מסתכלות אחת לשנייה בעיניים שותקות ולשתינו עוברות אותן מחשבות בראש...ואת בגבורה אומרת לי שאת לא מקנאה ושמחה שטוב לי..רק שהוא מכיר לך אותו וכואב לך שהוא שונא אותך..ניסיתי להסביר לך שהוא לא שונא ופתאום המדריכה קטעה את הרגע היפה הזה. חוזרת לחדר מתקלחת וכמו מגנט חוזרת אלייך..אבל את נרדמת מכורבלת עצמך עם פנים מלאכיות וחכמות חכמות..מנשקת לוחשת לך והולכת לחדר שלי..לישון..
דוסה...אני מתעלייך נשמה..
