אוף תרגיעו אותי איך אני אמורה להגיב עכשיו...בובה ננה
אז כאמור התחלנו מטפלת לפני שבוע בדיוק, ועד שכבר התחלתי לשחרר ולתת אמון במטפלת, היום הגענו באיחור וכבר מהמדרגות אני שומעת בכי דיי הסטרי של אחד הילדים, שנשמע שהוא לא בוכה דקה, ועוד בכי מהחדר הפנימי של תינוק נוסף.
עמדתי כמה רגעים מאחורי הדלת והבכי ממשיך ואני לא שומעת שום יחס מבפנים לבכי, צילצלתי צלצול קצר בפעמון אני שומעת רעש של שטיפת כלים ואין מענה לדלת
. צילצלתי צלצול קצר נוסף ואחרי כמה רגעים, פותחת לי אישה מבוגרת שאני לא מכירה והיא מציגה את עצמה כאמא של המטפלת. היא אומרת שהיא שומרת עליהם בזמן שהמטפלת יצאה לדואר ואולי יש שם תור ושאני לא ידאג ושהבת שלה אמרה שעכשיו היא תאכיל את הבן שלי בפרות ואח"כ היא תשים אותו לשחק.היא גם אומרת לי שהמטפלת ניסתה להתקשר אליי ולא עניתי לה( באמת הפלאפון היה מכובה). היא מנסה לשחרר אותי ולהרגיע אותי שהכל בסדר ואני יכולה ללכת, ואני ממש לא בטוחה להשאיר את הבן שלי שרק התחיל לפני שבוע מטפלת, עם מישהי זרה.
מצד שני לא רוצה לפגוע באישה מבוגרת שניראית מקסימה וחמה אבל עדיין לא שלחתי אליה את הבן שלי.
כל זמן שעמדתי איתה ( כמה דק) יש ילד אחד הגדול שבקבוצה (בן 1.5)שוכב על הספה בסלון בוכה בהיסטריה עם דובי על הפנים והאמא המבוגרת אומרת לי שהוא בכיין עד שהוא נרדם ועוד תינוק שבוכה במיטה בחדר.

* גילוי נאות ממה שהבנתי האמא הזו היא מטפלת בעצמה כבר שנים בתינוקות ויש לה ניסיון. עכשיו היא התבגרה מאוד והיא מחפשת לטפל בתינוק קטן או שניין
* היא גרה ממש בסמיכות לבת שלה המטפלת אולי באותו בנין לא ממש הבנתי
תעשו לי סדר במחשבות בבקשה.
מה אני אמורה להגיד עכשיו למטפלת?
אני ממש מבולבלת מה אני מרגישה עם זה?
זה לגיטימי שמטפלת יוצאת באמצע היום?
אוף בא לי לבכות גם ככה אני עם יסורי מצפון ששלחתי אותו למטפלת ועכשיו זה.
סליחה על הבלאגן שבכתיבה ולמי שקראה עד לפה שולחת מהר כי אני על 0 בטריה ותכף הכל נמחק לי
לגיטימי לגמרי שמטפלת יוצאת באמצע היום ומשאירה מחליפה מתאימהחצי שליש

וגם נורמלי לגמרי ששני ילדים יבכו.

יש ילדים שבוכים אצל מטפלת חדשה תקופה ארוכה מאוד כל בוקר כשהם מגיעים, יכול להיות שהילד שראית על הספה הוא כזה,

ולעניות דעתי זה לא מעיד על חוסר איכות של המטפלת.

תודה על התגובהבובה ננה
התחברתי לשקע ובאמת רציתי להוסיף שיכול להיות שזה בסדר ולגיטימי למטפלת לצאת.
רק שלי זה פעם ראשונה אצל מטפלת ואני ממש לא יודעת מה הכללים שנהוגים.


את ממש נורמלית חצי שליש

קשה להוציא תינוק למטפלת. לוקח זמן עד שמתרגלים וכל דבר מפחיד ומלחיץ בהתחלה.

שיעבור לך בקלות ושתהיה לכם שנה מקסימה!

תודה גם לכם!בובה ננה
לגיטימי תלוי כמה ומי המחליפהבתי 123


אז מה את מציעהבובה ננה
לשאול את המטפלת אם זה קורה הרבה שהיא יוצאת?
ומי המחליפות שלה חוץ מאמא שלה?
האם היא צריכה ליידע את ההורים לפני שהיא לוקחת מחליפה?
לא כדאי לשאול במיוחד שהיא אמרהבתי 123
שניסתה לתפוס אותך אבל תראי במהלך הזמן
כשבוחרים לשלוח למטפלת פרטית שהיא לבד גם אם זו הברירה היחידה יש לזה הרבה חסרונות
פעם המטפלת הודיע מראש שהיא יוצאת והמחליפה הקבוע תהיה בבוקר היא הודיע שמשהי אחרת תשמור עליהם פשוט לא שלחתי באותו יום
אני מוסיפה שהמטפלת היא אישהבובה ננה
טובה ואני סומכת עליה ברמת העיקרון.
כמובן שיש לי את החששות שלי ואני מאמינה שיש לכל אמא ששמה את היקר לה מכל אצל מטפלת.
לא כל כך מסכימה איתך,binbin
זה ממש לא לגיטימי ואולי רק במקרה חירום הייתי מבינה ומקבלת שמישהי זרה לי שומרת על הילדים שלי, אמא בוחרת בקפידה את המטפלת של הילד שלה וגם ככה זה קשה ומלווה בהרבה היסוסים...
אז פתאום לגלות שהמטפלת איננה זה כבר מוזר,
אבל פה היא ניסתה לתפוס אותה בטלפון ולומר לה כנראה...
ובכי של ילדים אני מבינה, תחילת שנה, אני יודעת מה זה ילדים ותחילת שנה...הרבה בכי
בהתחשב בעובדהחצי שליש

שבמשרד שלי ובעוד הרבה משרדים - אם יש לי סידור דחוף (וזה לא חייב לענות להגדרה מקרה חירום),

אני יכולה לצאת באמצע היום לאיזה זמן ואח"כ לחזור, אז זה ממש מובן לי שאי אפשר לדרוש ממטפלת שעובדת בבוקר קבוע כל הבקרים והצהריים, שלא תצא לעולם ועד אלא אם כן יש לה מקרה חירום.

נכון שהיא צריכה למעט, כי יש לה אחריות והילדים מכירים אותה וקשורים אליה, אבל עדיין זה קביל בעיני שתצא.

ברור שאם מטפלת תצא לשופינג במקום להיות עם הילדים זאת שחיתות,

אבל לפעמים יש איזה תור לרופא שלא הסתדר לקבוע לזמן אחר, או סידור אחר שאי אפשר לדחות לשעה אחרת.

זה החיים, מה לעשות. מי שלא מתאים לה שתשלח רק למעון, וגם זה לא יעזור.

כי במעון הן גם יכולות לצאת או להיעדר ומביאים להן מחליפות

יש הבדל בין היעדרות שהודיע עליה מראשהריון נוסף ב"ה
כמו תורים שקובעים מראש. ואפשר להודיע.
לבין היעדרות שלא ידעת עליה ערב קודם.

יש הבדל אם את האמא יודעת מראש על החליפה ואפילו פוגשת אותה פעם בחפיפה של שתיהן כדי שהילדים יתרגלו.

הכל מובן והכל אנושי. השאלה איך דברים נעשים.
האופן מאד משנה את יחסי האמון.



שהיא אמרה לי שהיא יצאה לדוארבובה ננה
זה היה נשמע לי תמוה, וכי הדואר פתוח רק בבוקר או הזמן היחיד שניתן להביא דואר...??
ואולי מישהו אחר יכל להביא לה את דבר הדואר.
מצד שני, מנסה לחשוב עליה חיובי אולי זה משהו מאוד חשוב שהיה צריך להגיע ולא סבל דיחוי.
בכל זאת ניסתה לצאת בזמן רגוע יותר שבו אמורים החברה לישון ו"הגדול" שבכה הוא כבר שנה שניה אצלה ומן הסתם כבר מכיר את האמא של המטפלת.
והילד השני שבכה אולי התעורר בדיוק.

אוף אני לא עושה כלום עכשיו, למרות שיש לי מלא דברים על הראש ורק עסוקה בלחשוב מה אני מרגישה, ואיך לפתח איתה ערוץ תקשורת פתוח עם המון הדדי.
בדואר עושים עוד דברים חוץ מלקבל חבילה חצי שליש

יש אנשים שיש להם חשבון בנק בבנק הדואר, ואולי היא היתה צריכה לסדר תשלום דחוף.

יכול להיות.בובה ננה
ואני רק חשבתי לעצמי שהדואר זה ממזמן רק מקום שמקבלים בו חבילות מעלי אקספרס ונקסט
אני חושבת שהיא אמורה להודיע מראשיעל מהדרום
לק"י

כשהמטפלת אצלינו רצתה להשאיר לזמן קצר עם בעלה- היא שאלה אותנו אם זה בסדר.

אבל נזכרתי שפעם שכנה שהיתה מטפלת, היתה חייבת לצאת להביא את הבן שלה מבית הספר, והיא בקשה ממני לשמור לזמן קצר.

נראה לי שהייתי שואלת את המטפלת לגבי זה, ומבקשת אם אפשר להודיע מראש (ולא באותו בוקר).
למה לגיטימי..? שתעשה סידורים אחרי שעות העבודהוואוו
אנסה לעשות לך קצת סדרבתי 123

בקשר לבכי זה עוד תחילת השנה וזה בסדר שהילדים עוד בוכים ויכל להיות שהם היו בהסטרייה כי לא הכירו אותה והוא אולי הם העדיפו שהיא לא תרים אותם השאלה אם הם היו בהשגחה מלאה בזמן הזה.

 

אני מבינה שהמטפלת עובדת בבית שלה לבד מן הסתם יהיו זמנים שהיא תצטרך לצאת אם זה לא הרבה פעמים ויש משהיא קבועה שמחליפה אותה בזמן הזה אין הרבה ברירות במיוחד אם היא נסתה לתפוס אותך ולהודיע

 

חוץ מזה ממש מבינה אותך זה קשה לשים ילד אצל מטפלת 

מזתומרת מן הסתם יהיו פעמים שתצטרך לצאת?לאיאומן
אני לא חולמת לקום באמצע יום עבודה וללכת לדואר. לא מכירה אדם שנןהג כך
ככה זה אצל מטפלת פרטית לא מתאים תשלחי למעון למרות שגם שםבתי 123

הם יוצאות לפעמים

מה פתאום. חמישה ילדים וארבע מטפלות,לאיאומן
לא קרה לי בחיים. אם היה להן משהו דחוף או היו חולות הודיעו מראש, בחוזה שחתמנו איתן היו ימי מחלה וימי חופש. בחיים לא יצאו באמצע היום.
לא הבנתי באיזה שלב יצא. אמצע או סוף היום?וואוו
אחה"צ או צהריים? אם היא עובדת כל יום מהבוקר עד אחה"צ, מובן שהיא תפוסה, למרות שיכולה ללכת לסידורים גם אחרי. לא מובן לי.
מסכימה. נראה לי תמוה למדי+mp8
גם אני כאישה עובדת לא עושה סידורים בבוקר על חשבון עבודה.
למה לא?בשורות משמחות
בהחלט יש מקומות עבודה שזה בסדר לעשות הפסקה ולצאת לסידור, וכן עם זו מטפלת פרטית ויש לה סידור קטן היא יכולה לצאת כמובן עדיף שתעדכן מראש את ההורים על מחליפה וכו'
לא לגיטימי. אלא אם כן הודיעה ובחרת אם להביא או לאהריון נוסף ב"ה
לא לגיטימי להיות מופתעת ממטפלת אחרת שלא עמדת על טיבה לפני כן.
ממש לא לגיטימי להשאיר ילד בוכה עד שנרדם ללא התייחסות. ותינוק נוסף דקות ארוכות ועוד... לטובת שטיפת כלים.
לא מוצא חן בעיניי.
הייתי מדברת עם המטפלת בזמן שהיא לא עובדת. קובעת איתה פגישה.
משדרת לה את הכי הרבה אמון שאני יכולה עושה איתה תיאום ציפיות.
לפי התגובה שלה הייתי מחליטה אם להמשיך או לא.

