ובקורס הזה יש פרויקט,

וצריך לעשות אותו בקבוצות.

ושוב כמו תמיד אני נותרת בודדה בלי קבוצה.

להיות חלש מאוד מבחינה חברתית זה קשה

מה שנשאר זה לחכות אם בנות ישימו לב לקיומי וידאגו האם יש לי עם מי לעשות, ואז אולי יצרפו אותי.

 

או, לחכות שהמרצה ישים לב, אם בכלל, שיש מישי בלי קבוצה וישאל בקול מי מוכנות לצרף אותי ואז לצאת מעפנה.

 

או להכשל בקורס ולהשלים מתישו כשאמצא חברות.

 

 

אני מחכה לרגע 

שאמצא חברות.אמיתית וטובה!אני לא דואג .זה יבוא!

 

אצלי זה כבר לא יקרה לצערי, אנשים לא מעוניינים להתחבר אלי ואני מבינה למה. תכלס, זה הגיוני. לא יהיה להם כיף איתי.

וחברה טובה כלשהי, במיוחד אין סיכוי.

אבל לומדים לחיות ככה כזה, אני לעצמי... קשה ועצוב אבל מתמודדים. אין ברירה.

אני גם שונה מרוב החברים שלי,הן פיזית ,והן רוחנית,והן נפשית.

וזה מתנה גדולה וחשובה.לא אוותר עליה בחיים.ואני מחכה לחבר טוב.אבל זה ישתנה.מתישהו.

העיקר שתהיה מסופק בעצמך ויהיה לך טוב עם עצמך. טוב אמיתי. לא משתנים בשביל אחרים.

מי שלא טוב לו - יום טוב לו.

זה אולי ביגלל שבאת לשם לבד. בלי חברות...
גם אני הייתי ככה בהתחלה. כי נרשמתי לבד. ולא הכרתי אף אחת.
אבל אחרי כמה זמן כבר התרגלתי לכולם.
וכולם שם ממש חמודות ואנחנו בקשר ממש טוב.צריך לתת לזמן לעשות את שלו.

אני כבר שנה שניה איתן.

ואני הייתי 8 שנים ביסודי ולא הייתי עם חברות/חברה.

הייתי 4 שנים בתיכון.

וכל החיים הייתי בצד, לבד. תמיד.

גם בקהילה פה...

זה לא קשור לזמן/מקום/הרגל.

זה תמיד.

תכלס הכי כיף לבד


לפעמים...

אולי אחרי שרגילים תמיד לאנשים מסביב, לפעמים כיף לקחת לעצמך פסק זמן ולהיות לבד. ואז לחזור לחיים.

אבל כשזה כל יום, בגן, בכיתה, בטיול, במפגש, בארוע... לבד בצד פחות נחמד.

אבל גם אם קוראים לי לקבוצה כלשהי, אני לא באמת עושה משו. אז אין לזה פיתרון

בקיצור... יש אנשים ויש אנשים.

אנשים.

יש באוטובוס מושבים. לכל אחד יש מושב אחד.

נא לא להמרח עלי כשאתם יושבים לידי! תשארו בגבול המושב שלכם.

זה פשוט לא נעים! וזה קורה המון. יותר מידי. קצת רגישות לא תזיק.

היום התחלתי סדרת הרצאות ליטאיות בלית ברירה, זה דווקא היה מעניין.

רואים שחסר חסידות, טעם עמוק יותר לדברים. אבל עדיין יפה.

ובסוף סמסטר יש עבודה עצמית שצריך להעזר בספרים ליטאיים כאלה, מאיפה לי להשיג או להבין בכלל

טוב, כל שבוע זה רב אחר... אין לדעת. במקרה היום היה מעניין.

הבאתי לה את המחברת להשלים,

היא הבטיחה שתחזיר לי היום.

אבל היא והחברות שלה בכלל לא מגיעות לשיעורים! רק לשיעור ראשון ומבחנים.

והיא לא החזירה. ואני חייבת ת'מחברת. אוף.

ואני אהיה שם רק ביום ראשון. והיא? רק ה' יודע.

17 התראות.

|מרגיש מקובל|

הוא נשמע איש טוב דווקא, לעומת מה שרובכם חושבים.

מגניב לנו,

בנוסף לתעודת התואר שאנחנו נקבל בעז"ה,

בזכות קורס מסויים נקבל גם תעודת הסמכה בעוד מקצוע מבוקש וטוב.

2 במכה.

אין לי כח לרדת עד למטה ולהתעדכן מה הלך פה היום,

וכנ"ל לגבי כל יום שבו אני בלימודים.

נו באמת, ההערות שלו הרבה פעמים לא במקום, וברמה של ילד קטן ומציק

רשימה לעצמי למחר:

ש"ב במימון.

ש"ב במתמטיקה.

ש"ב באנגלית.

מטלה במשאבי.

ללמוד לבוחן.

לשלוח לעצמי קובץ קו"ח.

לחדש חוזה סטודנט ברב קו.

ללכת לבנק.

אשכרה.