לא ברור עם זרקו או שזה נפל ממשאית

התלבטנו מלא זמן מה זה היה

כי זה הגיע מזוית שלא היו בה אנשים

(לא שהייתי מחזיר כמובן, אני שומר חוק)

 יחי האדם. אין שום עניין וסיבה לרדת לרמה שלהם ולאבד צלם אנוש כמוהם.

ולרדת לרמה שלהם ולאבד צלם אנוש כמוהם.

זה ברמה הלאומית וזה ברמה האישית. 

וזה כ"כ שונה ולא דומה בשום צורה שהיא.

צודק.

ברור שזה היה מונע זריקות

והראיה שהם מפחדים מחברה עם פאות

כי הם יודעים שהם יכולים להחזיר

ואפשר כפגיעה לאומית.

כל פגיעה ביהודי בגלל שהוא יהודי

נחשבת לפגיעה לאומית שאם אפשר מותר והגיוני

אסור לשתוק עליה

אבל הדרך בה מגיבים צריכה להיות דרך ציבורית- צבאית, ולא ע"י אנשים פרטיים.

נכון..

מאורגנת גם שלושה אנשים או שלושים איש סתם יכולים להתארגן לעשות לינץ'. 

כל העניין הוא שהצבא פועל. ולא אנשים פרטיים.

ומעודכן בכל פעולה של הצבא...

די לחשוב שאתם יודעים הכל!

אני גר ואני רואה הכל די לחשוב שהצבא כזה חכם ומיסתורי...ולא אמרת לי איך קוראיים לך בפייס...{חצי צ}

אתה לא רואה כלום... אולי ניידות אתה לא רואה.

אתה כ"כ תמים שאתה באמת חושב שאתה יודע כל מה שהצבא עושה...

ומה שהצבא עושה לא מספיק...עובדה!

מה שהצבא עושה לא מספיק...עובדה!

אז אתה לא יכול לבקר אותו בגרוש. 

אל תדבר על הצבא כשאתה לא יודע עליו בקושי שלוש אחוז ממה שהוא עושה באמת.

אבל המחוקקת קובעת את החוקים שהמבצעת צריכה לאכוף

הצבא מנוהל ע"י הרמטכ"ל, שעליו אין אף מפקח. 

הוא עובד יחד עם ראש הממשלה ושר הביטחון. 

והרשות הזאת כפופה לרשות המחוקקת שהיא הכנסת

הצבא עובד יחד עם ראש הממשלה ושר הביטחון (-זה היה ציטוט)

ראש הממשלה ושר הביטחון קשורים לרשות המבצעת שכפופה לרשות המחוקקת

נכון, הם עובדים יחד. אבל בקבלת ההחלטות... 

הכנסת לא יכולה להשפיע על קבלת שום החלטה בענייני מדיניות הצבא וכו'.

את החוקים מבצעת / אוכפת הממשלה שאחראית על קבלת ההחלטות בנוגע לפעילויות הצבא 

כך שלכנסת יש השפעה כלשהי על התנהלות הצבא

הממשלה לא אחראית על פעילות הצבא.

הרמטכ"ל הוא האחראי על פעילות הבא. כדי שיהיה לו את הפרספקטיבה הנכונה והראייה הכוללת, הוא צריך גם את שר הביטחון וראש הממשלה עם הידע שלהם. אז הם עובדים ביחד... 

אבל אין שום ביקורת על הצבא מצד הממשלה וכל שכן שלא מצד הכנסת./

ממשלה – ויקיפדיה

שורה נבחרת :

"הממשלה היא, בדרך כלל, האחראית הבלעדית על הכוחות החמושים (צבא, משטרה וכדומה)"

הצבא נמצא תחת הכותרת של הרשות המבצעת. 

אבל אין לה מבקרים. 

אני אמרתי :

הצבא לא יכול לעשות יותר מידי כי הוא כבול לרשות המחוקקת - נסיונות פעילים

ובכך התכוונתי לזה שהצבא כפוף לכל מיני אנשים (לא משנה מי), ולכן הוא לא יכול לעשות יותר מידי

אין מי שמגביל אותו!

אם הוא היה עושה מה שהוא רוצה חיילים לא היו מפחדים לנהוג כמו אזריה 

הוא עושה מה שהוא רוצה. הבעיה שהיא שהוא לא רוצה שיהיו כאלה כמו אזריה

כי הוא כפוף לממשלה שממפחדת מכל מיני גורמים אחרים 

+ ממשלה שמגבילה את הצעדים שלו

ולכן הוא לא יכול לעשות יותר מידי

גם מצד הפחד וגם מצד ההגבלות של החוק

מהממשלה אין לו ממה לפחד. כי הוא לא כפוף לה. היא לא מבקרת אותו ואפילו לא יודעת כל מה שהוא עושה. 

