בחיים הוא לא עשה דבר כזה וגם לא יעשה. 

ההפך! הוא נלחם נגדם בישראל ובזירה הבין לאומית!

עד כמה את בפנים כדי לראות כמה הוא נלחם?

כי אני נמצא בפנים. אני רואה ומתעדכן... 

הוא נלחם. 

שלילת תקציבים, הענשה קשה, והכל נגד העולם כולו. 

תתפלאי! הוא גם מצליח.

כדאי לבדוק עובדות לפני שמוציאים שם רע על הבן אדם... לא חייבים לאהוב אותו בשביל לדעת מה הוא עושה בנושא... 

אבל אם כבר, יש לך הוכחות שאי פעם הוא אמר דבר כזה? 

לי יש הרבה הוכחות ההפך.

אי פעם תגידי שזה מספיק?

רוצה רשימת הישגים שלו? 

רשימת מנהיגי עולם שהגיעו לפה בשנה האחרונה? 

רשימת מדינות חדשות שיש לנו איתם הישגים דפלומטיים איתם?
רשימת הישגים בין לאומיים בלוחמה בטרור?
רשימת הישגים בכלכלה?

וכו' וכו'...

ותעשי השווה מה המצב פעם ומה המצב היום.

יש משהו שיכול לעשות את זה יותר טוב? 

ויותר טוב ממנו.

אבל... זה לא יגיע בחיים לכפיות טובה למי שמגן עלינו מפני האויבים ובזירה הבין לאומית כ"כ הרבה. 

(ודאי שהכל הקב"ה שנותן לו כח)

להגיד שזה נשמע כאילו הוא אומר לו "בוא חמוד" וכל הדברים האלה שכתבת בשרשור ההוא. 

במקום להגיד, עצוב, נכון. 

אבל להסתכל בפרספקטיבה רחבה יותר ולראות את השיפור האדיר, את הטיפול במחבלים (לא חייב להיות במחבל עצמו, אלא בתופעה, במימון, או בלגיטימציה הבין לאומית- שזה המון) ולהגיד ב"ה שיש לנו מנהיג כזה שמראה לעולם את החוזק של ישראל ושל המדינה. את הכח שלה מול כולם, וגם כשיש פיגוע, וזה עצוב וכואב מאד וגם מכעיס, אנחנו מפיקים לקחים ורק עולים מזה עוד יותר למעלה.

תמיד. 

ואין דבר שלא לוקחים ממנו לקחים במדינת ישראל. 

עוצם עיניים? מי שעוצם עיניים זה מי שמסתכל רק בארבע אמות שקרובות אליו. 

דרך היא מלאה במכשולים. ואין דרך שלא נופלים בה או דורכים על קוצים. 

אבל בסוף יש דרך ומגיעים למטרה. 

מי שרואה את המטרה ואת הדרך מול העיניים שלו ולא את הכאן ועכשיו, את הקוץ שעליו דרך או את הבור שנפל, הוא זה שעם העיניים הפקוחות. 

ודאי שלא הכל טלית שכולה תכלת. אבל זה שלא הכל טוב זה לא אומר שאפשר להגיד כמה שרע ולצבוע הכל בשחור. 

יש כתמים שחורים ואפשר לצבוע אותם חזרה. וזה מה שעושים. זו הדרך.

כי אני מסתכל על דרך. על הכל ככלל. ולא על  כל דבר רע כדבר מכליל ומכתים את הכל.

שיטת הרב שמואל טל. זה חסר סיכוי לצאת מוויכוח כזה... 

אני לא יודע מה השיטה שלך, אבל מבין המילים נשמעת תפיסה שיש עליה וויכוח אינסופי וחבל על הזמן...

לכתוב דברים ולהתעצבן שמגיבים.

אני לא משליך שום דבר עלייך, וזה באמת גם לא מעניין אותי.

בלנ"ד אני אשתדל לא להגיב לך יותר.

והיא מלאה בקוצים. אבל דורכים עליהם וממשיכים הלאה!

אם את חושבת שאת יכולה להגיע למטרה ולדלג על הדרך- בהצלחה.

על מספר הנרצחים בשנה כשהיינו ילדים.