גם לי קרה בעבר שהמטפלת הלכה לבדיקה בלי להודיע
אבל השאירה את התינוקת עם בעלה שעישן לידה. דיברנו על זה.
אחרי כמה תקריות נוספות הבנתי שמעון מפוקח הוא מענה יותר נכון בשבילי.
ואחרי זמן נוסף הבנתי שאני רוצה לגדל את ילדיי. עזבתי את העבודה ואני איתם עד גיל 3 וטוב לי. על אף כל הוויתורים.
כן אני קוראת את תגובתךבובה ננה
ובהחלט מתחברת לדברייך. גם לי היה קשה לשמוע את הילדים שבוכים ככה.
אני באופן אישי לא נותנת לבן שלי לבכות עד שנרדם. אני מאמינה שאצל מטפלת שיש לה כמה ילדים טבעי שיבכו קצת השאלה היא כמה נותנים להם לבכות?

אני לא מרגישה בנוח לשאול אותה שאלות ישירות אבל אולי אני צריכה לעבוד על עצמי וכן לעשות את זה ולהיות יותר רגועה
את צריכה לזכור שכיון שזה לא מעון אין פיקוחהריון נוסף ב"ה
ואין מנהלת. ולכן את המפקחת ואת המנהלת. לגבי הילד שלך.
ניהול טוב בא מתוך הערכה הדדית שיתוף פעולה ופתיחות.
כשבוחרים מטפלת זה הדבר החשוב ביותר שצריך לבדוק . אם תהיי מסוגלת לכוון אותה בפתיחות ולקבל שיתוף פעולה והבנה.
אם את לא מסוגלת לדבר גלויות על צורכי הבת שלך. תבדקי עם עצמך אם הקונספט הזה של מטפלת פרטית מתאים לך. אולי מעון יכול להתאים לכם יותר.?
אני חושבת שהחשש הזה מהלדברבובה ננה
נובע מכך שאני סוג של מכירה אותה כבנאדם. לצורך הענין מכירות מחוג משותף שאנחנו משתתפות בו יחד, וגם יצא לי לקחת אותה טרמפים בהלוך וחזור מהחוג.
ואז קצת קשה לי לשאול את כל השאלות שיש לי כי אני לכאורה מכירה וסומכת עליה.
גם עכשיו התקשרתי כדי לשאול מה קורה אז היא אמרה לי שהפלאפון שלי היה כבוי הבוקר והיא חזרה בשעה 11 (כשאני הבאתי אותה ב10 וקצת) השיחה הייתה קצת לא רגילה זורמת כמו בכל יום...
לא מסכימה בכלל עם הטיפים האלו סליחה.. מנסיון כשמנסיםבתי 123

לדבר עם המטפלת היא סתם לוקחת את זה קשה כי את לא סומכת עליה.

לפעמים עדיף לברר דברים מהצד לבוא באמצע היום את יכולה לבוא לאסוף אותה מוקדם ולהתנצל שלא היה לך איך להודיע לה וכו ואם קורים דברים בלתי סבירים פשוט לא לשלוח או לחפש מקום אחר

בכלליות אני חושבת שאת כל השאלות צריך לעשות לפני שנרשמים  

 

אצלנו המטפלת תמיד הודיעה מראש כשהייתה צריכה לצאתבארץ אהבתי
ותמיד דאגה להכיר לילדים מראש את המחליפה (שתבוא פעם או פעמיים לפני כשגם המטפלת הקבועה נמצאת). ועדיין בשנה הראשונה כשהמטפלת היתה אומרת לי מראש על אחד הימים שהיא לא תהיה (או שתצא מוקדם או כל דבר כזה) לרוב לא הייתי שולחת באותו יום (או שהייתי מחליפה יום חופשי ונשארת עם הקטן בבית באותו יום, או שבעלי היה נשאר איתו, או שהיינו מוציאים אותו מוקדם לפני השמטפלת יוצאת). כשהיה יותר גדול (מעל שנה וחצי) כבר הייתי משאירה גם עם מחליפות, שהמטפלת דאגה להכיר מראש לילדים.
אבל זו באמת מטפלת מיוחדת, וגם ההתנהלות שלנו היא בגלל שזה כן התאפשר לנו טכנית, וזה באמת לא פשוט לעשות ככה כל פעם (זה גם לא קרה הרבה פעמים סה"כ, ב"ה).
אצלנוחנה צוריה
תמיד הודיעה מראש והיתה מחליפה קבועה, היא יצאה רק לדברים דחופים כמו תור לרופא שיניים וכד' שלא הצליחה לקבוע לזמנים אחרים.

לנסות לתפוס אותך בבוקר כדי לעדכן אותך זה לא נקרא שניסתה להודיע מראש, במיוחד שאת אומרת שיצאה לדואר שזה לא איזה דבר בלתי צפוי שלא יכלה להודיע מראש שתצא לכמה דקות ואמא שלה תחליף אותה.

מה גם שעבר רק שבוע לפי מה שאני מבינה, אז הייתי מצפה ממנה כמטפלת מנוסה להבין שהילדים עדיין צריכים יציבות בשלב הזה ושתמנע ככל האפשר מיציאות, או שתעדכן אותך שתוכלי לשקול מתי להגיע.

בקשר לבכי,
יכול להיות שאותו ילד שבוכה עד שנרדם זה גם בתיאום עם ההורים שלו ולא הזנחה שלה, אולי ההורים אמרו לה שתמיד כשהוא הולך לישון הוא בוכה?
לא אומרת אם זה תקין או לא, אבל במבט חיצוני את לא יכולה לשפוט.
לא לגיטימי בכלל בעיני.לאיאומן
את משלמת למטפלת כדי ש*היא* תטפל בילד שלך, לא אדם אחר שאת לא מכירה ולא בחרת ושהילד שלך לא מכיר. את התינוקות שלי סיטואציה כזאת היתה מכניסה למצוקה גדולה וזה היה מכעיס אותי מאד ופוגע קשות באמון מבחינתי. לא הייתי חוזרת למטפלת שפשוט הלכה באמצע היום. זאת העבודה שלה, זה לא ראוי משום בחינה.
מסכימה מאד,זה שמירה על ילדים וזה לא דומה לשום עבודה משרדיתלמה לא123

דואר זה לא דחוף,שתשלח את בעלה לשם

אני פשוט סהרורית היוםבובה ננה
לא מצליחה לתפקד בכלל.
מרגישה שמשהו באמון שלי בה נסדק.
איך אדע אם זה קורה עוד פעמים?
תכף הולכת להביא את הגוזל ולא החלטתי אם לדבר איתה על הענין הזה.
ה' יעזור לי
להגיד לה בפשטותחנה צוריה
הגעתי היום וגיליתי שאמא שלך מחליפה אותך בלי שידעתי על כך מראש, הבנתי ממנה שניסית לתפוס אותי אבל להבא אשמח/אני מעוניינת(תלוי כמה עדינה את רוצה להיות כשאת פונה אליה) אם תודיעי מראש כשאת נעדרת גם אם זה לזמן חלקי, ולא בהתראה קצרה שיתכן שלא תתפסי אותי וגם על מנת שאוכל לעשות את השיקולים שלי להביא את הילדה כשלא את זו שנמצאת.
לא מקובל בכללדבורית
בטח לא בלי להודיע מראש שבזמנים מסוימים מישהי אחרת שומרת, בטח לא גם בתקופה ראשונית של השנה שזה שלב הסתגלות
אין שום הצדקה בעיניי להשאיר ילדים לבכות עד שירדמו מעצמם בלי התייחסות!
יש לי כאב בטן רק מלקרוא את מה שאת כותבת.
תעזבי עכשיו מה חהגיד למטפלת
שבי בערב עם בעלך ותחליטו מה הכי נכון לכם
אחכ תחשבי איך ומה לומר למטפלת
אחרי שההחלטה תהיה לך ברורה זה כבר יהיה לך קל יותר
וחיבוק
אז תודה לכל מי שקראה הגיבה תמכה היוםבובה ננה
כשבאתי לקחת את הקטנציק המטפלת אמרה לי שהיא נרשמה לקורס מסוים והיא צריכה לקבל מימון מאיזשהוא גוף והיתה לה היום פגישה בענין והיא קיבלה הודעה בבוקר להגיע ממש עכשיו.
היא התנצלה ואמרה שהיא מודיעה מראש על העדרות אבל בגלל העיתוי של ההודעה ונחיצות הענין היא יצאה וכאמור לא הייתי זמינה.
שאלתי חברות ששלחו אליה בעבר ואמרו לי שהיא ממש לא יוצאת בד"כ ואולי הביאה 4 פעמים מחליפה במהלך השנה ורק למטרות חשובות.
קיצר נרגעתי קצת, כמובן שאמשיך לבדוק.
היא ממש הרגישה שהיה לי לא נעים עם זה ואני גם טיפוס שקשה לי להסתיר את הרגשות שלי.
תודה לכולן!
נשמע טוביעל מהדרום
זה טוב שקשה לך להסתיר רגשות כי אז קוראים אותך נכון.הריון נוסף ב"ה
ייקל עלייך מאד . אם תפרגני הרבה כשיש על מה.
המטפלת תרגיש בטוחה איתך . האמון ייבנה. פירגון בהודעה . באמירה בסוף יום. תמצאי על מה להודות לה כשהכל טוב ותביעי הערכה. לעיתים קרובות.
ואז כשקורה משהו שהוא "בעייתי" בעינייך . וצריך להעיר. תראי שיהיה לך יותר קל להגיד וגם לה יותר קל לקבל.
זה נשמע יותר טוב אבל בעיניי יש עוד נקודהדבורית
למה הילדים בוכים בלי התייחסות?
תינוק או פעוט לא אמור להגיע לשלב של בכי היסטרי בלי שיש התייחסות.
בטח שלא ממשיכים לשטוף כלים כששני ילדים ממררים בבכי
ברור שיש יותר בכיות בתחילת שנה,
וזה טבעי
אבל צריך שתהיה התייחסות.
יושבים ליד הילד, מלטפים, משמיעים מוזיקה רגועה
לא נותנים לו להירדם מתוך בכי
זו נקודה יותר קריטית בעיניי מאשר היציאה של המטפלת
הילדים בכו בזמן כשהאמא החליפה אותהבובה ננה

