שלום לכולם
אני משתף בכאבי לבי.
אנו נשואים מעל עשור, לאחר מספר שנים של חברות. יש לנו 3 בנים חמודים.
הקשר החברי התחיל בתחילת שנות ה 20 שלנו, עם כימיה טובה אבל די בתחילת הקשר ראינו פערים. בעיקר בנושאים זניחים של אופי, אבל עדיין דברים שעצבנו. המשכנו בכ״ז - כי ברוב הזמן היה לנו כיף.
היינו ילדים, לא בוגרים במיוחד יש לומר... והתחתנו מהסיבות הלא נכונות. הקשר החברי לא היה ״אפלטוני״.
במהלך שנות נישואינו עלו וצצו המון מריבות סביב העניינים שהפריעו גם כשהיינו חברים. סגנון בילויים מועדף, סדר ונקיון בבית וכאלה.
כשנולדו הילדים המריבות התעצמו והלחץ הגיע לשיא.
המריבות היו אמוציונליות מאוד מצד אשתי, ורק לאחר שנים הגענו ב״ה למסקנה המדהימה שהפסקת השימוש בגלולות לחלוטין, הפסיקה את הרגשיות המוגזמת ויחסינו השתפרו פלאים.
במהלך השנים היינו הרבה ביעוצים (בשנים הראשונות דיברנו על דברים שכיום נראים לנו מגוכחים). כל יועץ לאורך השנים חזר ואמר ״אין לכם שום בעיה, רק טיפה עבודה על דינמיקה וחום ביניכם״ (שנינו אשכנזים קרים כאלה, מה שלא תורם באופן כללי לחום המשפחתי).
אף יועץ לא המשיך איתנו לתהליך טיפול.
מעבר לשונות בינינו בנתונים היבשים, אין לי משפחה גדולה, ומשפחתה של אשתי די הרוסה, מה שהשאיר את אמה גרושה, ללא קשר עם האבא, ולא לגמרי שפויה. העניין מטיל צל עלינו ומשמש גורם לחץ נוסף.
בעקבות הרקע של אשתי, היא טיפלה בעצמה במשך תקופה ארוכה בעזרת פסיכולוגית וב״ה מצבה האישי השתפר, אבל זה לא מספיק.
לאורך השנים עשינו הרבה עבודה. אנחנו לומדים, קוראים, מדברים ומנסים ומנסים ״לחזור בתשובה״. לא במובן דתי, אלא במובן האמוני האמיתי - להביא את הזוגיות שלנו למקום שהיא לעולם לא היתה בו.
זה קשה. מאוד קשה. אבל אנחנו רוצים.
לצערי עקב קושי המשימה, ועקב הגורמים שהביאו אותנו לנישואין הללו מלכתחילה - אנחנו מתחילים להיות בספק שהמשימה אפשרית.
קראתי לאחרונה את המאמר הזה ונחרדתי. המאמר מפרט 10 דרכים להתחתן עם האדם הלא נכון. נראה שעל פניו - עמדנו יפה כמעט בכולן.
האם יש סיכוי להציל נישואין מכל הסיבות השגויות?
ברור שהיה נכון פשוט למצוא את האדם המתאים ולחסוך את הטרחה, אבל אנחנו כבר בתוך זה, ואשתי אשה צדיקה, תמימה וטובה. חבל לי מאוד לוותר עליה...
עזרה??