אמרתי שהממשלה שמגבילה את הצעדים שלו

הממשלה האחראית עליו , ולכן הוא כן כפוף אליה ,כך שהיא יכולה להגביל את צעדיו (וזה מה שהיא עושה)

היא לא מגבילה אף צעד שלו ואין לה סמכות לזה. 

הוא עובד יחד עם שר הביטחון ורה"מ... יחד איתם. הם לא הבוסים שלו...

צבא הגנה לישראל – ויקיפדיה

שורה נבחרת:

"בהתאם לחוק יסוד: הצבא (1976), צה"ל נתון למרוּת הממשלה, והשר הממונה מטעם הממשלה על הצבא הוא שר הביטחון."

הוא צריך נתונים צבאיים מודיעינים שיש לשר הביטחון ולראש הממשלה.

וכך יוצא שידיי הצבא כבולות (סוג של)

והוא לא ממש יכול לעשות מה שהוא רוצה

ולכן היא יכולה להגיד לו מה לעשות , שזה כולל להגביל אותו

זו מציאות...

זו המציאות כמו שאמרת

אולם מה אעשה 

ניסיתי לבסס את טענתי עד כמה שיכולתי 

אתה יכול לקרוא שוב מחדש ולהגיד לי מה לא נכון

הצבא נתון למרות הממשלה , כך שכל מה שהממשלה אומרת הצבא צריך לבצע  

הממשלה אחראית על הצבא , ולכן  בתור האחראית היא יכולה גם להגביל אותו (-שזה אומר מה לעשות ומה לא)

כתוצאה מכל הנאמר :

ידיי הצבא כבולות ואין לו חופש לעשות ככל העולה על רוחו , הוא נתון תחת הממשלה שהיא האחראית הבלעדית עליו 

הצבא לא נתון למרות אף אחד, ואף אחד לא יכול להגביל אותו. 

הם עובדים ביחד כי זה נצרך.

זו המציאות היום.

והוכחתי את זה

נכון הממשלה עובדת בשיתוף פעולה עם הצבא

אולם הממשלה אומרת בסופו של דבר לצבא מה לעשות

היא האחראית הכמעט בלעדית על הצבא , כך שהצבא צריך לשמוע ולעשות את מה שהיא אומרת לו לעשות

הצבא לא פועל כגוף בפניי עצמו יש מעליו אחראים והם אלו שקובעים מה הוא יעשה 

הצבא אכן פועל כגוף בפני עצמו. 

הוא רק חייב לפעול בתיאום עם כל המטכ"ל כי אח"כ זה לא שווה כלום.

הוא מקבל הוראות משר הביטחון שהוא שליח מטעם הממשלה

אם הוא יעבוד לבד זה יהיה אסון. כי חייב להיות תיאום ביניהם.. 

נו זה מה שאמרתי (לא אמרתי את זה ?)

הוא מקבל הוראות משליח של הממשלה

כדי שיהיה תיאום והכל

וכך יוצא שהצבא נתון למרות הממשלה 

לא הוא לא למרותו. הם פשוט חייבים לעבוד ביחד כי אחרת הם חסרי ערך. 

הם עובדים יחד אולם ההוראות מגיעות מהממשלה

הממשלה היא האחראית  

ואז מחליטים איך פועלים. על פי הנתונים שיש להם. 

אתה בעצמך אמרת את זה 

מקבל הוראות כי הוא לא יכול לעבוד בלעדיו. - נסיונות פעילים

הצבא פועל תחת הממשלה , משם ההוראות מגיעות ולפי מה שהממשלה קובעת כך הוא פועל

כי הם עובדים ביחד. כי הם חייבים לעבוד ביחד. 

כי ככה חייבים. 

זה פשוט חסר טעם וחסר תוחלת

מוזמן לקרוא את כן ה... הזה

אם הצבא רוצה הוא יכול לעשות מה שבא לו. אפילו אם בעיקרון הוא כפוף לממשלה.

יש לו נשק, הוא יכול לירות.

זה פשוט לא שווה לו, ואין לו סיבה לעשות את זה.

למה?

כמו שמה שהם עושים זה בסדר וטוב

ככה גם מבחינה מוסרית מתי שאנשים פרטיים פועלים זה טוב

יפה. בוגר ביותר

היא לא רוצה שידברו נגד חיילים מה הבעיה?