ביום הראשון שישבתי שם, זה גם היה בזמן השכבה של הילדים וראיתי שהיא כן נתנה נותנת לילדים לנסות להרדם לבד והיו כאלו שבכו.אחרי כמה דק' שהם בכו היא הוציאה מהלול והחזירה לסלון.
איך אפשר לבדוק שזה לא נעשה גם אצלה?
אני יופיע לה פתאום ב10 בבוקר אחרי שהבאתי אותו ב8?
היא משכיבה אותם ב10?בתי 123


שוב זה טבעי שאולידבורית
הם בכו יותר בגלל שזו היתה האמא של המטפלת - למה היא לא ניגשה אליהם?
אם המטפלת השאירה אותה איתם אז היא אחראית לטפל בהם, ובעיניי זו הדרך לטפל...
אני לא בטוחה שצריך להוציא מהלול ולהביא לסלון- צריך להתייחס, לעזור לתינוק להירדם אם זה הצורך שלו כרגע
לגשת, ללטף , לתת מוצץ לנענע...
האם ראית שזה קיים בגישה שלה? הניסיון הזה לתת מענה לצורך של הילדים? או שהוציאה כדי שהבכי ייפסק?
לא בהחלט לא בשביל השקטבובה ננה
היא כן מנדנדת לפני שמוציאה.
הילד הזה ספציפי הבנתי ממנה שהוא מפגין על השינה אז לא התעקשה איתו ונתנה לו לשחק עוד.
אז בסך הכל נשמע בסדרדבוריתאחרונה
התנודות האלו באמון זה נורמלי
בסך הכל את משתדלת להיות קשובה למצב החדש ולהסתגלות של הילד ולתחושות שלך וזה טוב
לאט לאט מתרגלים..
אם בסך הכל התרשמת ממנה, ומתחברת לדרך שבה היא מטפלת בילדים אז הכל בסדר
היא גם לאט לאט תלמד את הילד שלך ותהיה עוד יותר מדוייקת אליו בעז"ה

אני כן יכולה לומר שפעם, לפני שנים רבות, כדי להרגיע את עצמי הופעתי אצל המטפלת מוקדם מהצפוי בלי להודיע. היא ממש הופתעה אבל מה שראיתי הרגיע אותי
ממה שאני מכירהצפורה
המטפלת לפעמים נעזרה במחליפה אבל הייתה מודיעה ממש תמיד מראש.
בגלל טיפולי פוריות הרבה פעמים בבוקר בעלה היה איתם כשעה. הוא אברך ובצהריים נמצא בבית אז הם הכירו אותו.

בכי יכול להיות עדיין בתחילת שנה.
הבת שלי בת כשנה והייתה בוכה כשכל הורה נכנס בבוקר (אנחנו נאלצים לשים ראשונים). כנראה המתוקונת מצפה שנבוא בכל דפיקה. ככה גם בצהריים. רק לאחרונה הפסיקה לבכות ומקבלת אותי בחיוכים ובשמחה. בבוקר הבקבוק מרגיע אותה.

אני מכירה את המטפלת וסומכת עליה והפתעתי מדי פעם. לא שאני שמחה שהיא הייתה בוכה אבל זה קורה וזה כן סביר.
אשמח לשמוע יתרונות לשני ילדים ראשונים מאותו המיןבידיים פתוחות

ואם בנים אז בכלל אשמח לשמוע

יהיה הפרש של כמעט שנה וחצי בע"ה

מציעה שתפתחי שרשור חדש...מתואמת
בכל אופן, זה תלוי באופי, לא במין, לדעתי ולפי מה שאני רואה אצלי (וגם זוכרת כמתבגרת עם אחים מתבגרים בעצמי).
בעקבות השרשור על לו"ז- איך מתנהלים עם מתבגרים?shiran30005

הבן הגדןל מגיע הביתה ב 9 וחצי בלילה מהישיבה , אוכל ויושב על המחשב/טלפון. הבן השני מגיע ב 6 וחצי בערב גם כן אוכל וצולל למחשב , עוזר פה ושם כשצריך משתדלת כמה שפחות הוא אחרי יום ארוך וכבר עייף. הבעיה היא שהם נמרחים ונזכרים להתקלח בשעות מאוחרות כבר 11 כבר לערך או רק להדליק את המים החמים בשעה 11 . וואלה אני כבר עייפה, הבית די מסודר, לרוב יש גם אוכל מבושל למחר, אבל מפריע לי הסדר הזה של הלילה. אתמול נניח הגדול נזכר שהוא רוצה להתקלח הדוד כבר היה דלוק כי אני רציתי להכנס למקלחת כמובן שאמרתי לו להכנס לפני כדי שלא לעכב אותו אבל זה עיכב ממש אותי בהמון זמן, ביקשתי מהבן השני רק לעשות שואב והוא נזכר רק לקראת 11 אמרתי אין מצב בשעה הזאת הייתי כבר גמורה. ככה הייתי עצבנית על זה שהוא נזכר פתאום שצריך להתקלח, וההוא לא עשה שואב ובכלל איפה אני מכניסה זמן שרק בשבילי? זמן זוגי?

יש לנו בבית סוג של הסכמה שהילדים ישנים לפנינו , לפעמים ב 12 בלילה אני במיטה מתה לישון אבל מחכה שהם יכנסו למיטות

אל תשאלו איך זה מגיע ל 11 וחצי-12 בלילה הזמן פשוט עף. ואז מתחיל גם הסיפורים והחוויןת שלהם ולא נעים לי אבל אין בי טיפת כח לשמוע אותם

איך מתנהלים בבית עם מתבגרים מתוקים? בכל זאת יש בבית גם קטנים וגם אני אחרי יום עבודה מחפשת בערב את הזמן שלי

אני חושבת שהגיע הזמן לישון כשאת רוצהיעל מהדרום

לק"י


ולא לחכות להם.

זו התוכנית שלי עם בני 8 ו-11, שישנים מאוחר. גם לי נמאס לישון מאוחר מאוד, בין היתר בגללם (כי לרוב אני יושבת לידם לפני השינה).

אצלי חלק מהמטרה היא גם לגרום להם לישון מוקדם יותר. אצלך זה לא העניין, אבל אפשר לישון לפניהם.

בבית של ההורים שלי באיזה שהוא שלבסטודנטית אלופה

הם התחילו להיכנס למיטה לפנינו, בטח אמא שלי.

היא קמה בשש בבוקר ובעשר- עשר וחצי היא כבר במיטה.

ובינינו זה גרם לנו גם קצת להתחיל להתקפל לכיוון החדרים וגם אם לא, אז היו כללים ברורים, אין חברים ומשאירים מטבח נקי כמו שקיבלנו (אפשר לבשל, לאכול וכו, אבל לנקות אח"כ).

באמת יש שלב שלמתבגרים אין תפיסת זמן בכלל ובעיניי ההורים לא אמורים לסבול מזה.

גם אצלנורקאני

בתור מתבגרת הייתי נשארת ערה גם עד 3 בלילה

אי אפשר לחכות שכולם ילכו לישון...

רק נזהרתי לא להרעיש 

אצלנו מגיל 12 הם מתנהלים בעצמםצוףלבוב
יש לי גם גדולים יותר ואני קמה בלילה לקטנה אז אני משכיבה קטנים והולכת לישון. כן מזכירה לא להרעיש ולכבות בוילר. 
לצערי לא מסוגלת, פשוט לא מסוגלתממתקית

לעלות לישון כשהבית עוד שוקק חיי הגדולים...
לצערי הרב.
צריכה ללמוד ממך.
 

קטעים באתי גם לשאול שאלה דומה...ממתקית

אני ממש מזדהה איתך, בעיקר בקטע שאת מדליקה דוד לעצמך מתה כבר להתקלח ולהתרענו, ובדיוק איזה מתבגר בא ואז את נותנת לוו קודם. ואז את שוב צריכה לחכות לדוד שיחמם.

ואני לעולם לא הולכת לישון עד שכולם במיטות, זה סוג של שריטה שלי.
אצלנו הגדולה בעיקר אצל חברות עד מאוחר בלילה, הליכה רגלית (אוטובוסים לחברות לא מרשה אחרי 21:00).
היא חוזרת סביב חצות.
אתמול ממש כעסתי עליה והגבלתי עש שעה 22:00 היא התעצבנה ואמרה שכוחן עוד בחוץ בשעה הזו (מה שנכון אגב)
מה אני אמורה לעשות?
סליחה על הנצלוש, אבל מציעה לך ולי כשעייפים פשוט להיכנס לחדר, לסגור דלת לשכוח מהבית, לקרוא ולהירדם בכיף. ולשים את אחד הגדולים אחראי לכסות את הקטנים לפני שהולך לישון ולנעול דלת, לסגור חלונות וכו

תבקשי ממנה להעיר אותך כשהיא באה, שתדעי שחזרהיעל מהדרום

לק"י


המינוס שאם היא לא תחזור, אז לא תדעי🤦‍♀️

אולי לשים שעון מעורר לזמן שהיא אמורה לחזור. אבל זה גם מבעס לקום באמצע השינה.


מזל שאצלי עוד לא הגיעו לשלב הזה.

לא משנה שאני ישנה מאוחר בכל מקרה.


(בת כמה הגדולה, שחוזרת רק ב12?)

בת 16...ממתקית
את בטוחה שבאמת *כולן* עוד בחוץ?....חילזון 123
לתת להם לנהל את הזמן שלהם בנפרד משלךניגון של הלב

זה גם אומר שאת הולכת לישון בלי קשר אם הם ישנים או לא, וגם נכנסת להתקלח לפניהם אם בדיוק תיכננת. הם כבר גדולים מספיק בשביל לדאוג לעצמם ולהשאיר נקי אחריהם, אפשר לשחרר ורק להציב להם כמה כללים למי שהולך לישון אחרון (בבית של ההורים שלי היה כלל שמי שחוזר אחרון עושה סבב שכולם נמצאים ונועל דלתות או מוודא שהבוילר/האורות מכובים). את יכולה גם פשוט להיכנס לחדר ולסגור את הדלת בשביל להרגיש שיש לך זמן לעצמך לבד ולדמיין שהם כבר ישנים

 

אבל באמת ממליצה לך לשחרר כבר עכשיו (לא יודעת בני כמה הם, אבל זה רק ילך ויחמיר עם השנים). אם את או בעלך מתעוררים לפעמים באמצע הלילה אתם יכולים לעשות סיבוב לראות שהכל בסדר, אבל נראלי ילדים שבגיל תיכון כבר יכולים להסתדר לבד בערב...

 

אצלנוoo

בעלי אחראי משמרת ערב

אני הולכת לישון מוקדם

והוא מתפעל את הילד שחוזר מאוחר


הוא לא מרשה זמן מסך

הילד אוכל מדבר איתו מתקלח מתארגן לשינה והולך לישון בזמן


יש ילדים שצריכים גם בגיל גדול הכוונה בניהול זמן

אם לא עוזרים להם הם יכולים לגלוש לשעות מאוחרות


וטיפ לגבי מקלחת

להתקלח לפני שהוא מגיע

אם יש רק מקלחת אחת

חבל להיות תלויים בעיכובים שלו

למה את צריכה לישון אחריהם?חילזון 123
יש אנשים שבאופי שלהם לא מסוגלים להרפותפרח חדשאחרונה

כשאנשים מסתובבים בבית

לא יודעת אם זה המצב של הפותחת

אבל אני כזאת

והייתי כזאת גם בתור מתבגרת

לא הצלחתי להשתחרר מזה גם כשישנתי בפנימייה

סבלתי מזה הרבה

כמה שניסיתי

שריטה שלי 

יש ילדים גדולים שצריכים עזרה והכוונה בניהול הזמןפרח חדש

אצלינו כך עוד אני לא אומרת להם מה לעשות

הם לא עושים (קשיי קשב וריכוז..)

