עבר עריכה על ידי נו באמת... בתאריך כ"ה בתשרי תשע"ט 21:10
עיין בספר תרי עשר, במלאכי ג', ואני כותב להלן דברים שהם בעצם פירוש על הפרק, ואם תלמד את הפרק יחד עם דבריי תראה איך שזה בעצם מה שכתוב בנביא. וראה סיכום בסוף
***************
פירוש למלאכי ג' (שמתחיל מהפסוק האחרון בפרק הקודם) - "הוגעתם" וכו', "באמורכם:כל עושה רע טוב בעיני ה'... או איה אלוקי המשפט". והתשובה - שבאמת ה' יביא את מלאך הברית ו"האדון אשר אתם מבקשים" ויחזיר את העם בתשובה ("וישב מצרף ומטהר כסף"), ואז גם יעשה משפט ("וקרבתי אליכם למשפט") (ומכאן שה' חפץ בעושי טוב ולא בעושי רע, וגם שיש "אלוקי המשפט").
וזה "כי אני ה' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם". ומכך שלא כליתם הרי שאני חפץ בכם, והכל עתיד להתקיים, אלא מה גרם - כמו שכתוב בישעיה "אי זה ספר כריתות אמכם אשר שילחתיה או מי מנושי אשר מכרתי אתכם לו, הן בעוונותיכם נמכרתם ובפשעיכם שולחה אמכם". - ועל כן ממשיך - במלאכי "למימי אבותיכם סרתם מחוקי" - "שובו אלי ואשובה אליכם" - "ואמרתם במה נשוב" - וכו' "המעשר והתרומה" - ובחנוני נא בזאת, שכיוון שבזה מותר "לנסות" את הקב"ה, לכן בזה נאמר קודם "שובו אלי ואשובה אליכם", כי כיוון שזה בידינו לגמרי לקבל שכר גם, אז מצופה ממנו שבאמת נעשה את הצעד הראשון, ולמה בהכרח נקבל שכר, כי מעשר ותרומה זה דבר שאדם משקיע ממה שהוא הכין לעצמו לאכול, ואם הוא משקיע מעמל כפיו וממאכלו האישי - מי שמשקיע בהכרח מצליח, "ואשרו אתכם כל הגוים"
ואז הוא שואל "אמרתם שוא עבוד אלוקים... וכי הלכנו קדורנית מפני ה' צבקות ועתה אנחנו מאשרים זדים... גם בחנו אלוקים וימלטו" - כלומר והרי אנחנו רואים בעינינו שלא רק שלא "ואשרו אתכם כל הגויים" אלא "ועתה אנחנו מאשרים זדים", ולא רק שלא "ובחנוני נא בזאת", אלא "גם בחנו אלוקים וימלטו".
והתשובה "אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו... ולחושבי שמו", שיש כאן שני סוגים של עובדי ה': "חושבי שמו", מכירים את הקב"ה בעומק המחשבה ובידיעת "השם", שהם אוטומטית נחתמים לחיים, והסוג השני "יראי ה'" (אולי כמו ה"בינונים") שצריכים לעשות פעולה של יראה כדי להראות שהם כמו הצדיקים, ועל כן הם צריכים "איש אל רעהו" כדי שיהיה אדם אחר להוציא לפועל כלפיו את המעשה הטוב להוכחה שהם צדיקים, ואז שניהם נכתבים בספר החיים, וזה עונה שגם אם עכשיו אתה חושב שהצדיקים לא מצליחים, מכל מקום הכל שמור ליום הדין, ו"הדין נותן" שזו בסברא שיגיע יום הדין כיוון שיש אלוקים באמת ואנו יודעים זאת, "זכרו תורת משה עבדי" שנאמר בו "וגם בך יאמינו לעולם" ולכן כולנו בעצם מאמינים ויודעים שהתורה אמת ושהצדיקים עתידים לקבל שכר, ומה שנשאר שאלות - "הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא... והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם..." אליהו יענה למי שמגיע לו תשובה כי באמת לא ידע ולא הבין, ואז אחרי ביאת אליהו שיבוא היום העתיד אז יגמר כל המהלך ויגיע היום ש"לעתיד לבוא" ואז "ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע" ויראו כולם את ההבדל בין מי שפעל לשם ה' ובין מי שלא, והדין נותן כי "כאשר יחמול איש על בנו העובד אותו" שזה מרמז למדרשי חז"ל על "מלך שכעס על בנו" וכו', כלומר שכיוון שמי ש"מועסק" אצלו הוא בנו - ודאי יחמול עליו, ואם כן גם עד שיגיע העולם הבא, מכל מקום מי שהוא מ"יראי ה' וחושבי שמו", לפחות יכול לדעת בבירור שהוא נכתב בספר הזיכרון וזוכה ל"מעין עולם הבא" בעולם הזה
לכן מי שלא ראה רווח מ"מ בהכרח הקב"ה יראה לו בעוה"ז מעין עוה"ב, וזהו שכר בפני עצמו, שכר גדול שגם אם יש מי שאינם מכירים בו כי הם מחפשים רק שכר גשמי, אבל מי שמתבונן לעומק החיים ימצא את המעין עוה"ב, ויראה כמה שזה תורם לו.
******************
העיקרון הוא שמי שמשקיע בהכרח מרוויח, מי שלא משקיע אולי ירוויח ואולי לא, זה "חשבונות שמיים", אבל מי שמשקיע אין מצב שלא ירוויח - זה "הבטחות שמיים". מה בדיוק ירוויח זה אמנם עלול להיות מורכב, אבל בזה - במעשרות - "מותר לנסות את ה'", כלומר, אסור לכפור בו על סמך שאלה, אבל מותר בהחלט לבוא אל ה' או לנביא ולומר: השקעתי ולא הרווחתי. אני רוצה לראות רווח. למעשה כיוון שבהכרח יש רווח, אז הכי גרוע זה שפשוט לא שמת לב לרווח שהרווחת על ההשקעה כי זה התקזז לך בחשבון עם דברים אחרים, הרי אם בן אדם משקיע בדבר אחד ומתעצל בדבר אחר, אז זה מתקזז ולא פלא שהוא לא הרוויח... גם יש מצב שאדם לוקח על עצמו עוונות של אחרים מתוך אהבה כלפיהם (כמו אבא על בניו וגדול הדור על דורו) אבל אז זה תמיד "ייסורים של אהבה", המתקבלים בשמחה על האדם, ולפיכך גם עליהם מקבלים שכר כי הם עצמם "השקעה", העצה הברורה היא להשקיע, התקזזות או עוונות אחרים זה רק במקרים הנ"ל, אבל מי שישקיע את "עצמו" את כל כולו בעבודת ה', "עשר בשביל שתתעשר" - בהכרח יראה את הרווח. וזה אני יכול להגיד לך גם מניסיון אישי. בזה אני בטוח יותר מכל דבר אחר בעולם הזה.
וגם הגר"א כותב שאת הקדושה אפשר להשיג רק ביגיעה, אבל הס"א הוא בהפך, ולכן מי שמשקיע בהכרח מרוויח - כמ"ש "מתוקה שנת העובד"
