ותיקין ואני מת מעיפות ומחר עולים לצפון ואין לי מקום ברכב
ועוד לא שלחו לי כמה קילו יצא
וימח שמם של הציונים האלה, כן אסור להגיד דברים כאלה
הם יהודים. בלה בלה בלה
והקרשים הענקיים האלה היו כבדים
והיד שלי גמורה.
היה נחמד לפגוש אותו אבל רק המחשבה על הפוליטיקות שיהיו
מתי שנחזור לישיבה גורמות לי לרצות לברוח לצפון ליותר משבוע
וסגרתי את השעות של כל העובדים.
אין על החברה המדהימים האלה
וגאולת ציון זה מקום יפה
ויש לי תמונות חייתיות של העדר
סוף סוף גמרתי את הגיבוי לטלפון
ואני מת מעייפות בצורה נוראית
הלב הזה כל פעם מחדש הוא נשבר