אז מהרגע שהם באים הביתה אני כל הזמן מתזכרת להם את סדר הדברים.

והכלל שמ10 לא מסתובבים בכל הבית

אפשר להיות במיטה בשקט

גם מאוד קשה להם לקום בבוקר

אז חייבת שישנו בשעה סבירה

איך מנהלים לו"ז ערב יעיל ואשכרה עומדים בו?אובדת חצות

אשמח לעצות.

 

נניח שילדיי היקרים נמרחים ולהרדים אותם לוקח המון זמן בערב (מתסכל כשלעצמו אבל בעיקר גולש לערב המאוחר)- נכנסים לישון מאוחר, רוצים אותי או את אבא שלהם, מספרים מלא סיפורים, משתוללים, לא רוצים לישון, קופצים ממיטה למיטה, סיפורים שאני מספרת, סיפורים שהם נזכרים לספר לי, גם ב21:00 עד רוצים ליטוף וגירוד עד שירדמו (ככה הרגלנו אותם וקשה לשלוח אותם לישון כי הם מתעקשים שנהיה איתם עד שירדמו) והופ- מ19 בערב מגיעים ל21:30 בואכה 22. מודה שאנחנו לא יעילים, שנינו סביבם, שנינו מתרוצצים ומבזבזים את כל הערב. אחד מתוסכל שלוקח לו מלא זמן להרדים, השני עייף וגם מתוסכל ומתחלפים. לצערי הם לא שמים עלינו, ככה מרגיש, אם לא נהיה איתם בחדר הם מייד יצאו אחרינו ויהיו בסלון, וכשאנחנו איתם, הם מפריעים, מפטפטים, אנחנו אומרים שאסור לדבר וצריך להיות רציניים ולישון אבל הם לא מתרגשים במיוחד וממשיכים בשלהם. מרגישה שזה lose lose situation ועדיין עם כל הקושי מעשר כבר אין זמן לכלום.

 

איך אתן מצליחות להכניס את כל הדברים שעוד צריך חוץ מלהרדים את הילדים בזמן כ"כ מועט שנשאר?

- לארגן את המטבח אחרי ארוחת ערב

-לעשות כלים

-לסדר את הבית ליום המחרת

-זמן זוגי (אין)

- טלפון לאמא (עושה באופן חטוף אם בכלל, ודיי שפוכה ועצבנית)

-להכין אוכל (אידיאלי) ליום העבודה שלכן מחר (לא קורה)

-להתקלח, להסיר איפור, למרוח קרמים

-לראות איזו סדרה ולנוח שניה (אם לא קורה, אז מבאס לישון בלי שהקדשתי שניה לעצמי ביום הזה, אם כן קורה אז דופקים את הסעיף הבא וישנים מאוחר מאד מה שדופק בהתאמה את הבוקר שלמחרת כי קמים באפיסת כוחות אחרי בינג')

-לישון מוקדם

 

 

בקיצור- בלתי אפשרי..........

איך מייעלים את הזמן?

אנחנו מחלקים את ההשכבותנעמי28

אחד מאפס את הבית ואחד שמשכיב.

יש סדר מאוד ברור של ארוחה, מקלחות, צחצוח שיניים, טקס שינה כזה (לכל הגילאים )

בינתיים יש מדיח שחוסך זמן בשטיפת כלים והאחראי  על הסדר מאפס משחקים/ כביסה או שדוחה למחר - יש לי גם עוזרת כשצריכה.

וההרדמות שלנו לא חלקות אבל לא כאלה ארוכות כמו אצלכם

אם הם לא עייפים, למה לא לאחר את שעת ההשכבה?אן אליוט

כמו שהציעו, אחרי ארוחת הערב אפשר שאחד מהם ירחוץ אותם, והשני ינקה, ואח"כ שישחקו קצת בזמן שאתם מבשלים ועושים את שאר עבודות הבית. תוך כדי גם אפשר לדבר איתם ולשמוע את הסיפורים שעולים וכו'.

גם ההרדמה, למשל ב8, אולי שאחד מכם ישאר איתם בחדר עם דלת סגורה עד שירדמו, ולשני יהיה קצת זמן רגוע, ותחליפו ביניכם כל יום. גם אצלינו הקטנים לא נרדמים לבד ויוצאים מהחדר אם אין מישהו איתם, אז אחד מאיתנו נשאר וברמה מסויימת זה גם קצת זמן שקט שגולשים בו בפלאפון וקוראים חדשות/מיילים וכו'

גם אני לא מספיקה הכלהשם שלי

וגם אם יש זמן, בדרך כלל בערב כבר אין לי כח.


לגבי ההשכבות של הילדים-

אם הם צריכים שיהיו איתם, אז מלכתחילה תשבו לידם עד שירדמו. אין מה לנסות לתת להם להירדם לבד ובסוף לבוא כי הם לא נרדמים/ משתוללים.


לא צריך ששניכם תהיו עסוקים בהרדמות. עדיף שאחד יהיה עם הילדים,והשני בינתיים יהיה פנוי לדברים אחרים.


תמצאו זמן לכל הדיבורים והסיפורים לפני ההשכבות, ובזמן ההשכבה תקבעו כללים ברורים כדי לא להימרח סתם.


אצלינו בדרך כלל אני מספרת שני סיפורים, ואז מכסה אותם, מכבה את האור יושבת לידם עד שהם נרדמים. בינתיים אני בטלפון, ולפעמים נותנת יד לאחד הילדים.

אם מתעכבים וכבר מאוחר, אז אני לא מספרת סיפור. ככה הם פחות נמרחים בערב לפני שהולכים לישון.


אם הם מפריעים אחד לשני לישון, אפשר לפצל אותם. שכל אחד מכם יהיה עם ילד אחר במקום אחר, או להרדים קודם אחד ואחר כך את השני.


אם לוקח להם הרבה זמן להירדם כי הם לא עייפים, עדיף לאחר את שעת ההשכבה.

אבל נשמע שהם הולכים לישון מאוחר, ולא זאת הבעיה.

אולי דווקא ההיפך, בגלל שהם לא ישנים מספיק, הם גם ישנים פחות טוב ומתעוררים בלילה.

הילדים שלי בגיל הזה הולכים לישון בסביבות השעה 8. אבל זה תלוי ילד, ותלוי גם מתי קמים.


לגבי שאר הדברים שצריך להספיק, גם לי זאת נקודה שקשה לי.

יש דברים שבעלי עושה, כמו לשטוף כלים.

לפעמים יותר קל לי לקום מוקדם ולבשל משהו בבוקר, מאשר להתחיל לבשל בערב.

יש דברים שאני משאירה ליום החופשי, או לסוף השבוע.


בזמן האחרון ההשכבות אצלי זה בשתי נגלות.

יש את שני האמצעיים, בני 4.5 ו 6.5, שהולכים לישון בסביבות 8.

ויש את בן השנתיים שישן צהריים במעון, ואני משכיבה אותו בסביבות 9:30.

לפעמים אני עושה דברים ביחד עם הקטן, כמו לדבר עם ההורים שלי. אבל זה לא משאיר לי הרבה זמן.

לפחות הגדולה הולכת לישון לבד.

תנסו שכל אחד מרדים אחד בנפרדשופטים

כשהילדים שלי היו קטנים רק בעלי היה מצליח להרדים את כולם יחד, אצלי תמיד נגרר לשיחות והשתללויות..


אפשר לשבת איתם יום לפני כן ולהגיד שעכשיו עושים זמן אישי לפני השינה, קצת דיבורים להמשיך לשינה רגועה..ילדים בני חמש בוודאי עייפים בשעה שמונה, בטח אם השינה שלהם לא רציפה..

צריך לנסות לעזור להם להרגיע את הגוף ולהיכנס למוד שינה, אם לא הולך ביחד אז בנפרד..


אצלי הכי עובד לפי שעותמקקה

שש ארוחת ערב

שבע מקלחות

שמונה במיטה

אצלי רגילים לישון לבד אבל גם אם לא יושבים איתם וזהו בלי לקום. ניסית לשים להם פודקאסט להקשיב כשהם שוכבים? זה יכול לעזור

עוד דבר, אם יש לכם עוד חדר תפרידו אותם

ככה לא יעצימו אחד את השני

מציעה טיפ של שינוי חשיבה: שילוב בין דבריםמתואמת

נניח שאני צריכה לשיר שירים או לספר סיפורים לילדים שלי כדי שיירדמו - אז אספר להם סיפורים שמעניינים *אותי* (ברמה שלהם, אבל לא כאלה שלגמרי משעממים אותי) ואשיר להם שירים ש*אני* אוהבת ונהנית לשיר.

ונניח שאני צריכה לסדר ולנקות את הבית כשכל מה שבא לי זה לישון או לראות סדרה - אז אני אעשה את זה אבל אשמע תוך כדי משהו מעניין וכיפי (משיעור תורה קליל ועד פודקסט מעניין).

כך ארוויח שני דברים יחד - גם הרדמת הילדים/סדר הבית וגם זמן כיף לעצמי.

או נניח שבעלי ואני יחד צריכים להרדים את הילדים - אז נשב בחדר ונחליף בדיחות מעל ראשיהם שרק אנחנו מבינים, או נספר סיפור שבו כל אחד אומר שורה אחת ואז בעצם זה יוצא משחק בשבילנו.

ונניח שאנחנו מסדרים יחד את הבית אחרי שהילדים סוף סוף נרדמו - אז נפטפט תוך כדי ונעשה את זה בצורה כיפית ומשותפת ונהנה מזה.

וכך בעצם נרוויח גם זמן זוגי וגם הילדים יירדמו בסוף והבית יהיה מסודר.


כמובן, זה לא תחליף לגמרי לזמן זוגי אמיתי או לזמן אישי אמיתי, אבל פעם בכמה זמן אפשר להביא בייביסיטר ולצאת כזוג (לפעמים במפתיע אצל אחרים הילדים לא עושים בעיות), ופעם בכמה זמן אפשר להחליט שמוותרים על הסדר היומי ואז לעשות זמן כיף אישי.

ובשגרה לתחזק את הכיף והנחת תוך כדי הטיפול בילדים ובבית...


בהנחה שאין משהו מיוחדצוףלבוב

הולכים לישון בשמונה בגיל חמש. יש ילדים שכן צריך להיות קצת אסרטיביים. עברתי את זה עם גדולים. אם לא הייתי קצת אסרטיבית הם יכלו להיות ערים גם 16 שעות ביממה. לשטוף כלים ולבשל אפשר תוך כדי. הם לא תינוקות. אם הם הורסים בית תענישי אותם .

אני לא חושבת שיש שם איזה צורך שלא ענית עליו. פשוט זה כיף להשתולל ולזרוק דברים ולא ללכת לישון.

