לא לשים גרביים זה היתר,

לא הופך גרביים לחומרה מלכתחילה

וזה כן קשור

כי כשהמשנב בדעת יחיד ספרדים לא פוסקים לפיו.

ספרדים הם לפי השולחן ערוך או בן איש חי.

אשכנזים גם כשהמשנב בדעת יחיד לפעמים פוסקים לפיו

אז לאשכנזים היו פוסקים שהקלו.

ספרדים? מעולם לא שמענו.

טעות זו מילה חזקה...

והטענה ממש לא בטוח נכונה.

המשנב אמר שזה ברך ומעלה

וגם את דבריו יש שפירשו שהכוונה ומטה.

עוד נכתב שהרגל צריכה להיות מכוסה עד אחרי השוק.

אם נשים היו באות בטענה שהחצאית שלהן ארוכה מספיק ואין צורך בגרביים אולי היה לי מקום להבין את הטענה שלהן אבל... זה ממש לא ככה. אפילו עם חצאיות שבקושי מכסות את הברך, גבוליות ממש, הן מתירות לעצמן בלי גרביים.

והן דתיות....

אפילו באולפנות מצויינות.

אם זה ברך ומעלה או ברך ומטה.

לפני שהיו גרביים פשוט היו לובשות חצאית ארוכה.

בלי כוונה ללצנות בר מינן תורה היא איך היו עושות הנשים לפני שהמציאו

לכן צריך להדגיש יותר את העניין של הגרביים, לדעתי.

שלא מקפידים עליהם..  - לה"ר, דיבור בבית כנסת וכו'..   זה מצער, אבל אין הרבה מה לעשות

העיקר שאת לא תיגררי אחרי זה , ושזה לא ייצור שחיקה ביחס שלך לחשיבות ההקפדה.

וכמובן אם תוכלי גם להשפיע על אחרות, אשרייך.

ואת צודקת שזו לא "סתם החמרה". זו בפשטות חובה גמורה, ומינימום חומרה ראויה ומתבקשת  מאוד.

זה משהו שהיה נראה לי כל כך בסיסי בצניעות וזה כל כך כאב לי לשמוע מבנות שהן סוברות שזו החמרה....

גם מאוד הצטער על זה, על ההיתר לא ללבוש גרביים

כיון שזה פַּתָּח פֶּתַח להמון הקלות.

בכללי הרבה סומכות על המשנה ברורה

אני מנחשת שיש בנות שאולי קשה להן להקפיד על גרביים/לא מתחברות למראה אז הן סומכות על ההיתר

או שפשוט לא ביררו את ההלכה לעומק והתרגלו מחינוך או מנהג המקום.

בין היתר זה הפך עם הזמן למוסכמות חברתית לדעתי...

ז"א זה נתפס כמשהו חרדי/שמרן/לא אופנתי...

לפעמים אני רואה נניח חרדים הולכים עם המון שכבות בקיץ. זה חם לכם ללכת עם חצאית ארוכה וגרביים וכל אלה או שאתם רגילות לזה?

אני מתארת לעצמי שהתרגלנו.....

סורי על ההשוואה פשוט גם זה הלכה וגם זה הלכה.

זה חבל שמסתכלים להלכה הזו שהיא בסיסית בצניעות כאל משהו שולי. זה בדיוק כמו ההלכה של לשמור שבת.

וכיון ששאלת אם לא קשה לנו ללכת עם גרביים אז עניתי בשאלה מקבילה- אם קשה לך לשמור שבת....

מקווה שזה מספיק מובן.

אגב- גרביים זה עניין של צניעות ושייך לגילוי עריות- ממש כך, מה שאומר שזו אחת משלושת העבירות החמורות שהן  בגדר של 'יהרג ואל יעבור'

גילוי עריות זה לא לקיים יחסים עם שבעת הקרובים, לא לא ללכת עם גרביים - הרי המון נשים וילדות, שחלקן דתיות, הולכות ללא גרביים ולדעתי הם אינם עוברים על איסור גילוי עריות?

היא אמרה שזה ''שייך'' לא שזה אותו דבר...

(ואגב "שבעת הקרובים" לא שייך לפה:, כידוע גם בן זוג הוא משבעת הקרובים.. והעריות זה הרבה יותר רחב משבעת הקרובים...)

