח זמן להבין, אבל כדאי.

 

כמה מהחברות הכי חכמות, רגישות, אמיתיות ורוחניות

שלי - דובקות בה. בדרך של ר' אושר, למרות שהיו לגמרי

בסגנון אחר.

..אני:)))))

את מכירה את הרבנית שולמית שחור?

לא . מיהי?נחלת
..אני:)))))

רבנית שמתאים לך להתחבר אליה.

אני התחברתי לגישה החינוכית של אחותה ששכחתי את שמה

תודה!נחלתאחרונה
מאיפה מוצאים?הפי
זה מטורף אין מיליםהרמוניה

אי אפשר להכיל את זה

את צודקת, אי אפשר...אני:)))))
מחרידזיויק
מחשבה כואבת...שלג דאשתקד

כל יום זיכרון אני חושב על זה, שאח של סבא שלי נהרג במלחמת השחרור, והיה בחור צעיר שהחיים לפניו.

האחים שלו חיו והקימו משפחות ענקיות. כמה מצער לחשוב שיכל להיות עוד ענף בגוגל בגודל הזה, והכל נגמר בגלל איזה טיל או רימון קטן שבדיוק נזרק על אדם שמסר את נפשו בשבילנו...

פשוט לא יאומן.

אבל הרי הכל מושגח לגמרי! ושם נורא טוב להם.נחלת
נורא ואיוםארץ השוקולד
תוהה אם אנחנו יכולים להפעיל לחץ על מנהיגנו שירצו לדאוג להרתיע את אויבינו מצפון
נראה לי חשובטיפות של אור

(בעקבות השרשור של @הרמוניה)

 

תשתפו - איך את מוודאים או מאמתים מידע שרץ באינטרנט?

אני מכיר שתי שיטות: לשאול מישהי מומחה בתחום (למשל רופאה) שאת סומכת עליה, והצלבת מידע בין מקורות אמינים
 

תעזרו ליצור רשימה של מקורות אמינים בעיניכם? 

אני אתחיל:טיפות של אור
אתרים של קופות חוליםטיפות של אור
אתרים ממשלתיים (סיומת gov)טיפות של אור
האתר 'לא רלוונטי' של חנן כהןטיפות של אור
אתרים של משרדי בריאות גדולים (האירופי,טיפות של אור
הישראלי, גם ה-FDA וה-CDC. למרות שעם שני האחרונים כנראה צריך קצת להיזהר בזמן האחרון)
הקבוצה 'מדברים על חיסונים' בפייסבוקטיפות של אור
יש שם גם רופאות ורופאים ואחיות שעונים, ואז הם כותבים מי הם בסוף התגובה. לחפש את התגובות האלו
ויקיפדיה האנגלית הרבה הרבה יותר אמינה מהעבריתטיפות של אור

חוץ מנושאים פוליטיים

מה זאת אומרת יותר אמינה? אפשר דוגמא? תודה.נחלת
רפואה אני שואל רופאיםחתול זמני

אחזקת בית אני שואל בטמבוריה

חדשות אני בודק מכמה אתרי חדשות בעולם (אני אוהב את החדשות הגרמניות) + מקורות מקומיים

בדברים סתמיים אני שואל את ג'פטו

טיפות של אור

(בעיניי ai לא טוב להשגת מידע. הוא טוב להנחיות שאפשר לבצע ולבדוק האם הן עובדות - איך לתקן תקלה במחשב, איך להשתמש בתוכנה כלשהי וכד')

טוב אני בעיקר מפה לאוזן... מבעלי ניסיוןהרמוניה

אבל הרבה הרבה עם הצ'אט ופשוט מבקשת ממנו קישורים להוכיח את הדברים שלו.

אז בעז"הטיפות של אוראחרונה

בזכות השרשור תגלי דרכים טובות לבדוק איזה מהדברים שאת שומעת נכון 🥳

שאלהנחלת

למה, כדי להגיע לדיון של היום או אתמול או שלשום, עלי לעבור על כל חודש ניסן, ולפעמים אולי גם על אדר?

למה זה לא מופיע מייד בתחילת השרשור?