בעלי עדיין הולך לישון רק כשהוא מת מעייפות 

אין לי עצות , רק הזדהות , אני כבר ממוצשהדרים

מנסה להגיע לערב זוגי עם בעלי. יש לנו שני ילדים, הבכור בגן אז מי שמרדים אותו מסיים עם זה תוך דקה שתיים, אבל הקטנה בתקופה של השנצ במעון אין מה לדבר לפני 21-22 על שינה אצלה. ניסינו להיות יעילים ושאחד ירדים את שניהם אבל אז הם משתוללים וזה לא עובד, וגם בזמן האחרון היא רוצה רק אותי (אני לקראת לידה ממש והיא מרגישה ברמות ונהייתה רגשית), אז אני פשוט נרדמת איתה , ובגלל ההריון המתקדם קמה (כמו עכשיו) לפיפי ולמקלחת וכו ורואה את בעלי ישן בספה או עם הילד השני אחרי ש (שוב) אמרנו שנעשה ערב זוגי.

זה מסתכל מאוד אני לא מצליחה להחזיק את עצמי בסוף היום וגם לא הוא , ההרדמות פשוט מרדימות אותנו .

ואני עובדת מהבית אז איכשהו בהפוגות מספיקה לתחזק את הבית שזה המזל , אבל מבחינת זמן זוגי זה כבר ממש מדאיג כי אני שמה לב שזה כבר דפוס של שבועות שלמים שלא מחליפים מילה חוץ מליל שבת (מילים שהן לא טכניות או קשורות למה איתך

איך בעבודה ומי אוסף

את הילדים ). לא יודעת איך משלבים ילד שלישי בתוך המירוץ הזה תאמיני לי 

מתחילים הרבה קודםאמאשוני

ב18:00 ארוחת ערב, מקלחות אפשר לפני,

ואז יש סדר יום קבוע.

סיפורים זה מדהים ותורם המון להתפתחות, לא הייתי מוותרת אלא מקדימה ל17:00. חשוב ממש לתת להם זמן להתבטא ולהקשיב להם בפניות.

אפשר לעשות אמבטיה משותפת ארוכה בזמן הזה לתת להם לדבר.

מ19:00 בפיגמות אחרי כל הארגונים מי שמוכן מצטרף לסיפור ומורידים את האנרגיות אט אט.

19:30/19:45 נגמרו הסיפורים ורק מנסים להירדם.

בעיני הגיוני לשבת לידם עד שירדמו.

הם עדיין קטנים וזקוקים לביטחון.

אבל זה לא אמור לקחת יותר מ45 דקות גג, גם אצל ילדים שמתקשים להירדם (אם כל הערב לפני היה מותאם למעבר לשינה)

אז נניח 20:30 אתם אמורים להיות אחרי השכבות.


מטבח כלים סידור הבית, עושה ההורה שלא יושב לידם עד שירדמו.

נניח הורה אחד יושב 45 דקות. השני ב45 דקות מארגן הכל.

טלפון לאמא לא צריך להיות בסוף היום, אפשר בדרך לעבודה/ מהעבודה. וגם לא חייבים כל יום.

להכין אוכל למחרת אני מכינה בזמן ההכנה של ארוחת ערב.

מכינה מראש יותר ושומרת בצד.

נדיר שמתחילה לבשל בשעות בערב, לפעמים קורה, אסל אז מבשלת כמות ל2-3 ימים.

נניח מטגנת שניצלים אחרי שהכל היה מוכן מראש, לוקח  45 דקות נגיד ומספיק לכמה ימים. (יש לי גם גדולים שאוכלים כמות יפה) אז אם זה לשני מבוגרים זה לא כמות גדולה.

מרקים למשל אני שופכת לסיר ונותנת לזה לרתוח עוד לפני ארוחת ערב ואז בסוף היום רק מסיימת מה שצריך נניח לטחון את המרק.

להעדיף בישול פשוט ככל הניתן. (לצרוב חזה עוף זה ממש כמה דקות)

וכן יש תקופות בחיים שאוכלים פחות מסודר, זה עובר..

להתקלח זה הזמן האישי שלי, לא צריכה מקלחת בנפרד לזמן אישי

סדרה זה בחלומות.

אי אפשר בתקופת שיא בחיים לגדל ילדים קטנים וגם לחיות כמו רווקים..

זמן זוגי משתדלים תוך כדי.. למשל אם מקפלים כביסה ביחד אז מדברים קצת תוך כדי.

ובעיקר בשישי בבוקר.


חיים עם ילדים הם עמוסים ב"ה, זהו עומס מבורך.

לדעתי אם מרגישים סיפוק והנאה מההורות, רואים איך הילדים גדלים והופכים לאנשים קטנים, זה נותן המון כח ושמחה וממילא מדרבן ונותן מוטיבציה לשלם את המחירים שהעומס מביא איתו.

אם התחושה היא שהילדים נטל (ובהחלט הגיוני שיש תקופות כאלו) אז העומס הופך למעמסה וזה קשה.


מבחינת הקושי, זה הולך ומשתפר.

הבכור שלי היה גם יחד פעלתן ושובב מלא רעיונות יצירתיים והיה צריך גם להשגיח עליו ב7 עיניים וגם לא ממש היה אפשר לנשום.

ואז הוא גדל, ופעם פגשנו הורים לתאומים בנים אנרגטיים ברמות, וההורים גם הביעו קושי כזה של למה הבנים שלנו לא יכולים לשבת שניה בשקט ולהיות רציניים כמו הבן שלך.

הרגעתי אותם שגם הבן שלי שהיה בגיל של התאומים שלהם לא ישב דקה, וגם כשהתאומים שלהם יגיעו חדיל של הבן שלי הם דם ירגעו קצת.

ועכשיו הם בני 10 וממש השתנו והרבה יותר רגועים.

עדיין יש להם שובבות של ילדים, אבל שובבות בריאה לא מוגזמת.

אז מצד אחד מעודדת אותך שעם הזמן זה ישתפר

ומצד שני לא כדאי לסחוב תסכול מהשלב הזה וכדאי לשפר את החוויה סביב המציאות המאתגרת כרגע. להרגיש סיפוק בתוך העומס.

מסכימה מאוד עם מה שכתבת.ואז את תראי
במצב הזה לגמרי הייתי שוקלת מלטוניןטרכיאדה

יכולה להגיד שרופא אנדוקרינולוג מומחה ממש אמר לנו שאין שום בעיה לתת את זה

אין בעיה לתת כל אחד? או למי שצריך?יעל מהדרום
לק"י


כי אומנם אני לא מהתחום, אבל לתת הורמון בלי צורך וודאי לא נשמע לי מומלץ.

מצטרפת לשקול מלטונין, צריך התייעצות עם רופאפאף

בארץ גם צריך לזה מרשם וגם צריך ליווי רופא לגבי המינון והסוג המדויק. (למרות שאפשר באייהרב לקנות בלי מרשם)

אבל לפעמים יש קשיים בהורות שמגיעים לא כי ההורים לא יודעים לתת גבולות אלא כי יש איזשהו קושי לילדים שמכניס את ההורים ללופ שמחמיר את הקושי של הילד, ואז כל מה שמצליחים לראות מבחוץ-זה שההורים לא מתנהלים כמו שצריך, אבל זה מגיע מקושי אמיתי של הילד שמעורר אצל ההורה תגובה שאולי מחמירה את המצב-אבל היא לא מקור הבעיה.

כן לפני המלטונין הייתי ממליצה על כל השיטות הרגילות-בלי מסך בערב בכלל, (עדיף בלי מסך אחהצ בעיניי בכלל) להחשיך את הבית, לייצר טקס שינה קבוע, אבל אם זה לא עובד-הייתי מנסה מלטונין. חבל שכולם סובלים לחינם

למה הגבת לי? אני לא אמרתי לשקול לתת😉יעל מהדרום
קופצת על האשכול וזמדהה איתך ככתפוז כתום

ילד בן שנה וחצי

ו- 2 בני 6 ו-7

אחהצ הולך לנו מצוין ממש, רגוע שלו, משחקים, עושים ש.ב

מכינים אוכל ואוכלים

מגיע זמן המקלחות וכו והמצב מתהפך

מזזמן רגוע הכל הופך לסיר לחץ...

מקלחת את הקטן

ורודפת אחרי 2 הגדולים יותר 

שיכנסו להתקלח

שיצאו מהמקלחת

ושבאמצע לא ישתוללו  מדי...

ואז ההשכבה ההארווווכככככה

הקטן לאחרונה צריך שיהיו לידו

ולוקח לו זמן

והגדולים בזמנים טובים קוראים ספר

ובזמנים פחות טובים משתוללים ועושים רעש

וזהו בשלב הזה אני כבר מאבדת את זה..

מגיע לזמן ההרדמות איתם כבר בלי עצבים וכוח

וזה מסתכל אותי

כן נותנת נשיקה וקריאת שמע עם כל הסבלנות והרוגע שעוד יש בי...

אבל כבר לא נשאר בי טיפת כח וסבלנות לסיפורים רגועים

ואם נזכרו במשהו להגיד זהו בכלל...

בעלי לא יכול להיות בבית לעזור...

מה אפשר לעשות?

להקדים אא כי לא נספיק כלום באחהצ...

 

אולי לנסות להעתיק את מה שעובד אחר הצהרייםמתואמת

לזמן ההשכבה:

אם משחקים זה כיף להם, אז להפוך את המקלחת לזמן משחק (לקלח בובות או משחקים אחרים יחד איתם).

אם את מספרת סיפורים, אז לשמור סיפורים מיוחדים (עדיף בהמשכים) לשעת ההשכבה.

וכן הלאה.

וגם לערוך להם הטרמה - ללמד אותם לזהות בשעון את שעת השינה, וחצי שעה מראש לומר להם: בעוד חצי שעה מתחילים מקלחות. ואחר כך - בעוד רבע שעה, בעוד חמש דקות...

ולומר להם את סדר הערב בכל פעם: נאכל ארוחת ערב, ניכנס להתקלח, נשכב במיטה, נשמע סיפור, נקרא קריאת שמע ואז נישן.

בדיוק חשבתי על זה השבוענקודה טובה

שאולי הזמן הזה לחוץ, לפחות אצלנו, כי כבר מגיעה תחושה של סוף יום ואז אתה רוצה שזה יגיע כבר מהר..

אם נגיד המקלחות היו לפני זמן המשחק והש"ב, את חושבת שזה היה מתנהל אותו דבר?

אני לא מרגישה שאני רוצה שהיום יגמר מהרתפוז כתום

מצידי למשוך את הזמן בנחת ולהשכיב ברוגע

אבל בלחץ משעה מסוימת שהם עדיין לא ישנים

ויהיה חסר להם שעות שינה

ויהיו עייפים למחרת...

כמה שאני מקדימה ואומרת בואו נשחק עד 7 כדי שנתקלח בנחת אחכ ולא בלחץ

זה לא עוזר

כשמגיע הזמן הם לא מתגייסים אליו

וכנראה שהבעיה בהתנהלות היא בי...

מציעה להחליף, לא להקדיםשמש בשמיים

לפעמים אני מקלחת אותם מיד אחרי ארוחת צהריים ובערב הם משחקים, או נניח מקלחת ואחריה ארוחת ערב, להשאיר את אותם דברים- משחקים, שיעורי בית, הכנת אוכל, ארוחה ומקלחת. פשוט להחליף את הסדר של הדברים. 