תשאלי אנשים מבוגרים מה זה היה לעלות על אוטובוס בדיזינגוף בת"א לפני 17 שנה. זה היה מפחיד אנשים.

ב"ה המצב מאוד השתפר. והוא ממשיך להשתפר, אע"פ שיש טעויות.

לא הכל קורה ביום, ויקח זמן עד שלא יעזו, אבל גם זה יקרה.

כי-"אם לא תורישו את יושבי הארץ מפניכם והיו לשכים בעיניכם ולצנינים בצידיכם..."

הרעידה הכי חזקה לשנת 2016. כבוד!

2026 Mindanao earthquake - Wikipedia

למה אני קוראת הודעות מפעם

למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה

למה אני מרגישה שהכל עליי 

למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)

למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות

איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה

למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו

למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו

למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי

למה החיים כאלה עליות וירידות

ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים

לא תמיד, אבל לפעמים כן

למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה

איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי

אני זוכרת שהיו הרבה יותר

ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם

מעניין

אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא

למה הפסיקו לייצר נוקיה208

למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208

למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן

ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר

אפילו בנות מפה שפעם היו לי

מה שלומך?

ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.

ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא

למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא

למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה

אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה

אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא

אני רוצה להיות עצמאית

אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב

מספיק לי די והותר מה שעובר עליי

והעומס הזה שמגיע

מכל מיני סיפורים שקורים מסביב

עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור

עד שהבנתי שהוא ברור

אסור לי להיות שם יותר מידי

ואני מוגבלת

אני יכולה להיות נחמדה

להתעניין בשלום

להביא משהו נחמד אם מסתדר לי

אני לא יכולה לתת את הבית שלי

או את האוכל שלי

או את הלב שלי

וזה גם לא יעזור

עכשיו צריך להתפלל

ואיפה אני ואיפה להתפלל

ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם

אבל יש לי תפקיד

כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי

הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים

הוי טאטע רחמים עלינו

אנחנו רוצים להתפלל

חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן

מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור

בקיצור גאולה עכשיו

זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו

ובלי הנחת של אביגייל

אנחנו רוצים בית דוד

מהר עכשיו אין זמן לחכות

חיכינו מספיק אביגייל

טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו

ותן לנו שמחה!

קוראים לזה מובחנות

אולי יום אחד אהיה פסיכאטרית

אולי בגלגול אחר כשיהיה לי יותר הבנה בשפה האנגלית

צריך פשוט להכיר את הנפש לחיות איתה בשלום ולא לתת לה לנהל אותנו למקומות אסוניים.

מובחנות היא היכולת של אדם לזהות ולהחזיק בזהות, במחשבות, ברגשות וברצונות שלו, מבלי להיות תלוי באישור, בלחץ או בציפיות של אחרים.

אדם בעל מובחנות מסוגל לשמור על עמדתו ועל גבולותיו האישיים, ובמקביל לקיים קשרים קרובים ומשמעותיים עם הסובבים אותו.

אגב, רגישים לפעמים מתקשים בזה. הם ממש מרגישים פיזית את הסביבה שלהם.

לא שאני תלויה באישור ובציפיות. פשוט לוקחת ללב כאבים של אחרים וחושבת שראוי שאעזור להם כמה שאני יכולה.

כאילו אם זאת היתה אחותי, לא הייתי מארחת אותה?

אבל כאן בדיוק הנקודה, היא לא אחותי ואני באמת לא יכולה ארח אותה.

ואז לשחרר את זה והלבין שלמרות שזה נשמע אגואיסטי וגם בתיה אמרה לי מה פתאום מה פתאום ולאה אמרה זה לא שייך איפה תשימי אותה

אז למרות שבהתחלה חשבתי איזה אנוכיות זו לדבר ככה

להבין שזה המצב ואין לי ברירה אלא לשחרר

כי לחשוב עליה בלי  יכולת לעזור זה קשה

ולעזור זה לא אפשרי

אז מה נותר?

להתפלל

והוא זה שמוביל אותי לרצות לעזור ולהיות קשורה ולהתעניין

ההיא התגרשה, בא נהיה איתה בקשר אולי ככה נדע מה הסיפור שהיה שם

ההיא בודדה, נהיה איתה בקשר אולי נבין משהו על הנפש. אולי נקבל כבוד כי היינו שם בשבילה.