חושב שהבנתי את שאלתך, אך היא לא מנוסחת בצורה ברורהפ.א.

מניח שהתכוונת לשאול: מדוע שרשורים חדשים מהיום לא מופיעים מייד בתחילת התצוגה של הפורום?


 

"שרשור" הוא רצף התגובות לפוסט (להודעה) שנכתבה.   יש שרשורים עם מעט תגובות ויש שרשורים שיכולים להגיע למאות תגובות (שרשורפלצת)


 

 

האם סימנת ובחרת לך פורומים מועדפים?

או שאת נכנסת לתפריט הראשי ורק אז מגיעה לפורומים השונים?


 

אם בחרת פורומים מועדפים- העדכונים החדשים של שרשורים בפורום מועדף, תמיד יופיעו בכניסה לאפשרות "עדכני" בתפריט הפורומים.  'עדכני' מציג את העדכונים בפורומים שמסומנים אצלך כפורומים מועדפים.


 

אם את מגיעה לקריאה בפורומים דרך שם הפורום, למשל בוחרת בתפריט הפורומים את פורום "צעירים מעל עשרים", השרשור הראשון שיוצג הוא זה שהתעדכן לאחרונה.

אבל ייתכן שהשרשור זה החל לרוץ לפני כמה שבועות וממשיך לקבל תגובות והתייחסויות.  

וכן הלאה. שרשורים מעודכנים יופיעו בזה אחר זה, לפי תאריך העדכון של התגובה האחרונה בהם.  

וזה מביא לכך ששרשור חדש, שההודעה הראשונה בו נכתבה רק היום, יופיע עמוק למטה, אחרי שרשורים שנפתחו קודם לכן אבל קיבלו תגובה לפני זמן קצר יותר, ושרשור שנפתח היום הוא עם תגובה אחרונה ישנה יותר מבחינת הזמנים.   

האמת שברגוע
ב"עדכני" כבר לא תמיד מופיעים רק השרשורים החדשים, לפעמים הוא מקפיץ שרשורים ישנים גם אם לא הגיבו שם
זה קורה לפעמים ולעיתים רחוקות לדעתיפ.א.
אולי בגלל תקלות באלגוריתם שמעלים מהדף פוסטים שקראת כבר.  ייתכן ומעלה שוב פוסטים שראית אך לא פתחת.  
מה זה פוסטים שראית ולא פתחת?הבדידות

איך ראית אם לא פתחת?

האלגוריתם פה אמור להיות מתוחכם? כמה באמת מושקע פה? בלי לזלזל סתם מתעניין

אם לא הייתי פותח לקרוא מה כתבת בגוף ההודעהפ.א.
זה היה שרשור שראיתי אך לא פתחתי.

אה הבנתיהבדידות

ואתה חושב שהאלגוריתם עושה ניטור ברמה כזאת שרושם בנפרד (לא רק מה לא פתחת אלא גם) מה ראית ולא פתחת וזה כדי להקפיץ לך את השרשור ב"עדכני"?

כן. כי כל הזמן יש לי שרשורים שלא פתחתיפ.א.

כי לא מעניינים אותי. ורק אם אני פותח אני מצליח להעלים אותם מה -"עדכני"  

כן אבל אולי הם שם כמוהבדידות

סתם שרשורים שלא פתחת? איך הבנת שאלו שראית ולא פתחת מוקפצים באופן שונה מסתם לא פתחת?

זה אני לא יכול לדעת.פ.א.
נכון. אין הבדל בין ראיתי ולא פתחתי לבין לא ראיתי. 
כן, הבנת אותיהבדידות
זה קורה לי כל הזמן.. די מעיק שצריך לפתוח הכלברגועאחרונה
הבנתי,תודה רבה!נחלת

אבל איך מסמנים את הפורום המועדף?

 

אצלי כשאני פותחת את גוגול, מופיע למשל: צעירים מעל 20

                                                                 אנשים רגישים מאוד

  וכו'.

 

מניחה שב"סימון" הכוונה היא למשהו אחר, נכון?

לא נכנסים מגוגל. זו הבעיה. נכנסים לאתר ערוץ 7פ.א.
בדפדפן האינטרנט.  

אולי יעניין אותך