וגם, הגדולים יכולים לשמוע סיפור לפני השינה בהשכבה של הקטן ואז בהשכבה שלהם רק נשיקה וקריאת שמע אחרי שהם כבר קיבלו סיפור בנחת. ובן שנה וחצי אצלי לפחות היה נהנה מלשמוע אותי מקריאה גם סיפורים ברמה שהוא בכלל לא מבין, רק מהקול הרגוע של אמא.

אני חושבת קודם כל תכנוןאנונימית07

ברגע שאתם יודעים מה התכנון ואיך הסדר ערב/שינה שלהם יהיה, לכם יהיה קל יותר...  ואתם צריכים להשתדל להיצמד לשיגרה הזו ולא לסטות אחרת זה חוסר יציבות לילדים.

הם צריכים לדעת למה לצפות לקראת השינה זה כבר מרגיע את הגוף..

לדוג'-

לתת להם תעסוקה כשאת מכינה ארוחת ערב, לאסוף את המשחקים, לעשות מערכת, לסדר את החדרים לקראת השינה וכד'.


בזמן הארוחה לא קמים, אלא אם כן צריכים להתפנות או סיימו לאכול, אפשר לדבר איתם תוך כדי ולשאול אם יש להם משהו לספר לך (אם ירצו לאחר מכן תגידי שישמרו את זה למחר), לבקש מהם לפנות, אם יש קטנים אז שהגדולים יפנו להם, לתת להם לעזור בניגוב השולחן, סידור הכיסאות להחזיק לכם את היעה.. את גם מעסיקה אותם וגם משאירה שולחן נקי.


במקלחות- שבעלך יקלח אותם אחד אחרי השני, ונגיד את תארגני בגדים מראש ותקחי אותם  לחדר ותעזרי למי שצריך להתלבש ובעלך בינתיים מסדר את כל הבלאגן שנהיה בחדר מקלחת או להיפך בתפקידים ומראש לשים סל כביסה בצד כדי להניח אותם ישר שם ולא לזרוק לרצפה... זה חוסך המון זמן!


להגיד להם שעכשיו נכנסים למיטות ואף אחד לא קם בלי רשות של ההורים ולעמוד על זה! ממש להגיד להם עכשיו אנחנו נכנסים למיטות וכו'... גם אם אחד מהם קם על דעת עצמו בשביל להתפנות, את אומרת לו לחזור לחדר ולבקש רשות, בשביל להרגיל אותם לבקש רשות, כי עכשיו זמן שינה, לא כדי להיות רעה חלילה...


אפשר לשים להם בבוקסה סיפורים, שירים שקטים, מי שמפריע אתם תאלצו לכבות וחבל, בשביל שזה ימשיך הם חייבים להיות בשקט ולא לקום מהמיטות.


ככה לפחות אצלי זה עובד.

מציעה להסתכל על זה קצת אחרתתהילנה
במקום לנסות להכניס את הילדים לתוך מסגרות זמן שאת קובעת, פשוט לקחת כמה ימים כדי "ללמוד" את הילדים בלי מאבקים ואז להתאים לו"ז חדש לפי המציאות ולא לפי הציפיות.


לא יודעת בני כמה הילדים שלך, אני עם שני קטנטנים , אחת בת שנה וחצי ואחד בן ארבעה חודשים. אבל נראה לי שככל שהם יותר גדולים זה יותר קל כי זה יחסית יותר יציב. בתקופות שיש אצלנו שינויים, אנחנו "לומדים" את הדפוס כמה ימים ואז מתאימים את הלו"ז.


אני אתן לך דוגמא, למשל אצלי הגדולה כבר חודש התחילה להירדם רק באזור 22:00, שלפני זה הייתה ישנה ב19:00 קבוע. אז קודם כל אני לא מתוסכלת כי אני לא מנסה לכפות עליה דפוס מסוים. יש לה גישה למיטה, כשהיא עייפה היא פשוט לוקחת מוצץ ושמיכה והולכת לישון, לפעמים נרדמת על הרצפה לידינו. הכלל שלי הוא שאני לא מרדימה ילדים בכוח ולא מצפה מהם לעמוד באיזה זה לו"ז כי זה פשוט לא עובד.


אז מה כן? אחרי שלמדנו את הדפוס, פשוט מנסים לראות איך הילדים משתלבים. בהנחה שאתם שניכם בבית בשעות האלו, פשוט לעשות את כל הדברים ביחד איתם, בלי מריבות ובלי לנסות להשכיב אותם- הרי זה ממילא לא עובד. אז אם הם נרדמים ב21:30 פשוט תתכונני מראש שזה הזמן שלכם ביחד ותעשי בינתיים את כל מה שאת צריכה- מקלחת בזמן שהבן זוג שומר, לסדר את הבית ביחד איתם, לצפות במשהו נחמד (הם יכולים להיות איתכם), לאכול, טלפון למי שאת רוצה ולשלב אותם בשיחה. ואז כשהם הולכים לישון סוף סוף בכיף- כי בסוף כל ילד נרדם מתשיהו- את לא צריכה לעשות שום דבר, את מוכנה לשינה, ואז אפשר לשבת בכיף כמה דקות ופשוט ללכת לישון או יש זמן זוגי בלי הילדים.

אצלנומאוהבת בילדי

כולם חוזרים בין1 ורבע לרבע ל-2.

ארוחת צהריים ומיד אח"כ אני מדיחה כלים- אם התינוק בוכה וזה לא בגלל רעב, הגדולים יותר משחקים איתו.

זמן שעורי בית ומערכת ולמי שאין שיעורים- משחק או דף צביעה וכזה.

עכשיו בחורף לא יוצאים לגינה אז בעיקר משחקים בבית, הגדולות שלי (8,9) ממש אוהבות משחקי דמיון- אז כמעט כולם משתתפים בהם.

הכלל הוא שמי שמשתתף במשחק אח"כ עוזר לאסוף.

בד"כ בסביבות 5 אני כבר דואגת להתחיל לארגן את הבית, ארוחת ערב (מה שנשאר מהצהריים /פסטה/ סנדוויץ), מקלחות (מתחילה כבר ב5 וחצי).

השאיפה שעד 7 כולם במיטות.

כמובן בין לבין הנקה לתינוק וידיים בתורנות.

הכלל אצלנו שמי שהספיק לפני 7 להיות מוכן לשינה, כולל שהנעליים והבגדים למחר מסודרים- יש לו זמן לקרוא ספר במיטה עד 7. הילדים מממש מתאמצים להספיק, אפילו הקטן בן השנתיים... חיים שלי.

ואז כיבוי אורות וסיפור ברמקול עד 8.

(אוהבים אצלי את הפודקאסטים של עיתון משפחה. אבל אני שמה להם גם סיפורי צדיקים וכאלה)

 

לפעמים בן ה-2 נרדם ב6 ולפעמים ב8 אז הוא מסתובב בין הרגליים, אנחנו די מתעלמים ממנו...

 

בזמן שהילדים שומעים סיפור אנחנו מאפסים את הבית, אבל אין הרבה מה- כי הרוב כבר מסודר לפני שהילדים נכנסים למיטות.

אני מפעילה מכונה או 2, כלים שנשארו, טאטוא ולעמים מעבירים ניגוב.

 

ארוחת צהריים אני מכינה על הבוקר- בזמן שהילדים מתארגנים. דואגת שיהיה לי עוף מופשר ואז זה לא הרבה התעסקות- עוף בתנור, או מאודה בסיר עם תפו"א, מרק...

רק אם אני מכינה שניצלים אז ממש כשמתיישבים לאכול.

 

אבל! אני לא עובדת יום יום ולכן בבוקר משלימה שעות שינה וגם קצת כביסות. וסידורים.

וגם הזמן שלי עם בעלי לרוב הוא בזמן ארוחת בוקר או כשמסדרים את הבית בערב.

פעם ב... יוצאים ביחד (לרוב לאושר עד... חחח) כשאמא שלי שומרת על הילדים (גרים קרוב)

 

אתמול היה פה זוועה בערבשמש בשמיים

אז כמה שאני כותבת עצות, הכל בעירבון מוגבל 😅 הם יצאו מהמיטות, השתוללו, הדליקו אחד את השני והלכו לישון הרבה יותר מאוחר מהרגיל.

אבל- אצלנו זה לא כל ערב ככה, יש את הרגיל ויש יוצא מהכלל.

 

מצטרפת למה שהרבה כתבו לך להתאים את שעת ההשכבה לעייפות של הילדים, בתחילת שנה הייתי משכיבה את שניהם בשבע ואז שמתי לב שבן השנתיים נרדם רק בשמונה אז אני כבר לא מושכת אותו שעה במיטה אלא משכיבה אותו יותר לקראת שמונה (מאז זה התאחר עוד כי זה השלב שהשנ"צ כבר מתחיל לשבש לו את השנת לילה).

הם נרדמים ב21:30? אז תתחילי להשכיב אותם בתשע, תשע ורבע. בינתיים תנצלי את הזמן הזה שהם ערים לחלק מהרשימה של מה שאת רוצה לעשות כשהם ישנים, למשל לארגן את המטבח ולשטוף כלים אני לגמרי עושה כשהילדים מסביבי. את גם יכולה להכין לך כוס קפה ולראות סדרה ולתת להם בינתיים כוס תה ולנוח בספה איתך. או סתם זמן למשחק, ציורים, ספרים, מה שהם אוהבים לעשות בצהריים.

זה קשוח! אני גם מחכה לפעמים שהצהריים יגמרו כבר והילדים ילכו לישון ואז כשאני מחליטה במודע לדחות את תחילת הערב זה נותן עוד זמן שצריך להעסיק אותם ולהשגיח עליהם. אבל אפשר להשגיח עליהם תוך כדי דברים שאני עושה לעצמי. נניח זה אחלה זמן להשקיע באוכל למחר לעצמך.

 

גם אנחנו לפעמים מתחלפים בהשכבות ארוכות וזה מבורך בעיני שיש גיבוי כשאני כבר לא מסוגלת ועוד רגע מתפוצצת עליהם, וגם אצלנו צריך לשבת לידם עד שנרדמים (הגדול בן ארבע וחצי, קרוב לילדים שלך) הכי יעיל באמת זה השלב שאני כבר לא מדברת איתם, כל עוד הם מפטפטים איתי או אחד עם השני ההשכבה מתארכת. אני לפעמים שרה שירים שקטים ומתעלמת כשפונים אלי ורק מבהירה שעכשיו לא מדברים, לפעמים אני גולשת בפלאפון, היו פעמים שהייתה לי השתלמות בזום בערב ופשוט ישבתי בחדר שלהם עם מחשב עם אוזניות וזהו, אני כאן ולא כאן, אני פה להשגיח עליהם אבל לא זמינה אליהם וככה הם נרדמים.

 

הגדול לאחרונה החליט שהוא רוצה לישון לבד בלי השכבה בכלל, אני רק מכסה אותו ויוצאת והפלא ופלא הוא נרדם לבד! זה לא עצה בשבילך, כי אני גם לא יודעת איך זה קרה וזה היה ממש יוזמה שלו (אולי זה קשור לפתקי נחת?) רק לעודד שילד שההרדמות שלו יכולות לקחת שעה וחייב שיהיו לידו עד הסוף, פתאום נרדם לבד בקלות.