ההיא בעלה עובר מה שעובר, בא נעזור לה, ואז תכנס בפנים והיא תפתח את הלב.

אולי, אני לא יודעת.

בינתיים לא קיבלתי שום מידע על שום דבר וזה גם לא ייתן לי שום דבר, וגם כבוד לא קיבלתי חחח

איזה יצר הרע יש בעולם הזה! לרצות לעזור כדי לקבל כבוד. אז זאת האנוכיות האמיתית בעצם. עכשיו הבנתי.

זה סקרנות בלבוש אחר. ואולי את בסוף באמת נותנת את הלב שלך (ואז נשארת מרוקנת). ולגבי כבוד - אולי. אבל לא מקבלים ככה כבוד. גם הצד השני מרגיש אותך כמו שאת מרגישה אותו ולפעמים הוא נרתע בלי לדעת למה.

(אגב, נשים, ובמיוחד דתיות, הרבה פעמים אומרות "הוא הטריד אותי" על כל שיחה שהיה שם אנרגיה לא ברורה שהייתה לא נעימה להן ולא היה להן טוב שם, כלומר - הוא פעל בסדר לפי הכללים אבל האנרגיה שלו הייתה מרוקנת ולא נעימה והן מרגישות את זה, רק שבהעדר מילים לתאר את זה הן אומרות "מטריד")

לא חושבת שהן הרגישו אותי ככה, כי באמת עשיתי את מה שעשיתי לא בשביל הכבוד, באמת באמת באכפתיות.

בסדר 

אנחנו גם וגם וגם וגם. גם רוצים (כבוד, סקרנות,...) וגם רוצים להביא טוב לעולם. שני הגורמים האלה חיים בתוך הגוף ביחד. לא תמיד הם סותרים אחד את השני.

אנחנו צריכים להציב גבול רגשי.

הדבר הכי חשוב.

אם אני יכול לעזור או לעשות משהו. בשמחה. אבל סתם לכאוב אותם ולסבול יחד איתם? למה? למה זה מועיל?. אותו כנ"ל אגב חדשות ואקטואליה שהייתי מכור כבד וקצת נגמלתי במידה ואני רואה מהצד מכורים אחרים. זה נוראי.

צריך לדעת חדשות. צריך להתעדכן. צריך לפתח דעה. אבל לא צריך להתכווץ בגוף על כל דבר שקורה בעולם.

לא חדש, כבר חודש. אבל חדש. אולי אפשר לומר: הבחור החדש.

והוא אמר לי תודה רבה.

יותר מששמחתי על התודה שמחתי על עצם זה שהוא אמר לי משהו.

כאילו, חמודים, אני אוהבתתכם והכל אתם ב"ה טפו טפו יחידי סגולה בדור הזה

ואשריכם לגמרי כמו שנאמר

אבל

לומר תודה למי שהכין לך אוכל וטרח בשביל שיהיה לך נעים ונחמד זה דבר בסיסי

ואם האדם הזה הוא אישה אז כן

צריך לומר תודה גם אם זו אישה

עכשיו אני דנה לכף זכות וברור לי שהם בסדר ואף פעם לא הקפדתי עליהם בעניין הזה

(למעט שבועות? אולי)

אבל פתאום כשמישהו פונה אליך ומכיר בעצם קיומך ובעצם זה שנתת מעצמך בשבילו

וואו

אשריך לגמרי

והוא הזכיר לי את יהודה פתאום זה היה לי כזה אווץ

אבל יהודה אומר שהוא לא אותה בחינה אז כנראה שלא

להבדיל בין החיים, כן.

(יהודה זה מי שאני חושב שזה?)

הבחור שאמר תודה הזכיר את יהודה שכנראה אולי אתה חושב. לא שהכרתי אותו מידי בחייו אבל נדמה לי שהוא היה מהסוג של האנשים שיגידו תודה לאישה למרות שהיא אישה והוא בחור. נכון?

אחרי שהוא נרצח, פתאום התחילו לחפש שיחות איתו. גם נשים וגם גברים.

אח"כ אם זוכרים אותך

אולי בהודעה הנעוצה של נוג"ה יש משו על סרטים