כנראה היא נפגעת מיזה

ואיזה חוק ?אהה החוק המפגר הזה...

הוא מציל לך את החיים

בכללי,אבל החוקק הזה ועוד הרבה חוקים במדינת ישראל מאוד מטומטמים...

או אמורים לשמור אליך ועל כל אדם אחר 

מעבר לקו הירוק החוקים הללו לא שומרים עלינו כל כך מכיוון שהם נרמסים על ידי הפלסטינים למינם 

האבנים היחידות שקיימות שם הן או בכיכרות (שתמיד יש שם למקרה הצורך) או בתחילת הכפר ובסופו או בצידי הדרך (ממש לא מומלץ ככה בעצם נכנסים לקו האש)

באמת כבר חשדנו שאתה לא מתנחל

בית המשפט: אלברטו ניסמן נרצח

"אין ספק שהנשיאה לשעבר הורתה לרצוח את ניסמן"

הלכו

הרעידה הכי חזקה לשנת 2016. כבוד!

2026 Mindanao earthquake - Wikipedia

למה אני קוראת הודעות מפעם

למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה

למה אני מרגישה שהכל עליי 

למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)

למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות

איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה

למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו

למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו

למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי

למה החיים כאלה עליות וירידות

ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים

לא תמיד, אבל לפעמים כן

למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה

איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי

אני זוכרת שהיו הרבה יותר

ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם

מעניין

אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא

למה הפסיקו לייצר נוקיה208

למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208

למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן

ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר

אפילו בנות מפה שפעם היו לי

מה שלומך?

ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.

ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא

למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא

למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה

אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה

אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא

אני רוצה להיות עצמאית

אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב

מספיק לי די והותר מה שעובר עליי

והעומס הזה שמגיע

מכל מיני סיפורים שקורים מסביב

עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור

עד שהבנתי שהוא ברור

אסור לי להיות שם יותר מידי

ואני מוגבלת

אני יכולה להיות נחמדה

להתעניין בשלום

להביא משהו נחמד אם מסתדר לי

אני לא יכולה לתת את הבית שלי

או את האוכל שלי

או את הלב שלי

וזה גם לא יעזור

עכשיו צריך להתפלל

ואיפה אני ואיפה להתפלל

ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם

אבל יש לי תפקיד

כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי

הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים

הוי טאטע רחמים עלינו

אנחנו רוצים להתפלל

חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן

מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור

בקיצור גאולה עכשיו

זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו

ובלי הנחת של אביגייל

אנחנו רוצים בית דוד

מהר עכשיו אין זמן לחכות

חיכינו מספיק אביגייל

טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו

ותן לנו שמחה!

קוראים לזה מובחנות

אולי יום אחד אהיה פסיכאטרית

אולי בגלגול אחר כשיהיה לי יותר הבנה בשפה האנגלית

צריך פשוט להכיר את הנפש לחיות איתה בשלום ולא לתת לה לנהל אותנו למקומות אסוניים.

מובחנות היא היכולת של אדם לזהות ולהחזיק בזהות, במחשבות, ברגשות וברצונות שלו, מבלי להיות תלוי באישור, בלחץ או בציפיות של אחרים.

אדם בעל מובחנות מסוגל לשמור על עמדתו ועל גבולותיו האישיים, ובמקביל לקיים קשרים קרובים ומשמעותיים עם הסובבים אותו.

אגב, רגישים לפעמים מתקשים בזה. הם ממש מרגישים פיזית את הסביבה שלהם.

לא שאני תלויה באישור ובציפיות. פשוט לוקחת ללב כאבים של אחרים וחושבת שראוי שאעזור להם כמה שאני יכולה.

כאילו אם זאת היתה אחותי, לא הייתי מארחת אותה?

אבל כאן בדיוק הנקודה, היא לא אחותי ואני באמת לא יכולה ארח אותה.

ואז לשחרר את זה והלבין שלמרות שזה נשמע אגואיסטי וגם בתיה אמרה לי מה פתאום מה פתאום ולאה אמרה זה לא שייך איפה תשימי אותה

אז למרות שבהתחלה חשבתי איזה אנוכיות זו לדבר ככה

להבין שזה המצב ואין לי ברירה אלא לשחרר

כי לחשוב עליה בלי  יכולת לעזור זה קשה

ולעזור זה לא אפשרי

אז מה נותר?

להתפלל

והוא זה שמוביל אותי לרצות לעזור ולהיות קשורה ולהתעניין

ההיא התגרשה, בא נהיה איתה בקשר אולי ככה נדע מה הסיפור שהיה שם

ההיא בודדה, נהיה איתה בקשר אולי נבין משהו על הנפש. אולי נקבל כבוד כי היינו שם בשבילה.