אחד יושב איתם בחדר והשני מארגן את הבית.ואז את תראי

טלפונים להורים ובכלל לא בשעות האלה...

אלה שעות שהטלפון נמצא אי שם ואין לי מושג איפה 🤣


אפשר לאחר את שעת השינה אם נראה שהם פשוט לא עייפים (לא כתבת גילאים), אפשר לעשות איזו שהיא פעילות נמרצת כדי שיתעייפו קצת לפני (גן שעשועים או ספורט כל שהוא בבית), אפשר להחליט שמשמיעים סיפור או שניים בפודקאסט, תוך כדי שמנסים להירדם ואחרי שמסתיים הולכים לישון.

מתחלקים במטלותהבוקר יעלה

אחד מרדים ואחד מאפס מה שצריך.

מבאס אבל זה המצב..

אצלנו כשהייתה לנו ילדה מאוד עירנית (שלימים התברר שהיא צריכה מלטונין) הגענו לזמן זוגי רק בימי שישי בבוקר. 

מלטונין זה דבר בטוח לתת?תפוז כתום
זה הורמון שגורם לשינהיעל מהדרום
לק"י


אז בעיני כדאי להתייעץ עם רופא לגבי הצורך, ולא לתת בלי התייעצות.

זה הורמוןאמאשוניאחרונה

שהגוף תריך ליימר באופן טבעי.

הבעיה בלתת מלטונין לא כי זה חומר רע, להיפך זה הורמון מצויין שצריך להיות לנו בגוף.

הבעיה היא כשנותנים באוםן מלאכותי הגוף לא מייצר את זה טבעי וככה מתפתחת תלות.

אחד מתופעות הלוואי אגב זה בעיות שינה.

כי ככה זה עובד.

לכן צריך התוויה רפואית, זה לא כזה פשוט.

סתם פריקה קטנהאנונימית בהו"ל

מנסים להיקלט, הקטנה כבר בת שנתיים. מתעוררת לכאבי ביוץ, הטבילה מחר. למה ה'?? למה אתה בוחן אותי במצווה שהכי קשה לי?? למה כל כך קרוב?? למה לא מצליחה לטבול קודם??

עצובה מאוד ובעלי לא מבין בכלל

כבר חודש שני שככה מפספסת ביוץ, לפני כן הספקתי. יש לי תור לרופאת נשים ויודעת שזה פיתרון פשוט, סתם המאמץ וההמתנה הרבה שוברים אותי כל חודש מחדש, והפעם שבועיים מוקדם יותר 😭😭

רוצה להיות בתודעה שה' גדול ולשמור על אופטימיות אבל מרגיש לי לא ריאלי וסתם לדחות את השברון לב בשבועיים, כמו שהיה חודש קודם.

בהצלחה רבה!אור מאיר
אמהלה הג'יפיטי הפחיד אותי-מולהבולה

הבת שלי שלשום התחלה להתלונן על כאב בשן

אתמול מהבוקר קמה עם נפיחות בפנים. התקשרתי לרופא אונליין וביקשתי אוגמנטין

התחלנו את התרופה והבוקר גם קיבלה מנה אבל שעתיים אחרי זה התחילה להקיא ומאז מקיאה כל מה שאוכלת או שותה וסמרטוט..... שוכבת רוב הזמן

הצ'אט כתב הרגע למיון כי אולי הזיהום התפשט. שמעתן על כזה דבר?

או שהתחבר לה וירוס?

היא לקחה פעם אוגמנטין? אולי היא רגישה לזה?יעל מהדרום
ולא הייתי סומכת על הגיפיטי בתחום הזהיעל מהדרום

לק"י


אבל כן צריך לדאוג שלא תתייבש.

אולי תתייעצי עם מוקד אחיות?

זהו שאני לא זוכרת,היא בת 7מולהבולה

אבל אני בטוחה שכן.. כי סבלה רבות מדלקות בשתן

מאתמול בלילה קיבלה מנה ראשונה כך שהייתה אמורה להתחיל להקיא מיד לא?

לא יודעת...יעל מהדרום
להתייעץ עם מוקד אחיותאיזמרגד1
אי אפשר לסמוך על בינה מלאכותית שתיתן מידע מדויק, בטח לא בנושאי רפואה...
דיברתי עם רופא אונלייןמולהבולה

בן דוד...

אומר לתת מוקסיפן ולתת לה לשתות מנות קטנות של מים

אבל היא מקיאה הכל

את האמתתקומהאחרונה

מפתיע שהרופא ככה נתן אנטיביוטיקה בלי לבדוק.

זה נשמע לי מקרה שמתאים שרופא יראה אותה.

הרופא במוקד הבין שהיא לא מצליחה להכניס נוזלים בכלל?

יכול להיות שכן מתאים מוקד / מיון / רופא

תעזרו לי לא ליהיות עצבנית על בעלישמ"פ

אתמול הודיע שייקח את הרכב ויחזור מוקדם מהעבודה אמרתי לו שזה מושלם כי אני חייבת קצת זמן לצאת לבד ( זמן לבד = ללכת לקנות לילדים בגדים חחח )

היה לו קצת עיכוב בבוקר אז התקשרתי לוודא שבאמת חוזר מוקדם והוא שואל אותי אם זה בסדר שיחזור מאוחר עכשיו בראש שלי אני כזה מההההה אתה לא זוכר שאמרתי שאני רוצה לצאת

בדיוק התינוק היה צריך אותי אז אמרתי שאני יחזור אליו

אני איזה שעה מנסה לשכנע את עצמי שזה בסדר ואני יסתדר ( מה שאומר שאני עכשיו צריכה לנסוע באוטובוס לקחת את הגדול )

אז מתקשרת אומרת לו שבסדר והוא ממש שמח ואני בראש כזה מההה??? לאאא הייתה צריך להגיד לי שאתה זוכר שרציתי לצאת ולכן תחזור מוקדם

קיצור אחרי איזה רבע שעה אמרתי לעצמי טוב עדיף שאני פשוט יגיד לו לחזור כי אני מרגישה הורמונלית ועצבנית עליו והוא יעדיף פשוט לחזור ואני יגיד לו מה אני באמת רוצה

והוא לא עונה

עכשיו זהו, זה כבר שעה של פקקים אז אין טעם שייצא. זה לצאת מוקדם או מאוחר

ואני מבואסתתתת

מרגישה הורמונלית לגמרי

חודשיים אחרי לידה נוראה לי הסרזט הזה עושה לי רעעעעע

למה גברים לא קוראים מחשבותתת או בין השורות חחח

מזכיר לי שפעם אחרי שהתחלנו  היינו אצל חמותי והוא רצה לאכול איזה משהו והוא שואל אותה אם זה בסדר והיא כזה בטח, את האמת חשבתי לאכול את זה לארוחת ערב אבל אני יאכל משהו אחר והוא אכל את זה ואז היא הייתה עצבנית  והוא באמת לא הבין כי הוא שאל 😅

מאז כשהיא אומרת דברים כאלה הוא מבקש שאני יתרגם לו לגברית חחח

 

לא בא לי להתפוצץ עליו כשחוזר,תעזרו לי!

אוי לא איזה סיטואציה מבאסתאמונה :)

יש לך איך לעשות משהו אחר נחמד בינתיים?

וכל הכבוד לך שהחלטת בסוף כן לומר, אפילו שזה לא עזר הפעם- בפעם הבאה זה יעזור

להסחב באוטובוסים להביא את הגדול לביתשמ"פ

פחות נחמד

אבל החלטתי שבדרך חזור נעצור לקנות ארוחת ערב משהו טעים 

איזה פער קלאסי של גבר ואישה.. מבאס!כורסא ירוקה
אני זוכרת שפעם שיגענו את אמא שלי שאנחנו רוצים משהו ואז היא אמרה בעצבים "תעשו מה שאתם רוצים" אז אני ישר הבנתי שעברנו גבול, ואחי היה כזה - אבל היא אמרה לעשות מה שאנחנו רוצים אז היא מרשה! בואי נעשה את זה..  


בכל מקרה נראה לי שממש טוב שאת כן אומרת, גם אם זה "רציתי להיות נחמדה אז אמרתי לך שזה בסדר אבל באמת באמת רציתי שתזכור לבד שדיברנו שאצא ושתבוא מוקדם מיוזמתך". הם באמת לא מבינים, אין אצלם סאבטקסט - אמרת שזה בסדר לך אז מבחינתו זה בסדר לך, הוא לא יבין אחרת.. זה שריר ממש להתאמן עליו אבל זה עושה כל כך טוב לזוגיות שמדברים בצורה מפורשת (בנעימות...)

אוליoo

הוא לא זכר

אולי הוא חשב שהסכמה שלך היא בעצם דחיית היציאה לזמן אחר


לא רואה סיבה לתקשר בצורה לא ברורה

אם הייתי רוצה לצאת

הייתי אומרת שחשוב לי שיחזור מוקדם כדי שאוכל לצאת

לא רואה בעיה להזכיר את היציאה שלי

ואם הוא חייב לצאת מאוחר

אז משנה בהתאם תוכניות

בלי עצבים

סתם מיותר

מבאסנעמי28אחרונה

אצל גברים אין בין השורות 🥲

כשמקבלים את זה, החיים הופכים להרבה יותר קלים.

מעדיפה מכאן כי שאלתי מלא, לא מוצאת גרביונים לבייביאנונימית בהו"ל

יש רק את שילב וקיווי?

צריכה גרביונים לבייבי

בעבר קניתי בחנויות ביגוד רגילות של ילדיםכורסא ירוקה
כבר לא זוכרת שמות אבל בזאר שטראוס למשל. יש גם בנקסט. 
מצאתי המון בבזאר שטראוס בקניון רמותטרכיאדה
ממש לאהמקורית

יש קידישיק לידר פוקס שילב מרכז הלבשה בזרר שטראוס

 

לבת שלי יש גרביונים גם מפוקס וגולףטארקו
לא יודעת אם בייבי זה בן או בת אבל יש גם צבעים ניטרליים כמו לבן אפור שחור.


וכמובן מסטוקים ובזארים.

גרביים עד הביתנקודה טובה

גרבי שרייבר

יש לשרייבר מעולים.ויש עוד סוגים בבזאר שטראוס ולידראמהלה
בזאר שטראוסרקאני
נקסט כמובןרקלתשוהנ
צילדרנפלייסשקדי מרק
נקסטאורוש3
אליאקספרס או שיין(אהבת עולם)אחרונה

ייקח קצת זמן, אבל לאחרונה שמעתי על כאלו שהגיע תוך שבוע וחצי.

(אם את רוצה, אני יכולה לשלוח את הקישורים שאני הזמנתי מהם ויש גם ליונה, תחפשי באתר שלה)

ט.פוריות- בקשה לתמיכה נפשית וטכנית (טריגר ה.הריון)אנונימית בהו"ל

אז התשובה שלא רצינו שתגיע- הגיעה.

וההריון שנאלצנו להפסיק היה רק הסיפתח.

נשלחנו בזריזות לטיפולי פוריות.

ואני שבורה

לא יודעת איך מתקדמים מכאן

נפשית וטכנית


חוששת מהתהליך.