גילוי עריות זה צניעות בכללי, הדגש הוא על יחסים וכו' אבל אי צניעות זה בהחלט גילוי עריות.

(עריות זה ערווה ברבים, ואם שוק באישה ערווה הרי מי שמגלה את השוק שלה היא עוברת על גילוי עריות...)

וזה שיש המון דתיות שהולכות כך- זה חבל. על זה אני כואבת.

כל רב שיתיר גרביים יוסיף לזה תנאי שיש חצאית ארוכה אבל בת'כלס המון נשים ובנות מהאולפנות הכי מצויינות שיש, בתים חזקים מאוד.... ועוד כל מיני תיאורים-

הבנות הולכות בלי גרביים!

כתוב בגמרא "שוק באישה ערווה", ז"א שחייבים לכסות. לפי (כמעט?) כל הפוסקים הכוונה לחלק שמתחת הברך, ולכן צריך חצאית ארוכה ממש, עד הנעליים\גרביים. הבנה זו מסתייעת ממקורות רבים ועצומים בתנ"ך ובחז"ל.

יש רבנים שהבינו בדעת המשנה ברורה ששוק זה החלק שמעל הברך, ואין חובה לכסות את מה שמתחת. ויש שהבינו שלא כך כוונתו, אלא שגם הוא סובר כמו שאר הפוסקים הנ"ל.

כמו שאם היתה מחלוקת בין רופאים, ש100 אומרים לך תעשי א, ואחד (אולי) אומר לך תעשי ב - מה היית עושה? "מחמירה" לעשות א, או "מקילה" ועושה ב, שהרי "יש על מי לסמוך"...

זה תלוי בשאלה אם באמת חשוב לך לקיים את ההלכה, או לסמן V ש"יש על מי לסמוך".

שמחתי לעזור

ההצגה שלך את הדברים לא אובייקטיבית. מותר לסמוך על דעת יחיד במקרים מסויימים (ואני כמעט בטוח שכך אתה נוהג).

אמרת שיש מקורות רבים בתנ"ך, אשמח אם תביא לי שלושה.

בדיוק בשבילך כתבתי את המשל על הרופאים- זה לא עניין של מותר ואסור, אלא של רצון לקיים את ההלכה כפי שהיא באמת.

וכתבת "במקרים מסויימים" - נכון אולי בשעת הדחק וכד', אבל פה אנחנו מדברים על הלכתחילה, אז לשם מה בדיוק  כתבת את תגובתך...?

• ראה למשל פה, פ"ג ופ"ד - http://www.ateret4u.com/online/f_01943.html#HtmpReportNum0005_L3

• וגם פה https://www.srugim.co.il/132234-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%A8-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%9C%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A9-%D7%97%D7%A6%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%94

במקרים מסויימים נוהגים כך לכתחילה.

עיין פירוש המהר"י קרא על 'גלי שוק'

אבל מה בעצם את שואלת? המשנה ברורה כותב שאת כף הרגל לא חייבים לכסות, ובזה לא ראיתי מישהו שחלק עליו.

ולגבי הרב עובדיה-צריך לראות בפנים בדיוק מה כתוב. לפעמים האמירה להחמיר בזה היא כי בדר"כ גם חצאית ארוכה לא מגיעה ממש עד למטה

לכן כתבתי שצריך לראות בפנים (לא בויקיפדיה) .. כדי להבין מה בדיוק נאמר שם, עם איזו חצאית וכד'...

על חצאית שלא מגיעה עד למטה אלא רק אחרי הברך. לא כתוב שם לכסות את כף הרגל.

אז במיוחד שזה קשה לך, אני לא רואה סיבה להחמיר... עדיף להשקיע את האנרגיה בדברים אחרים

זה לא נקרא "להסתמך", זה פשוט לא כתוב... וכמו שאמרתי המשנ"ב כותב שמותר ואין סיבה לומר שיש איזושהיא מחלוקת

לפי מה שהבנתי קיימת איזשהי מחלוקת בעניין השוק- אם הוא מהברך ומעלה או מהברך ומטה...

כרגע אין דעה מוחלטת, אז יש משהי שמוכנה להסתמך על ספק?

לא נראה לי...(או שכן...)

בואו לא נחפש לצאת ידי חובה.

הנה סיכום - נוער וגיל ההתבגרות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...