ההיא בעלה עובר מה שעובר, בא נעזור לה, ואז תכנס בפנים והיא תפתח את הלב.

אולי, אני לא יודעת.

בינתיים לא קיבלתי שום מידע על שום דבר וזה גם לא ייתן לי שום דבר, וגם כבוד לא קיבלתי חחח

איזה יצר הרע יש בעולם הזה! לרצות לעזור כדי לקבל כבוד. אז זאת האנוכיות האמיתית בעצם. עכשיו הבנתי.

זה סקרנות בלבוש אחר. ואולי את בסוף באמת נותנת את הלב שלך (ואז נשארת מרוקנת). ולגבי כבוד - אולי. אבל לא מקבלים ככה כבוד. גם הצד השני מרגיש אותך כמו שאת מרגישה אותו ולפעמים הוא נרתע בלי לדעת למה.

(אגב, נשים, ובמיוחד דתיות, הרבה פעמים אומרות "הוא הטריד אותי" על כל שיחה שהיה שם אנרגיה לא ברורה שהייתה לא נעימה להן ולא היה להן טוב שם, כלומר - הוא פעל בסדר לפי הכללים אבל האנרגיה שלו הייתה מרוקנת ולא נעימה והן מרגישות את זה, רק שבהעדר מילים לתאר את זה הן אומרות "מטריד")

לא חושבת שהן הרגישו אותי ככה, כי באמת עשיתי את מה שעשיתי לא בשביל הכבוד, באמת באמת באכפתיות.

בסדר 

אנחנו גם וגם וגם וגם. גם רוצים (כבוד, סקרנות,...) וגם רוצים להביא טוב לעולם. שני הגורמים האלה חיים בתוך הגוף ביחד. לא תמיד הם סותרים אחד את השני.

אנחנו צריכים להציב גבול רגשי.

הדבר הכי חשוב.

אם אני יכול לעזור או לעשות משהו. בשמחה. אבל סתם לכאוב אותם ולסבול יחד איתם? למה? למה זה מועיל?. אותו כנ"ל אגב חדשות ואקטואליה שהייתי מכור כבד וקצת נגמלתי במידה ואני רואה מהצד מכורים אחרים. זה נוראי.

צריך לדעת חדשות. צריך להתעדכן. צריך לפתח דעה. אבל לא צריך להתכווץ בגוף על כל דבר שקורה בעולם.

 כבר שנתיים ושלושה חודשים שרוב החדשות שאני שומעת מגיעים מהמשפחה בשיחות טלפון (ואז מן הסתם זה הדברים היותר עיקריים שקרו השבוע)

ומידי פעם כשאני ממש מרגישה מנותקת אני פותחת ערוץ 7 ועוברת על הכותרות.

ואז אני מגלה כמה לא קרה שום דבר משמעותי בזמן שעבר.

כלומר, ייתכן והיו דברים משמעותיים שקרו, אבל מה יעזור לי לדעת בזמן אמת ומה יעזור להם שאני אדע?

אין לי דרך ממשית להשפיע על מה שקורה.

אני יכולה להתעצבן אם מחוקקים חוקים גרועים או אם היועמשית עושה מה שבא לה או הפצרית בכללל......

אבל כל העצבים שלי לא מועילים כלום! מתסכל אבל זה ככה.

פעם ב לשמוע על חייל שנפל... אבל גם כאן אני לא באמת משפיעה. 

בעלי אמר: כמה פעמים קראת תהילים עליהם? אז מה זה עוזר לראות חדשות לראות שמישהו נפל?

בשבילי זה כן חשוב כי ככה אני מרגישה מחוברת לעמ"י אבל בתכלס...לא באמת עשיתי כלום. אפילו תהילים בקושי קראתי.

אז לונורא לא להיות מחוברים לחדשות.

ולגבי הלפתח דעה- אותה דבר. לא באמת משנה מה הדעה שלי. היא לא תשנה משהו.

אתם יודעים מה? אולי היא רק תגרום יותר פירוד ומחלוקות.

ובכלללללל

אם ניזכר לרגע בשיחת נשים ביום שישי, לצרוך חדשות ו"אקטואליה" דרך התקשורת בישראל, זה ממש לא רק להיות מעודכן, אלא זה משנה לך את הדעות ואת המחשבה. אתה כבר לא עצמאי כמעט בכלל. אתה מסכים עם ההוא או עם ההיא, אבל מה אתה חושב לך לעצמך?