מודאגת מזה שמגבילים ל2 הריונות

מלא מלא מחשבות

וכאב

ודאגות

חיבוק גדול!סטודנטיתאמא
בעז"ה שתצאו מחוזקים מזה!!
תודה! הלוואי!אנונימית בהו"ל
אל תישברי אהובה!עדינה אבל בשטח
באמת שזה לא סוף העולם! עברתי את זה (למען האמת, עם ילדים בבית) והמחלקות האלו מלאווווות נשים, לצערנו קשיי פוריות מאוד נפוצים היום, תתחילי ותרגישי שיש איתך עוד הרבה בסירה, ומכל מיני סיבות, ב"ה שיש לרפואה היום יכולות לעזור לזוגות מתקשים, קחי את הזמן להתאושש מהשוק, זה באמת. לא נעים להבין שמשהו לא. תקין, אבל בעז"ה יגיעו ילדים ובריאים, רק בדרך אחרת, לא הכי נעימה. אבל טוב שיש אותה , אחרי שיעבור ההלם, תחפשי רופא טוב, שילוב של מקצועיות ונשמה, ובעז"ה תבשרי ותתבשרי בבשורות טובות 
התכוונתי כמובןעדינה אבל בשטח
שעברתי טיפולי פוריות, אני לא יודעת בדיוק מה את עוברת, שולחת חיבוק ענק וחיזוקים
אפשר לבחור רופא?אנונימית בהו"ל
זה לא מי שנופלים עליו בבי"ח וזהו?


אם את הולכת בפרטיעדינה אבל בשטח
אז כן, יש החזרים מהתקופה ולדעתי זה שווה
מי יכול להסביר על זה קצתאנונימית בהו"ל
אני באמת אבודה
לדעתי תפתחי שרשור חדשעדינה אבל בשטח

ותבקשי המלצות על רופאים או מרפאות שמתמחים בסיבה שבגללה שלחו אתכם לטיפולים, אם יש בנות שגם עברו את זה, תקבלי המלצות על רופאים או בתי חולים,

שימי לב שבפרטי יעלה יותר, שבי עם בעלך, טתעשו חושבים כמה אתם רוצים להוציא ומה חשוב לכם

אפשר כמובן להיות גם מטופלת בבית חולים, אין שום בעיה, אני כן ממליצה על רופא פרטי, עם גישה לשיחות כשאת צריכה להתייעץ, זה הרבה יותר נוח ומרגיע, ורוגע חשוב בתהליך. אבל זו אני, כל אחת וסדרי העדיפויות שלה, תתחילי בלדלות מידע, לדעתי כאן, תפתחי שרשור לקבלת המלצות באזור שאת גרה, לבית חולים או לרופא, בהצלחה♥️

יש גם רופאים בקופה שמתייחסים כמו בפרטיאולי בקרוב

אני עשיתי טיפולים אבל לא pgd אבל לדעתי אפשר גם בפיגידי.

אני הלכתי לרופא בקופה והוא היה מקסים צ ממש! חוץ מזה שהוא נחמד ממש הוא נתן לי את הטלפון שלו ככה שאת כל המעקבים העברתי ישירות אליו בווצאפ והוא נתן הנחיות, בלי לעבור דרך מזכירה או אחיות. כשהגעתי לivf הוא אמר שאני יכולה להמשיך איתו במרפאה ואת הפרוצדורות עצמם לבחור איפה לעשות-או בבי"ח הציבורי שהוא עובד בו, שאז הוא נותן את כל ההנחיות ועוקב אחרי התיק שלי אבל לא מתחייב שבפועל הוא זה שיעשה את הפעולות או באסותא שאז הוא גם עושה בעצמו את הפעולות (עשיתי באסותא כי זה היה לי יותר נוח בכל שיקולים נוספים) גם באסותא, בגלל שזה היה ילד ראשון, לא הייתי צריכה להוסיף שקל, הבאתי טופס 17 מכללית לפרוצדורות עצמם ולא הייתי צריכה לשלם כלום לרופא כי הוא דרך קופת חולים..

הרבה הרבה בהצלחה! מוזמנת לפרטי אם יש לך עוד שאלות או סתם לפרוק או כל מה שתרצי

ממש ממש חשוב לי להוסיףדיאט ספרייט

בגלל שהזכרת את אסותא, אבל מין הסתם זה רלוונטי בכל מקום.

פותחת יקרה, תדעי לך שצריך לקחת ממכון פועה או מבוני עולם השגחה הלכתית.

לדעתי האישית זו חובה, אבל אני חוששת להיות נחרצת שלא יכעסו עלי לכן כותבת כאן שלדעתי האישית. 

נכון, וחשוב לדעת שמכון פועה הם לא היחידיםאולי בקרוב
נראלי שכבר סיפרתי פעם אבל לי הם עשו פאדיחה רצינית שכמעט זרקו לי את הביציות בגללה.. ב"ה גילינו את בוני עולם ברגע הכמעט אחרון ודיברנו איתם והם הביאו לנו משגיחה
חיבוק גדולAvigailh1
תזכרי שאצל הקדוש ברוך הוא אין הגבלות על שום דבר
תודה!אנונימית בהו"ל

מנסה

קשה

חיבוק גדול!אן אליוט

טיפולי פוריות זה לא כזה נורא (בוגרת טיפולים בעצמי).

רופא פוריות יתן רשימת בדיקות, ולפי זה תתקדמו לטיפול המתאים.

ולמה הגבלה לשניים? אם בקטע הכספי יש השתתפות מהקופה (תלוי ביטוח, אני מניחה) גם בשלישי וברביעי.

קופצת רגע הסבירהאנונימית בהו"ל

וגם עכשיו

הביאו לי הר של בדיקות כדי בכלל להתחיל תהליל, בלי להסביר מה כל דבר

והכל באנגלית ולא ברור

אני מניחה שהפותחת מתכוונת ל ivf pgdקופצת רגע

אם הבנתי נכון.


זאת אומרת זה לא רק השראת ביוץ או הזרעות זה ישר להפריה חוץ גופית, רק שיש גם תהליך ברירת עוברים שמוריד מכמות העוברים הראויים להחזרה.

בקיצור, פיקניק זה לא...

אבל, זה נכון שלפני שמתחילים הכל נראה כמו הר בלתי עביר, וכשאת כבר בתוך התהליך עצמו את מגלה שזה לי עד כדי כך נורא.


בהצלחה ושיהיה כמה שיותר זריז,

עם תינוקות בריאים ושמחים בקרוב בע"ה! 

הבנת מדויקאנונימית בהו"ל
אמן!!!
חיבוק גדול!מסעשלי
אנחנו גם בתחילת הסיפור הזה. מחזקת אותך להירשם לאיזה חוג/שיעור שימלא אותך מהצד בזמן הזה.



הרבה בהצלחה ובשורות טובות במהרה

תתחילי מלהתקשר לקופה לראות איזהמסעשלי

בתי חולים אפשרי

או שתתחילי מהבית חולים שקרוב אלייך עם pgd ולמלא אצלם טופס אינטרנטי / מייל של הגשת כל המסמכים וקביעת תור ראשון

למה הגבלה ל2 הריונות?טרמפולינה
ככה אמרו לנואנונימית בהו"ל

דיוק

2 ילדים

משמע אם יש הריון עם תאומים- לא זכאים לעוד אחד

מה פתאוםאורוש3

זה הסל של המדינה. צריך ביטוח משלים טוב בקופת חולים ואז מקבלים מימון גם הלאה.

ממה שאני מבינה מאוחדת הכי טוב לזה. אני בלאומית בטיפולים לילד רביעי. אני לא זוכרת מדוייק. נדמה לי ששאיבה היה סביב 2000 והחזרות סביב 700. יש גם תרופות. ומן הסתם אם צריך בירור גנטי אז זה עוד.

אבל זה לא שאין אישור. וזה לא מאות אלפים אם את בביטוח הגבוה של הקופה. 

לצערי היא צודקת במיוחד בpgdSheela
וואי באמת?? הזויאורוש3
כןSheela

על ילד שלישי אין שום השתתפות בpgd

וזה סדר גודל של 30000 לסבב

ומי שמכיר יודע שזה לא נגמר בסבב אחד בדכ


ילדים יקרים פשוטו במשמעו

♥️♥️אורוש3
אני ממש לא חושבת שזה נכוןטרכיאדהאחרונה

יש לי חברה שיש לה שלושה ילדים שנולדו בPGD ובוודאות הייתה השתתפות של הקופה

באיזו הגבלה מדובר?דיאט ספרייט

ל2 הילדים הראשונים יש כיסוי מהסל.

מהילד השלישי ואילך אפשר לנצל מהשב"ן, מביטוח פרטי או להעזר בעמותות.

תתחילי בראשונים בע"ה תבואי תשאלי שוב לגבי הבאים ונייעץ לך. בהצלחה. 

מה זה שב"ן?אנונימית בהו"ל
הכל סינית בשבילי 😭
תתחילי בלהתקשר למכירה בתקופת חוליםעדינה אבל בשטח
ולשאול אותה לאן את צריכה לפנות ותראי מה היא אומרת, אם אין לה תשובה, תתקשרי לשירותים המשלימים של הקופות חולים ותשאלי שם , אבל הכי טוב להתחיל פה , תפתחי שרשורים עם שאלות שאת מתקשה בהן, לאט לאט תראי שהכל יתבהר, מה שאני יכולה לעזור לך בפרטי, בשמחה. אבל אני לא הלכתי לטיפולים מילד ראשון, אז עולם המושגים שלי קצת שונה
ממליצה לפנות לעמותהסטודנטיתאמא

שעוזרת בדברים האלה, או מכון פועה או בוני עולם.

נראה לי חשוב גם לתמיכה נפשית וגם לעזרה בפן הטכני של התהליך

זה שירותי בריאית נוספיםהריון ולידה

למי שמשלם בקופה, למשל מכבי שלי וכאלה.

ממליצה לך לפנות למכון פועה שיעשו לכם סדר ויעזרו. הרבה ישועות בע"ה!!!

בדיוק גם רציתי לכתוב על מכון פוע"הבארץ אהבתי

זו ממש ההתמחות שלהם.

אין לי ניסיון איתם בתחום הזה, אבל ממה שאני מבינה הם מומחים בליווי זוגות בתהליכי פוריות. יש שם גם קו ייעוץ נשי עם נשות מקצוע מתחום הטיפול (כל יום בשעות 20:00-22:00), וגם קו של רבנים (פעיל כל יום עד 18:00) שלדעתי יותר מכירים את הצדדים הטכניים (וההלכתיים שמלווים את התהליך) וידעו להסביר את המושגים ולהפנות לאן שצריך.

זה הטלפון שלהם - 02-6515050

שב"ן זה מכבי שלי, לאומית זהב וכדו'שיפור
יקרה אנחנו עברנו ועוברים בדיוק את זהSheela

טוב שאת מתייעצת אין חשוב מזה!

בהתחלה זה הלם ושוק טוטלי

בהמשך יהיה יותר קל

ובעזרת ה תעברי את זה מהר ובקלות עד לידיים מלאות!


לנו יש ילד ב"ה מpgd

ואני מכירה משפחות גדולות ויפות שבאו כך לעולם

הכסף זה לא מה שעצר אותן.

אל תחשבי ככ קדימה

תהיי מרוכזת בכאן ועכשיו

ואת ממש מוזמנת לדבר איתי בפרטי אשמח לייעץ לך מהניסיון שלנו.

אולי יעניין אותך