אבל אם אתם בכל זאת רוצים לדעת מה דעתי אני אולי אפתח את זה בתגובה אחרת פה בשרשור.

((ודעתי, אגב, פותחה לבד באופן עצמאי. כלומר, זה היה רעיון שלי בלבד בלי ששמעתי עליו מאף אחד אחר.

ואז כעבור שנה פתאום מוריה (שגם היא לא צורכת חדשות) אמרה אותו ביום שישי.

והרגשתי ממש, אמממ לא יודעת איך קוראים להרגשה, כשאמרתי לה- נכון! גם אני אמרתי את זה! ממש!

ההרגשה כנראה היתה, מה זה עוזר שאמרתי. מי בכלל מקשיב את מי זה מעניין))

לכן עברתי לצרוך חדשות בקריאה ולא בצפיה.

צריך את המינימום כדי לדעת מה קורה בעולם ואיך אנחנו חיים ומה המשמעות של זה. אפילו קצת יותר (נגיד קצת תקשורת כלכלית). אבל לא להתחרפן ולפרק את הלב בשביל ארועי דרמה חדשותית חולפים.

שלא לדבר על זה שכמו שאת יודעת אני עובד בחדשות. 90% זה הזיות שצריך להמציא כדי למלא נפח. ברוך השם רוב הזמן לא קורה כלום וצריך להמציא כל מיני שטויות כדי שיהיה על מה לכתוב.

(לפעמים אני כותב בעצמי, אבל זה תוכן מעניין בנושאים אחרים שלא קשורים לחדשות).

אגב,

אני כן פיתחתי דעות עצמאיות וכאלה. היו לזה כמה סיבות ואחת מהן היא חשיפה להרבה סוגים של תוכן מגוון. מקצועי. ופחות מפעיל רגשית.

איזה דעות עצמאיות את מרגישה שפיתחת ששונים מהסביבה שלך?

לא חדש, כבר חודש. אבל חדש. אולי אפשר לומר: הבחור החדש.

והוא אמר לי תודה רבה.

יותר מששמחתי על התודה שמחתי על עצם זה שהוא אמר לי משהו.

כאילו, חמודים, אני אוהבתתכם והכל אתם ב"ה טפו טפו יחידי סגולה בדור הזה

ואשריכם לגמרי כמו שנאמר

אבל

לומר תודה למי שהכין לך אוכל וטרח בשביל שיהיה לך נעים ונחמד זה דבר בסיסי

ואם האדם הזה הוא אישה אז כן

צריך לומר תודה גם אם זו אישה

עכשיו אני דנה לכף זכות וברור לי שהם בסדר ואף פעם לא הקפדתי עליהם בעניין הזה

(למעט שבועות? אולי)

אבל פתאום כשמישהו פונה אליך ומכיר בעצם קיומך ובעצם זה שנתת מעצמך בשבילו

וואו

אשריך לגמרי

והוא הזכיר לי את יהודה פתאום זה היה לי כזה אווץ

אבל יהודה אומר שהוא לא אותה בחינה אז כנראה שלא

להבדיל בין החיים, כן.

(יהודה זה מי שאני חושב שזה?)

הבחור שאמר תודה הזכיר את יהודה שכנראה אולי אתה חושב. לא שהכרתי אותו מידי בחייו אבל נדמה לי שהוא היה מהסוג של האנשים שיגידו תודה לאישה למרות שהיא אישה והוא בחור. נכון?

אחרי שהוא נרצח, פתאום התחילו לחפש שיחות איתו. גם נשים וגם גברים.

כי מחר שום יום שלישי והפעם לא אוכל להבריז כמה אפשר להיות בת 16 בגיל שאני עכשיו

אז דיברנו

ושאלתי

והוא שאל אם אני רוצה לשמוע מה שאני רוצה לשמוע או מה שהוא חושב

ואמרתי שיענה מה שהוא חושב

והוא הסביר

והוא אמר שבחור בגיל הזה זה כך וכך

וניסיתי להבין ככל יכולתי

בכל זאת, אני לא בחור בגיל הזה, אז יכולת ההבנה שלי מוגבלת

ושאלתי למה ההוא כשהיה מאורס כן דיבר איתי יפה

ומה, האם כשמתארסים פתאום מבינים שכן אפשר לדבר

אז הוא אמר שכנראה בגלל שזאת היתה שיחה עניינית

ואולי זה גם האופי

ושוב הקשתי

ושוב ניסה לתרץ

אז בסדר נו הבנתי

אבל לא יודעת למה זה עשה לי הרגשה לא טובה